Posted on

ADHD ודברנות יתר – מדברם את עצמינו לדעת

דברנות יתר שהיא אחד המופעים של היפראקטיביות, ממשיכה גם בגיל הבוגר. התנועתיות המרובה המאפיינת היפראקטיביים פוחתת עם הגיל אך עדיין אצל לא מעט מבוגרים נמשכת דברנות יתר. לא מעט האנשים אשר משלמים מחיר בקידום מקצועי או בחייהם החברתיים.

Continue reading ADHD ודברנות יתר – מדברם את עצמינו לדעת

Posted on

כנס הפרעת קשב – זה לא משחק ילדים: ארבע הרצאות מרתקות ומופע אותנטי אחד יתנו לנו את התשובות!

הפרעת קשב – זה לא משחק ילדים:
ארבע הרצאות מרתקות ומופע אותנטי אחד יתנו לנו את התשובות!
אנחנו שמחים להציג מבוגרים(ADHD)במעגלי החיים: על ניהול זמן, הורות לילדים, זוגיות, הערכה עצמית וצחוק כטיפול עצמי. עם מיטב המרצים
בית השחמט, טאגור 26 רמת אביב
יום ד' 4-1-2017, ו' בטבת תשע"ז
14:30-15:00 התכנסות, הרשמה וכיבוד קל
15:00-15:45 "זמן הוא הנכות הכמעט בלתי נראית הפוקדת את אלו עם ADHD" בארקלי
אחד הגורמים החשובים להצלחתנו הוא ניהול זמן. בהרצאה נבין את הקשיים בניהול זמן אצל אנשי הADHD, נלמד על עקרונות לניהול זמן, טיפים וכלים

ויצירת הרגלים לניהול זמן.
מרצה – ראובן סדן, מנהל מיקוד להצלחה – אימון ADHD, מנהל ICA בית ספר להכשרת מאמנים לADHD. מאמן אישי למתבגרים, מבוגרים, ויזמים עסקיים עם ADHD מנחה קבוצות אימון ומרצה.
15:45-16:30 קשיים ודרכי התמודדות עם האתגרים של הורות לילדים עם ADHD
להיות הורה זה קשה, להיות הורה לילדים עם ADHD זה יותר קשה, להיות הורים עם ADHD לילדים עם ADHD זה יכול להיות….

מרצה – גב' רבקה ארוטשס, מאמנת יועצת ומנחת קבוצות מתבגרים מבוגרים והורים לADHD, מיסדת עמותת ביחד הורים לילדים עם ADHD .
16:30-17:00 הפסקה וכיבוד קל
17:00-17:45 על נשים גברים ומה שביניהם
בהרצאה יוצגו מוקשים אפשריים אצל זוגות כפרשנות לא נכונה של התנהגויות ADHDיות, דפוסים מרעילים של האשמה ושיפוט, או "חסר אונים ומציל". הבדל בין גברים ונשים ותפיסת הקשר הזוגי בעיניהם. מה שמשמעותי, הוא איך הזוג בוחר להתמודד עם הקשיים. יוצגו אסטרטגיות היכולות לעזור למבוגרים עם ADHD ובני זוגם, להתמודד עם יחסים בין אישיים חשובים.
מרצה – גב' נעמי רביד, פסיכותרפיסטית, עו"ס קלינית ומאמנת, מטפלת ומדריכה מוסמכת בEMDR, מטפלת זוגית ומשפחתית, מומחית בטיפול בילדים מתבגרים ומבוגרים, מטפלת ומנחה לטיפול בADHD, מנהלת מכון רביד בחדרה.
17:45-18:30 מסוגלות עצמית וערך עצמי – המתנות הגדולות לבעלי הפרעת קשב
ערך עצמי (Self Esteem ) ומסוגלות עצמית (Self Efficacy ) הם משתנים הקשורים זה לזה ומהוויים מנגנון של חוסן נפשי. אדם בעל ערך עצמי ומסוגלות עצמית גבוהים חווה שביעות רצון במישורים השונים בחייו (תעסוקה, זוגיות) ותחושת אושר גדולה יותר מבעלי ערך עצמי ותחושת מסוגלות עצמית נמוכים. בהרצאה נלמד להבחין בין שני המושגים, נבהיר את הקשר ביניהם, ונלמד טכניקות חדשות ויעילות, שיש בהן כדי לסייע בטיפוחם של שני מרכיבים אלה.

