Posted on

הקסם והחשיבות בלעשות דבר אחד בנקודת זמן עם ADHD*

25-50 אחוז מהאנשים מדווחים על תחושה של  מוצפות או שחיקה בעבודה. זה לא רק מספר השעות שאנחנו עובדים, אלא גם העובדה שאנו מבלים שעות רבות בג'גלינג בין משימות רבות באותו זמן. במיוחד בולט הדבר אצל אנשים עם ADHD , מצד אחד הם נוטים לעסוק בכמה תחומים בעת ובעונה אחת מתוך תחושה שזה יוצר ענין ומעלה ריכוז, ומצד שני הם נוטים לחוסר וויסות בין משימות ובין עבודה לבין חיים פרטיים, כתוצאה מכך נשחקים ומוצפים.

Continue reading הקסם והחשיבות בלעשות דבר אחד בנקודת זמן עם ADHD*

Posted on

5 דרכים איך לעשות דברים עד הסוף

אחד הנושאים שבו אנשי הADHD  מתקשים במיוחד הוא לסיים משימות, אנשים אחרים אולי לא יבינו זאת אבל אין ספק שקושי זה יוצר בעיות רבות בעבודה, בלימודים, בבית ובזוגיות. ריכזתי עבורכם 5 דרכים שיאפשרו לכם אם לא להעלים אז לפחות לצמצם את ממדי הבעיה. קודם כל חשוב להבין איך זה עובד יש שני סוגי משימות: המשימות המדליקות והמשימות המשעממות.

Continue reading 5 דרכים איך לעשות דברים עד הסוף

Posted on

10 עקרונות לשיפור הערכה עצמית  אצל adhd

הערכה עצמית הינה מרכיב חשוב בהצלחתו ובאושרו של כל אדם, נקודת הפתיחה של אנשים עם adhd  בנושא זה היא בעייתית , מכיון שהילדות היא השלב בו מתעצבת ההערכה העצמית ומכיון שההישגים הלימודיים והמעמד החברתי של ילדי הadhd  במקרים רבים נמוכים מחבריהם (ולא משקפים את יכולתם), בנוסף הם סופגים ביקורת מהמורים וההורים ומגבשים הערכה עצמית נמוכה שמלווה אותם עד הבגרות. Continue reading 10 עקרונות לשיפור הערכה עצמית  אצל adhd

Posted on

החיים קצרים מדי לביישנות- איך להתמודד עם הפרעת קשב וביישנות

אנשים עם ADHD חיים במסלול מתמשך של התנצלויות, אנחנו מתנצלים שאיחרנו, מתנצלים שאבדנו את המפתחות, שלא מצליחים להחזיק את הבית מסודר, אם אתה עם ADHD החוויות האלו ועוד חוויות של כשלון, של קושי ביחסים חברתיים והאשמה עצמית גורמים לתחושת בושה עמוקה, לחלק גדול מאנשי הADHD יש קושי גדול בניהול הבושה שלהם. Continue reading החיים קצרים מדי לביישנות- איך להתמודד עם הפרעת קשב וביישנות

Posted on

10 הקשיים העיקריים בניהול זמן עם ADHD

ניהול זמן הוא מיומנות חשובה מאד לחיים, לצערי תחום זה אינו מקבל את המקום המגיע לו באימון וטיפול בADHD, לפחות על פי רמת המיומנות של רבים מהמתאמנים המגיעים אלי.
ככל שמקדימים ביצירת הרגלים לניהול זמן בגיל צעיר יותר, קל להטמיע אותם.
חשוב להתחיל דווקא מהקשיים כי המודעות לקשיים מאפשרת לכל אחד לפתח כלים שיעזרו לו להתגבר. Continue reading 10 הקשיים העיקריים בניהול זמן עם ADHD

Posted on

כנס הפרעת קשב – זה לא משחק ילדים: ארבע הרצאות מרתקות ומופע אותנטי אחד יתנו לנו את התשובות!

