Posted on

ADHD ודברנות יתר – מדברם את עצמינו לדעת

דברנות יתר שהיא אחד המופעים של היפראקטיביות, ממשיכה גם בגיל הבוגר. התנועתיות המרובה המאפיינת היפראקטיביים פוחתת עם הגיל אך עדיין אצל לא מעט מבוגרים נמשכת דברנות יתר. לא מעט האנשים אשר משלמים מחיר בקידום מקצועי או בחייהם החברתיים.

Continue reading ADHD ודברנות יתר – מדברם את עצמינו לדעת

Posted on

10 עקרונות לשיפור הערכה עצמית  אצל adhd

הערכה עצמית הינה מרכיב חשוב בהצלחתו ובאושרו של כל אדם, נקודת הפתיחה של אנשים עם adhd  בנושא זה היא בעייתית , מכיון שהילדות היא השלב בו מתעצבת ההערכה העצמית ומכיון שההישגים הלימודיים והמעמד החברתי של ילדי הadhd  במקרים רבים נמוכים מחבריהם (ולא משקפים את יכולתם), בנוסף הם סופגים ביקורת מהמורים וההורים ומגבשים הערכה עצמית נמוכה שמלווה אותם עד הבגרות. Continue reading 10 עקרונות לשיפור הערכה עצמית  אצל adhd

Posted on

החיים קצרים מדי לביישנות- איך להתמודד עם הפרעת קשב וביישנות

אנשים עם ADHD חיים במסלול מתמשך של התנצלויות, אנחנו מתנצלים שאיחרנו, מתנצלים שאבדנו את המפתחות, שלא מצליחים להחזיק את הבית מסודר, אם אתה עם ADHD החוויות האלו ועוד חוויות של כשלון, של קושי ביחסים חברתיים והאשמה עצמית גורמים לתחושת בושה עמוקה, לחלק גדול מאנשי הADHD יש קושי גדול בניהול הבושה שלהם. Continue reading החיים קצרים מדי לביישנות- איך להתמודד עם הפרעת קשב וביישנות

