Posted on

וובינר על הקשר בין מינדפולנס ADHD ויצירת הרגלים

בשנים האחרונות למדתי ויישמתי את המינדפולנס בחיי, האתגרים הבריאותיים שאיתם אני מתמודד וההקלה שהמינדפולנס נותן לי גרמו לי להעריך מאד את הגישה הזאת, בנוסף גם השפעתו על אנשים עם הפרעת קשב וריכוז.
לכן בחרתי לפתוח את סדרת הוובינרים לשנה הקרובה עם נושא המינדפולנס. הפעם אארח את ניר קראוזה הנהדר אצלו למדתי לפני למעלה משנתיים בסדנת MBSR .
מרצה: ניר קראוזה בוגר קורס מאמנים וקורס מנחי קבוצות במרכז ליאה ארד. Continue reading וובינר על הקשר בין מינדפולנס ADHD ויצירת הרגלים

Posted on

10 דרכים אפקטיביות לניהול זמן עם ADHD

אחרי שנגענו בקשיים העיקריים בניהול זמן עם ADHD, נעבור לדרכי התמודדות אפקטיביות.

נושא אחד שחשוב לגבי כל דרכי ההתמודדות הוא יצירת הרגלים, הפיכת כל המיומנויות ודרכי הפעולה להרגלים המושרשים בהתנהגותנו. ביצוע אוטומטי של רובם הוא תנאי להפיכתם לחלק מחיינו.

דרכי ההתמודדות מבוססות על מאמרים מקצועיים, ועל ניסיון וידע שצברתי המהלך 16 שנות אימון. Continue reading 10 דרכים אפקטיביות לניהול זמן עם ADHD

Posted on

על ניהול זמן ויהדות(לא לדתיים בלבד)

בלי התייחסות לזמן לא היתה יהדות.
שנים רבות אני עוסק באימון לניהול זמן, במקביל לכך השתתפתי לפני כ6 שנים בקבוצת לימוד יהדות, בעקבות אותה למידה למדתי דבר מאד מעניין על הקשר בין יהדות לזמן, בשיחות עם הרבה אנשים דתיים(כולל חרדים) קבלתי אישור לתיזה הזאת.
הרעיון הוא פשוט, אם ניקח את כל העקרונות, המוסר, המצוות. אבל נוציא מתוך היהדות את מרכיב הזמן היהדות לא היתה קיימת עד היום.

Continue reading על ניהול זמן ויהדות(לא לדתיים בלבד)