הפרעת קשב – זה לא משחק ילדים:
ארבע הרצאות מרתקות ומופע אותנטי אחד יתנו לנו את התשובות!
אנחנו שמחים להציג מבוגרים(ADHD)במעגלי החיים: על ניהול זמן, הורות לילדים, זוגיות, הערכה עצמית וצחוק כטיפול עצמי. עם מיטב המרצים
בית השחמט, טאגור 26 רמת אביב
יום ד' 4-1-2017, ו' בטבת תשע"ז
14:30-15:00 התכנסות, הרשמה וכיבוד קל
15:00-15:45 "זמן הוא הנכות הכמעט בלתי נראית הפוקדת את אלו עם ADHD" בארקלי
אחד הגורמים החשובים להצלחתנו הוא ניהול זמן. בהרצאה נבין את הקשיים בניהול זמן אצל אנשי הADHD, נלמד על עקרונות לניהול זמן, טיפים וכלים

ויצירת הרגלים לניהול זמן.
מרצה – ראובן סדן, מנהל מיקוד להצלחה – אימון ADHD, מנהל ICA בית ספר להכשרת מאמנים לADHD. מאמן אישי למתבגרים, מבוגרים, ויזמים עסקיים עם ADHD מנחה קבוצות אימון ומרצה.
15:45-16:30 קשיים ודרכי התמודדות עם האתגרים של הורות לילדים עם ADHD
להיות הורה זה קשה, להיות הורה לילדים עם ADHD זה יותר קשה, להיות הורים עם ADHD לילדים עם ADHD זה יכול להיות….

מרצה – גב' רבקה ארוטשס, מאמנת יועצת ומנחת קבוצות מתבגרים מבוגרים והורים לADHD, מיסדת עמותת ביחד הורים לילדים עם ADHD .
16:30-17:00 הפסקה וכיבוד קל
17:00-17:45 על נשים גברים ומה שביניהם
בהרצאה יוצגו מוקשים אפשריים אצל זוגות כפרשנות לא נכונה של התנהגויות ADHDיות, דפוסים מרעילים של האשמה ושיפוט, או "חסר אונים ומציל". הבדל בין גברים ונשים ותפיסת הקשר הזוגי בעיניהם. מה שמשמעותי, הוא איך הזוג בוחר להתמודד עם הקשיים. יוצגו אסטרטגיות היכולות לעזור למבוגרים עם ADHD ובני זוגם, להתמודד עם יחסים בין אישיים חשובים.
מרצה – גב' נעמי רביד, פסיכותרפיסטית, עו"ס קלינית ומאמנת, מטפלת ומדריכה מוסמכת בEMDR, מטפלת זוגית ומשפחתית, מומחית בטיפול בילדים מתבגרים ומבוגרים, מטפלת ומנחה לטיפול בADHD, מנהלת מכון רביד בחדרה.
17:45-18:30 מסוגלות עצמית וערך עצמי – המתנות הגדולות לבעלי הפרעת קשב
ערך עצמי (Self Esteem ) ומסוגלות עצמית (Self Efficacy ) הם משתנים הקשורים זה לזה ומהוויים מנגנון של חוסן נפשי. אדם בעל ערך עצמי ומסוגלות עצמית גבוהים חווה שביעות רצון במישורים השונים בחייו (תעסוקה, זוגיות) ותחושת אושר גדולה יותר מבעלי ערך עצמי ותחושת מסוגלות עצמית נמוכים. בהרצאה נלמד להבחין בין שני המושגים, נבהיר את הקשר ביניהם, ונלמד טכניקות חדשות ויעילות, שיש בהן כדי לסייע בטיפוחם של שני מרכיבים אלה.