Posted on

ADHD והערכה עצמית – הגישה של חמלה עצמית

בעולם המערבי הערכה עצמית נתפשת כבסיס להצלחה של היחיד. אתה לא יכול להתקדם בחיים, לפי ההיגיון הזה, אלא אם תאמין שאתה מוצלח ומושלם.
וכמובן שאתה צריך להיות מדהים כדי שתמשיך להאמין בכך שאתה כזה- מה שגורם לכך שתחיה בחרדה מלעשות טעויות, ותרגיש גרוע כאשר תעשה כאלה(טעויות).
ההגנה שלך היא באמצעות מיקוד בכל הדברים שאתה עושה טוב, מלטף את האגו שלך עד שישכח את האירוע של חוסר מושלמות ויעבור למשהו יותר מספק.
כאשר חושבים על כך, זה אינו נראה כמו מתכון להצלחה, ואמנם מחקרים אחרונים על הערכה עצמית גבוהה העלו את המסקנה המבלבלת שהיא לא באמת מביאה את הסחורה. הערכה עצמית גבוהה אינה מנבאת ביצועים טובים יותר או הצלחה גדולה. ולמרות שאנשים עם הערכה עצמית באמת חושבים שהם יותר מצליחים, אובייקטיבית הם לא. ערך עצמי גבוה אינו הופך אותך למנהיג אפקטיבי יותר, או למאהב מושך יותר, לא מוביל לאורח חיים בריא יותר או לביצועים טובים יותר בראיונות.
אבל אם ערך עצמי גבוה ( ביחד עם חיזוקים עצמיים לכמה אתה נהדר) אינם התשובה לבעיות שלך, אז מה כן?
כמות גדלה של מחקרים , כולל כמה מחקרים חדשים ע"י ג'וליאנה בריינס וסרנה צ'ן מבארקלי. מציעים שחמלה עצמית ולא הערכה עצמית היא המפתח לשחרור הפוטנציאל שלך לגדולה.
חמלה עצמית הוא הנכונות להתבונן בטעויות ובמגרעות שלך בחסד ובהבנה- זה מחמם את הלב העובדה שלטעות זה אנושי. כאשר אתה מלא חמלה עצמית מול קושי, אתה לא שופט עצמך בחומרה, לא מרגיש צורך להתמקד על החוזקות שלך כדי להגן על האגו. לא מפתיע לכן שחמלה עצמית מובילה כפי שמחקרים רבים מראים, לרמה גבוהה יותר של תחושת רווחה, אופטימיות ואושר, ולפחות חרדה ודכאון.
אבל מה בדבר ביצועים? חמלה עצמית מרגישה טוב, אבל האם אין אלה האנשים הקשים עם עצמם, אשר מונעים ברצון להיות תמיד הכי טובים, הם אלו אשר באופן מוחלט מועמדים להצליח בגדול?
כדי לענות על כך, חשוב להבין מה חמלה עצמית איננה. בעוד שהרוח של חמלה עצמית באה לידי ביטוי בביטויים כמו תן לעצמך הפסקה הרשה לעצמך להיות קצת מרושל, זה בהחלט לא אומר להוריד את הרף. אתה יכול להיות בעל חמלה עצמית ועדיין לקחת אחריות על הביצועים שלך. ואתה יכול להיות בעל חמלה עצמית ועדיין לשאוף למטרות המאתגרות ביותר- ההבדל אינו לאיפה אתה רוצה להגיע , אלא מה אתה חושב על העליות והמורדות במסע שלך.
למען האמת, אם אתה בעל חמלה עצמית, מחקרים חדשים מציעים שיש לך יותר סיכויים להגיע ליעדיך.
במחקרים שלהן ברינס וצ'ן בקשו מהמשתתפים לקחת גישות חמלה עצמית או של שיפור הערכה עצמית בהתבוננות בנסיגה או כישלון.
אנשים שחוו חמלה עצמית נטו יותר לראות את חולשותיהם כניתנות לשינוי. חמלה עצמית לא רק שלא הסיטה אותם מהמטרה- היא בעצם הגדילה את המוטיבציה שלהם להשתפר ולהימנע מאותן טעויות שוב בעתיד.
המוטיבציה המוגברת הובילה במופגן לביצועים מעולים. לדוגמא, במחקר אחד, נחקרים שנכשלו בבדיקה ראשונית קבלו הזדמנות שנייה לשפר את תוצאותיהם. אלו שלקחו את הגישה של חמלה עצמית לגבי הכישלון המוקדם למדו 25 אחוז יותר זמן , וקבלו ציונים גבוהים יותר במבחן השני, לעומת משתתפים אשר התמקדו בהגדלת הביטחון העצמי שלהם.
מדוע חמלה עצמית כל כך עוצמתית? בעיקר מכיון שהיא אינה שיפוטית – במילים אחרות , האגו נשאר מחוץ לתמונה- אתה יכול להתמודד עם הפגמים והחולשות שלך ישירות. אתה יכול לקבל תחושה מציאותית של יכולותיך ופעולותיך, ולהבין מה צריך לעשות אחרת בפעם הבאה.
כאשר המיקוד שלך הוא בהגנה על הערך העצמי שלך, אתה לא יכול להרשות לעצמך להתבונן בעצמך ביושר. אתה לא יכול להודות בצורך להשתפר, מכיוון שזה אומר להודות בחולשות ומגרעות.
כיצד אתה יכול ללמוד לעשות דברים היטב כאשר זה הורג אותך להודות – אפילו לעצמך – שעשית אותם רע?
הנה אמת בלתי נמנעת: אתה הולך לפשל. כולנו כולל אנשים מאד מצליחים- מבצעים טעויות רבות. המפתח להצלחה הוא, ללמוד מאותן טעויות ולהמשיך להתקדם הלאה.
מיותר לציין שאנשים עם ADHD הינם בעלי ביקורת עצמית גבוהה ומחשבות שליליות אוטומטיות, מתקשים להפעיל חמלה ולקום אחרי נפילות. פיתוח יכולת לחמלה עצמית הוא המפתח לכן לשיפור בתחושת הערך העצמי של כל אדם בכלל ושל ADHD בפרט.
מבוסס על מאמרה של דר היידי הלוורסון Forget Self-Esteem You need self-compassion to succeed. Posted Sep 24, 2012

Posted on

מינד פולנס הריטלין החדש לADHD

"מיינדפולנס זה לשים לב באופן מסויים- מתוך כוונה, ברגע הנוכחי, וללא שיפוטיות" ג'ון קבט זין.

