יזמים צעירים
העיסוק בנושא היזמים עם ADHD לקח אותי למקומות שונים. אחד מהם הוא מערכת החינוך והתייחסותה או חוסר התייחסותה לאופיים המיוחד של הילדים והנערים עם הפרעת הקשב.
ברור מהשיחות עם היזמים שהמאפיינים של יזמות הכוללים אנרגיה גבוהה, התלהבות, כריזמה, מסירות גדולה, ויצירתיות שהביאו אותם להצלחה כיזמים בבגרותם, היו שם כבר בילדות.
למערכת החינוך ניתנת האפשרות להסתכל על אותם ילדים, לזהות את תחומי העניין והחוזק שלהם ולאפשר להם להתבטא באותם תחומים. גישה זאת גם עולה מהספר המצוין של בוב ברוקס "זרעים של הערכה עצמית" שקורא לתחום ההצלחה" אי ירוק". באותם מקרים מעטים שבהם המערכת מתנהגת אחרת גם בית הספר וגם התלמידים יוצאים נשכרים.
ואני אתן שתי דוגמאות:
יוסי ילד מוכשר מאד ונמרץ מאד עסק מגיל צעיר במוסיקה, בית הספר היסודי שבו למד חיבר אותו להרכב מוסיקלי שניגן בכל אירועי בית הספר בחגים, ובמסיבות. יוסי גדל כנער עם הערכה עצמית גבוהה במידה רבה בזכות המקום שקיבל בבית הספר היסודי, הוא המשיך לנגן גם בתיכון ועד היום הוא מנגן בהרכב מוסיקלי.
אורן התחבר בגיל צעיר לתחום האלקטרוניקה, הוא ניצח בתחרות בבית הספר היסודי, בתיכון השתלב במגמת אלקטרוניקה, השתתף ביחד עם צוות מבית ספרו בתחרות רובוטים, זכה במקום שני, בעקבותיו נסע לתחרות בינלאומית בארצות הברית, למד לעתודה והתגייס לצבא לתחום שלמד. אין ספק שההזדמנויות שניתנו לו במערכת החינוך ובעיקר בתיכון אפשרו לו להביא לידי ביטוי את היצירתיות, האנרגטיות וההתלהבות. חוויות אלו יהוו את הבסיס להצלחתו בעתיד.
חוויות ההצלחה האלו גם יחזקו את המוטיבציה ללימודים עצמם כפי שקרה עם אורן ויוסי.
ישנן עוד דוגמאות רבות, כמובן שמערכת החינוך יכולה לעשות הרבה יותר, לאפשר לאותם ילדים למצוא את מקומם ולאפשר להם חוויות חיוביות יותר מהלימודים שבדרך כלל אינם תחום חוזק ואולי אף לחזק את המוטיבציה ללימודים כאמור.
חשוב לציין שגם להורים יש תפקיד חשוב, הם צריכים לעזור לילד לגלות את תחום החוזק שלו, לפתח אותו ולהפוך אותו לגרעין של עוצמה שייתן לו בסיס להצלחה בבגרות.