מרצה – ד"ר נעמי אפל , עו"ס, מנהלת מכון שיטות, מנהלת המגמה לטיפול הורי, זוגי ומשפחתי, בתוכנית הארצית להכשרה ב – CBT בתל השומר. מרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א. כתבה מאמרים ופרסמה חמישה ספרים. ספרה השישי: "כוחו של CBT בטיפול זוגי" נמצא בימים אלו בהדפסה

.18:30-18:45 הפסקה וכיבוד קל
18:45-19:30 מופע – "נזרקת לצדדים"

שחקנית – גלי שני, גלי שני Bedבחינוך ובהוראת תיאטרון, מאמנת אישית ילדים ומבוגרים, מתמחה בהפרעת קשב שחקנית ויוצרת המופע "נזרקת לצדדים" בימוי מיכל ורד

מחיר למשתתף 175 ש"ח 

להרשמה אפשר להתקשר ל09-7485566 או ל0502516709

מייל : sadanreuven1@gmail.com

Posted on

ADHD ולימודים, מה שלא יגידו לכם בבית הספר

מספר מתאמנים שפנו אלי לאחרונה כדי להיעזר באימון לצורך קבלת החלטות וכדי להתכונן בצורה טובה ללימודים, העלו אצלי מחדש נושא של ADHD ולימודים.
משה בחור צעיר בן 25 שפגשתי לפני כמה שנים הושפע מחוויית הלימודים שלו בחטיבת ביניים ותיכון בצורה שגרמה לו להימנע ממחשבה על לימודים, הכישלונות שחווה במסגרות אלו המשיכו ללוות אותו בשנים הבאות עד אחרי הצבא. בעקבות עבודה בשיפוצים של בית משפחתי והעובדה שמצא עניין בנושא זה, הצעתי לו לנסות ללמוד לפחות קורס קצר ביזמות נדלן. הוא ניסה זאת. בימים אלו הוא אכן לומד.
משה הוא אחד מצעירים רבים שפגשתי במהלך השנים עם חוויות דומות. הטענה שאני מציג בפני צעירים אלו היא שהדבר היחידי שהם יכולים להסיק מהחוויות בבית הספר היא שלימודים במתכונת המקובלת 200 שנים עם מורה ולוח ודרכי הוראה יבשות ומשעממות . לא מתאימים להם. זה לא אומר דבר לגבי יכולת הלימודים שלהם. בנושאים שמעניינים אותם, בשיטות הוראה חוויתיות, ובגיל בוגר יותר הם יצליחו בוודאי בלימודים.
אני אישית לא סיימתי תיכון עם בגרות מלאה ולמרות זאת למדתי עד תואר שני.
ואני מכיר עוד כמה אנשים שעשו כך.
בית הספר במבנהו השמרני והמשעמם לעיתים קרובות, ויחד עם זאת חסר ידע וכלים להבין ולסייע לתלמידים עם ADHD גורם לצעירים עםadhd לפקפק ביכולתם ללמוד אחרי הצבא. וכתוצאה מכך רבים מהם מרימים ידיים מראש ואפילו לא מנסים ללמוד.
אז מה עושים עם תחושת חוסר הביטחון וחוסר האמונה הזאת?
1. מסבירים לאותם צעירים שהמושג למידה הרבה יותר רחב. ושאין להסיק דבר מחוויותיהם בבתי הספר. הם בוגרים יותר ומגובשים יותר. ויצליחו בתחומים שמעניינים אותם.
2. עוזרים להם לבחור מסלול שמעניין אותם.
3. מתחילים בקטן. קורס קצר של חודש עד חצי שנה. לא להתחיל ישר בלימודים אקדמיים.
4. נרשמים למכינה קדם אקדמית.(קיימות מכינות עם הבנה והכלה ללקויי למידה)המאפשרות השלמת בגרויות.
5.לומדים אסטרטגיות למידה .
6. מסתייעים במאמן כדי לגבש דרכי התארגנות וניהול עצמי שנדרשים לצורך הצלחה בלימודים.