מתאמן בשם דני(שם בדוי) הגיע אלי לפני כמה חודשים, הקושי שאיתו התמודד היה לחץ בעבודה ומתח שגרם לו להגיע הביתה ולהוציא אותו מול ילדיו ואשתו, כבר במפגש הראשון לימדתי אותו לבצע מדיטציית נשימות פשוטה ביותר, ולתרגל אותה לפני שהוא חוזר מהעבודה לביתו, הוא לקח את הדברים ברצינות וביצע זאת מייד, בהמשך גם שילב את המדיטציה ביום העבודה, לטענתו השינוי היה מדהים ומהיר, בבדיקה שעשיתי עם אשתו גם היא הרגישה שינוי. מסתבר שמדיטציית נשימות אפקטיבית בכמה רמות גם ברוגע ושליטה רגשית וגם באספקת חמצן למוח והעלאת הפעילות המוחית.
לפני 7 חודשים נחשפתי לתחום המיינדפולנס במסגרת סדנא בת 8 פגישות. המינדפולנס קשור לגל השלישי של הCBT מקורו בתפישה שאנו חיים בתרבות בה אנחנו נמצאים במירוץ אינסופי להשיג, חושבים כל הזמן על העבר ועל העתיד ונמצאים בלחץ קיומי גבוה(לא רק בישראל)המינדפולנס מכוון לכך שנהיה קשובים לעצמנו שנהיה נוכחים במה שאנחנו עושים תוך שימוש במדיטציה כאימון להעלאת המודעות ולנוכחות. במחקרים שנעשו לאורך השנים בדקו את האפקטיביות של המינד פולנס. באחד המחקרים קיבלו 15000 משתתפים במחקר אפליקציה לסמארטפון שבאופן אקראי שאלה אותם מדי כמה שעות 3 שאלות 1. מה אתם עושים כרגע? 2. האם אתם מרוכזים בכך? 3. עד כמה אתם מאושרים ברגע זה?
התוצאות הראו שאלו שהיו מרוכזים במה שעשו היו מאושרים ב10 אחוזים יותר מאלו שלא היו מרוכזים.

