Posted on

ADHD ולימודים, מה שלא יגידו לכם בבית הספר

מספר מתאמנים שפנו אלי לאחרונה כדי להיעזר באימון לצורך קבלת החלטות וכדי להתכונן בצורה טובה ללימודים, העלו אצלי מחדש נושא של ADHD ולימודים.
משה בחור צעיר בן 25 שפגשתי לפני כמה שנים הושפע מחוויית הלימודים שלו בחטיבת ביניים ותיכון בצורה שגרמה לו להימנע ממחשבה על לימודים, הכישלונות שחווה במסגרות אלו המשיכו ללוות אותו בשנים הבאות עד אחרי הצבא. בעקבות עבודה בשיפוצים של בית משפחתי והעובדה שמצא עניין בנושא זה, הצעתי לו לנסות ללמוד לפחות קורס קצר ביזמות נדלן. הוא ניסה זאת. בימים אלו הוא אכן לומד.
משה הוא אחד מצעירים רבים שפגשתי במהלך השנים עם חוויות דומות. הטענה שאני מציג בפני צעירים אלו היא שהדבר היחידי שהם יכולים להסיק מהחוויות בבית הספר היא שלימודים במתכונת המקובלת 200 שנים עם מורה ולוח ודרכי הוראה יבשות ומשעממות . לא מתאימים להם. זה לא אומר דבר לגבי יכולת הלימודים שלהם. בנושאים שמעניינים אותם, בשיטות הוראה חוויתיות, ובגיל בוגר יותר הם יצליחו בוודאי בלימודים.
אני אישית לא סיימתי תיכון עם בגרות מלאה ולמרות זאת למדתי עד תואר שני.
ואני מכיר עוד כמה אנשים שעשו כך.
בית הספר במבנהו השמרני והמשעמם לעיתים קרובות, ויחד עם זאת חסר ידע וכלים להבין ולסייע לתלמידים עם ADHD גורם לצעירים עםadhd לפקפק ביכולתם ללמוד אחרי הצבא. וכתוצאה מכך רבים מהם מרימים ידיים מראש ואפילו לא מנסים ללמוד.
אז מה עושים עם תחושת חוסר הביטחון וחוסר האמונה הזאת?
1. מסבירים לאותם צעירים שהמושג למידה הרבה יותר רחב. ושאין להסיק דבר מחוויותיהם בבתי הספר. הם בוגרים יותר ומגובשים יותר. ויצליחו בתחומים שמעניינים אותם.
2. עוזרים להם לבחור מסלול שמעניין אותם.
3. מתחילים בקטן. קורס קצר של חודש עד חצי שנה. לא להתחיל ישר בלימודים אקדמיים.
4. נרשמים למכינה קדם אקדמית.(קיימות מכינות עם הבנה והכלה ללקויי למידה)המאפשרות השלמת בגרויות.
5.לומדים אסטרטגיות למידה .
6. מסתייעים במאמן כדי לגבש דרכי התארגנות וניהול עצמי שנדרשים לצורך הצלחה בלימודים.

Posted on

כוח הרצון וADHD *

כוח הרצון הוא הכוח המאפשר לנו להתקדם לכיוון המטרות שלנו לפעול בהתאם לצרכים ולערכים שלנו  וכמובן בדרך להתגבר על כל הגורמים המסיחים פנימיים וחיצוניים.

מסתבר ששאלות של שליטה עצמית, דחיינות, מיקוד, ושאלות של התגברות על פיתויים והתמכרויות, מעסיקות את כל בני האדם. הבעיה של  ADHD היא  שאותן סוגיות מטרידות אותנו רק בעוצמה ובאינטנסיביות גדולים הרבה יותר והקשיים בתפקודי הניהול פוגשים ומעצימים את המכשולים בפני כוח הרצון.

אבל גם אנחנו הADHD יכולים להינות מהידע הנרחב כתוצאה ממחקרים בתחום כוח הרצון.

בשורות הבאות אדון בקשר בין אתגרי כוח הרצון וADHD  ובדרכים להתמודד בהצלחה עם אתגרים אלו. אני מזמין אותכם להצטרף גם למשימות.

כדי להצליח לשלוט בעצמנו,  עלינו לדעת איך אנחנו נכשלים? מה בולם אותנו? ומה יכול לעזור לנו להתגבר על הפיתויים וההסחות?

אלה אינן חולשות פרטיות שחושפות את הליקויים האישיים שלנו, אלא התנסויות שהן חלק מן הטבע האנושי.

3 כוחות חשובים – עשה, לא תעשה, אני רוצה

המבחן הקלאסי של כוח הרצון  מעמיד בפיתויים – שוקולד/סיגריה/בגד מדליק או פייסבוק. יש לנו קושי לומר לא כאשר הפה, הלב או העיניים רוצים לומר כן. זהו כוח "הלא תעשה".

מצד שני קיים כוח העשה היכולת לעשות מה שצריך לעשות גם אם יש בכם חלק שלא רוצה לעשות זאת. שיחת טלפון לא נעימה, כתיבת דו"ח חשוב אבל משעמם, או יציאה לריצה.

כדי להפגין שליטה עצמית, עלינו למצוא את המוטיבציה ברגע המכריע. זהו כוח האני רוצה

כוח האני רוצה קשור למטרות לטווח הארוך אשר אמורות לגרום לנו  לעשות את מה שמקדם אותן, ולהימנע מהלא תעשה שמסיח אותנו מהרצוי.

מהותו של כוח רצון היא ברתימתם של שלושת הכוחות – עשה, לא תעשה, אני רוצה

כל אתגר של כוח הרצון הוא עימות בין שני חלקים של עצמכם. מה רוצה גרסת העצמי האימפולסיבי הלא ממוקד והמוסח שלכם? מה רוצה גירסת העצמי השקולה יותר שלכם?