מרצה – ד"ר נעמי אפל , עו"ס, מנהלת מכון שיטות, מנהלת המגמה לטיפול הורי, זוגי ומשפחתי, בתוכנית הארצית להכשרה ב – CBT בתל השומר. מרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א. כתבה מאמרים ופרסמה חמישה ספרים. ספרה השישי: "כוחו של CBT בטיפול זוגי" נמצא בימים אלו בהדפסה

.18:30-18:45 הפסקה וכיבוד קל
18:45-19:30 מופע – "נזרקת לצדדים"

שחקנית – גלי שני, גלי שני Bedבחינוך ובהוראת תיאטרון, מאמנת אישית ילדים ומבוגרים, מתמחה בהפרעת קשב שחקנית ויוצרת המופע "נזרקת לצדדים" בימוי מיכל ורד

מחיר למשתתף 175 ש"ח 

להרשמה אפשר להתקשר ל09-7485566 או ל0502516709

מייל : sadanreuven1@gmail.com

Posted on

ספורט – הטיפול שכל ADHD חייב לקחת

מירוץ אבן יהודהבשנים האחרונות כתבתי ודיברתי רבות בפוסטים ובפגישות אימון על חשיבותה של פעילות ספורטיבית לאנשים עם ADHD . בעקבות ספרו של ג'ון רייטי "הניצוץ" אני חייב לנסח את דברי מחדש, זאת חובה לכל ילד, מתבגר ומבוגר עם ADHD לעסוק בספורט.
הפעילות הספורטיבית כפי שידוע לרובנו טובה לבריאותנו, מעלה את מצב הרוח והריכוז. בספרו החשוב "הניצוץ"מעלה רייטי ( שידוע כמומחה לADHD וכמי שכתב ביחד עם נד הלאוול את הספר ADDמריטת עצבים על מבוגרים עם ADHD ) באמצעות שיתוף במחקרים רבים, את תרומת הספורט ליכולות קוגניטיביות והישגים לימודיים. אחד הסיפורים המדהימים הוא על מערכת החינוך של העיר האמריקאית נייפרוויל. בעיר הזאת לומדים התלמידים כושר גופני במקום ספורט במסגרת שיעורי ספורט יומיומיים לכל התלמידים, בעיר 14 בתי"ס יסודיים, 5 חטיבות ביניים ושני בתי"ס תיכוניים. העיר נייפרוויל השתתפה בנפרד במבחן בינלאומי " מגמות בלימודים בינלאומיים במתמטיקה ובמדעים" (TIMSS ). מבחן המשווה רמות ידע של תלמידים ממדינות שונות בעולם בשני תחומי מפתח אלו. הוא נערך כל 4 שנים מאז 1995. המבחן של 1999 הקיף 230,000 תלמידים משלושים ושמונה מדינות. 59,000 מארה"ב. נייפרוויל השתתפה באופן עצמאי כדי לקבל ציון בינלאומי עבור הביצועים של תלמידיה. בחלק המבחן העוסק במדע הגיעו ילדי נייפרוויל למקום ראשון, לפני סינגפור. כלומר נייפרוויל ניצבת במקום הראשון בעולם. במתמטיקה היא הגיע למקום השישי- אחרי סינגפור , קוריאה הדרומית, טייוואן, הונג קונג ויפאן. בסיכום הכללי תלמידי ארה"ב הגיעו למקום תשעה עשר במתמטיקה ושמונה עשר במדעים.
רייטי מתייחס בספרו להשפעת הפעילות הגופנית בתחומים כמו למידה, חרדה דכאון ודחק(סטרס). אבל מייחד פרק שלם להשפעת האימון הגופני על ADHD . מבוגרים וילדים רבים עם ADHD גילו את ההשפעה המבורכת של פעילות גופנית על הריכוז והביצועים שלהם. התוספות של רייטי בפרק הזה הן
1. הדופמין והנוראפינפרין ממלאים תפקיד בהסדרת פעולה של מערכת הקשב. אימון סדיר מעלה מיד את רמות הבסיס של הנוירוטרנסמיטורים האלה באמצעות דרבון צמיחת קולטנים חדשים באזורים מסוימים של המוח.
2. גורם התורם לעצבנות וחוסר שקט אצל ילדים עם ADHD הוא פעילות יתר של המוחון. מחקרים שנערכו לאחרונה הראו שתרופות אשר מעלות את רמות הדופאמין והנוראפינפרין, מחזירות אזור זה לאיזון.
3. במחקר פורץ דרך שעשה ארתור קריימר מאוניברסיטת אילינוי בשנת 2006 הוא השתמש בסריקות MRI כדי להראות שצעידה של שלושה ימים בשבוע במשך שישה חודשים הגדילה את נפח האונה הקדם מצחית של אנשים מבוגרים. כאשר בדק קריימר היבטים שונים של התפקוד הביצועי שלהם, הוא מצא שיפור בזיכרון עבודה, במעבר חלק בין משימות ובסינון גירויים בלתי רלבנטיים.
לסיכום כולם מסכימים שאימון גופני מעלה את רמות הדופאמין והנוראפינפרין, טענה נוספת וחשובה ככל שהאימון מורכב יותר כן תיטב השפעתו כלומר אימון אירובי המשולב באימון מורכב יותר כמו אמנויות לחימה, טניס וענפי ספורט אחרים המאתגרים את המוח מביאים לתוצאות האופטימליות.