Posted on

סרטן, חשיבה אימונית ומימון המונים

סרטן חשיבה אימונית ומימון המונים
לפני כשנתים התגלה אצלי גידול ממאיר בכליה הגידול היה גדול כך שלא היתה ברירה אלא לכרות את הכיליה בניתוח. וכדי שעלילת חיי תהיה מעניינת יותר הסתבר שהכיליה שנותרה מנוונת ( כנראה מלידה)ומתפקדת .10%. בתום הניתוח הצטרפתי אל מועדון הדיאליזה.
סידרה של אירועים ששינו וטילטלו את חיי. יחד עם זאת הזדמנות נהדרת ללמוד המון על עצמי ועל הסובבים אותי.
ברצוני לשתף אתכם בתובנות שלי מזווית אימונית.
ניהול רגשי- למן היום הראשון הבנתי שאני עומד על פרשת דרכים, עומדות בפני שתי אפשרויות: לשקוע ברחמים עצמיים ובדיכאון למה אני? למה עכשיו?
או לנהל את המחלה להילחם ולהנות מכל רגע.
מבחינתי ההחלטה היתה די ברורה מלחמה ובהנאה. ניצול מלא של כל רגע ורגע. החלטתי לבחור בפסיכולוגיה ובחשיבה חיובית, להכיר ולהשתמש כמודל בכל האנשים אותם אני מכיר אלו שאני מכיר שהתמודדו וניצחו את הסרטן ונמצאים איתנו, תסריטים אחרים מבחינתי אינם קיימים. כחלק מאסטרטגיה זו לנצל את הזמן כל רגע כדי לעשות טוב ודברים שעושים לי טוב.
תמיכה רגשית ועידוד-בחרתי לנהל מלחמה גלויה לשתף את משפחתי וחברים. גיליתי מחדש שיש לי אישה מדהימה ילדים אוהבים וחברים טובים ותומכים. גיליתי שאני שואב כוחות ועוצמה רבים מכל הסובבים. שהפגינו, הדאגה אכפתיות ועזרה. (בדיעבד הסתבר לי שזאת לא בחירה מובנת מאליה), שיתוף החברים יצר מעגל תמיכה ברמות גבוהות, חלקם חיברו אותי לאנשי מקצוע, חבר אחר שעבר חוויה דומה ייעץ ועזר לי בתהליך ההכנה לניתוח. רבים וטובים עזרו הביעו דאגה ואהבה.
הרגלים חדשים –במהלך התפתחותי המקצועית כמאמן עסקתי ביכולת לייצור הרגלים, נושא שבו עסקתי רבות, כתבתי ושוחחתי ארוכות עם מתאמנים. גם אני באתגר הזה יצרתי תבניות חדשות של הרגלים: אני פותח את היום בתרגול מדיטציה, תרגול צ'יקונג רפואי. וטאי צ'י.
גורם מחזק במיוחד ארוחות יום שישי משפחתיות, אוכל טוב, מפגש במצב רוח טוב, כל אחד מספר על משהו טוב שקרה לו במהלך השבוע שחלף.
עוצמה נפשית סדר יום ארגון וניהול זמן הם אבני היסוד המחזקים את כוחות הנפש- כך גם הישענות על משפחתי וחברי. חזרתי לעבוד ( בהתאם ליכולות) במושגים אימוניים אלו הרכיבים שנותנים לי משמעות לחיים וכוחות. עשייה של דברים שאני אוהב: שירה בציבור, טיולים עם חברים, צפייה עם בני במשחקי כדורגל. גיליתי עוצמה רבה בלימודים של נושאים אשר מחזקים אותי אבל גם תורמים למקצועיות שלי. פאן נוסף שהוסיף לי עוצמה היתה העבודה כמאמן המפגש עם אנשים שאני מצליח לגעת בחייהם ולעזור להם לעשות שינוי.
ניהול בהיבט הפיסי דרכי הפעולה בכל החזיתות- צוות פעולה משפחתי מנהל את המלחמה הזאת בשיתוף פעולה הדוק. קריאת מאמרים, התייעצות עם רופאים ואנשי מקצוע שונים. המלחמה בבירוקרטיה לעיתים נדמה אף קשה יותר מהמחלה עצמה. ב"מכבי" לא מאמינים בעזרה או חמלה לחולה, נראה שעושים כל שלאל ידם על מנת לקצר את חייו ואת זמן הטיפול גם בתרופות הנמצאות בסל הבריאות. לעיתים קרובות אנו נעזרים בנציבת חוק הבריאות במשרד הבריאות שעומדת לצד החולה .
מלחמה בסרטן- לפני כחצי שנה כקו שני של טיפול הוחלט בהמלצת האונקולוגית לשלב שתי תרופות ביולוגיות. הטיפול האופטימלי הוא שילוב של 2 תרופות האחת אפיניטור נמצאת בסל התרופות, השנייה לנווימה שמיועדת לסרטן בלוטת התריס. מחקרים מצביעים שהשילוב של שתי התרופות מגביר את יכולת ההישרדות של חולי סרטן כיליה. טיפול זה אושר עי הFDA
הבנו שהדרך היחידה היא לרכוש את התרופה באופן עצמאי.
לא הועילו הפנייה לשר הבריאות, וועדת חריגים של מכבי, או חברת התרופות.
לא הצלחנו לקבל תשובה חיובית, יתרה מזאת קופת חולים מכבי הערימה קשיים גם במתן האישור לאפיניטור לאורך כל הדרך. נראה במכבי שהמטרה שלהם היא לקצר את השימוש שלי בתרופה כדי להוזיל עבורם עלויות.
לאחר חצי שנה של דחיות מכל הכיוונים וכשאני מרגיש שחסכונותי נשחקים עלות התרופה היא 36000 שח לחודש (כאשר גם העתיד אינו ברור לגבי יכולתי לעבוד ולהשתכר כפי שאני מצליח כיום).
חיפשתי דרך לגיוס כספים אשר אינה כרוכה בחיפוש רחמים ותרומות, דרך שתשמור על כבודי ויחד עם זאת אפילו תאתגר אותי מבחינה מקצועית.
אריה מליניאק מאמן מוביל וחבר עזר לי והפגיש אותי עם דורון ליבשטיין והם עזרו לי להחליט על הוצאה לפועל של מימון המונים.
למדנו את הנושא, הקמנו קבוצה של חברים שילוו אותי בפרויקט ורשימת מתנות.
ויצאנו לדרך ביום ראשון 30/10/16 , שהוא גם יום הולדת ה60 שלי.
התגובות עד כה מדהימות מחזקות ומעצימות מכל כיוון, והתוצאות לעת עתה נראות מעודדות .אמנם אנחנו רק בתחילת הדרך ונותרו לנו עוד 38 ימים להשגת היעד למימון ל6 חודשי טיפול.
כן יש לי סדר יום עמוס אבל אני נהנה מכל רגע. ואני כל הזמן משנן וזוכר שאנחנו כאן לפרק זמן קצר. ועל כן כדאי לנצל את הזמן כל יום וכל דקה .

