Posted on

כוחה של הצ'ק ליסט או איך לעשות דברים נכון

לפני שנים למדתי מאימי (בת 80 וADHD לא מאובחנת) את כוחה וחשיבותה של הצק ליסט- רשימת משימות לביצוע בפרויקט. כשהייתי צעיר שמתי לב שכל פעם שהיא יצאה מהבית היו מספר דברים שהיא הקפידה לעשות באופן קבוע(סגירת גז, נעילת דלת, לקחת מפתח לבית וארנק). במשך השנים הפנמתי את ההרגל  הזה בחיי וניסיתי להעבירו לילדי(עדיין עובדים על זה). לאחרונה נתקלתי במאמר של טים פריס המתבסס על ספרו של רופא מנתח בשם ד"ר אטולה גוואנדה – "המניפסט של הצ'ק ליסט".

הספר עוסק בכוחן של הרשימות. אנשים חושבים שצ'ק ליסט מיועד לאנשים שנמצאים בתחתית הסולם, וד"ר גוואנדה סותר זאת. הוא טוען שאנשי מקצוע בעולמנו נדרשים להתמודד עם מורכבות הולכת וגדלה במקצועם. כמו להטיס מטוס, לבצע ניתוח מסובך ועוד…

הוא מנתח סוגים של טעויות שאנחנו עושים: יש טעויות שאנחנו עושים מתוך בורות (טעויות שאנו עושים מכיוון שאיננו יודעים מספיק) ויש טעויות טיפשיות(טעויות שאנחנו עושים מכיוון שאיננו משתמשים כראוי במה שאנחנו יודעים) כישלונות בעולם המודרני ברובם נובעים מהסוג השני של הטעויות. לדוגמא בתחום הרפואה-הניתוחים. המשימות השגרתיות של מנתחים נעשו כל כך מורכבות עד שטעויות מסוג כזה או אחר מתבקשות. הפתרון של גאוואנדה  הוא שמומחים צריכים צ'ק ליסט, מדריכים כתובים שמלווים אותם דרך השלבים החשובים בכל תהליך מורכב. הצוות של גאוונדה פיתוח צ'ק ליסט בטוח למנתחים והוא מופץ בכל העולם עם תוצאות מרשימות.

צוותו של גאוונדה נעזר באנשי חברת התעופה בואינג שמפתחת מאות רשימות צ'ק ליסט להתמודדות עם מצבי משבר תעופתיים.

ולחיים שלנו, אין ספק שלכל בעל מקצוע ובוודאי ל ADHD צ'ק ליסט יכול להוות פתרון מצוין שעוזר להתגבר על זיכרון עבודה לקוי ועל אימפולסיביות. תכינו לעצמכם צ'ק ליסט לכל פרויקט ותחסכו הרבה תקלות.

 

Posted on

הטיפול שכל ADHD חייב – ספורט

בשנים האחרונות  כתבתי ודיברתי רבות בפוסטים ובפגישות אימון על חשיבותה של פעילות ספורטיבית לאנשים עם ADHD . בעקבות ספרו של ג'ון רייטי "הניצוץ" אני חייב לנסח את דברי מחדש, זאת חובה לכל ילד, מתבגר ומבוגר עם ADHD  לעסוק בספורט.

הפעילות הספורטיבית כפי שידוע לרובנו טובה לבריאותנו, מעלה את מצב הרוח והריכוז. בספרו החשוב מעלה רייטי  ( שידוע כמומחה לADHD וכמי שכתב ביחד עם נד הלאוול את הספר ADDמריטת עצבים על מבוגרים עם ADHD ) באמצעות שיתוף במחקרים רבים, את תרומת הספורט ליכולות  קוגניטיביות והישגים לימודיים. אחד הסיפורים המדהימים הוא על מערכת החינוך של העיר האמריקאית נייפרוויל. בעיר הזאת לומדים התלמידים כושר גופני במקום ספורט במסגרת שיעורי ספורט יומיומיים לכל התלמידים, בעיר 14 בתי"ס יסודיים, 5 חטיבות ביניים ושני בתי"ס תיכוניים.  העיר נייפרוויל השתתפה בנפרד במבחן בינלאומי " מגמות בלימודים בינלאומיים במתמטיקה ובמדעים" (TIMSS ). מבחן המשווה רמות ידע של  תלמידים ממדינות שונות בעולם בשני תחומי מפתח אלו. הוא נערך כל 4 שנים מאז 1995. המבחן של 1999 הקיף 230,000 תלמידים משלושים ושמונה מדינות. 59,000 מארה"ב. נייפרוויל השתתפה באופן עצמאי כדי לקבל ציון בינלאומי עבור הביצועים של תלמידיה. בחלק המבחן העוסק במדע הגיעו ילדי נייפרוויל למקום ראשון, לפני סינגפור. כלומר נייפרוויל ניצבת במקום הראשון בעולם. במתמטיקה היא הגיע למקום השישי- אחרי סינגפור , קוריאה הדרומית, טייוואן, הונג קונג ויפאן. בסיכום הכללי תלמידי ארה"ב הגיעו למקום תשעה עשר במתמטיקה ושמונה עשר במדעים.