Posted on

מינד פולנס הריטלין החדש לADHD

"מיינדפולנס זה לשים לב באופן מסויים- מתוך כוונה, ברגע הנוכחי, וללא שיפוטיות" ג'ון קבט זין.

מתאמן בשם דני(שם בדוי) הגיע אלי לפני כמה חודשים, הקושי שאיתו התמודד היה לחץ בעבודה ומתח שגרם לו להגיע הביתה ולהוציא אותו מול ילדיו ואשתו, כבר במפגש הראשון לימדתי אותו לבצע מדיטציית נשימות פשוטה ביותר, ולתרגל אותה לפני שהוא חוזר מהעבודה לביתו, הוא לקח את הדברים ברצינות וביצע זאת מייד, בהמשך גם שילב את המדיטציה ביום העבודה, לטענתו השינוי היה מדהים ומהיר, בבדיקה שעשיתי עם אשתו גם היא הרגישה שינוי. מסתבר שמדיטציית נשימות אפקטיבית בכמה רמות גם ברוגע ושליטה רגשית וגם באספקת חמצן למוח והעלאת הפעילות המוחית.
לפני 7 חודשים נחשפתי לתחום המיינדפולנס במסגרת סדנא בת 8 פגישות. המינדפולנס קשור לגל השלישי של הCBT מקורו בתפישה שאנו חיים בתרבות בה אנחנו נמצאים במירוץ אינסופי להשיג, חושבים כל הזמן על העבר ועל העתיד ונמצאים בלחץ קיומי גבוה(לא רק בישראל)המינדפולנס מכוון לכך שנהיה קשובים לעצמנו שנהיה נוכחים במה שאנחנו עושים תוך שימוש במדיטציה כאימון להעלאת המודעות ולנוכחות. במחקרים שנעשו לאורך השנים בדקו את האפקטיביות של המינד פולנס. באחד המחקרים קיבלו 15000 משתתפים במחקר אפליקציה לסמארטפון שבאופן אקראי שאלה אותם מדי כמה שעות 3 שאלות 1. מה אתם עושים כרגע? 2. האם אתם מרוכזים בכך? 3. עד כמה אתם מאושרים ברגע זה?
התוצאות הראו שאלו שהיו מרוכזים במה שעשו היו מאושרים ב10 אחוזים יותר מאלו שלא היו מרוכזים.