עקרונות המידפולנס הם:1.תשומת לב במקום שיפוטיות: העיקרון הראשון במיינדפולנס הוא לשים לב לחוויה מרגע לרגע, בלי להיתפס במחשבות, דעות, במה שרוצים ובמה שלא רוצים. תשומת לב מאפשרת לנו לראות את הדברים כפי שהם, ולא כפי שאנו תופסים אותם מבעד לזווית הראיה שלנו.
2. סבלנות: סבלנות היא צורה של חכמה. המשמעות של סבלנות היא להכיר בכך שלעיתים דברים מתפתחים בקצב שלהם. כמו הסיפור הידוע על הפרפר- אם נעזור לו לצאת מהגולם ולפתוח את הכנפיים נגלה שהוא לא יכול לעוף
3.סקרנות: החוויה הנוכחית היא מלאת עושר. כדי לחוות אותה במלואה אנו זקוקים לטפח סקרנות. לטפח את היכולת לראות אותה בעיניים של ילד- כמו בפעם הראשונה. סקרנות בתרגול המדיטציה תהפוך אותו למעניין ועשיר. ובחיי היום יום- נסו לפגוש אנשים בעיניים רעננות, ולא דרך כל מה שאתם כבר יודעים עליהם. נסו
4.לסמוך על עצמי: עדיף בהרבה לסמוך על האינטואיציה והתחושות שלך מאשר רק להסתכל החוצה לסמכות חיצונית. אם משהו שנעשה ירגיש לא נכון עבורכם, כבדו את התחושה שלכם ואל תעשו אותו..
5. אי- מאמץ: כמעט כל פעילות אנחנו עושים למען מטרה, כדי לקבל משהו או כדי להגיע לאן שהוא. במדיטציה זו יכולה להיות מכשלה רצינית. במובן הזה מדיטציה היא שונה מכל פעילות אחרת. במדיטציה אנחנו באי-עשיה. אין לה מטרה חוץ מזה שפשוט נהיה מי שאנחנו כרגע.
6.קבלה: קבלה משמעותה לראות דברים כפי שהם בהווה. אם יש לי כאב ראש, אני אכיר בזה שעכשיו כואב הראש. אם יש לי עודף משקל, הצעד הראשון הוא להכיר בכך שזה תיאור של הגוף שלי עכשיו. במוקדם או במאוחר יותר נצטרך להשלים עם מה שיש ולקבל אותו. זה קריטי, כי רוב הזמן אנחנו עסוקים בהכחשה או בהתנגדות למציאות כפי שהיא. אנחנו מנסים להכריח את הסיטואציה להיות כמו שהיינו רוצים שהיא תהיה או חרדים ממנה, ובדרך הזו יוצרים המון מתח ולחץ. המתח והלחץ מונעים משינוי חיובי להתרחש. אנחנו משקיעים המון אנרגיה במאבק, ולא נשארת אנרגיה לשינוי עצמו ולצמיחה.
7. שחרור והרפיה: הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו נאחזים- נאחזים בעלבון על מה שאמרו לנו, נאחזים בעמדה שלנו, או נאחזים בדאגה שלנו. כשיש לנו חוויה נעימה אנחנו מנסים להאריך אותה, להאחז בה. יש חוויות לא נעימות שאנחנו מנסים להיפטר מהן.
בתרגול המדיטציה אנחנו באופן מכוון מניחים בצד את הנטיה שלנו להעצים חוויות מסוימות ולדחות אחרות. במקום זאת אנחנו נותנים לחוויה להיות מה שהיא, מתבוננים בה, ואז מרפים ממנה- מחזירים את תשומת הלב אל המוקד של אותה המדיטציה (למשל תחושות הגוף).
8. התמדה ומחויבות: כדי לפתח כל יכולת שהיא אנחנו נדרשים להתאמן עליה ולהתמיד בה.

ההשפעות של אימון מתמשך במינד פולס ומדיטציה הן שליטה רגשית גבוהה, נוכחות גבוהה במה שאתה עושה, העלאת המודעות להסחות הרבות שפועלות עלינו וחיים רגועים יותר. כל מי שמכיר ADHD מבין ששיפור בארבעת המימדים האלו יכול להוות שיפור אדיר באיכות החיים של אנשים המתמודדים עם הפרעת הקשב. ואכן גישת המינד פולנס תופשת תאוצה בעולם כאחת הגישות האפקטיביות ביותר לאנשים עם ADHD.