רייטי מתייחס בספרו להשפעת הפעילות הגופנית בתחומים כמו למידה, חרדה דכאון ודחק(סטרס). אבל מייחד פרק שלם להשפעת האימון הגופני על ADHD . מבוגרים וילדים רבים עם ADHD גילו את ההשפעה המבורכת של פעילות גופנית על הריכוז והביצועים שלהם. התוספות של רייטי בפרק הזה הן

  1. הדופמין והנוראפינפרין ממלאים תפקיד בהסדרת פעולה של מערכת הקשב. אימון סדיר מעלה מיד את רמות הבסיס של הנוירוטנסמיטורים האלה באמצעות דרבון צמיחת קולטנים חדשים באזורים מסוימים של המוח.
  2. גורם התורם לעצבנות וחוסר שקט אצל ילדים עם ADHD הוא פעילות יתר של המוחון. מחקרים שנערכו לאחרונה הראו שתרופות אשר מעלות את רמות הדופאמין והנוראפינפרין, מחזירות אזור זה לאיזון.
  3. במחקר פורץ דרך שעשה ארתור  קריימר  מאוניברסיטת אילינוי בשנת 2006 הוא השתמש בסריקות MRI כדי להראות שצעידה של שלושה ימים בשבוע במשך שישה חודשים הגדילה את נפח האונה הקדם מצחית של אנשים מבוגרים. כאשר בדק קריימר היבטים שונים של התפקוד הביצעוי שלהם, הוא מצא שיפור בזיכרון עבודה, במעבר חלק בין משימות ובסינון גירויים בלתי רלבנטיים.

לסיכום כולם מסכימים שאימון גופני מעלה את רמות הדופאמין והנוראפינפרין,  טענה נוספת וחשובה ככל שהאימון מורכב יותר כן תיטב השפעתו כלומר אימון אירובי המשולב באימון מורכב יותר כמו אמנויות לחימה, טניס וענפי ספורט אחרים המאתגרים את המוח מביאים לתוצאות האופטימליות.

Posted on

ההורה כמנהל – כישורים ניהוליים חינוכיים להורה המתמודד עם ילד בעל ADHD (חלק ב')


ההורה לילד עם ADHD  נדרש להפגין כישורי ניהול בשלושה מעגלים:

  1. מעגל הצוות המקצועי הטיפולי שבו הוא נעזר.
  2. מעגל הצוות החינוכי במוסד בו לומד הילד.
  3. מעגל החיים בבית והתפקוד המשפחתי.

כאמור בחלק א' לצורך מעגלים אלו נדרש הורה למיומנויות מתחום הניהול:

ניהול= קבלת החלטות> ביצוע

ידע ותמיכה- הבסיס לביצוע משימת הניהול המורכבת הזאת הוא ידע, מקורות המידע העומדים לרשות ההורה /מנהל – רבים ומגוונים, הידע הוא הבסיס לקבלת החלטות נכונות. התמיכה – קבלת סיוע מגורמים שונים כמו אנשי מקצוע, קבוצות תמיכה, פורומים באינטרנט, משפחה וחברים.

תכנון- הצבת מטרות, יעדים, תכנית עבודה וסדרי עדיפויות.

ניהול זמן – ניצול יעיל של הזמן שהוא משאב מוגבל להורים עובדים הנדרשים לגדל במקביל ילד/ילדים עם ADHD.

תקשורת ומו"מ – יצירת תקשורת אפקטיבית ומותאמת לגורמים השונים.

משוב ובקרה- מתן חיזוקים במעגל המשפחתי ומול מעגלים חיצוניים ובקרה על תוצאות התהליכים החינוכיים מקצועיים.

ניהול הצוות הטיפולי מקצועי

  • החלטות לגבי הכיוון וההדגשים והרכב הצוות(פסיכולוג, נוירולוג, הוראה מתקנת ו/או מורה פרטי, מדריכי חוגים)
  • מיון ובחירת אנשי המקצוע.
  • קבלת תכנית עבודה מאיש המקצוע ובדיקתה.
  • בקרה- האם יש התקדמות, האם נוצרה כימיה טובה עם הילד, האם התכנית אפקטיבית.
  • תכנון מחדש אחת לשנה או פרק זמן אחר בהתאם לתחום ולצרכים, התאמת אנשי המקצוע לצרכים המשתנים.

ניהול הצוות החינוכי

  • בחירת המוסד החינוכי- על פי התאמתו לצרכי הילד.
  • בניית מערכת שותפות עם צוות בית הספר- מחנכת, יועצת ומנהלת.
  • הדרכה ותיאום תכנית עבודה – הדרכת הורים פרטנית או בקבוצת הורים על פי הנטיות, הצרכים והאפשרויות.
  • מעקב ובקרה אחרי השתלבות הילד בביה"ס, ערוצי תקשורת פתוחים וסדירים עם המערכת.

ניהול החיים בבית והמשפחה

  • תיאום והחלטות משותפות עם בן הזוג
  • בניית עבודת צוות ברמת המשפחה.
  • התאמה בין החיים בבית ובים העקרונות הנובעים מהנחיות אנשי המקצוע.
  • איזון בין חיי הפרט, הזוגיות וחיי המשפחה.
  • השקעה בפיתוח הזוגיות כשלעצמה וכמשאב מרכזי ומשמעותי לחינוך הילד.