עקרונות המידפולנס הם:1.תשומת לב במקום שיפוטיות: העיקרון הראשון במיינדפולנס הוא לשים לב לחוויה מרגע לרגע, בלי להיתפס במחשבות, דעות, במה שרוצים ובמה שלא רוצים. תשומת לב מאפשרת לנו לראות את הדברים כפי שהם, ולא כפי שאנו תופסים אותם מבעד לזווית הראיה שלנו.
2. סבלנות: סבלנות היא צורה של חכמה. המשמעות של סבלנות היא להכיר בכך שלעיתים דברים מתפתחים בקצב שלהם. כמו הסיפור הידוע על הפרפר- אם נעזור לו לצאת מהגולם ולפתוח את הכנפיים נגלה שהוא לא יכול לעוף
3.סקרנות: החוויה הנוכחית היא מלאת עושר. כדי לחוות אותה במלואה אנו זקוקים לטפח סקרנות. לטפח את היכולת לראות אותה בעיניים של ילד- כמו בפעם הראשונה. סקרנות בתרגול המדיטציה תהפוך אותו למעניין ועשיר. ובחיי היום יום- נסו לפגוש אנשים בעיניים רעננות, ולא דרך כל מה שאתם כבר יודעים עליהם. נסו
4.לסמוך על עצמי: עדיף בהרבה לסמוך על האינטואיציה והתחושות שלך מאשר רק להסתכל החוצה לסמכות חיצונית. אם משהו שנעשה ירגיש לא נכון עבורכם, כבדו את התחושה שלכם ואל תעשו אותו..
5. אי- מאמץ: כמעט כל פעילות אנחנו עושים למען מטרה, כדי לקבל משהו או כדי להגיע לאן שהוא. במדיטציה זו יכולה להיות מכשלה רצינית. במובן הזה מדיטציה היא שונה מכל פעילות אחרת. במדיטציה אנחנו באי-עשיה. אין לה מטרה חוץ מזה שפשוט נהיה מי שאנחנו כרגע.
6.קבלה: קבלה משמעותה לראות דברים כפי שהם בהווה. אם יש לי כאב ראש, אני אכיר בזה שעכשיו כואב הראש. אם יש לי עודף משקל, הצעד הראשון הוא להכיר בכך שזה תיאור של הגוף שלי עכשיו. במוקדם או במאוחר יותר נצטרך להשלים עם מה שיש ולקבל אותו. זה קריטי, כי רוב הזמן אנחנו עסוקים בהכחשה או בהתנגדות למציאות כפי שהיא. אנחנו מנסים להכריח את הסיטואציה להיות כמו שהיינו רוצים שהיא תהיה או חרדים ממנה, ובדרך הזו יוצרים המון מתח ולחץ. המתח והלחץ מונעים משינוי חיובי להתרחש. אנחנו משקיעים המון אנרגיה במאבק, ולא נשארת אנרגיה לשינוי עצמו ולצמיחה.
7. שחרור והרפיה: הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו נאחזים- נאחזים בעלבון על מה שאמרו לנו, נאחזים בעמדה שלנו, או נאחזים בדאגה שלנו. כשיש לנו חוויה נעימה אנחנו מנסים להאריך אותה, להאחז בה. יש חוויות לא נעימות שאנחנו מנסים להיפטר מהן.
בתרגול המדיטציה אנחנו באופן מכוון מניחים בצד את הנטיה שלנו להעצים חוויות מסוימות ולדחות אחרות. במקום זאת אנחנו נותנים לחוויה להיות מה שהיא, מתבוננים בה, ואז מרפים ממנה- מחזירים את תשומת הלב אל המוקד של אותה המדיטציה (למשל תחושות הגוף).
8. התמדה ומחויבות: כדי לפתח כל יכולת שהיא אנחנו נדרשים להתאמן עליה ולהתמיד בה.