Posted on

5 דרכים מוכחות לבניית הרגלים לאורך זמן*

 אחת האסטרטגיות החשובות לכל בני האדם בכלל ולאנשים עם ADHD בפרט היא בניית הרגלים. היה מי שאמר " אנחנו מה שאנו עושים שוב ושוב"  אריסטוטל  אמר "מצוינות היא לא פעולה אלא הרגל" . הצלחה אינה מגיעה בן לילה נהפוך הוא, זאת היא משמעת המביאה אותנו מנקודה A לנקודה B.

בחיי היום יום קשה לאנשי הADHD  לבנות הרגלים מכיוון שקיימים מסיחים רבים העומדים בדרכנו,  ההרגל לקום ב6 בבוקר ולעשות ספורט, צריך להילחם על מקומו מול המיטה הרכה והחמה,  ההרגל לסדר משרד מתחרה בפייס בוק ועוד ועוד.

אבל מסתבר שתחום זה של מוטיבציה, משמעת ובניית הרגלים הינם תחומים שנחקרים רבות באקדמיה וניתן ללמוד להטמיע הרגלים.

הפעם אציע לכם 2 דרכים ובמאמר הבא 3 דרכים נוספות.

  1. בנה יעדי מיקרו ומטרות מאקרו.

במחקר מרתק על מוטיבציה, החוקרים מצאו שחשיבה מופשטת יכולה להיות שיטה אפקטיבית ליצירת משמעת, במובן הבסיסי ביותר. "לחלום בגדול " הוא חלק מתהליך חשוב של יצירת מוטיבציה פנימית שאינה מבוססת על עונשים או פרסים חיצוניים. וזהו חלק הכרחי מתהליך של יצירת הרגלים שנשארים אתנו. אתה צריך למצוא דרך לאזן בין התשוקה לחלום בגדול לבין הפעילויות היומיומיות שלך, שלעיתים קרובות אינן מביאות לשינויים מהירים ודרמתיים.

המטרות שלך צריכות להיות המרכיבים של התמונה הגדולה אותה אתה רוצה להשיג יום אחד, אבל היעדים, הם כמות העבודה המינימלית שאתה חייב לבצע כל יום כדי להפוך את המטרה הגדולה למציאותית. היעדים הופכים כל יום נגיש, ומטרותיך הופכות ניתנות להשגה עקב כך.

לדוגמא המטרה לרוץ 10,000מ' היעד או ההרגל היומיומי צריך להיות זה המינימלי שאתה יכול להתחיל אתו לדוגמא 1500מ'. ולהעלות בהדרגה.(כמובן בתיאום עם רופאו/או מדריך כושר.

    2. צור שרשרת התנהגות

יצירת הרגלים עקביים היא קלה הרבה יותר כאשר אנחנו משתמשים בשגרות  הקיימות, במקום להילחם בהן. התפישה של " תכנון אם – אז" בנוי סביב "טריגרים"  סביבתיים שאנו יכולים להשתמש בהם כדי לדעת מתי לפעול לפי ההרגל.  טקטיקה זאת מכוונת לקחת חלק רגיל של לוח הזמנים שלך ואז בניית עוד " חולייה בשרשרת" על ידי תוספת של הרגל חדש.

לדוגמא, במקום " אני אשמור על המשרד יותר נקי" אתה יכול לכוון ל" כאשר אני מגיע בבוקר למשרד, אני אסדר את המשרד." מחקרים רבים מאשרים שזאת שיטה מצליחה לסמוך על רמזים סביבתיים מאשר על כוח רצון. כך שבפעם הבאה שאתה מחליט ל"אכול בריא יותר"  תוסיף במקום "כאשר יגיע  זמן לארוחת צהרים, אז אני אוכל רק בשר וירקות."

*מבוסס על מאמר של גרגורי קיוט

Posted on

עשרת הדיברות לאנשים עם ADHD

 1.מטרות– עשו לכם מטרות ברורות, מפורטות, מציאותיות ומדליקות כדי שדרככם תהיה בהירה ולא תסטו לצדדים.

2.ADHD–  לימדו את הפרעת הקשב על מרכיביה השונים התפקודיים, הארגוניים והרגשיים, למדו כיצד היא משפיעה עליכם והתיידדו עם המרכיבים הטובים והרעים שלה.

