Posted on

עשו יותר דחו פחות

הכותרת הזאת תפשה את עיני באחד האתרים האמריקאים והיא מחזירה אותי לתקופות שונות בחיי ובחייהם של מתאמנים, תקופות המתאפיינות בתפוקה מרובה ובדחיינות מועטה יחסית.

התקופות הפוריות ביותר בחיי היו התקופות בהן הייתי עסוק במספר רב של פרויקטים או תפקידים. תקופה אחת  לדוגמא בה הייתי מנכ"ל עמותת ביחד, חבר מועצה ומחזיק תיק חינוך ומנכ"ל  ICA עם 3 קורסי אימון בשטח ועוד לקוחות באימון אישי. תקופה אחרת  בה הייתי מנהל מתנ"ס ויו"ר ועד הורים ועוד ועוד דוגמאות. משיחות עם מתאמנים עולה הדפוס הזה, כאשר יש עלינו הרבה אחריות, אנחנו מספיקים יותר, עושים את הדברים טוב יותר ובקצב מהיר. כנראה שהלחץ עושה לחלק מאיתנו(לא לכולם, יש כאלה שהלחץ יוצר מוצפות ומוריד את התפוקה)רק טוב, מעלה את הקצב, מצמצם בזבוזי זמן על דברים מיותרים ויוצר גם מצב רוח אחר, כזה שתורם לאפקטיביות האישית.

מצד שני אגב קימת תופעה שכאשר נוצר חלון של חוסר בפעילות כתוצאה משינויים, חופשה, פיטורין ושינויים בעבודה, האנשים עם ADHD הולכים לאיבוד, לא יודעים מה לעשות עם עצמם, מבזבזים הרבה זמן על שטויות ומרגישים רע עם עצמם.

האם אתם מכירים את זה?

Posted on

ADHD ובעלי עסקים האם זאת מתנה? ראיון עם ננסי סנייל(מאמנת ADHD) בניו יורק טיימס מראיין ג’י גולץ

. במקרים רבים זה מרכיב מרכזי בהצלחתם. ידוע גם שזה יכול להביא ללחץ, ביקורת עצמית, מבוכה וחוסר יעילות. כמו הרבה דברים, ADHD  ידוע שהרבה אנשים מצליחים הם בעלי מופיע בדרכים שונות. הוא יכול להיות מקור גדול לאנרגיה, או מקור לעצב רבADHD.

שאלתי את גב' סניל איזה שאלות בעלי עסקים יכולים לשאול את עצמם כדי לקבוע האם יש להם סוג של הפרעת קשב   .

הנה חמש שאלות

1.    האם אתה נאבק עם תכנון מיום ליום, ניהול פרויקטים ומעקב אחר ביצוע ?

2.    האם אתה חסר את השיטות, המשמעת והמיקוד כדי לנהל את עולם העבודה שלך?

3.    האם אתה דוחה יותר מדי ונכשל בהשלמת משימות שצריכות להתבצע?

4.    האם אתה מרגיש פחות אפקטיבי ויעיל מכפי שהיית רוצה להיות ?

5.    האם אתה מוסח בקלות ?

מעניין , בעוד שאני יכול להגיד שאני יכול להתחבר במידת מה לכל אחד מהנושאים, קשה לי להבין מה עושה מאמן לאנשים כאלה כי בוודאי אשמח לשפר כל אחד מהתחומים האלו. ביקשתי מננסי לתת לי דוגמאות כיצד היא מאמנת אנשים לביצועים טובים יותר ואלו הדוגמאות:

1.    סגן נשיא של חברת פרסום התקשה במיקוד. הלחץ מכך שנהג לאחר באופן כרוני לכל פגישה, מדחיינות ומהצורך בהמצאת תירוצים כל הזמן נמאס עליו. הוא לא אהב את עבודתו אבל לא היה מספיק מאורגן כדי להסתכל מסביב. גב' סניל עזרה לו לשים את המערכות במקום, לזהות הרגלים לא יעילים. היא מצאה שהוא שכח להחזיר טלפונים לעיתים קרובות מכיוון שהוא התקשר לתא הקולי מהרכב שבו לא יכול היה לרשום את ההודעות. היא עבדה איתו על מציאת שיטה אחרת. תגובתי ? חלק ממני חושב שאדם בוגר לא צריך עזרה כדי לדעת איך לקחת הודעות קוליות, אבל חלק אחר מבין שכולנו עושים דברים שאנו יודעים שאינם חכמים, כולל אותי. לדברי גב' סניל הוא יישם מה שלמד לכל האספקטים של חיי העבודה שלו והוריד במידה רבה את הלחץ. הוא גם מצא עבודה טובה יותר.