מודעות עצמית – כדי להשיג יותר שליטה עצמית עלינו לפתח תחילה יותר מודעות עצמית. לזהות  מתי אנחנו מקבלים החלטות שנוגעות לאתגר כוח הרצון שבחרנו לנו.

השבוע היו מחויבים לשים לב לאופן שבו מתרחש אצלכם תהליך הכניעה לדחפים. עדיין אינכם נדרשים אפילו  להציב יעד לשיפור השליטה העצמית. רק בדקו האם אתם מסוגלים לתפוש את עצמכם מוקדם יותר ויותר בתהליך. שימו לב למחשבות, לרגשות ולמצבים שסביר יותר שמעוררים את הדחף. מה מבין הדברים שאתם חושבים או אומרים לעצמכם מעלה את הסבירות שתוותרו לעצמכם.

על פי "כוח הרצון" מאת: ד"ר קלי מק׳גוניגל  

Posted on

מה לעשות ? לעשות!!!

אחד הנושאים המרכזיים העולים בתהליכי האימון הוא איך עוברים מהבנה וידיעה לפעולה. רבים מהאנשים עם ADHD   מתקשים מאד בשלב הזה, הם מבינים מה הם צריכים לעשות, הם מבינים את החשיבות, הם באמת רוצים, אבל משהו תוקע אותם, אתמול בערב שוחחתי עם אשתו של מתאמן שלי, אדם נבון ומוכשר ובעל כוונות טובות, לאורך שנות הנישואים שלהם היא ניסתה לגייס אותו לשותפות במשימות הבית והמשפחה, אבל למרות שהוא לא התווכח, למרות שהוא מאד רוצה אפילו לדעתה, עדיין קיים מרחק גדול בין הרצון ובין הביצועים בפועל. אז מה עושים?

כדי להגיע לתוצאות ולביצוע אנחנו צריכים שילוב של המימד האסטרטגי (הטווח הארוך)והמימד הטקטי(הטווח הקצר.

המימד האסטרטגי – המטרה הגדולה לטווח הרחוק צריכה להיות מוחשית, מפורטת ומדליקה כדי לגייס אותנו לביצוע עכשיו. לימודים לתואר, קבלת תפקיד נחשק, יצירת זוגיות טובה, אלו מטרות לטווח ארוך המחייבות ביצוע צעדים לטווח קצר.

בדרך כלל קשה לייצור מחויבות אם המטרה רחוקה ולא מוחשית, לעומת זאת פעולות שונות מספקות לנו תגמול מיידי(פייסבוק, טלוויזיה, חברים, וכו') בספר דחיינות כותב פירז סטיל שהאוכלוסייה  הדחיינית  ביותר היא סטודנטים וזה מובן כי הם יצאו מבית ההורים שם ההורים ניהלו אותם, הם נמצאים בקמפוס המציב בפניהם הרבה גירויים עם סיפוקים לטווח קצר. הראו לי את הסטודנט שיעדיף לשבת בערב ולהתכונן למבחן בעוד שבועיים ולא לבוא למסיבה אליה הוזמן הערב הכוללת בירה, בנות ומוסיקה. הבחירה ברורה לגמרי.

גם בגילאים בוגרים יותר אנחנו מתקשים להתגבר. תמיד קיימים גורמים מסיחים המאפשרים סיפוק מיידי וקל על מטרות ארוכות טווח ולא מוחשיות.

אז תשאלו את עצמכם האם המטרה מדליקה?, איך תרגישו כשתגיעו אליה?, איך יראו חייכם? איך יראו מערכות היחסים שלכם זוגיות? הורות? חברים?

איזה בני אדם תהיו כשתגיעו למטרה הזאת?

במימד הטקטי אנחנו צריכים לפתח כלים לביצוע- ניהול זמן, ארגון, קבלת החלטות ופתרון בעיות. להטמיע אותם ולהפוך אותם להרגלים. צריך לבדוק מה חוסם אותנו מעשייה, האם סתם משימה משעממת או האם יש כאן גם אלמנטים רגשיים כמו מוצפות, חשש מכישלון או חשש מהצלחה, קושי לבצע את השלב הבא כי חסר משהו: זמן, מידע, אישור. קושי לעבור מדבר לדבר. השילוב של כלים מותאמים לביצוע ביחד עם מודעות לבלמים שלנו יכולים לסייע לנו להתגבר על מחסום העשייה או הדחיינות כפי שרבים קוראים לו.

הצעדים הקטנים שיאפשרו לנו להתקדם לכיוון המטרות האסטרטגיות, תלויים ברמת הפירוט וההתלהבות שאנו מייחסים למטרות האסטרטגיות,  הצלחה בבחינות ובעבודות  בדרך  לתואר האקדמי יחזקו אותנו.

ולסיום עדיף לעשות ולהיכשל מאשר לא לעשות, כי מהעשייה אנו למדים גם אם טעינו, מחוסר העשייה אין שום למידה ונהפוך הוא התסכול גדל, ככל שמשתהים הקושי לעשות הולך וגדול והופך את הפעולה כמעט לבלתי אפשרית. בקיצור מה לעשות? לעשות!!!

Posted on

10 סיבות למה לא להשתתף בקבוצת אימון

10 סיבות למה לא להשתתף בקבוצת אימון

  1. יש כל כך הרבה דרכי טיפול!!!
  2. הסתדרתי עד היום לא רע( חוץ מעבודה, זוגיות וחברים).
  3. אין לי כסף בשביל זה, יש סדרי עדיפויות בחיים וטיפול בADHD ממש לא בעדיפות.
  4. אין לי זמן, איפה אני אכניס את זה, העבודה שואבת אותי, הילדים דורשים תשומת לב, אשתי טוענת שאני לא מבלה אתה מספיק!!!
  5. למה אני צריך לשלם למישהו כדי שהוא יסביר לי מה הבעיות שלי אני מכיר אותן הכי טוב מכולם.
  6. מה אני צריך לספר לאנשים מה מפריע לי, מה הקשיים שלי, מה החולשות שלי, ואם הוא יספר לאחרים?
  7. בשנה הבאה יהי לי יותר זמן ואז אלך לקבוצת אימון
  8. לא מעניין אותי לשמוע על הבעיות של אחרים בקושי אני מסתדר עם הקשיים שלי.
  9. אני קראתי באינטרנט המון מאמרים מה כבר אפשר לחדש לי ?
  10. את זאת תוסיפו אתם

את כל הסיבות האלה כבר שמעתי אתם מוזמנים להוסיף עוד סיבות לרשימה.