3. הזמן– הוא ידידכם החשוב, למדו להבין כיצד הADHD מקשה עליכם, למדו כלים לניהול זמן, הטמיעו אותם בהתנהלותכם היומיומית והפכו אותם להרגלים.

4. קבלת החלטות– קבלת החלטות היא מרכיב חשוב וקשה בחייכם, התאמנו בקבלת החלטות קטנות במהירות(הזמנת מנות במסעדה) כדי שייקל עליכם לקבל החלטות גדולות, אמצו עקרונות לקבלת החלטות ופעלו על פיהם בנחישות.

5. ארגון- למדו טכניקות לארגון, ביצוע מיידי (לפני שהזיכרון או האימפולסיביות יפריעו), חלקו משימות משעממות ומורכבות ליחידות קטנות ומוגדרות ותגמלו סיום מוצלח של פרויקטים.

6. ניהול רגשות– אנשים עם ADHD מרוקנים את מיכל הדלק הרגשי במהירות, אמצו דרכים למילוי מיכל הדלק הרגשי באמצעות: ספורט, מטרות מדליקות, חשיבה חיובית, מנוחות קצרות.

7. ניהול כעסים ורגשות– כעס הוא חלק בלתי נפרד מחיינו אבל חשוב לדעת לנהל אותו, למדו מה הטריגרים שלכם? אמצו דרכים לקירור כעסים, למדו להפנות את הכעס למקום פרודוקטיבי, כדי לתקן את הדרוש תיקון, ולא פחות חשוב שחררו את הכעס לאחר ששרת אתכם.

8. חברות– מצאו לכם חברים, טפחו את הקשרים, למדו לנהל קשרים חברתיים בצורה פתוחה, רגישה ואפקטיבית. הם יתנו לכם את האנרגיות הדרושות להתמודדות עם האתגרים היומיומיים.

9. הערכה עצמית– זה נשמע פשוט אבל ברור שזה לא. מצאו את אזורי הכישרון שלכם, פעלו ללא לאות, עדיף פעולה שנכשלתם בה(ולמדתם) על פני חוסר פעולה שמותיר אותכם באותו מקום בו הייתם.

 10. בקשו עזרה- למדו להיעזר באחרים כדי להתמודד טוב יותר עם האתגרים שה ADHD  מציב בפניכם, שיתוף אחרים אינו מעיד על חולשה נהפוך הוא, הניסיון מלמד שרבים ישמחו לסייע לכם, האינטראקציה עם אחרים תמיד משתלמת, וקרוב לוודאי שנדיבותכם וטוב לבכם מביאים אתכם למצב שאתם מרבים לסייע לאחרים אבל מסתייגים לבקש עזרה. תופתעו כמה הפנייה לאחרים תיטיב אתכם.

Posted on

כוחה של קבוצה וההבדל בין גן עדן לגיהנום

סיפור מיוחד הממחיש את עוצמתה של קבוצת אימון לADHD:
סיפור חסידי ישן מספר על רב שניהל שיחה עם אלהים על גיהנום וגן עדן . "אראה לך איך נראה גיהנום", אמר לו אלהים, והוביל את הרב לחדר ובו קבוצת אנשים מורעבים ונואשים, ישובים סביב שולחן עגול גדול. במרכז השולחן ניצבה קדרה ענקית מלאה תבשיל מעורר תאבון, חם ומהביל, שהספיק לכולם לשבוע עם השאריות. התבשיל העלה ריח ניחוח שגירה את בלוטות הרוק בפיו של הרב. אבל אף אחד לא אכל. כל אחד מהסועדים אחז בידו כף בעלת ידית ארוכה מאוד- ארוכה מספיק להגיע לקדרה ולהעלות מן התבשיל מלוא הכף, אך ארוכה מדי להביא את האוכל אל פיו. הרב ראה שסבלם אכן נורא, והרכין את ראשו בחמלה.
"עכשיו אראה לך את גן העדן", אמר אלהים, והוביל אותו לחדר אחר, זהה לראשון: אותו שולחן עגול גדול, אותה קדרה ענקית עם אותו תבשיל, ואותן כפות בעלות ידית ארוכה. אבל הפעם שרתה בחדר שמחה גדולה: כולם נראו שבעים ומרוצים, שמנמנים וסמוקי לחיים, בריאים וקורנים מנחת.
הרב לא הבין, והביט בתמיהה אל אלוהים.
"זה פשוט מאד", אמר אלהים, "אבל מחייב יכולת מסוימת. אתה מבין, האנשים בחדר הזה למדו להאכיל איש את רעהו!"( מתוך טיפול קבוצתי תיאוריה ומעשה מאת ארווין יאלום עם מולין לשץ)