2.    נשיא חברת הון סיכון בת 7 עובדים היה מוטרד מכך שהוא באופן קבוע היה מוסח בזמן פגישות אפילו פגישות שהוא עצמו ניהל. גב' סניל מצאה ש"הסחות" אלו היו לעיתים קרובות, בעצם, רעיונות חשובים מאד או גילויים שהיו יכולים להיות בעלי ערך אבל היו צריכים להיות מנוהלים. היא פתחה מערכת שבה היו לו שני בלוקים של נייר בכל פגישה, אחד להערות הקשורות לפגישה והשני לכל דבר אחר שקפץ לראשו בזמן הפגישה. הפתרון הפשוט הזה אפשר לו להיות יותר ממוקד ויעיל ללא חשש שיחמיץ משהו.

3.    מנכ"ל של חברה המגלגלת 25 מיליון דולר הרגיש מאותגר ביכולותיו לבצע באופן עקבי ולתקשר באופן יעיל. החברה היתה במשבר פיננסי , הוא ידע שהוא הבעיה, והמתח גבה מחיר . נושא אחד שננסי צפתה בו שהוא באופן קבוע קרא אי מיילים. הוא ניסה לבדוק אותם רק בזמנים ספציפיים בכל יום, אבל מצא ששיטה זאת בלתי אפשרית ליישום מבחינתו. היא הציע שהוא יבצע בדיקת מיילים כל יום לפני שהוא עוזב את המשרד, פתרון שהיה גם ממוקד וגם גמיש. זה עבד ובעזרת מספר דרכי תכנון נוספות הוא הפך להיות אפקטיבי יותר והמתח שלו ירד.

כמובן שיש הרבה יותר בכל סיפור ממה שניתן לספר בשורות אלו. אבל הנקודה היא. עבור מבוגרים המציאות היא שADHD   אומר שיש לך יותר רעיונות מכפי שאתה יכול לעבד או לנהל. הרבה רעיונות זה מתנה, אבל כשהם מסיחים אותך ממה שצריך להיעשות זה גורם ללחץ. ההזדמנות היא לנהל את הADHD   כך שהוא יהיה נכס ולא חסרון. אם אתה שוכר מישהו שיעזור לך בתהליך או עושה כמה התאמות בעצמך, אני חושב שזה נושא שהתעלמו ממנו בגדול.

Posted on

מבדק -מערכת לסיוע בגיבוש כיוון בקריירה והשכלה

מאמנים וחברה צעירים המתלבטים לגבי כיוון קריירה ולימודים, מערכת שניסיתי בעצמי וגם השתמשתי לעזרה למתאמנים צעירים בתהליך  גיבוש כיוון קרייירה ולימודים. המערכת מאפשרת לזהות תחומים חשובים בתהליך קבלת החלטות, לגבש כיוונים מתאימים לסגנון האישי.כמובן שחשוב לשלב זאת בהדרכה, בהיכרות עם מערכת ההשכלה הגבוהה וכיווני הלימודים הרלבנטיים.

מערכת המבדק פותחה באוניברסיטה העברית בסיוע מכון הדסה לייעוץ בבחירת מקצוע, שירות התעסוקה, ומשרד החינוך. 84% מהמשתמשים מרוצים מאד מהבחירה המקצועית גם לאחר 6 שנים.

מערכת המבדק תציג לכם פלט אישי ובו רשימת המקצועות המתאימים לך ביותר, רשימת אפשרויות לימוד, ומידע תעסוקתי.

מערכת המבדק מציעה לך תהליך אבחון פשוט וידידותי למשתמש. למען ניצול אופטימלי של תהליך האבחון, מומלץ להקדיש לו בין חצי שעה לשעה מזמנך הפנוי.

לתוכנה כנסו לקישור   http://mivdak.yoram.co.il

Posted on

6 דרכים לשיפור המוח פרק שני

שימוש בזרם חשמלי לשיפור פעילות מוחית. למרות שהמכניזם לא ברור לגמרי, transcranial direct current stimulation (tDCS) נראה גורם לאזורים הפעילים של המוח לעבוד קשה יותר, בהתאם לאזור שבו מניחים את האלקטרודות זה יכול לשפר תפקודים קוגניטיביים כולל קשב וראייה(נוירופסיכולוגיה p2789, vol 48).