Posted on

ADHD ופולני מבקש עזרה

היכולת לבקש עזרה היא יכולת חשובה בחיים, כמי שנולד בבית פולני אחד העקרונות המרכזיים הוא לא לספר כלום ובוודאי לא לבקש עזרה. למשל נקודות תורפה או מחלות אסור לשתף אחרים. תוסיפו למשוואה ADHD אז תבינו כמה זה מסובך לאנשים כמוני שמרגישים שבקשת עזרה היא בעצם יציאה מהארון .
מאידך ככל שאני עוסק באופן מקצועי באימון ובעזרה לאנשים הנתקלים בקשיים הנובעים מADHD אני לומד שהמצליחנים הם אנשים שיודעים כיצד לבקש עזרה מאחרים.
הסרטן שפגש אותי באמצע החיים ושהתגלה לפני כחצי שנה גרם לי לעשות קפיצת מדרגה בתחום בקשת העזרה.
יש משהו בידיעה שאתה חולה במחלה הזו שגורם לי להתגבר על כל מיני מחסומים טיפשיים ובהבנה שהמטרה של ההישרדות כל כך גדולה וחשובה שאי אפשר להתעסק בשטויות כמו לא נעים לי, מה יגידו, או המחשבה שאולי לא תקבל את העזרה.
חלק מההתמודדות הוא להבין שהדרך בחיים בכלל ובמשבר מסוג זה היא לחשוב חיובי ולהיעזר בכל מי שרק אפשר.
המחשבות השליליות האוטומטיות גורמות בד"כ לחשוש שלא אקבל עזרה כשאבקש, בפועל כשבקשתי עזרה באופן מפורש, הסתבר לי שרוב מכריע של האנשים נרתמו לעזור ויעשו כמיטב יכולתם, יצרתי לעצמי קבוצת תמיכה רגשית בדמות חברים והמשפחה הקרובה, קבוצת תמיכה מקצועית בדמות רופאים מתחומים השונים שמתגלים בגדולתם בשיתוף הפעולה מעבר לסטנדרט, בסיוע בבקשות השונות. אפילו קבוצת תפילות לשלומי באמצעות חברי החרדים.
אמנדה פאלמר מוסיקאית אמריקאית מקורית בהרצאה בTED ,מספרת על היכולת לבקש, יכולת שהיא פיתחה בתקופה שעבדה כפסל חי, היא עמדה ככלה לבנה עם כובע למראשותיה ומי שתרם לה קיבל פרח, מי שלא תרם קיבל מחווה של חיוך עצוב. זה היה אימון בבקשה, היא הגיע לרמות גבוהות ביותר בגיוס המונים.
אז מה צריך כדי לבקש עזרה?
צריך להאמין ברצון הטוב של האנשים.
צריך להיות מוכן לחשוף את עצמך ואת החולשות שלך.
צריך לבקש בצורה מפורשת ובהירה.
אבל החשוב ביותר- היכולת הזאת לתקשר ולבקש היא בסיס לתקשורת אינטימית, היא מאפשרת לנו להגיע למפגשים אינטימיים מרגשים וחווייתיים אשר עושים את חיינו למלאים ומספקים ברמות שלא נוכל להגיע אליהן ללא הפתיחות הזאת. ולכן הרווח של מי שמתגבר על הפולניות ועל הADHD ומצליח לבקש הוא גדול והופך את חייו מאושרים ומרתקים יותר.
קישור להרצאה של אמנדה פאלמר בטד
https://www.ted.com/talks/amanda_palmer_the_art_of_asking