Posted on

10 סיבות למה לא להשתתף בקבוצת אימון

10 סיבות למה לא להשתתף בקבוצת אימון

  1. יש כל כך הרבה דרכי טיפול!!!
  2. הסתדרתי עד היום לא רע( חוץ מעבודה, זוגיות וחברים).
  3. אין לי כסף בשביל זה, יש סדרי עדיפויות בחיים וטיפול בADHD ממש לא בעדיפות.
  4. אין לי זמן, איפה אני אכניס את זה, העבודה שואבת אותי, הילדים דורשים תשומת לב, אשתי טוענת שאני לא מבלה אתה מספיק!!!
  5. למה אני צריך לשלם למישהו כדי שהוא יסביר לי מה הבעיות שלי אני מכיר אותן הכי טוב מכולם.
  6. מה אני צריך לספר לאנשים מה מפריע לי, מה הקשיים שלי, מה החולשות שלי, ואם הוא יספר לאחרים?
  7. בשנה הבאה יהי לי יותר זמן ואז אלך לקבוצת אימון
  8. לא מעניין אותי לשמוע על הבעיות של אחרים בקושי אני מסתדר עם הקשיים שלי.
  9. אני קראתי באינטרנט המון מאמרים מה כבר אפשר לחדש לי ?
  10. את זאת תוסיפו אתם

את כל הסיבות האלה כבר שמעתי אתם מוזמנים להוסיף עוד סיבות לרשימה.

ו 10 דברים שאמרו משתתפים בקבוצות אימון כאלו שהחליטו בכל זאת להשתתף בקבוצה

תמיר: מטפל, בעל ADHD, " חבל שלא השתתפתי בסדנה כזו לפני 10 שנים, בתחילת דרכי…"

רונן: ההתייחסות לניהול-העצמי כ- ADHD הינה קריטית, לא פחות מכל שעור עסקי.

דורון': נהניתי ולמדתי רבות על ניהול זמן ואירגון… חזקתי את יכולותי להיות רגוע ולא לקחת כעסים.

אורן: ההשתתפות בקורס תרמה לי רבות בהבנת התגובות שלי והקשיים אותם אני חווה.

טל: ..למדתי לתכנן את עתידי המקצועי. היום אני יודע טוב יותר מהם תחומי העניין והחוזקות שלי ולכוון את עצמי לתחום העיסוק שאני טוב בו.

חיים': הקבוצה סייעה לי מאד להגיע להבנה עצמית, מבחינה אישית ומבחינת העסק… מה שהיה משמעותי במיוחד עבורי הוא ניהול-הזמן וניהול הכעסים.

מירי: הפרויקט תרם בכך שבעצם נפתח אצלי משהו שלא הבנתי קודם לכן, בניהול העסק…הפרויקט נתן לי להבין שבעצם אם לא הייתי מגיעה לכאן- לעולם לא הייתי יודעת שה- ADHD שלי יוצר לי בעיה עם תכנון, ניהול זמן וארגון. הפרויקט נתן לי  כלים לעזור לעצמי בארגון ובניהול העסק שלי.

אבי: הקבוצה שפרה אצלי את סדר הקדימויות, ההתמקדות בתעדוף . אני עובד על תכנון. עדיין מתקשה בקבלת החלטות.

יוסי: בעקבות הקבוצה גברה  אצלי המודעות לבעיות, ועל ידי כך הערנות למיומנויות המסייעות לפתרונן החלקי, לפחות. חלו בחיי תמורות שמשמעותן בלתי מבוטלת. המפגש עם קבוצת אנשים בעלי מכנה משותף- מאתגר ומלמד.

אביבה: סדר היום שלי יותר מתוכנן ,למדתי אסטרטגיות לניהול זמן, למדתי להתמודד עם קושי בתחושת הזמן, לרשום יותר כדי להתגבר על בעיות זכרון, לעשות סדר בין חשוב ודחוף, לדעת להתארגן מחדש אן יש שינוי בתכניות, יש לי הרבה יותר מודעות ואולי הכי חשוב למדתי את החוזקות שלי.