1. אנא הפיצו ושתפו את הלינק לדף הפרויקט לכל מי שאתם מכירים.

2. אתם מוזמנים לרכוש מוצרים שתוכלו להנות מהם.

באהבה

ראובן סדן

לינק לאתר הפרויקטhttps://www.jumpstarter.co.il/projects/914

Posted on

ספורט – הטיפול שכל ADHD חייב לקחת

מירוץ אבן יהודהבשנים האחרונות כתבתי ודיברתי רבות בפוסטים ובפגישות אימון על חשיבותה של פעילות ספורטיבית לאנשים עם ADHD . בעקבות ספרו של ג'ון רייטי "הניצוץ" אני חייב לנסח את דברי מחדש, זאת חובה לכל ילד, מתבגר ומבוגר עם ADHD לעסוק בספורט.
הפעילות הספורטיבית כפי שידוע לרובנו טובה לבריאותנו, מעלה את מצב הרוח והריכוז. בספרו החשוב "הניצוץ"מעלה רייטי ( שידוע כמומחה לADHD וכמי שכתב ביחד עם נד הלאוול את הספר ADDמריטת עצבים על מבוגרים עם ADHD ) באמצעות שיתוף במחקרים רבים, את תרומת הספורט ליכולות קוגניטיביות והישגים לימודיים. אחד הסיפורים המדהימים הוא על מערכת החינוך של העיר האמריקאית נייפרוויל. בעיר הזאת לומדים התלמידים כושר גופני במקום ספורט במסגרת שיעורי ספורט יומיומיים לכל התלמידים, בעיר 14 בתי"ס יסודיים, 5 חטיבות ביניים ושני בתי"ס תיכוניים. העיר נייפרוויל השתתפה בנפרד במבחן בינלאומי " מגמות בלימודים בינלאומיים במתמטיקה ובמדעים" (TIMSS ). מבחן המשווה רמות ידע של תלמידים ממדינות שונות בעולם בשני תחומי מפתח אלו. הוא נערך כל 4 שנים מאז 1995. המבחן של 1999 הקיף 230,000 תלמידים משלושים ושמונה מדינות. 59,000 מארה"ב. נייפרוויל השתתפה באופן עצמאי כדי לקבל ציון בינלאומי עבור הביצועים של תלמידיה. בחלק המבחן העוסק במדע הגיעו ילדי נייפרוויל למקום ראשון, לפני סינגפור. כלומר נייפרוויל ניצבת במקום הראשון בעולם. במתמטיקה היא הגיע למקום השישי- אחרי סינגפור , קוריאה הדרומית, טייוואן, הונג קונג ויפאן. בסיכום הכללי תלמידי ארה"ב הגיעו למקום תשעה עשר במתמטיקה ושמונה עשר במדעים.
רייטי מתייחס בספרו להשפעת הפעילות הגופנית בתחומים כמו למידה, חרדה דכאון ודחק(סטרס). אבל מייחד פרק שלם להשפעת האימון הגופני על ADHD . מבוגרים וילדים רבים עם ADHD גילו את ההשפעה המבורכת של פעילות גופנית על הריכוז והביצועים שלהם. התוספות של רייטי בפרק הזה הן
1. הדופמין והנוראפינפרין ממלאים תפקיד בהסדרת פעולה של מערכת הקשב. אימון סדיר מעלה מיד את רמות הבסיס של הנוירוטרנסמיטורים האלה באמצעות דרבון צמיחת קולטנים חדשים באזורים מסוימים של המוח.
2. גורם התורם לעצבנות וחוסר שקט אצל ילדים עם ADHD הוא פעילות יתר של המוחון. מחקרים שנערכו לאחרונה הראו שתרופות אשר מעלות את רמות הדופאמין והנוראפינפרין, מחזירות אזור זה לאיזון.
3. במחקר פורץ דרך שעשה ארתור קריימר מאוניברסיטת אילינוי בשנת 2006 הוא השתמש בסריקות MRI כדי להראות שצעידה של שלושה ימים בשבוע במשך שישה חודשים הגדילה את נפח האונה הקדם מצחית של אנשים מבוגרים. כאשר בדק קריימר היבטים שונים של התפקוד הביצועי שלהם, הוא מצא שיפור בזיכרון עבודה, במעבר חלק בין משימות ובסינון גירויים בלתי רלבנטיים.
לסיכום כולם מסכימים שאימון גופני מעלה את רמות הדופאמין והנוראפינפרין, טענה נוספת וחשובה ככל שהאימון מורכב יותר כן תיטב השפעתו כלומר אימון אירובי המשולב באימון מורכב יותר כמו אמנויות לחימה, טניס וענפי ספורט אחרים המאתגרים את המוח מביאים לתוצאות האופטימליות.