Posted on

ADHD ולימודים, מה שלא יגידו לכם בבית הספר

מספר מתאמנים שפנו אלי לאחרונה כדי להיעזר באימון לצורך קבלת החלטות וכדי להתכונן בצורה טובה ללימודים, העלו אצלי מחדש נושא של ADHD ולימודים.
משה בחור צעיר בן 25 שפגשתי לפני כמה שנים הושפע מחוויית הלימודים שלו בחטיבת ביניים ותיכון בצורה שגרמה לו להימנע ממחשבה על לימודים, הכישלונות שחווה במסגרות אלו המשיכו ללוות אותו בשנים הבאות עד אחרי הצבא. בעקבות עבודה בשיפוצים של בית משפחתי והעובדה שמצא עניין בנושא זה, הצעתי לו לנסות ללמוד לפחות קורס קצר ביזמות נדלן. הוא ניסה זאת. בימים אלו הוא אכן לומד.
משה הוא אחד מצעירים רבים שפגשתי במהלך השנים עם חוויות דומות. הטענה שאני מציג בפני צעירים אלו היא שהדבר היחידי שהם יכולים להסיק מהחוויות בבית הספר היא שלימודים במתכונת המקובלת 200 שנים עם מורה ולוח ודרכי הוראה יבשות ומשעממות . לא מתאימים להם. זה לא אומר דבר לגבי יכולת הלימודים שלהם. בנושאים שמעניינים אותם, בשיטות הוראה חוויתיות, ובגיל בוגר יותר הם יצליחו בוודאי בלימודים.
אני אישית לא סיימתי תיכון עם בגרות מלאה ולמרות זאת למדתי עד תואר שני.
ואני מכיר עוד כמה אנשים שעשו כך.
בית הספר במבנהו השמרני והמשעמם לעיתים קרובות, ויחד עם זאת חסר ידע וכלים להבין ולסייע לתלמידים עם ADHD גורם לצעירים עםadhd לפקפק ביכולתם ללמוד אחרי הצבא. וכתוצאה מכך רבים מהם מרימים ידיים מראש ואפילו לא מנסים ללמוד.
אז מה עושים עם תחושת חוסר הביטחון וחוסר האמונה הזאת?
1. מסבירים לאותם צעירים שהמושג למידה הרבה יותר רחב. ושאין להסיק דבר מחוויותיהם בבתי הספר. הם בוגרים יותר ומגובשים יותר. ויצליחו בתחומים שמעניינים אותם.
2. עוזרים להם לבחור מסלול שמעניין אותם.
3. מתחילים בקטן. קורס קצר של חודש עד חצי שנה. לא להתחיל ישר בלימודים אקדמיים.
4. נרשמים למכינה קדם אקדמית.(קיימות מכינות עם הבנה והכלה ללקויי למידה)המאפשרות השלמת בגרויות.
5.לומדים אסטרטגיות למידה .
6. מסתייעים במאמן כדי לגבש דרכי התארגנות וניהול עצמי שנדרשים לצורך הצלחה בלימודים.

Posted on

האדם מתכנן תכניות ואלהים צוחק צחוקיות -על מוסחות וADHD

האדם מתכנן תכניות ואלהים צוחק צחוקיות -על מוסחות וADHD
לפני כארבעה חודשים אלהים צחק עלי וסיפק לי הסחה מהסוג הגדול, עברה עלי חוויה מטלטלת, התגלה אצלי גידול בכליה, בעקבות סדרת בדיקות עברתי ניתוח ובהמשך התאוששות מהניתוח, כניסה לטיפולי דיאליזה ובדיקות לקראת טיפול אונקולוגי צפוי.
ארבעה חודשים שהסיטו אותי לחלוטין מסדר היום, מהתזונה, מהספורט ומכושר העבודה.
רק בחודש האחרון אני מתחיל לחזור לשגרה יחסית, ממשיך בהעברת קורס להכשרת מאמנים לADHD בירושלים וחוזר לקבל מתאמנים. וכמובן ללימודי הפסיכותרפיה בגישת CBT.
חוזר להליכות קצרות(לעומת ריצות של 6-7 ק"מ)
גיליתי שהחזרה לשגרה מאד מחזקת, פיזית ורגשית.
עדיין נמצא בשלב של גישושים ושל חישוב מסלול מחדש, מה המטרות החדשות שלי, מה היעדים ואיך אני הולך להגשים אותם. במקביל עדיין קיימות כמובן משימות הבריאות המחייבות התיחסות והשקעת זמן רב ואנרגיה.
חשוב לי לציין שלא הייתי מצליח לעבור את התקופה המאתגרת הזאת ללא אשתי המדהימה, בני המסורים והחברים הטובים.
אירועים אלו החזירו אותי להרצאה של בארקלי בנושא מוסחות אם כי בדבריו הוא התייחס למוסחות ברמות פשוטות יותר בוודאי, עדיין דבריו רלבנטיים גם עבורי וכמובן עבורכם.
כאמור ראסל בארקלי מגדולי החוקרים בנושא הADHD , אמר באחת מהרצאותיו. כולנו מתכננים תכניות, מציבים מטרות ומתחילים לפעול בכיוון שלהן. אבל מסתבר שהחיים מורכבים הרבה יותר, החיים מציבים בפנינו הרבה הסחות מדרכי הפעולה שלנו בדרך למטרות, מסתבר שזה לא עובד ככה שאלהים יוצר סביבה סטרילית, "אני לא אפריע עכשיו לראובן במטרות שלו עד שיסיים אותן", מסתבר שבחיים האמתיים יש כל הזמן הסחות מסוגים שונים טובים, רעים, הסחות קטנות וגדולות.
בארקלי טוען שלכולנו קורות הסחות, גם לADHD וגם לאחרים, הבעיה אצל ADHD שהם מתקשים לחזור למסלול. בשונה מאחרים, ההסחות מרחיקות אותם מהמטרות שלהם והם לא יודעים כיצד לחזור למסלול.
קיימות דרכים שונות להתמודד עם המוסחות אבל המודעות לכך מהווה את הצעד הראשון, חזרה למפת דרכים ברורה, צעדים קטנים אבל בכיוון הרצוי וכמו תמיד פעילות גופנית, כל אלו מאפשרים להתקדם. לעיתים בעקבות ההסחה יש צורך לעדכן את המטרות ולהתאים אותן למציאות החדשה.