גדי: אני לוקח מהקבוצה את ניהול הזמן , את הנושא של פתרון בעיות, לשבת מול בעייה ולפתור אותה. הצפת הידע והנגיעה גם אם לא יעשה עם זה משהו כרגע , תבנית הפתיחה מאד נחמדה.

עמוס : לוקח הרבה יותר מודעות להתנהגויות של הADHD , לוקח חינוך עצמי להכניס הכל לאאוטלוק מבין למה זה חשוב ואיך זה מכניס לסדר יום יעיל יותר. קיבלתי הרבה מאד אינפורמציה חשובה ועל זה מודה, היה מאד מעניין.

כרמית: הקבוצה הועילה לי בעיקר באבחון הבעיה שלי ובהכרה שאני אכן מתפקדת שונה מרוב האנשים. היה מדהים לראות עד כמה אנחנו, אנשי ה-ADHD סובלים מסימפטומים דומים. השיתוף הזה נותן כוח ובעקבותיו אני מרגישה פחות   "לא מוצלחת " ומבינה שאינני עצלנית או טיפשה, אני פשוט בנויה קצת אחרת. אומרים שמודעות היא 50% מהפתרון. אז הסדנא דחפה אותי ללכת  לאבחון, מקווה להתחיל לקחת ריטלין ומקווה שזה יעזור לי להתרכז ולהתקדם להגשמת המטרות שלי.

Posted on

חברות, ניהול רגשות וADHD

 

בחודש האחרון בעקבות פטירתה של אמי, נחמה, הייתי שרוי בתקופה רגשית לא קלה. לאחר השבעה שמלאה בתעסוקה ולא נותנת זמן לחשוב, נוצר חלל. חסרות השיחות כל בוקר, המפגשים בשלישי ושבת והשיתוף בחוויות הילדים בצבא.  החזרה לשגרה לוקחת זמן וכתיבת פוסט עוד יותר קשה. אבל מתוך הקושי עלה נושא חשוב בעיני והוא תפקידם של חברים בחיינו בכלל ובחייהם של האנשים עם  ADHDבפרט.

ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם ADHD  מיחסים חשיבות רבה לקשרים חברתיים, גם אם הם מתקשים ביצירת קשרים, אין הדבר אומר שזה לא חשוב להם.

יצירת קשרים חברתיים כרוכה במיומנויות חברתיות, יכולת יצירת קשר, הצגת עצמי, שאלת שאלות, מתן מחמאות ועוד כישורים רבים שלחלק מאנשי הADHD באים בקלות ולחלקם בקושי רב.

לאחרונה חשבתי על קשרים חברתיים והקשר שלהם עם ניהול רגשות, כנראה שיש סיבות טובות מדוע אנשי ה ADHD מחפשים חברות, יש בקשרים משוב, עניין, תמיכה, חיזוקים והיבטים נוספים התורמים רבות לאיכות חיינו.

מכיוון שלאנשים עם  ADHD יש קושי בניהול רגשות, אין ספק שלחברים יש תפקיד מאד חשוב, במיוחד במצבים של משברים, מצבים כמו אבל, פרידות, שינויים.

האפשרות להיעזר בכתף תומכת, אוזן קשבת, עצה טובה ועידוד אין כמוהם כדי לסייע להתגבר על הקשיים. התחושה שאתה לא לבד, שיש אנשים שחושבים עליך, שאכפת להם ממך, יש בה עוצמה גדולה.

מסתבר שגם היהדות חשבה על הדברים, ביצירת מסגרת המאפשרת את התמיכה(מלבד כמובן הכבוד שאנו נותנים לנפטר בכך שאנו עוצרים את חיינו לשבוע ומקדישים את הזמן למחשבות ולזיכרון) השבעה מאפשרת מסגרת לגיטמית ומכובדת לפגוש אנשים יקרים לך, להתחבק, לקבל תמיכה ואהבה.

