Posted on

ADHD וכשלונות

אחד המאפיינים של רבים מבעלי הפרעת הקשב ADHD הוא הניהול הרגשי הלקוי, חלק משמעותי מניהול רגשי לקויי  קשור  לקושי להתמודד עם כישלון, שנים של קשיים בלימודים, משובים שליליים ממורים ובחלק מהמקרים גם מההורים, יוצרים דימוי עצמי נמוך וחשש גדול מכישלון. חשש כזה הגורם להימנע מפעולה, להימנע מעשייה.

גישה אחרת המדברת בזכות הכישלון עולה בנאום שנשאה ג'יי קיי רולינג מחברת ספרי הארי פוטר בטקס חלוקת התארים בהרווארד ב- 2008, (התרגום מובא בספרו של טל בן שחר "אושר אפשרי" 2009)

"הכישלון פרושו היה התפשטות מן הטפל… יצאתי לחופשי, כי הפחד הגדול שלי התממש ובכל זאת נשארתי בחיים, ועדיין היתה לי בת שאני אוהבת אהבת נפש, והיתה לי מכונת כתיבה ישנה ורעיון גדול. וכך נעשה שפל המדרגה ליסוד מוצק שבניתי עליו את חיי …הכישלון נתן לי ביטחון פנימי שמעולם לא הצלחתי להשיג כמוהו כשהצלחתי בבחינות. הכישלון לימד אותי על עצמי דברים שלא יכולתי ללמוד בשום דרך אחרת. גיליתי שיש לי כוח רצון חזק ומשמעת עצמית רבה מכפי ששיערתי. גיליתי גם שיש לי ידידים שערכם באמת לא יסולא בפז… כשאנחנו יודעים שנעשינו חכמים וחזקים יותר בעקבות כישלונות, פירוש הדבר שמכאן ואילך אנחנו יכולים לבטוח בכוחנו לשרוד. בעצם איננו מכירים היטב את עצמנו ואת חוזק יחסינו עם הזולת עד ששני אלה עומדים במבחן הקושי."

קטע יפיפה זה ממחיש לנו בצורה נפלאה שגם בתהום הנפילה ניתן למצוא תובנות וכוחות   שיובילו אותנו לאתגר הבא, כוחות שיאפשרו לנו להתגבר על הקשיים ביעד הבא שאיתו נתמודד.

לסיכום : הכישלון הוא חלק מהחיים, עד שלא תפסיק לפעול לכיוון מטרתך אי אפשר להגדיר זאת ככישלון, התמודדות עם כישלונות חשובה לפיתוח האישיות, כל האנשים המצליחים חוו גם כישלונות  בדרך, חשוב לזכור זאת, ואחרון חביב חשיבותם של חברים וקרובים.

Posted on

ADD מה ההבדל בין ADD לADHD

מדי פעם אני נדרש לשאלה האם האימון/קבוצת אימון/קבוצת הורים מתאימים לADD  או  שהם רק מתאימים לADHD  , לפני כשבוע העלה בפני מתאמן שהוא בעל עסק מצליח את ההבדל בין יזם היפראקטיבי ובין מה שאנו קוראים ADD החלטתי לעשות סדר בנושא.

ראשית מבחינה מקצועית ההגדרה היא

(Attention Deficit Hyperactivity Disorder) ADHD -הוא שם כולל להפרעת קשב עם או בלי קשיי התנהגות כגון: היפראקטיביות ואימפולסיביות). על-פי ספר האבחנה והסטטיסטיקה של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית(2000 ), הסובלים מההפרעה זו נחלקים לארבעה תת-טיפוסים:

1תת-טיפוס לא קשוב בעיקרו – ללא התנהגות מפריעה לסביבה. מדובר על אותם ילדים ומבוגרים המופנמים והשקטים ללא התנהגות היפראקטיבית.

2.תת- טיפוס היפראקטיבי או אימפולסיבי -התנהגות מפריעה לפרט ולסביבה, הבאה לידי ביטוי בתנועתיות יתר ובתגובות אימפולסיביות לגירויים שונים, מבלי שנצפית הפרעה  בקשב.

3.תת- טיפוס משולב (הפרעה בקשב יחד עם התנהגות מפריעה לפרט ולסביבה) – כלומר שילוב של קשיים במיומנויות קשב מלווים בהתנהגות היפראקטיבית.

4.תת- טיפוס לא מובחן – ילדים שאין להם מספיק מאפיינים כדי לקבוע אבחנה,אך המאפיינים שמתקיימים בהם הינם בעוצמה ובאינטנסיביות שמהווים גורם מפריע לעצמם ו/או לסביבתם.

שני הטיפוסים אחד ושלוש מהווים את רוב האנשים שסובלים מהפרעת קשב. ובכן מה ההבדלים.