Posted on

ADHD ותנועות נוער

לפני מספר שבועות התבקשתי להכין הרצאה בנושא ADHD ותנועות נוער, נעניתי מיד ותוך זמן קצר כבר היו לי בראש הרעיונות והעקרונות למה פעילות בתנועות נוער מתאימה וחשובה לילדים ובני נוער עם ADHD.

הניסיון הארוך שיש לי בעבודה בתנועות נוער וההיכרות עם תחום האימון וADHD הפכו את התשובה למהירה ופשוטה.

אז אפתח בהמלצה חמה לכל הורה לשלוח את ילדו לתנועת נוער או פעילות בחינוך הבלתי פורמלי לסוגיו.(זה טוב לכולם ובמיוחד לADHD )

למה תנועות נוער וADHD

1.כי תנועות הנוער הם אחד המקומות הבודדים שאינו שופט את הילד על פי יכולות לימודיות, אין שיעורים ואין מבחנים.

2.כי קיימים תפקידים שונים שנער יכול לקבל במסגרת תנועת הנוער, תפקידים שמתאימים לכישוריו.

3.כי פעילות של מחנות, טיולים, מחנאות (כפיתות, חבלים וסנדות) ואפילו שיחות ופעולות לפחות לפי מה שאני מכיר מזמני, אמורים להיות יותר מפעילים ויותר מעניינים מהשיעורים המקובלים בבתי הספר. מועברים על ידי בני נוער צעירים הקרובים בגילם ויותר מכך מאפשרים לבטא כשרונות מגוונים ושונים מעבר למה שמקובל בחינוך הפורמלי.

4.פעילות ואינטראקציה חברתית- בעולם בו מרבית הילדים ובני הנוער מבלים שעות רבות מול הסמרט פון והטלויזיה, תנועת נוער מציעה אינטראקציה אנושית המאפשרת פיתוח אינטליגנציה רגשית אצל ילדים ובני נוער, ושוב כמו שהדבר נכון לכל הילדים, הוא נכון כפליים לילדים עם ADHD, כי חלקם מתקשים ביצירת קשרים חברתיים ותנועת הנוער הינה פתח ליצירת שינוי בחוויות וקשרים חברתיים יחסית לבית הספר.

איך תנועות נוער וADHD

  1. חשוב  קודם כל שההורים יבינו את החשיבות וידאגו לשלוח את ילדיהם כבר בכתות הצעירות.
  2. חשוב שההורים יעדכנו את המדריכים הצעירים לגבי ילדם ולגבי הפרעת הקשב, הסבר כזה יסייע למדריכים הצעירים שרובם לא עברו הכשרה מקצועית ובוודאי אינם מכירים את הפרעת הקשב ADHD.
  3. חשוב שהמדריכים ישלבו את הילדים עם ADHD בתפקידים מגוונים אשר יתחברו לכשרונותיהם ולאפשרויות הקיימות בתנועת הנוער המקומית.