ו 10 דברים שאמרו משתתפים בקבוצות אימון כאלו שהחליטו בכל זאת להשתתף בקבוצה

תמיר: מטפל, בעל ADHD, " חבל שלא השתתפתי בסדנה כזו לפני 10 שנים, בתחילת דרכי…"

רונן: ההתייחסות לניהול-העצמי כ- ADHD הינה קריטית, לא פחות מכל שעור עסקי.

דורון': נהניתי ולמדתי רבות על ניהול זמן ואירגון… חזקתי את יכולותי להיות רגוע ולא לקחת כעסים.

אורן: ההשתתפות בקורס תרמה לי רבות בהבנת התגובות שלי והקשיים אותם אני חווה.

טל: ..למדתי לתכנן את עתידי המקצועי. היום אני יודע טוב יותר מהם תחומי העניין והחוזקות שלי ולכוון את עצמי לתחום העיסוק שאני טוב בו.

חיים': הקבוצה סייעה לי מאד להגיע להבנה עצמית, מבחינה אישית ומבחינת העסק… מה שהיה משמעותי במיוחד עבורי הוא ניהול-הזמן וניהול הכעסים.

מירי: הפרויקט תרם בכך שבעצם נפתח אצלי משהו שלא הבנתי קודם לכן, בניהול העסק…הפרויקט נתן לי להבין שבעצם אם לא הייתי מגיעה לכאן- לעולם לא הייתי יודעת שה- ADHD שלי יוצר לי בעיה עם תכנון, ניהול זמן וארגון. הפרויקט נתן לי  כלים לעזור לעצמי בארגון ובניהול העסק שלי.

אבי: הקבוצה שפרה אצלי את סדר הקדימויות, ההתמקדות בתעדוף . אני עובד על תכנון. עדיין מתקשה בקבלת החלטות.

יוסי: בעקבות הקבוצה גברה  אצלי המודעות לבעיות, ועל ידי כך הערנות למיומנויות המסייעות לפתרונן החלקי, לפחות. חלו בחיי תמורות שמשמעותן בלתי מבוטלת. המפגש עם קבוצת אנשים בעלי מכנה משותף- מאתגר ומלמד.

אביבה: סדר היום שלי יותר מתוכנן ,למדתי אסטרטגיות לניהול זמן, למדתי להתמודד עם קושי בתחושת הזמן, לרשום יותר כדי להתגבר על בעיות זכרון, לעשות סדר בין חשוב ודחוף, לדעת להתארגן מחדש אן יש שינוי בתכניות, יש לי הרבה יותר מודעות ואולי הכי חשוב למדתי את החוזקות שלי.

גדי: אני לוקח מהקבוצה את ניהול הזמן , את הנושא של פתרון בעיות, לשבת מול בעייה ולפתור אותה. הצפת הידע והנגיעה גם אם לא יעשה עם זה משהו כרגע , תבנית הפתיחה מאד נחמדה.

עמוס : לוקח הרבה יותר מודעות להתנהגויות של הADHD , לוקח חינוך עצמי להכניס הכל לאאוטלוק מבין למה זה חשוב ואיך זה מכניס לסדר יום יעיל יותר. קיבלתי הרבה מאד אינפורמציה חשובה ועל זה מודה, היה מאד מעניין.

כרמית: הקבוצה הועילה לי בעיקר באבחון הבעיה שלי ובהכרה שאני אכן מתפקדת שונה מרוב האנשים. היה מדהים לראות עד כמה אנחנו, אנשי ה-ADHD סובלים מסימפטומים דומים. השיתוף הזה נותן כוח ובעקבותיו אני מרגישה פחות   "לא מוצלחת " ומבינה שאינני עצלנית או טיפשה, אני פשוט בנויה קצת אחרת. אומרים שמודעות היא 50% מהפתרון. אז הסדנא דחפה אותי ללכת  לאבחון, מקווה להתחיל לקחת ריטלין ומקווה שזה יעזור לי להתרכז ולהתקדם להגשמת המטרות שלי.

Posted on

עקרונות מנחים לאימון אנשים עם ADHD (על פי מסמך שלADDA ארגון מבוגרים עם ADHD בארה"ב)

מבוא

במשך שני העשורים האחרונים היתה הצפה של האבחון, הטיפול והמחקר בנושא הפרעת קשב ריכוז והתנהגות, או כפי שנוהגים להתייחס אליה ADHD . כמצב נוירוביולוגי הפרעת  ADHD    יכולה  להשפיע על התפקוד במגוון רחב של תחומי חיים כמו חינוך, תעסוקה ומשפחה ועלולה לגרום לבעיות בריאותיות,  חברתיות וכלכליות .

המחקרים העלו את המודעות ואת ההבנה של הפרעת ADHD הגדילו את ההבנה על ADHD היה  ברור שהגישות המסורתיות כמו טיפול תרופתי, התנהגותי או פסיכולוגי/חינוכי אינן  יעילות מספיק. ולאנשים רבים  נדרשות  גישות התערבות אחרות .

 כך  נוצר תחום  חדש שנקרא אימון   ל ADHD . אימון ADHD  מתבצע ע"י מאמנים העובדים אחד על אחד עם אנשים בעלי  הפרעת קשב. ארגון ADDA תומך באימון לADHD כגישה יעילה וזמינה.