חוקר מוח בשם רוי כהן קדוש( מעניין מאיזה מוצא) מאוניברסיטת אוקספורד מתעניין במיוחד בפוטנציאל של  (tDCS) לתת למוח שלנו שדרוג. הוא חיפש מהו האזור במוח שלנו האחראי ליכולת מתמטית. ב2007 הוא הצביע על האזור של פארטיאל לוב הימני , בדיוק מעל האוזן הימנית. כאשר קבוצתו הפעילה זרם של פולסים מגנטיים הם גילו שהם השפיעו לרעה על משימות מתמטיות, והתוצאות של אותם נבחנים דמו לאלו של אנשים עם לקות דיס קלקוליה. ואז הוא בדק וגילה גם איך ניתן לשפר פעילות מתמטית על ידי אימון  של tDCS באותו איזור. הוא תיזז את המתנדבים בזמן שהם הכירו סמלים המיצגים את הספרות 1-9 , למתנדבים לא היה מושג איזה סמל קשור לאיזה מספר אבל הם נדרשו למצוא אותם בדרך של ניסוי ותעייה.לאחר כל אימון ניתנו להם מבחנים שבדקו כמה טוב הם יכולים לבצע חישובים תוך שימוש בסמלים. אלו שקבלו אימון של  tDCS  למדו את הסמלים מהר יותרו ועשו טוב יותר את המבחן.זה לא השפיע על אזורים אחרים במוח. כהן קדוש מצא  שהשיפור החזיק לפחות 6 חודשים אחרי ההתערבות.

מכיון שאנחנו משתמשים במספרים בחיי היום יום לא מעט, כהן קדוש אומר שחשוב שאנשים עם קשיים במספרים ידעו על אפשרויות לשיפור הקוגניציה כאלטרנטיבה לטיפולים תרופתיים.

חשמל גם יכול לשפר את הזיכרון החזותי. ריצ'רד צ'י ועמיתים בכל אוניברסיטת סידני, אוסטרליה, שהשתמשו tDCS כדי להגביר את הפעילות בטמפורל לוב הימני, הוא קשור  לתפיסה חזותית  וזיכרון. מתנדבים שלו חוו שיפור 110 אחוזים בפעילות זיכרון חזותי בהשוואה לקבוצת ביקורת (Brain Research, vol 1353, p 168)

כהן קדוש חוזה ש  tDCS  ניתן לאריזה לתוך גאדג'ט נייד. "בעתיד אני רואה אותו בשימוש בבתי הספר, או בבית, כדי לקדם את היכולות של ילדים עם קשיי למידה." הוא אומר כי הוא הרבה יותר בטוח מאשר סוגים אחרים של גירוי המוח מכיוון tDCS אינו גורם לנוירונים לירות ישירות, היא רק גורמת להם להגיב יותר.

אורות בהירים

ייתכן שזרם ישיר  אינו הדרך היחידה לשיפור את המוח בלחיצת כפתור. אור, גם כן, יכול להיות בעל השפעות מפתיעות על הקוגניציה שאין להן שום קשר עם ראייה.

אנו מבינים היטב כיצד שלנו המוח שלנו מעבד אינפורמציה חזותית ומשתמש באור כדי לווסת את השעון הביולוגי  והפרשת הורמונים,אבל רק התחלנו להבין את המידה שבה אור יכול להשפיע ישירות על תפקודי מוח. מספר מחקרים הראו כי חשיפה פשוטה  של  אנשים לאור משפרת את הביצועים במשימות קוגניטיביות רבות.

במחקרים אלה, מתנדבים בעלי ראייה רגילה קבלו מגוון בדיקות בזמן שנחשפו  לאור בהיר במשך היום. הביצועים שלהם בחיפושים חזותיים, מתמטיקה, הסקים לוגיים וזמן תגובה כלם  השתפרו עם חשיפה לאור בהיר (Trends in Cognitive Sciences, vol 13, p 429). ).

השתפרות זו מופיעה מכיוון שאור מגביר ערנות. במחקר אחר, מתנדבים בצעו משימה  של  זיכרון לטווח קצר בזמן שנחשפו  לאור סגול, כחול או ירוק תוך כדי כך נערכה סריקה למוחם של המתנדבים. הסריקות חשפו כי לאחר כמה שניות של חשיפה לאור, האזור של גזע המוח הידוע כבעל תפקיד בערנות הפך פעיל יותר ((PLoS One, vol 2, p 1247האור הכחול היה חזק ביותר. באופן דומה, במשימות תגובה  פשוטות, חשיפה לאור כחול יעילה יותר בשימור ביצועים קוגניטיביות לעומת אור ירוק (Sleep, vol 29, p 161(

אפקטים אלה כנראה תיווכו על-ידי פיגמנט שהתגלתה לאחרונה ברשתית המכונה melanopsin, אשר אינו מעורב בראייה. Melanopsin סופג אור כחול חיוור טוב יותר מאשר אורכי גל אחרים, דבר אשר  אינו מפתיע כי אור טבעי מכיל הרבה כחול. אבל בדיוק כיצד הוא מגביר הכרה נותר לא ברור.

"אין ספק שהמשך המחקר ירחיב את ההבנה שלנו לגבי  מאפייני הסביבה המוארת הנדרשים כדי למטב את פונקציית המוח,"  אומרת  גילס וודיוול חוקרת מוח באוניברסיטת מונטריאול, קנדה.