  1. ההיפראקטיביים מפגינים תנועתיות מרובה, ידיים, רגליים, דיבור מרובה, בקיצור  לא מפסיקים לזוז ברמה שמעייפת את הסביבה הורים/ מורים/אחים/בני זוג וחברים.
  2. בעלי הפרעת הקשב ללא היפראקטיביות מגלים אנרגיה נמוכה יותר, שקטים, מופנמים, לעיתים מרחפים/ות הרבה פחות בולטים ומוחצנים בוודאי יחסית להיפראקטיביים.
  3. נראה שתת הטיפוס הלא קשוב ללא היפראקטיביות מאפיין יותר בנות.
  4. לעיתים קרובות טיפוסי הADD   לא מאובחנים עד שלב מאוחר יחסית חטיבת ביניים או תיכון מכיוון  שאינם מפגינים בעיות התנהגות ולא מעוררים דאגה, במיוחד אם הם אינטליגנטים מאד ומצליחים לצלוח את ביה"ס היסודי ואפילו חטיבת ביניים עם הישגים לימודיים גבוהים.

מה המשמעויות של ההבדלים:

  1. מבחינת תפקודי ניהול לוקים : אקטיבציה, מיקוד, אימפולסיביות, ניהול רגשות, העלאת אנרגיה וזיכרון עבודה כמעט ואין הבדלים בין תת הטיפוסים הנ"ל הם סובלים מהקשיים בצורה דומה.
  2. ההיפראקטיביות משמשת סוג של סלף מדיקיישן, כלומר פועלת לצורך העלאת אנרגיה וכתוצאה מכך העלאת הריכוז.
  3. בדרך כלל נמצא שההיפראקטיביים משדרים כלפי חוץ בטחון עצמי גבוהה יותר מהADD  ( לא בטוח שהם גם מרגישים כך), הם פעילים נמרצים ומספיקים הרבה ( לא תמיד בכיוון הנכון).
  4. האנשים מתת הטיפוס ADD   צריכים למצוא דרכים להעלאת האנרגיה והריכוז כמו פעילות ספורטיבית משמעותית, עיסוק בתחומים שמדליקים אותם( זה חשוב לכולם אבל בADD עוד יותר) כדי שרמת האנרגיה והריכוז שלהם תגבר.

לסיכום חשוב להבחין בADHD   באיזה תת טיפוס מדובר, לקחת בחשבון את הסגנון, ולהתאים את האימון או הטיפול למאפיינים אלו. ותשובה לשאלה הראשונה גם קבוצות ההורים שאני מכיר וגם קבוצות האימון מתאימים לשני תתי הטיפוסים.

 

 

Posted on

תפקודי ניהול וADHD פרק 7 – פעולה פעולת בקרה וויסות עצמי

פרק אחרון בסדרת סרטי הוידאו על תפקודי ניהול. מקבץ זה עוסק ביכולת הלקוייה למעצורים המאפיינת מבוגרים וילדים רבים עם ADHD.

Posted on

אינטליגנציה רגשית כלים ואסטרטגיות להצלחה עם ADHD

אנשים מצליחים עם ADHD    משלבים בתפקודם אינטליגנציה רגשית גבוהה ביחד עם כלים ומיומנויות ארגוניות ברמה גבוהה. הפעם אעסוק באינטליגנציה הרגשית.

אינטליגנציה רגשית

נושא האינטליגנציה הרגשית  עלה למודעות הציבורית באמצעות ספרו של דניאל גולמן משנת 1995 . הנושא כמובן לא עלה בהקשר לADHD , אבל מתוך היכרות רחבה עם מבוגרים וילדים הסובלים מADHD , מצאתי שתחום זה הינו בעל השפעה רבה על תפקודם והצלחתם.

האינטליגנציה הרגשית כוללת  5 מקבצים חשובים של יכולות: מודעות עצמית, מיומנויות חברתיות, אופטימיות, שליטה רגשית וגמישות.

לפחות 3 מתוכם מהווים אתגר לרבים מאנשי הADHD .

מיומנויות חברתיות – האימפולסיביות וקשיי המיקוד מקשים על אנשי הADHD  לקלוט מסרים, להבין אותם ולהגיב בהתאם לסיטואציה, המיומנויות החברתיות נדרשות כמעט בכל מעגלי החיים, חברים, זוגיות, עבודה ולימודים.

שליטה רגשית – עסקתי רבות בעבר בנושא הניהול הרגשי אצל ADHD , קושי שעולה גם בתיאוריה על תפקודי ניהול ולפיו ההתיחסות של אנשי הADHD לגירוי רגשי אינה פרופורציונלית לעוצמת הגירוי וכך גם עוצמת התגובה אינה מתאימה לסיטואציה. כתוצאה מכך מבוזבזת אנרגיה רבה על עימותים, דבר המקשה להתמקד ולבצע את המטרות החשובות באמת.

גמישות – אנשי ADHD  רבים סובלים מנוקשות מחשבתית, לכאורה זה סותר את ההיפראקטיביות והאימפולסיביות אבל עדיין תופעה זאת קימת אצל רבים. יש הטוענים שהנוקשות היא תגובת נגד פנימית המיועדת לנטרל את הקופצנות האימפולסיבית.

המודעות העצמית-  נושא זה חשוב מזוית אחרת הADHD משפיע רבות על התנהלותם של הלוקים. מודעות גבוהה לכך מאפשרת מציאת דרכי התמודדות יעילות אם זה באופן עצמאי ואם בעזרת אנשי מקצוע.

בעקבות ניסיוני באימון אישי וקבוצתי, שילבתי בקבוצות האימון למידה של נושא זה, ביחד עם הכלים והאסטרטגיות הארגוניות. בפוסט הבא אתייחס לכלים הארגוניים .