 העקרונות המנחים של  ADDA לאימון אנשים עם הפרעת קשב ריכוז והתנהגות מייצגים ניסיון לשפר את הטיפול הכולל באנשים ומשפחות המושפעים על ידי ADHD. עקרונות מנחים אלו אינם צריכים להתקבל כספר בישול של אימון או מדריך להתערבות. הם מנסים להגדיר את המרכיבים הקריטיים של אימון ADHD , כדי לעזור לצרכנים להגביר את הבנתם לגבי אימון ADHD והרווחים הטמונים בו.

כארגון  לסנגור צרכנים, מטרת ADDA  היא שהעקרונות המנחים האלו  יקדמו צעד לעבר זיהוי מרכיבי הליבה של האימון לADHD. דוח זה אמור להיקרא לא כמוצר סופי, אלא כעבודה מתמשכת שתתרחב ותתעדכן כפי שתיאוריות וניסיון משתפרים ונבנים נדבך על גבי נדבך. אנו מקווים שעקרונות אלו ישפרו את איכות החיים של כל מי שמושפע ע"י ADHD .

מהו אימון לADHD

אימון ADHD הוא שותפות מתמשכת העוזרת למודרכים לחיות חיים יותר אפקטיביים ומספקים ע"י העמקת למידתם, שיפור הביצועים שלהם ושיפור איכות חייהם.

מודרכים עם ADHD הם בעלי אותם צרכים אנושיים כמו של כל אדם אחר, ובנוסף מתמודדים עם אתגרים ייחודיים  הקשורים להפרעת ADHD    ואשר יכולים להפריע באיכות חייהם.

מאמנים לADHD תומכים במודרכים שלהם בפיתוח הבנה רחבה של הפרעתADHD והשפעתה על איכות החיים שלהם .

מאמנים לADHD

עובדים עם המודרכים ליצירת מבנים , תמיכה, מיומנויות ואסטרטגיות .כמו כן המאמנים

עוזרים למודרכים :

  • להישאר ממוקדים במטרותיהם.
  • להתמודד עם מכשולים.
  • להתייחס לנושאי ליבה הקשורים לADHD כמו ניהול זמן, ארגון, ודימוי עצמי.
  • לייצור בהירות.
  • לתפקד בצורה אפקטיבית יותר.

 מאמנים לADHD עובדים עם המודרכים שלהם לפתח אסטרטגיות לנוע בכיוון המטרות שלהם , להעמיק את המודעות העצמית שלהם  ולהמשיך לנוע לעבר חיים מלאים ומספקים יותר .

 אימון ADHD גם עוזר למודרכים ב:

  הבנה שהמקור לרבים מהאתגרים שלהם הוא ADHD ולא פגם באישיותם.

  • לבחון באופן בטוח תחומים  של כישלון ותחומים  שבהם הם רוצים לקחת על עצמם את האחריות ליצירת שינוי.
  • העלאת מיומנויות של  מודעות עצמית ושל התבוננות עצמית, ושימוש במיומנויות המשופרות לשיפור קבלת ההחלטות והביצועים.
  • שינוי פרספקטיבה כאשר תקועים, לדוגמא, לימוד דרכים חדשות להתמודד עם דחיינות, פרפקציוניזם, להתמיד במשימה, או להיות יותר עקבי.
  • להיות מודעים לסגנונות הלמידה והעיבוד שלהם כך שיוכלו לשפר  את יכולתם ללמוד ולהכיל כמות של אינפורמציה וניתוח מצבים.

 הרווחים של אימון לADHD

 אימון ADHD יכול להיות חלק חשוב מתכנית כוללת לאלה שסובלים מהפרעת ADHD . תהליך האימון מעודד לקיחת בעלות ואחריות אישית .

אימון הוא אישי וממוקד פעולה, כך שהמודרך עובד לבניית הרגלים פרודוקטיביים ומערכות המובילות לחיים מלאים ומספקים.

 אימון ADHD גם :

  • מספק תמיכה ממאמן מיומן  שהינו בעל ידע רחב בתחום הADHD .
  • עוזר למודרכים לזהות את הצדדים החיוביים הקשורים למאפייני ADHD  שמתקיימים  אצלם, ולהעריך את עוצמותיהם.
  • משפר את הבנת המודרכים לגבי הפרעת  ADHD בהקשר לסגנון הלמידה שלהם והאתגרים האישיים שלהם.
  • מטפח מודעות אישית ואחריות, ומעודד את הלקוח לחפש אפשרויות המובילות להתקדמות ולהצלחה .
  • מדריך את הלקוח לכיוון פעולות הבונות בטחון עצמי, מודעות עצמית  ומבנה עצמי.
  • מתמקד במיומנויות תפקודי הניהול של המודרך( כמו תכנון , הצבת סדרי עדיפויות, וניתוח) ליצירת מערכות מותאמות אישית שישפרו את העקביות והאפקטיביות של המודרך.
  • מציע סביבה בטוחה עבור לקוחות הזקוקים לשחרור מהבידוד שלהם ועוזר להם  ליצור קשר מטפח עם אנשים אחרים.
  • מספק מחויבות עקבית ומעודד את הלקוח לנוע מעבר למחשבה אל הפעולה הנכונה.
  • עוזר ללקוחות ללמוד לסנגר ולייצג את עצמם ואת צרכיהם, להציג שאלות ולהגדיר  גבולות.
  • מאמנים לADHD מטפחים  תקווה במודרכים על ידי פיתוח   מערכות ואסטרטגיות שבהן הם יכולים להשתמש בצורה אפקטיבית כדי לנהל את האתגרים הספציפיים כך שיוכלו לשפר באופן דרמטי את איכות חייהם .