Posted on

3 סוגי ההרגלים וחשיבותם לכל בני האדם בכלל ולאנשי הADHD בפרט

P7300404
הרגל שתיית קפה במקומות יפים, הפעם בגריינג'ר נורווגיה

במאמרים קודמים כתבתי כבר על הרגלים אבל אני רוצה במאמר הנוכחי להתעכב על סוגי הרגלים שקיימים אצל כל אחד מאיתנו.
וקודם כל משפט על הרגלים – הרגל הוא פעולה שאנו עושים כחלק מסדר היום שלנו, באופן כמעט אוטומטי ומבלי להתלבט כל פעם מחדש האם לבצע אותו או לא. הרגל לדוגמא הוא צחצוח שיניים, אנחנו מצחצחים שיניים כל בוקר (וכל ערב) ואיננו חושבים כל בוקר מחדש האם לצחצח או לא, האם לעשות זאת מאוחר יותר וכו'. אנחנו עושים זאת על אוטומט.
חשוב לציין שלכולנו יש הרגלים כאלו או אחרים, כי אם היינו צריכים להחליט כל פעם מחדש על כל דבר בעולם רב האפשרויות שלנו, היינו יוצאים מדעתנו, ההרגלים מקלים על חיינו וחוסכים הוצאת אנרגיות מיותרות בנושאים פחות חשובים.
לאנשים עם ADHD יצירת הרגלים הוא הפתרון האולטימטיבי, מכיון שיש להם קושי בהתמדה, היכול לייצור הרגל היא דרך טובה להתגבר על התזזיתיות והאימפולסיביות, ולייצור הרגלים המיישמים מטרות ונותנים מענה לצרכים.
במהלך עבודתי גיליתי שישנם 3 סוגי הרגלים שקיימים אצל כולנו והם:
1. הרגלים טובים- אלו הרגלים שמקדמים אותנו להשגת מטרות או שעוזרים לנו במתן מענה לצרכים שלנו, שעות שינה מסודרות, צחצוח שיניים בבוקר(וגם בערב כמובן), אכילה בריאה, ניהול זמן באמצעות יומן.
2. הרגלים רעים– אלו הרגלים שבולמים אותנו, שמפריעים לנו להשיג את מטרותינו או לענות של צרכינו, לדוגמא התמכרות לפייסבוק, הליכה לישון בשעות מאוחרות, אכילה בלתי בריאה, עישון ועוד.
3. הרגלים חדשים שאנו מייצרים כדי להשיג מטרות– אחת האסטרטגיות היעילות ביותר לייצור שינוי היא על ידי יצירת הרגל חדש, לדוגמא המטרה שלי לרוץ 10 קילומטרים, אני אשיג זאת על ידי יצירת הרגל של אימוני ריצה פעמיים או שלוש בשבוע, בתחילה ארוץ קילומטר אחד, אח"כ שני קילומטר, כמובן שאבנה תכנית בתיאום עם מומחה אבל את ההרגל אני חייב לייצור על מנת להפעיל את התכנית שאקבל ממדריך הכושר.
לסיכום יכולתנו לייצור הרגלים בתחומים שונים קשורה במידה ברורה ליכולתנו להשיג מטרות חדשות.
אחת היכולות שפתחתי בעצמי בעקבות עיסוקי באימון, היתה היכולת לייצור הרגלים, ובשנה האחרונה יכולת זאת נדרשה ממנה ביתר תוקף, בפעילות גופנית, בתזונה, בפעולות שונות שמחזקות אותי פיזית ונפשית.
אין לי ספק שאנשים מצליחים הינם רבי אומן ביכולת לייצור הרגלים להטמיע אותם ולשמר אותם לאורך זמן בחייהם.