ההשפעות של אימון מתמשך במינד פולס ומדיטציה הן שליטה רגשית גבוהה, נוכחות גבוהה במה שאתה עושה, העלאת המודעות להסחות הרבות שפועלות עלינו וחיים רגועים יותר. כל מי שמכיר ADHD מבין ששיפור בארבעת המימדים האלו יכול להוות שיפור אדיר באיכות החיים של אנשים המתמודדים עם הפרעת הקשב. ואכן גישת המינד פולנס תופשת תאוצה בעולם כאחת הגישות האפקטיביות ביותר לאנשים עם ADHD.

Posted on

קפיצת מדרגה – קבוצת אימון למבוגרים עם ADHD

סיפור מיוחד הממחיש את עוצמתה של קבוצת אימון לADHD:
סיפור חסידי ישן מספר על רב שניהל שיחה עם אלהים על גיהנום וגן עדן . "אראה לך איך נראה גיהנום", אמר לו אלהים, והוביל את הרב לחדר ובו קבוצת אנשים מורעבים ונואשים, ישובים סביב שולחן עגול גדול. במרכז השולחן ניצבה קדרה ענקית מלאה תבשיל מעורר תאבון, חם ומהביל, שהספיק לכולם לשבוע עם השאריות. התבשיל העלה ריח ניחוח שגירה את בלוטות הרוק בפיו של הרב. אבל אף אחד לא אכל. כל אחד מהסועדים אחז בידו כף בעלת ידית ארוכה מאוד- ארוכה מספיק להגיע לקדרה ולהעלות מן התבשיל מלוא הכף, אך ארוכה מדי להביא את האוכל אל פיו. הרב ראה שסבלם אכן נורא, והרכין את ראשו בחמלה.
"עכשיו אראה לך את גן העדן", אמר אלהים, והוביל אותו לחדר אחר, זהה לראשון: אותו שולחן עגול גדול, אותה קדרה ענקית עם אותו תבשיל, ואותן כפות בעלות ידית ארוכה. אבל הפעם שרתה בחדר שמחה גדולה: כולם נראו שבעים ומרוצים, שמנמנים וסמוקי לחיים, בריאים וקורנים מנחת.
הרב לא הבין, והביט בתמיהה אל אלוהים.
"זה פשוט מאד",  אמר אלהים, "אבל מחייב יכולת מסוימת. אתה מבין, האנשים בחדר הזה למדו להאכיל איש את רעהו!".

בקבוצות אימון כמו בגן העדן הדמיוני שבסיפור , החברים מפיקים תועלת רבה מנתינה, לא רק בכך שהם מקבלים תמורתה עזרה כחלק מהתהליך ההדדי של נתינה וקבלה, אלא גם ממשהו מהותי לעצם מעשה הנתינה. מטופלים  רבים בתחילת טיפולם מתהלכים שפופים בתחושה עמוקה שאין להם דבר בעל ערך להציע לאחרים. הם רואים עצמם זה שנים רבות , או אפילו מאז שהם זוכרים את עצמם , כנטל על אחרים, והגילוי שהם יכולים להיות חשובים ומועילים לזולתם הוא חוויה מרעננת שמחזקת את הערכתם העצמית. הטיפול הקבוצתי ייחודי בהיותו הטיפול היחיד שמציע למטופלים הזדמנות להביא תועלת לזולתם. הוא גם מעודד רבגוניות תפקודית בכך שהוא מחייב את המטופלים לעבור תדיר מעמדת מקבל העזרה לתפקיד נותן העזרה.