Posted on

ODT פעילות אתגר/משחק ככלי להעצמה אישית וקבוצתית למתבגרים ומבוגרים עם ADHD ולקויות למידה

דותן חיים :MA Outdoor Education/ראובן סדן MA ייעוץ חינוכי

OUTDOOR TRAINING – "למידה התנסותית" הינו תחום רחב שהתפתח בצפון אמריקה / אירופה/ אוסטרליה באמצע המאה העשרים

רציונאל ההעצמה בלמידה התנסותית מתבסס על ההנחה שכאשר מציבים לפרטים/קבוצות, "אתגר" שהוא מתאים לכישורים הפיזיים/מנטאליים/רגשיים תתבצע יציאה "מאזור הנוחות" אל עבר תחום של גדילה/שינוי שהוא בריא ,מקדם, מעצים הן ברמה האישית והן ברמה הקבוצתית. עקרון נוסף שעובדים לפיו בתחום של למידה התנסותית מאמין בקבוצות, קבוצה הינה האמצעי שבו כל אחד לומד אסטרטגיות חדשות, כישורי חיים, טכניקות התמודדות, בקבוצה תומכת אפשר לטעות, אפשר להתנסות, אפשר להיות חופשי, בעיקר להיות אותנטי (אלמנט חשוב בתרבות המערבית/כאוטית של ימינו)

שתי גישות מרכזיות בתחום של למידה התנסותית : 1.פסיכולוגיה חיובית , עבודה עם חוזקות של כל פרט בקבוצה כמו גם עבודה ותרגול של חוזקות קבוצתיות. פסיכולוגיה חיובית הינה אבן דרך ועקרון יישומי שנשמר לאורך כל תכנית העצמה קבוצתית, עקרונות אלו מוטמעים  הלכה למעשה בפעילות כדרך חשיבה לעתיד – חלומות חיים, אותנטיות, FLOW , קהילה.

2. גישה נרטיבית לסיפור אחר. כולנו מורכבים מסיפורים שונים ומיוחדים על עצמנו, כל אחד מאיתנו מספר לעצמו סיפורים שמבטאים את העצמי במרחבי חיים/פעילות שונים, לא פעם אותם סיפורים אינם משרתים או מייצגים אותנו במציאות העכשווית ולא פעם צריך "לאתחל" אותם או להאיר/לספר סיפורים חדשים "שנבטו" בעקבות התנסויות חדשות, אתגרים מוצלחים שעברנו.

"טיפול באמצעות הרפתקה" –WILDERNESS ADVENTURE THERAPY , התערבות אתגרית אינטנסיבית בתחום של למידה אתגרית, מסעות אתגר בים , יבשה, מסעות סוסים/גמלים, הפלגת יאכטות ארוכה, מסעות טיפוס וטרקים, מסעות הישרדות במדבר – בניית תכנית אישית– מדדים להצלחה בכישורי חיים, ביטחון עצמי, דימוי עצמי, מסוגלות, הסתגלות לסביבה חדשה, יכולת להכיל מצבי אי וודאות, היכולת להיות לבד, אומץ ותעוזה, שאלוני אושר ואיכות חיים .

ADHD – עוצמות שונות  בהפרעות קשב וריכוז הבאות לידי ביטוי בפעילות אתגרית ODT

יצירתיות: המשימות ב odt  יכולות להיפתר במגוון דרכים ואפשרויות , חלק מרכזי באלמנט של משחק הינה היכולת לשחק בצורה חופשית ולא מובנת כמו גם אפשר לפתור בעיות/תרגילים באין ספור אפשרויות – ADHD  מאופיינים ביכולת יצירתית גבוהה שיכולה  לבוא לידי ביטוי בפעילות של .ODT

אנרגטיות: חלק אכוטי בכל פעילות משימתית/פיזית/אתגרית ככל שיהיו יותר אנרגיות כך אפשר להשתתף בפעילות בצורה יותר מוצלחת, למנחים בתחום זה "אנרגיות" זה מצרך יקר .ADHD שופעים אנרגיה שאפשר/צריך לעבוד איתה פיזית/אתגרית.

לקיחת סיכונים/אימפולסיביות: אלמנט קרדינאלי בתחום של ADVENTURE THERAPY  –  כל הפעילות בתחום של למידה אתגרית מבוסס על לקיחת סיכונים מבוקרת, המשתתפים בטוחים שהם "מסתכנים" אולם הסיכון הינו "סיכון מדומה", היכולת להיות אימפולסיבי ולקחת סיכונים בסביבה בטוחה ומובנת הינו כלי העצמה קלאסי, במיוחד כשהחיסרון הופך ליתרון ב .ODT

  :FLOWהינו מצב אופטימאלי שבו אנו מתמזגים עם פעילות שמותחת את הפוטנציאל האישי/קבוצתי שלנו ומבטא אלמנטים "בעצמי" שלא באו לידי ביטוי עד כה – במסגרת החשיפה לתרבות פנאי איכותית/אתגרית/חדשה המשתתפים נחשפים לתחומים שיכולים להוות עוגן של .FLOW

 

3 התפוקות  המרכזיות הניתנות להשגה על ידי פעילות  ODT עבור בני נוער ומבוגרים עם ADHD ולקויות למידה.

1.עניין והתלהבות המאפשרים למידה- הפעילות מחוץ לתחומי הכתה ו/או המשרד  יוצרת אווירה המאפשרת ריכוז גבוה יותר ולמידה משמעותית יותר  ביחס לסביבה השגרתית חסרת הגירויים והעניין עבור אנשי הADHD.

2.אפשרות ביטוי לכישורים שונים מהכישורים האקדמיים בלבד- היכולת להביא לידי ביטוי כישורים מגוונים כמו: מנהיגות, שיתוף פעולה, יכולת פתרון בעיות, יכולת פיזית גבוהה ויצירתיות מאפשרים לאנשי הADHD   למצב את עצמם במקום גבוה יותר מבחינה חברתית ולהשתלב טוב יותר בקבוצת העמיתים.

3.למידת מיומנויות חברתיות בתנאים אופטימליים-  הסביבה המגרה, האווירה המקבלת, האפשרות להרגיש שווים  מהווים פלטפורמה מצוינת ללמידת מיומנויות חברתיות כמו תקשורת בינאישית, שיתוף פעולה, תכנון, פתרון בעיות ועוד.