Posted on

ADHD והתמודדות עם מכשולים

התמודדות עם מכשולים הינה מרכיב חשוב בהתפתחות ובהצלחה שלנו.
ריאן הולידיי כתב ספר "המכשול הוא הדרך" , משפט שבתוכו טמונה תפישה חשובה מאד. אין דרך בלי מכשולים, ברגע שנבין זאת התייחסותנו למכשולים תהיה בריאה יותר, כזאת הרואה בהם חלק מהמסע ולא סיבה לעצור להפסיק ולהרים ידיים אלא להמשיך ולהילחם על מטרותינו.
3 מרכיבים חשובים בהתמודדות עם מכשולים: התפישה, הפעולה והרצון.
חלק ראשון התפישה
הדרך בה אנחנו רואים את המציאות, היא יכולה להיות מקור כוח או חולשה. צריך כוח כדי לראות את הדברים כפי שהם ובצורה עניינית, לעיתים קרובות אנו מגיבים ממקום רגשי ולא ענייני. היכולת להתבוננות רציונלית חשובה מאד.
שליטה ברגשות היא המפתח, כי היא מאפשרת להתמקד בדברים החשובים, להתייחס למצב בצורה עניינית ולהתקדם לפתרונות טובים.
חשובה היכולת להפריד בין מה שבשליטתנו ומה שלא. הרגשות שלנו, היצירתיות שלנו, הגישה, הפרספקטיבה, התשוקה וההחלטיות. זה מגרש המשחקים שלנו. מה לא בשליטתנו? מזג האויר, הכלכלה, רגשות של אחרים, אופנות וכו'.
בראי הADHD הפרשנות שבמקרים רבים הינה שלילית אוטומטית, משפיעה על הצורה בה אנו תופשים מכשולים בלימודים, בעבודה ובחברויות. הבנתנו את התפישה ואת עיוותי החשיבה המגבילים אותנו כ,ADHD יכולה להביא אותנו לשינוי בתפישה, ובכך לאפשר התמודדות בריאה יותר עם המכשולים.
חלק שני פעולה
לא משנה מה קורה לך אלא מה אתה עושה עם מה שקורה, אנשים מתמודדים עם מגבלות פיזיות, מגבלות של מוצא, עוני ורעב. במקום להתלונן הם פעלו, כל מכשול שאנחנו עוברים הופך אותנו לחזקים יותר, אין לנו את הפריבילגיה להימנע מפעולה. כי יש לנו מכשול שצריך לעבור, אפשר לקחת דקה לנשום להגיד זה "חרא של מצב", אבל לפעול.
תמיד צריך להתמודד עם אנרגיה, התמדה, עקביות ועם אסטרטגיה ובתהליך מכוון.
חשוב להתחיל לזוז אפילו אם זה צעד קטן לכיוון הרצוי. לתרגל עקביות והתמדה כי אם עלינו לעבור מכשול –התמדה הוא המרכיב העיקרי, הרעיון הוא לנסות עד שמוצאים את הדרך הטובה הנכונה.
ובהקשר הADHD העשייה היא התגברות על הדחיינות, על הקושי באקטיבציה בהתחלה.
התמודדות עם כל הגורמים העוצרים אותנו מלהתחיל משימות המקדמות אותנו למטרותינו. בוודאי כשאנחנו עומדים מול מכשול שהופך בקלות לבלם שמתחבר מידית לנטייה הטבעית לדחיינות של אנשי הADHD. לכן עשייה היא מרכיב בסיסי לכל ההתגברות על מכשולים במקום להתבוסס בחשש מכישלון.