וכמובן משתתפים מביאים תועלת עצומה אלה לאלה בתהליך הטיפולי הקבוצתי. הם מציעים תמיכה, עידוד, הצעות, תובנות: הם משתפים את חבריהם לקבוצה בבעיות דומות. קורה לא פעם שמשתתף מקבל את הבחנותיו של חבר אחר בקבוצה ביתר נכונות משהוא מוכן לקבל אותן מן המטפל. בעיני  משתתפים רבים המטפל נותר בחזקת איש מקצוע בתשלום, ואילו שאר חברי הקבוצה מייצגים את העולם הממשי, האמיתי, ואפשר לבנות על תגובותיהם כמשוב ספונטני ואמיתי. במבט לאחור על התהליך הטיפולי , כמעט כל חברי הקבוצה מציינים חברים אחרים כגורם חשוב בשיפור במצבם. לפעמים הם מצטטים את תמיכתם הישירה ועצותיהם המפורשות, ולפעמים מתייחסים פשוט לעצם נוכחותם, שאשרה להם לגדול כשהקשר התומך והמחזק משמש להם משען . דרך חוויית הזולתנות חברי הקבוצה לומדים מיד ראשונה שיש להם מחויבות כלפי אלה שהם רוצים לקבל מהם.( ע"פ ארוין יאלום טיפול קבוצתי)

 

 

 

 

Posted on

ADHD ולימודים, מה שלא יגידו לכם בבית הספר

מספר מתאמנים שפנו אלי לאחרונה כדי להיעזר באימון לצורך קבלת החלטות וכדי להתכונן בצורה טובה ללימודים, העלו אצלי מחדש נושא של ADHD ולימודים.
משה בחור צעיר בן 25 שפגשתי לפני כמה שנים הושפע מחוויית הלימודים שלו בחטיבת ביניים ותיכון בצורה שגרמה לו להימנע ממחשבה על לימודים, הכישלונות שחווה במסגרות אלו המשיכו ללוות אותו בשנים הבאות עד אחרי הצבא. בעקבות עבודה בשיפוצים של בית משפחתי והעובדה שמצא עניין בנושא זה, הצעתי לו לנסות ללמוד לפחות קורס קצר ביזמות נדלן. הוא ניסה זאת. בימים אלו הוא אכן לומד.
משה הוא אחד מצעירים רבים שפגשתי במהלך השנים עם חוויות דומות. הטענה שאני מציג בפני צעירים אלו היא שהדבר היחידי שהם יכולים להסיק מהחוויות בבית הספר היא שלימודים במתכונת המקובלת 200 שנים עם מורה ולוח ודרכי הוראה יבשות ומשעממות . לא מתאימים להם. זה לא אומר דבר לגבי יכולת הלימודים שלהם. בנושאים שמעניינים אותם, בשיטות הוראה חוויתיות, ובגיל בוגר יותר הם יצליחו בוודאי בלימודים.
אני אישית לא סיימתי תיכון עם בגרות מלאה ולמרות זאת למדתי עד תואר שני.
ואני מכיר עוד כמה אנשים שעשו כך.
בית הספר במבנהו השמרני והמשעמם לעיתים קרובות, ויחד עם זאת חסר ידע וכלים להבין ולסייע לתלמידים עם ADHD גורם לצעירים עםadhd לפקפק ביכולתם ללמוד אחרי הצבא. וכתוצאה מכך רבים מהם מרימים ידיים מראש ואפילו לא מנסים ללמוד.
אז מה עושים עם תחושת חוסר הביטחון וחוסר האמונה הזאת?
1. מסבירים לאותם צעירים שהמושג למידה הרבה יותר רחב. ושאין להסיק דבר מחוויותיהם בבתי הספר. הם בוגרים יותר ומגובשים יותר. ויצליחו בתחומים שמעניינים אותם.
2. עוזרים להם לבחור מסלול שמעניין אותם.
3. מתחילים בקטן. קורס קצר של חודש עד חצי שנה. לא להתחיל ישר בלימודים אקדמיים.
4. נרשמים למכינה קדם אקדמית.(קיימות מכינות עם הבנה והכלה ללקויי למידה)המאפשרות השלמת בגרויות.
5.לומדים אסטרטגיות למידה .
6. מסתייעים במאמן כדי לגבש דרכי התארגנות וניהול עצמי שנדרשים לצורך הצלחה בלימודים.