מכאן המסקנה הברורה היא יש משהו טבעי וחשוב בצורך הזה בקשרים חברתיים בריאים ומספקים העולה כבר מגיל צעיר. גם אם בגיל הצעיר לא מובנים הצרכים מאחורי חיפוש החברות. בגיל מבוגר יותר אנו יודעים להעריך את הערך הגדול שקיים בחברות וכמה חשוב להשקיע בשמירה על הקשרים, כי כמו בכל תחום ככל שאתה משקיע בחברות כך היא חוזרת אליך ובגדול.

מוקדש באהבה רבה לכל חברי שהיו אתי.

Posted on

התמודדות בריאה עם קונפליקטים

התמודדות בריאה עם קונפליקטים

חלק מחיינו קשורים לעימותים הקשורים לחילוקי דעות ביננו לחברים, בני זוג או עמיתים בעבודה. היכולת לעבור אירועים אלו ללא מריבות, מבלי להרים קול ולגרום למשבר או לפגיעה רגשית אצל הצד השני, היא יכולת חשובה מאד שרבים מאנשי הADHD לא מצטיינים בה.

נראה שאנשים עם ADHD נוטים להיכנס לקונפליקטים סוערים או להימנע מהם על כל המחירים הכרוכים בשני התסריטים. אפשר להגיד זאת בוודאי גם על כל בני האדם. אולם נראה שניהול קונפליקטים זוהי מיומנות שרוב הADHDים יכולים להרוויח מרכישתה.

בכמה משפחות שאני מכיר היה נהוג דפוס של שתיקה במקרה של עימות, שתיקה שיכלה להימשך שבועות ואף יותר, אין ספק שזה דפוס לא בריא. דפוס הנובע מחשש לעימות ישיר ומהמקום שאליו יוביל העימות, והרבה פעמים מהעובדה שלאותם אנשים חסרו המיומנויות לנהל ויכוח בצורה שתוביל למשהו טוב יותר.

עימות לא חייב להיות צעקות או מלחמה, אם תשתמש בו בצורה קונסטרוקטיבית אתה פשוט לומד להבין שזווית הראייה שלך שונה מהאדם השני, ואז מנסים ביחד  למצוא פתרון או הסכמה.

עימות בריא מבטא בעצם אכפתיות מכיוון שהוא עוזר לנו להיפטר מהרגשות השליליים הנבנים בתוכנו. הוא גם מקדים התפרצות של ציניות או תוקפנות שעלולים להיווצר אם לא נתמודד בצורה אפקטיבית  עם המצב.

פתרון בעיות במשותף . אנו נוטים להיות  מושפעים על ידי דברים שמערערים אותנו. התמודדות עם המקור  לבעיה תעצור את ההרהורים ותאפשר לנו להתמקד בדברים החשובים בחיינו.

לאפשר לאהובים עלינו להכיר את  צרכינו. לעיתים אנו צריכים לבקש מחבר, בן זוג או עמית לעבודה משהו שאנחנו צריכים, אחרת לא נקבל זאת.  זה לא בריא לך או לקרובים אליך  להמשיך מצב שצרכיך לא מסופקים. הם לא רוצים שתהיה מתוסכל או רגזן יותר ממה שאתה רוצה. מצב זה שצרכינו לא ממולאים פוגע בתפקוד.

צור אמון כאשר אתה מתעמת עם מישהו לגבי נושא שאינו מוסכם ביניכם, אתה בעצם מדגים בכך שאתה מוכן לשלם מחיר זמני של חוסר נוחות למען שמירה וחיזוק של מערכת היחסים לטווח הארוך.

 כמה דרכים בריאות להתמודד עם קונפליקט

בקש רשות- וודא שזה זמן מתאים לאדם השני לדבר. אם זה לא מתאים, שאל מתי יהיה טוב יותר .

הצג את הבעיה בצורה שקולה רגועה ולא מאיימת- לדוגמא "לא נעים לי עם הדרך שבה דיברת אלי במפגש האחרון" במקום " היית מגעיל אלי" הכן את שורות הפתיחה מראש.

בקש את זווית הראייה של האדם השני – לדוגמא  " האם זה נראה לך לא ברור?"

אסטרטגיות מצליחות לשימוש כאשר אתם בעיצומו של עימות

היה מודע מאד לטון הדיבור שלך לאורך כל הדרך- התמקד בטון כפי שאתה ממוקד במילים עצמן. עימות  עלול להסלים ברגע שאחד הצדדדים מרים את קולו או מאיץ את דבריו , גם אם אינו מודע לכך.