חלק שלישי רצון
הרצון הוא הכוח הפנימי שלנו שלא מושפע מהעולם החיצוני, אם פעולה הוא מה אנחנו עושים כשכוח חיצוני משפיע עלינו, רצון מופיע כשאין שום כוח חיצוני שמשפיע עלינו. גם במצבי משבר. כוח הרצון ניתן ללמידה, ניתן לאמץ שמחה גם בתקופות רעות, לרצון יש יותר קשר עם כניעה מול כוח, רצון אמתי קשור לצניעות. גמישות וחוסן.
מה יישאר מול המכשולים הגדולים ביותר? המשמעת של הרצון.
אם תפישה ופעולה הן דיספלינות של המוח והגוף, הרצון הוא הדיסיפלינה של הלב והנשמה, זה הדבר היחידי בו אנו שולטים במאה אחוז, בעוד שאני יכול להשתדל לתפוש בצורה מסוימת ולהשקיע מאמץ לפעול. הרצון שונה כי הוא בתוכי, הוא נותן לנו כוח למצוא את המשמעות במצבים בעייתיים.
לחשוב על אחרים להוציא את המקסימום ממצב קשה, היה מודע לכאב אבל המשך לעבוד על המטרה.
הרצון מכין אותנו ומגן עלינו מהבלתי צפוי, זה מה שמאפשר לנו להמשיך למרות הקשיים. גם כשחלומות הבלהה שלנו מתגשמים. בכל מצב תמיד אפשר להתמודד עם הבלתי צפוי, להגן על עצמנו, להציב מטרה גדולה, להתכונן.
בנה את הכוח הפנימי. אנחנו יוצאים מהנחה שמגבלותינו ילוו אותנו כל חיינו, אנחנו צריכים להילחם ליצירת השינוי ולא לקבל את המגבלות שלנו,
פרה מורטום לבדוק בפרויקט מה עלול להתקלקל מראש, להכין תכנית אלטרנטיבית, כדי לא להיות מופתע מכישלון, הסטואים חשבו על זה מזמן, לחשוב מראש בכתיבה או בראש מה עלול להיכשל, מה עלול לפגוע בתכנית, להיות ישר " מה אם? " לנהל ציפיות מי שמוכן לאכזבה לא יתאכזב.
ניהול ציפיות לא הכל תלוי בנו, לעיתים אנשים לא יעמדו בהתחייבויות כלפינו, חשוב להיות מוכנים . "קוו לטוב אבל היו מוכנים לרע". אנחנו יודעים שמשהו יכול ללכת רע. אבל אם התכוננת לרע לא תהיה מופתע, עם מוכנות אנחנו יכולים להתכונן לכשלון ולהיות מוכנים להצלחה.
כוח הרצון הינו המרכיב הפנימי כמו אצל כל אדם, גם אצל ADHD כוח הרצון הוא כמו שריר שאפשר לפתח אותו באמצעות התמודדות עם קשיים, פעילות ספורטיבית כמו ריצה המחייבת אותנו להתמודד עם קושי לאורך זמן מחשלת את כוח הרצון ותאפשר להתמודד גם במצבים שונים ולא רק בריצה. אפשר לומר שכוח הרצון הינו כמו שריר דמיוני שאימון בפיתוח שלו מאפשר התמודדות גם בתחומים אחרים.
מקורות
Ryan Holiday :the obstacle is the way

Posted on

קפיצת מדרגה – קבוצת אימון למבוגרים עם ADHD

סיפור מיוחד הממחיש את עוצמתה של קבוצת אימון לADHD:
סיפור חסידי ישן מספר על רב שניהל שיחה עם אלהים על גיהנום וגן עדן . "אראה לך איך נראה גיהנום", אמר לו אלהים, והוביל את הרב לחדר ובו קבוצת אנשים מורעבים ונואשים, ישובים סביב שולחן עגול גדול. במרכז השולחן ניצבה קדרה ענקית מלאה תבשיל מעורר תאבון, חם ומהביל, שהספיק לכולם לשבוע עם השאריות. התבשיל העלה ריח ניחוח שגירה את בלוטות הרוק בפיו של הרב. אבל אף אחד לא אכל. כל אחד מהסועדים אחז בידו כף בעלת ידית ארוכה מאוד- ארוכה מספיק להגיע לקדרה ולהעלות מן התבשיל מלוא הכף, אך ארוכה מדי להביא את האוכל אל פיו. הרב ראה שסבלם אכן נורא, והרכין את ראשו בחמלה.
"עכשיו אראה לך את גן העדן", אמר אלהים, והוביל אותו לחדר אחר, זהה לראשון: אותו שולחן עגול גדול, אותה קדרה ענקית עם אותו תבשיל, ואותן כפות בעלות ידית ארוכה. אבל הפעם שרתה בחדר שמחה גדולה: כולם נראו שבעים ומרוצים, שמנמנים וסמוקי לחיים, בריאים וקורנים מנחת.
הרב לא הבין, והביט בתמיהה אל אלוהים.
"זה פשוט מאד",  אמר אלהים, "אבל מחייב יכולת מסוימת. אתה מבין, האנשים בחדר הזה למדו להאכיל איש את רעהו!".