 4. המלצה חשובה במיוחד, אם קיימת אפשרות לשנת שרות או מכינה קדם צבאית, מומלץ לשקול זאת  בצורה רצינית,  מכיון שאצל בני נוער עם ADHD ברובם, הגיל הרגשי נמוך ב30% מהגיל הביולוגי. עוד שנה של חוויות והתבגרות תאפשר להם להתגייס בשלים יותר לצבא ולהשתלב טוב יותר בתפקידים משמעותיים.

Posted on

כוח הרצון וADHD *

כוח הרצון הוא הכוח המאפשר לנו להתקדם לכיוון המטרות שלנו לפעול בהתאם לצרכים ולערכים שלנו  וכמובן בדרך להתגבר על כל הגורמים המסיחים פנימיים וחיצוניים.

מסתבר ששאלות של שליטה עצמית, דחיינות, מיקוד, ושאלות של התגברות על פיתויים והתמכרויות, מעסיקות את כל בני האדם. הבעיה של  ADHD היא  שאותן סוגיות מטרידות אותנו רק בעוצמה ובאינטנסיביות גדולים הרבה יותר והקשיים בתפקודי הניהול פוגשים ומעצימים את המכשולים בפני כוח הרצון.

אבל גם אנחנו הADHD יכולים להינות מהידע הנרחב כתוצאה ממחקרים בתחום כוח הרצון.

בשורות הבאות אדון בקשר בין אתגרי כוח הרצון וADHD  ובדרכים להתמודד בהצלחה עם אתגרים אלו. אני מזמין אותכם להצטרף גם למשימות.

כדי להצליח לשלוט בעצמנו,  עלינו לדעת איך אנחנו נכשלים? מה בולם אותנו? ומה יכול לעזור לנו להתגבר על הפיתויים וההסחות?

אלה אינן חולשות פרטיות שחושפות את הליקויים האישיים שלנו, אלא התנסויות שהן חלק מן הטבע האנושי.

3 כוחות חשובים – עשה, לא תעשה, אני רוצה

המבחן הקלאסי של כוח הרצון  מעמיד בפיתויים – שוקולד/סיגריה/בגד מדליק או פייסבוק. יש לנו קושי לומר לא כאשר הפה, הלב או העיניים רוצים לומר כן. זהו כוח "הלא תעשה".

מצד שני קיים כוח העשה היכולת לעשות מה שצריך לעשות גם אם יש בכם חלק שלא רוצה לעשות זאת. שיחת טלפון לא נעימה, כתיבת דו"ח חשוב אבל משעמם, או יציאה לריצה.

כדי להפגין שליטה עצמית, עלינו למצוא את המוטיבציה ברגע המכריע. זהו כוח האני רוצה

כוח האני רוצה קשור למטרות לטווח הארוך אשר אמורות לגרום לנו  לעשות את מה שמקדם אותן, ולהימנע מהלא תעשה שמסיח אותנו מהרצוי.

מהותו של כוח רצון היא ברתימתם של שלושת הכוחות – עשה, לא תעשה, אני רוצה

כל אתגר של כוח הרצון הוא עימות בין שני חלקים של עצמכם. מה רוצה גרסת העצמי האימפולסיבי הלא ממוקד והמוסח שלכם? מה רוצה גירסת העצמי השקולה יותר שלכם?

מודעות עצמית – כדי להשיג יותר שליטה עצמית עלינו לפתח תחילה יותר מודעות עצמית. לזהות  מתי אנחנו מקבלים החלטות שנוגעות לאתגר כוח הרצון שבחרנו לנו.

השבוע היו מחויבים לשים לב לאופן שבו מתרחש אצלכם תהליך הכניעה לדחפים. עדיין אינכם נדרשים אפילו  להציב יעד לשיפור השליטה העצמית. רק בדקו האם אתם מסוגלים לתפוש את עצמכם מוקדם יותר ויותר בתהליך. שימו לב למחשבות, לרגשות ולמצבים שסביר יותר שמעוררים את הדחף. מה מבין הדברים שאתם חושבים או אומרים לעצמכם מעלה את הסבירות שתוותרו לעצמכם.

על פי "כוח הרצון" מאת: ד"ר קלי מק׳גוניגל