השתמש במשפטי "אני" – לדוגמא" אני מודאג מ.." ולא " היית צריך ל…".

תן לאדם האחר הזדמנות לדברלהשתלט על השיחה ייתן לך הרגשה טובה יותר לטווח קצר, אבל לא ישיג את המטרה האמתית לפתור את הבעיה. התאמן בהקשבה פעילה.

נסה סיעור מוחות משותףהיה מוכן עם לפחות פתרון אפשרי אחד לבעיה, ובקש הצעות גם מהאדם השני.

Posted on

5 אסטרטגיות להתמודדות עם חשיבה שלילית אצל מבוגרים עם ADHD

דכאון הינו תופעה נפוצה אצל אנשים עם ADHD , בספרות המקצועית מדובר על כך שמבוגרים עם ADHD סובלים מדיכאון פי שלוש מכלל האוכלוסיה.

זה מובן לגמרי, מבוגרים עם ADHD  עברו את מערכת החינוך רובם התקשו והגיעו להישגים נמוכים, ספגו הערות כאלו ואחרות ממורים, הורים וחברים. סביר להניח שהם בעלי הערכה עצמית נמוכה. במיוחד אלו שאובחנו מאוחר ולא טופלו בצעירותם. בעקבות שנים רבות של כישלון לממש את הפוטנציאל שלהם, בלימודים, בעבודה, במשפחה, וביחסים חברתיים. נוצר אצל רבים חוסר  אונים נרכש. עולם הרפואה עוסק בכך רבות אולם גם בעולם האימון ניתן לעשות דברים שיפחיתו את תחושת חוסר האונים.

דליה בחורה בשנות השלושים אשר התעכבה בסיום עבודת המ"א שלה היתה על סף הרמת ידיים אולם בעקבות קבוצת אימון בה השתתפה ובעקבות הכלים והחיזוקים שקבלה בקבוצה הצליחה לסיים את העבודה שהתמשכה זמן רב.

5 אסטרטגיות פעולה שעזרו לדליה ואחרים להתמודד טוב יותר עם תחושת חוסר האונים או הדיכאון:

צמצום חשיבה שלילית– רבים מאנשי הADHD   לוקים בהערכות מעוותות לגבי עצמם, אינם רואים את עוצמותיהם, את הצלחותיהם. אז איך משנים זאת ?: כל פעם שעולה חשיבה שלילית כמו "אני לא מסוגלת לעשות זאת" או " אני כישלון" ניתן להחליף אותה באמצעות מחשבות על הצלחות העבר או כישרונות של היחיד. רצוי להעלות את הדברים על הכתב ברגעי השקט, כי ברגעי החולשה יהיה קשה לשלוף את המחשבות החיוביות האלטרנטיביות.

לבחור חברים בצורה סלקטיבית–  עדיף לבלות יותר זמן עם אנשים תומכים ומעודדים. חשוב לצמצם עד כמה שאפשר  בילוי עם אנשים שליליים ביקורתיים.

(אמהות פולניות יכולות להיות אתגר קשה בקטע הזה).

אימון גופני – אני חוזר על העיקרון הזה פעמים רבות אבל אי אפשר להגזים בערכו. לפחות 3 פעמים בשבוע אימון גופני אירובי יעשה נפלאות, משיפור מצב הרוח, העלאת האנרגיות והכי חשוב שיפור התפקודים הניהוליים.(ראו בספר הניצוץ של ג'ון רייטי).

אל תחכו לסיבות מיוחדות כדי לחגוג- נצלו כל הצלחה כל התקדמות בדרך למטרה ואפילו קטנה, כסיבה לחגיגה, הגיגה יכולה להיות להיפגש עם חבר לכוס קפה על שפת הים, לקנות דיסק של מוסיקאי שאתם אוהבים, לעשות משהו שלא עשיתם הרבה זמן וגורם לכם עונג.

השתתפו בקבוצת אימון או תמיכה – המפגש עם מבוגרים המתמודדים גם הם עם אותם אתגרים, התמיכה, הפרגון, הקבלה וההפריה ההדדית הם בעלי ערך רב מבחינת ההעצמה הרגשית והעלאת החוסן בהתמודדות עם דימוי עצמי נמוך וסיכון לדיכאון.