בקבוצות אימון כמו בגן העדן הדמיוני שבסיפור , החברים מפיקים תועלת רבה מנתינה, לא רק בכך שהם מקבלים תמורתה עזרה כחלק מהתהליך ההדדי של נתינה וקבלה, אלא גם ממשהו מהותי לעצם מעשה הנתינה. מטופלים  רבים בתחילת טיפולם מתהלכים שפופים בתחושה עמוקה שאין להם דבר בעל ערך להציע לאחרים. הם רואים עצמם זה שנים רבות , או אפילו מאז שהם זוכרים את עצמם , כנטל על אחרים, והגילוי שהם יכולים להיות חשובים ומועילים לזולתם הוא חוויה מרעננת שמחזקת את הערכתם העצמית. הטיפול הקבוצתי ייחודי בהיותו הטיפול היחיד שמציע למטופלים הזדמנות להביא תועלת לזולתם. הוא גם מעודד רבגוניות תפקודית בכך שהוא מחייב את המטופלים לעבור תדיר מעמדת מקבל העזרה לתפקיד נותן העזרה.

וכמובן משתתפים מביאים תועלת עצומה אלה לאלה בתהליך הטיפולי הקבוצתי. הם מציעים תמיכה, עידוד, הצעות, תובנות: הם משתפים את חבריהם לקבוצה בבעיות דומות. קורה לא פעם שמשתתף מקבל את הבחנותיו של חבר אחר בקבוצה ביתר נכונות משהוא מוכן לקבל אותן מן המטפל. בעיני  משתתפים רבים המטפל נותר בחזקת איש מקצוע בתשלום, ואילו שאר חברי הקבוצה מייצגים את העולם הממשי, האמיתי, ואפשר לבנות על תגובותיהם כמשוב ספונטני ואמיתי. במבט לאחור על התהליך הטיפולי , כמעט כל חברי הקבוצה מציינים חברים אחרים כגורם חשוב בשיפור במצבם. לפעמים הם מצטטים את תמיכתם הישירה ועצותיהם המפורשות, ולפעמים מתייחסים פשוט לעצם נוכחותם, שאשרה להם לגדול כשהקשר התומך והמחזק משמש להם משען . דרך חוויית הזולתנות חברי הקבוצה לומדים מיד ראשונה שיש להם מחויבות כלפי אלה שהם רוצים לקבל מהם.( ע"פ ארוין יאלום טיפול קבוצתי)

 

 

 

 

Posted on

ADHD ותפקודי ניהול (חלק א')