דותן חיים: מרכז אקדמי של תחום ODT  "וטיפול באמצעות הרפתקה" במכללה האקדמית בוינגיט.

dotanhaim@gmail.com 0524768717                www.flow2u.com

ראובן סדן מיקוד  להצלחה – אימון ADHD  

Sadanreuven1@gmail.com   050-2516709   www.adhdsuccess.co.il

Posted on

הקסם של עשיית דבר אחד בנקודת זמן

25-50 אחוז מהאנשים מדווחים על תחושה של  מוצפות או שחיקה בעבודה. זה לא רק מספר השעות שאנחנו עובדים, אלא גם העובדה שאנו מבלים שעות רבות בג'גלינג בין משימות רבות באותו זמן.

מה שאיבדנו, מעל הכל, הן נקודות העצירה, נקודות הסיום והגבולות. הטכנולוגיה  טשטשה אותם עד ללא היכר. לכל מקום שאליו אנחנו הולכים העבודה מלווה אותנו, דרך המכשירים הדיגיטליים שלנו, זה ממכר ותובעני, כמו פצע שאיננו יכולים להימנע מלגרד אותו, למרות שהגירוד קרוב לוודאי רק מחמיר את המצב.

אמרו את האמת- האם אתם עונים למיילים בזמן השתתפות בכנס, (ולעיתים אפילו תוך כדי שיחת טלפון )?האם אתם מביאים את הלפטופ לישיבה  מעמידים פנים שאתם  מקלידים הערות ובעצם גולשים ברשת ? האם אתם אוכלים צהרים ליד שולחן העבודה? האם אתם מתקשרים תוך כדי נסיעה? ואפילו שולחים SMS תוך כדי נסיעה למרות שאתם יודעים שזה מסוכן ולא חוקי?

המחיר הגבוה ביותר בהנחה שלא התרסקתם בנסיעה, הוא בפרודוקטיביות שלכם.

באופן חלקי זאת המשמעות הפשוטה של חלוקת הקשב שלכם, העובדה שאתם באופן חלקי קשורים לפעילויות רבות אבל לעתים רחוקות עסוקים באופן מלא במשימה אחת. כאשר אתה עובר ממשימה אחת לשנייה, אתה מגדיל את הזמן שיקח לך לסיים את אותה פעולה בממוצע ב25 אחוז.

אבל הנזק הסמוי והגדול ביותר הוא , מכיוון שכל הזמן אתה עסוק במשהו, אתה שורף ללא רחמים את יתרות האנרגיה שלך במהלך כל יום, כך שנותרת לך פחות ופחות אנרגיה זמינה בכל שעה שעוברת.

במקרה של ADHD יש כאן מלכודת מצד אחד המעבר ממשימה למשימה מאפשר לחלק מאתנו להעלות ריכוז ואנרגיה, מצד שני כאמור הג'גלינג הזה וחוסר ההתמקדות בנושא אחד מתיש אותנו.

אני יודע את זה מניסיוני . אני מספיק לכתוב פי שתיים או שלוש כאשר אני מקציב לכך זמן מוגדר במקרה שלי ביום א' בבוקר, הדרך היעילה ביותר להגביר פרודוקטיביות וחשיבה יצירתית היא להגדיר זמנים ברורים לעיסוק בהם , כמו כן להקצות זמנים קצרים ומתוכננים  למנוחה וחידוש הכוחות.

3 דרכים לעצב טוב יותר את גבולותיכם, ולשפר את התפוקות שלכם.

  1. עשו את הדבר החשוב ביותר ראשון בבוקר – תכננו זאת ללא הפרעות והקצו 60 עד 90 דקות, עם זמני התחלה וסיום ברורים. אם ניתן תעבדו בחלל שיש בו פרטיות, או עם אוזניות המעלימות את רעשי הרקע.  ולסיכום, הימנעו מכל מעבר  למסיחים, בידיעה שתכננתם נקודת עצירה. ככל שתצליחו להישאר במשימה, כך הפרודוקטיביות שלכם תגבר. כאשר אתם מסיימים קחו לפחות כמה דקות להתרעננות.
  2. מסדו מסגרות זמן קבועות וארוכות יותר לחשיבה יצירתית או לחשיבה אסטרטגית – אם לא תעשו זאת תמצאו עצמכם שקועים בדחוף, חפשו סביבה שונה לבצע את המשימות האלו, כמובן סביבה רגועה ומעודדת סוגים כאלה של חשיבה.
  3. קחו חופשות אמיתיות וקבועות- אמיתיות הכוונה שכאשר אתם בחופש אתם באמת מנותקים מהעבודה. קבועות הכוונה מספר פעמים בשנה אם אפשר, גם אם כמה מהן הן רק תוספת של יומיים שלושה לסופ"ש. מחקרים מראים שתהיו בריאים יותר אם תקחו את כל הזמן לחופשות. וגם יותר פרודוקטיביים.

עקרון יחיד עומד בבסיס העקרונות האלו כאשר אתה עוסק במשימה בעבודה, עסוק  באופן מלא  לפרק זמן מוגדר. כאשר אתה בהפסקה, באמת עשה הפסקה. הפסיקו לחיות את חייכם באזור האפור.