מאמר זה מבוסס על עבודת הגמר לתואר שני בייעוץ חינוכי שהוגשה באוקטובר 2009 , ברצוני גם להודות לד"ר עופר תמנע שסייע לי במאמר מתורגם של פרופ' תום בראון, שהינו חלק מעבודת הדוקטורט של עופר בנושא תפקודי הניהול.
אני מאמין שתפקודי הניהול נותנים את ההסבר המקיף והיסודי ביותר לקשיים של צעירים ומבוגרים עם ADHD . באמצעותם ניתן להבין את הקשיים ויותר מכך למצוא דרכים יעילות יותר להתמודד אתם.
בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 הועלתה תיאוריה אשר משנה את המיקוד וההבנה של ADHD
לעומת האפיונים שעלו מספר האבחנה והסטטיסטיקה של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית. תיאוריה זו ממקדת את קשיי הפרעת קשב והתנהגות כנובעים מליקויים בפונקציות הניהוליות ( בארקלי 1997 ; בראון 2005). היא מבוססת על מחקרים קודמים שקישרו את הפרעת הקשב עם קושי במנגנון וויסות התנהגות ומתיימרת להציע מודל מקיף נוירופסיכולוגי הקושר את הפרעת הקשב לליקויים בתפקוד האונה הקדמית של המוח. יחד עם זאת בארקלי מסייג את התיאוריה כמחייבת מחקרים נוספים שיאשרו או יפריכו אותה.
המושג 'תפקוד ניהולי' מתאר מערכת יכולות לשליטה ובקרה על התנהגויות ויכולות אחרות. תפקודים ניהוליים הכרחיים עבור התנהגות מכוונת מטרה. הם כוללים את היכולת ליזום ולהפסיק פעולות, לבקר ולשנות את ההתנהגות בעת הצורך ולתכנן את ההתנהגויות העתידיות בהיתקלות עם משימות וסיטואציות חדשות. תפקודים ניהוליים מאפשרים לנו לצפות את התוצאות ולהתאים עצמנו למצבים משתנים. היכולת ליצור רעיון ולחשוב באופן תמציתי נחשבים פעמים רבות כמרכיביה של הפונקציה הניהולית.
תפקודים ניהוליים מאפשרים לאנשים להימנע מהתנהגויות בלתי ראויות. אנשים בעלי תפקודים ניהוליים דלים נתקלים תכופות בבעיות בקשרים עם אנשים אחרים. זאת משום שהם עלולים לומר או לעשות דברים מוזרים או הפוגעים באחרים. רוב בני האדם חווים דחפים לומר או לעשות דבר מה העלול לסבך אותם בצרה, כמו הערה מינית המופנית כלפי אדם זר, תגובה שלילית להופעתו של אדם או העלבת דמות סמכות כמו בוס או שוטר; אך לרוב אנשים אין בעיה להדחיק דחפים אלו. כאשר תפקודי הניהול לקויים, דחפים אלו עלולים שלא להיות מודחקים. על-כן, תפקודים ניהוליים הם מרכיב חשוב גם ביכולת ההשתלבות בחברה.
בארקלי (Barkley 1997) העלה לראשונה את נושא תפקודי הניהול והציג מודל תיאורטי, שמקשר בין חוסר בוויסות התנהגות או אימפולסיביות לבין ארבעה תפקודי ניהול נוירופסיכולוגיים, התלויים בו לצורך ביצוע אפקטיבי של משימות יומיומיות: זיכרון עבודה; וויסות עצמי של העלאת מוטיבציה ושמירה עליה; הפנמה של שפה ושחזור (אנליזה וסינתיזה של התנהגות).
בהרחבה ל-ADHD, המודל מניח ש-ADHD עשוי להיות קשור עם לקות משנית בארבע היכולות הניהוליות האלו והשליטה המוטורית שהן מאפשרות. בארקלי סוקר עדויות לכל אחד ממימדי התפקוד האלו ומוצא אותם במחסור גדול אצל מבוגרים וצעירים עםADHD . המודל של בארקלי מניח שהקושי העיקרי ב- ADHD הוא מחסור הקשור בוויסות תגובה.
תום בראון (2005) מרחיב ומשלים את גישתו של בארקלי ביחסו את תפקודי הניהול למימדי הקשב. קשב לדבריו הוא פעולה מסובכת ורבת פנים של המוח. לקשב תפקיד מהותי במה שאנו תופסים, זוכרים, חושבים, מרגישים ועושים. פעולת הקשב אינה פעולה בודדת של המוח. התהליך המתמשך של הקשב מערב ארגון והצבת סדרי עדיפויות, מיקוד ושינוי המיקוד, ויסות הערנות, קיומו של מאמץ מתמשך, וויסות מהירות העיבוד של המוח והפלט שלו. הוא גם מערב ניהול כעסים, שליפת עובדות, שימוש בזיכרון קצר טווח, ופעולת בקרה וויסות עצמי.
בראון מציג 6 מקבצים של תפקודי ניהול. כל מקבץ הוא מעין סל המכיל פעילויות קוגניטיביות מקושרות אשר תלויות ופועלות באופן מתמשך עם האחרות, בדרכים המשתנות תדיר. יחדיו מתארים מקבצים אלו את תפקודי הניהול, כלומר מערכת הניהול של המוח.
1. אקטיבציה : מקבץ זה מכיל את הפעולות הקוגניטיביות כמו: ארגון זמן, קביעת סדרי עדיפויות, והתחלת פעילות. בדרך כלל רבים מקשרים בין ADHD להתנהגות אימפולסיבית והיפראקטיביות המתאפיינת בכך שאנשים הלוקים בה ממהרים לדבר או לפעול. במקבץ זה דוקא הקשיים בהתחלת משימות הם מוקד תלונתם של אנשים הסובלים מתסמונת ADHD.
2. מיקוד: מקבץ הכולל את הפעילויות הקוגניטיביות של מיקוד, שימור והפניית קשב למשימה.
אנשים בעלי ADHD מדווחים תכופות על קושי כרוני במיקוד, בשימור או בהסטת הקשב שלהם כנדרש בלימודים, בעבודה, באינטראקציות חברתיות, ובמטלות יומיומיות אחרות.
3. מאמץ: כולל את התכונות של: ויסות הערנות, שימור מאמץ ומהירות עיבוד.
רבים מהלוקים ב-ADHD מדווחים כי הם הופכים תכופות לישנוניים מאוד – עד כדי קושי עצום להשאיר עיניהם פתוחות, כאשר עליהם לשבת בשקט. בדרך כלל הדבר אינו מהווה בעיה כאשר הם פעילים פיזית או עוסקים בשיחה ערה, אך הדבר עלול להערים קשיים רבים כאשר הם מנסים להקשיב להרצאה או להשתתף בישיבה ממושכת.הדבר קורה גם בנסיעות ארוכות בדרך חד גוונית. אנשים אלה אינם מסוגלים להישאר ערניים אלמלא הם עוסקים באופן פעיל בהתנהגות המספקת משוב יציב, מוטורי, חברתי, או קוגניטיבי..