מבוסס על מאמר של טוני שוורץ בהארוורד ביזנס ריוויו

Posted on

תוכנה חדשנית ומדהימה לניהול זמן

לפני כשבועיים למדתי על תוכנה מדהימה לניהול זמן, תוכנה המאפשרת להגדיר  מה הזמן האפקטיבי שאתה רוצה להקדיש ביום בממוצע למשימות פרודוקטיביות לדוגמא- 6 שעות. מה הזמן המקסימלי שאתה רוצה להקדיש למשימות לא פרודוקטיביות לדוגמא – שעה. בהמשך התוכנה שותלת אצלך במחשב רובוט העוקף אחרי הזמן שאת/ה מבלה במחשב בכל מקום מאתרי אינטרנט(לא כולל אתרי מבוגרים), אאוטלוק ווורד.  אחרי שבוע אתה מקבל דיווח על ניצול הזמן שלך, מקבל אפשרות לכייל כל אתר ואתר האם הוא פרודוקטיבי או לא, בהמשך יש גם אפשרות לרדת לרזולוציות  גבוהות יותר. אם האתר קשור לעבודה האם זה קשור לשיווק, לארגון וכו'. מה שמאפשר לנתח בהמשך את ניהול הזמן על פי משימות ברזולוציה גבוהה מאד. וזה עוד לא הכל. יצאת להפסקת אוכל חזרת למחשב עולה חלון ושואל אותך מה עשית? עם 3 אופציות ואופציה שאתה יכול להוסיף.

זה רק על קצה המזלג. היה לי קשה לחכות שבועיים פשוט הייתי  חייב לנסות לפני שאני שולח לכם.

ודבר נוסף חשוב זה בחינם!!! וגם קיצרתי מאד כדי לא לבזבז את זמנכם.

אז רגע מה התוכנה    http://rescuetime.com

Posted on

ניהול רגשות ו ADHD בקטגוריה 9 בינואר 2011

הרגשות וניהול הרגשות  הם מרכיב מרכזי בחייהם של כל בני האדם, במיוחד  נכון הדבר לגבי  ילדים מתבגרים ומבוגרים עם ADHD . ראסל בארקלי בהרצאה בכנס האחרון של צ'אד ארגון ההורים האמריקאי לADHD . קורא להחזיר את הנושא למרכז ההבנה של הADHD   כאחד מתפקודי הניהול. הניסיון שלי באימון  במשך השנים מוכיח שאכן יש לרגשות ולניהולם תפקיד משמעותי מאד בחייהם של אנשי הADHD .

?מה הם רגשות

בארקלי מגדיר רגשות כגורם הקשור למטרות שלנו, הרגשות מכוונים אותנו למטרה, הם סימן לעצמנו שהכיוון דורש שינוי. אם אתה בכיוון המטרות הרגשות יהיו חיוביים אם לא הם יהיו שליליים.הם משפיעים על הביטויים שלנו על מצב הרוח. לרגשות יש שלושה חלקים:

1.      התנהגות -האם אנחנו מתמודדים או נמנעים.

2.      מוטיבציה – האם זה מגדיל את התשוקה להמשיך בכיוון.

3.      פיזיולוגי – דרגת העוררות משפיע על נשימה, סומק ושינויים גופניים אחרים.

הרגשות מכוונים את התנהגותנו להחזיר אותנו למסלול, הם גם מסמנים לאחרים כדי שיבינו אותנו.

דרכים להתמודד עם רגשות

1.      ניהול עצמי מאפשר לצמצם רגשות כי הם לא מתאימים לגירוי.

2.      אם אנחנו מרוצים מהרגש כדאי לשמר אותו ולאפשר לו להמשיך.

3.      אם הוא שלילי לייצור רגש חיובי אלטרנטיבי המתחרה ברגש השלילי.

משמעות הרגשות בהקשר שלADHD

אנשים עם ADHD  מתקשים לעצור רגשות חיוביים או שליליים, הבעיה העיקרית היא עם רגשות שליליים, כי אנחנו חיים עם אנשים אחרים. אנשים יסלחו לנו על שמחה או על טעות אבל לא על כעסים. הקושי אם כך הוא במצבים של רגשות שלילים, חוסר היכולת לנהל תסכול וכעס יוצר קושי גדול יותר ממוסחות וחוסר קשב.

יותר מכך בארקלי מצביע על כך שהתנהלות רגשית לקויה משפיעה על מעגלי החיים השונים:

זוגיות- מרפי ובארקלי מצאו שהתנהלות רגשית גורמת לגירושין.

נהיגה- החלק הרגשי של ADHD משפיע על התנהגויות תוקפניות בנהיגה.

עבודה- הגורם העקרי המנבא פיטורין אינו מוסחות או חוסר מיקוד, מה שהמעסיקים אינם מצליחים להכיל הוא הבעיות הרגשיות.

כספים – רגשות משפיעים על עודף שימוש בכרטיסי אשראי, על קניות רגשיות.

הרגשות עצמם הם אנושיים הניהול שלהם הוא הלקוי!!!

מיכל הדלק של אנשי הADHD

בארקלי מדמה את האנרגיה של אנשי הADHD למיכל דלק , ניהול הרגשות מרוקן את מיכל הדלק של אנשי הADHD, לכן הם יותר חולים מאחרים חלקית מתחזוקה בריאותית לקויה וחלקית מההתנהלות הרגשית הדורשת מהם אנרגיה רבה כך שבסוף יום לימודים או עבודה הם מותשים.

איך נמלא את מיכל הדלק?

  • פרסים שבחים, ככל שנגביר אותם מיכל הדלק יתמלא.
  • לקחת פסקי זמן, רגיעה, תוך כדי יום הלימודים או העבודה לקחת הפסקות קצרות כדי למלא את המיכל.
  • תמונת עתיד חיובית – גם היא בעלת משמעות חיובית.
  • תרגול יומיומי של שליטה עצמית.
Posted on

האאי די אייצ' די שלי ואני יוצאים לדרך

למה קבוצת אימון למבוגרים עם ADHD?

לאחר שנתיים של הנחיית קבוצות אימון ועשר שנים של אימון אישי, אני משוכנע שכל משתתף בקבוצת אימון יצא נשכר ויעבור תהליך שינוי משמעותי. בכל מקרה אתם יכולים להיפגש אתי לפגישת היכרות לא מחייבת, ואף להגיע למפגש הראשון של הקבוצה כדי להתרשם ולגבש דעה סופית.

מצרף דברים שכתבתי לקראת סיום הקבוצה האחרונה והקלטות של שתי שיחות בנושא.

ובכל מקרה מאחל לכם רק טוב

ראובן סדן

קבוצת האימון כמנוף לשינוי

בימים אלו אני נמצא בעיצומה של קבוצת האימון הרביעית שלי. זאת אחת החוויות המשמעותיות שחוויתי כאדם וכמאמן, התהליך שעוברים המשתתפים בקבוצה מביא אותי למסקנה שהאפקטיביות של קבוצת אימון אינה נופלת מזו של האימון האישי ולעיתים אף עולה עליה.

האווירה הקבוצתית של מפגש עם אנשים איכותיים שיחד עם זאת מושפעים על ידי הADHD שלהם גורם לחברים בקבוצה להתבונן בפתיחות ובעומק בקשיים שהם מתמודדים אתם, ההבנה והאמפתיה גורמים לאנשים להרגיש בנוח, לדבר על הקשיים ולמצוא דרכים טובות יותר להתמודד אתם.

הניסיון הרב המשותף בנוסף לידע והניסיון שלי כמנחה מאפשרים לקבוצה להעלות פתרונות יעילים וחדשים בתחומים שונים ולהבין טוב יותר את הקשיים. לעיתים גם קבלת הקושי מהווה שינוי משמעותי כי היא מקלה על תחושת אי הנחת התמידית ומאפשרת להתמקד בדברים החשובים באמת.

התגובות של אנשים המשתתפים בקבוצה מרגשות. הערות כמו "אנשים אומרים לי שאני הרבה יותר רגוע…",  "…החיים שלי השתנו מרגע שהצטרפתי לקבוצה…", " …זה  מאד מעודד לראות שיש עוד אנשים שמתמודדים עם קשיים דומים…"

לסיכום השילוב של קבלת כלים יעילים שנוסו בהצלחה על ידי אנשי ADHD אחרים ביחד עם הבנה מעמיקה של המקומות בהם הADHD משפיע עלינו ושינוי בעמדות כלפי תחומים שונים מאפשרים למשתתפים לעשות שינוי משמעותי בחייהם.

הרצאה  אינטליגנציה רגשית אסטרטגיות וכלים בקבוצת אימון למבוגרים עם ADHD מרצה ראובן סדן  מראיין מנחה הראל-לינק להרצאה

שיחה עם משתתפי קבוצת אימון לגבי התהליך האישי, התהליך הקבוצתי והתועלות של השתתפות בקבוצת האימון לינק להקלטת השיחה

אימון קבוצתי מתמקד בהשגת המטרות האישיות של המשתתפים, בעזרת המאמן וחברי הקבוצה.

האמפתיה וההבנה מאפשרת יצירת מרחב תומך ומקבל. החוכמה, היצירתיות והניסיון  הקולקטיבי של הקבוצה נותנים מימד חשוב להצלחה.

הכימיה בתוך הקבוצה של ה"איידיאייצ'דיים" מאפשרת לנו להבין טוב יותר את הגורמים המשפיעים על חיינו וכמובן לעזור אחד לשני.

הקבוצה מאפשרת הזדמנות ללמוד מהצלחות של אחרים ולקבל השראה אישית.

באילו נושאים נעסוק בקבוצה?

ניהול זמן, סדר וארגון, התנהלות כספית

פתרון בעיות וקבלת החלטות, התנהלות בעבודה

הערכה עצמית, השפה החברתית קשרים חברתיים, ניהול כעסים וקונפליקטים

 

הקבוצה נפגשת בימי ג' בערב 20:00 עד 22:00  באזור תל אביב

בהנחיית:
ראובן סדן: M.Ed בייעוץ חינוכי, מנכ"ל ICA איגוד המאמנים הישראלי ל- ADHD, מאמן מתבגרים מבוגרים ויזמים עם ADHD.

לפרטים והרשמה:

טלפונים : 09-7485566  נייד 050-2516709

מייל sadanreuven1@gmail.com

מה אמרו משתתפים :

אורנה: סדר היום שלי יותר מתוכנן ,למדתי אסטרטגיות לניהול זמן, למדתי להתמודד עם קושי בתחושת הזמן, לרשום יותר כדי להתגבר על בעיות זכרון, לעשות סדר בין חשוב ודחוף, לדעת להתארגן מחדש אן יש שינוי בתכניות, יש לי הרבה יותר מודעות ואולי הכי חשוב למדתי את החוזקות שלי.

גיא :אני לוקח מהקבוצה את ניהול הזמן , את הנושא של פתרון בעיות, לשבת מול בעייה ולפתור אותה. הצפת הידע והנגיעה גם אם לא יעשה עם זה משהו כרגע , תבנית הפתיחה מאד נחמדה.

עופר: לוקח הרבה יותר מודעות להתנהגויות של הADHD , לוקח חינוך עצמי להכניס הכל לאאוטלוק הבין למה זה חשוב ואיך זה מכניס לסדר יום יעיל יותר. קיבלתי הרבה מאד אינפורמציה חשובה ועל זה מודה , היה מאד מעניין

כרמית: הסדנא הועילה לי בעיקר באבחון הבעיה שלי ובהכרה שאני אכן מתפקדת שונה מרוב האנשים. היה מדהים לראות עד כמה אנחנו, אנשי ה-ADHD סובלים מסימפטומים דומים. השיתוף הזה נותן כוח ובעקבותיו אני מרגישה פחות "לא מוצלחת" ומבינה שאינני עצלנית או טיפשה, אני פשוט בנויה קצת אחרת. אומרים שמודעות היא 50% מהפתרון. אז הסדנא דחפה אותי ללכת  לאבחון, מקווה להתחיל לקחת רטלין ומקווה שזה יעזור לי להתרכז ולהתקדם להגשמת המטרות שלי.

חשוב לדעתי להבין שסדנא לא פותרת את הבעיה. בעיית הקשב היא תסכול יומיומי. אבל השיתוף והכלים שהועלו בה מקלים מעט.

הרבה תודה,כרמית