Posted on

מה חשבתי לעצמי כשאמרתי את זה – כוחה של העצירה (חלק א')

אלי היה טבח והוא הגיע אלי לאימון לפני מספר שנים המטרה שהציב לעצמו היתה לצמצם את האימפולסיביות שלו. בחודשים הקודמים פוטר כל שבוע ממסעדה אחרת ובשבוע שחלף פוטר בעקבות העובדה שזרק תבנית על אחד העובדים.

בני מתאמן אחר הגיע אלי מכיוון שהוא נהג להתפרץ כלפי קבלני משנה שעבדו אתו, ההתפרצויות פגעו לדעתו בקשרים שלו  בתחום שבו עסק, מנעו ממנו להגיע למעמד הרבה יותר גבוה כי למרות שהיה מקצועי וישר הלקוחות וקבלני המשנה שעבדו אתו לא המליצו עליו לפרויקטים אחרים.

אלי ובני סבלו ונפגעו כתוצאה מהאימפולסיביות שמאפיינת את התנהגותם. כפי שאנחנו יודעים גם מהספרות המקצועית הקושי ביכולת לעצור התנהגות, רגש ומחשבה הוא אחד הקשיים הבולטים המאפיינים אנשים עם הפרעת קשב, קושי המשפיע על תפקוד בזוגיות, בקשרים חברתיים, בעבודה, בניהול כספי ובנהיגה.

היכולת לעצור מחייבת 3 עקרונות:

  1. הבנה של תהליך העצירה כאתגר רב תועלת לאנשים עם ADHD
  2. היכולת לזהות מתי לעצור.
  3. איך לשלב את העצירה כמנוף להתפתחות אישית.

מהי עצירה?

  1. בחירה מודעת לעצור, קודם כל לעצור ולא להמשיך למסלול תגובה.
  2. העצירה מאפשרת כיוון מחדש של תשומת הלב לפרטים ולסביבה.
  3. בדיקה פנימית כדי לשקף לעצמך איפה אתה ביחס  למצב.
  4. החלטה- זיהוי הדרכים הטובות לתגובה עם פעולה.

עצירה היא אתגר לאנשים עם ADHD

העיכוב קשה מאד לביצוע אבל מאפשר הסטה וסינון גורמים מסיחים.

לשלוט בטריגר – להגיב לכל המסלולים השליליים הישנים אשר היוו טריגר לתגובה ללא עצירה.

עיבוד מילולי – פיתוח של דיבור פנימי מאפשר לנסח בצורה מדויקת ונכונה כי הADHDים לא תמיד מתכוונים לכל מה שהם אומרים או עושים .

בתהליך האימון אחד הנושאים החשובים הוא פיתוחו של הדיבור הפנימי.

Posted on

פריצת דרך במוטיבציה -הספר שכל הורה ואיש חינוך צריך לקרוא

פריצת דרך במוטיבציה 6 סודות שיעוררו מוטיבציה אצל ילדכם. מאת ריצ'ארד לאבוי. זהו אחד הספרים הטובים והחשובים שקראתי בשנים האחרונות, ספרו של ריצ'ארד לאבוי מחנך מעולה ומיוחד המתמחה בהפרעות קשב ולקויות למידה. בספר מציג לאבוי 8 סגנונות  מוטיבציוניים המאפיינים תלמידים, הבנה של סגנונות אלו תאפשר להורים ולמורים למצוא גישות מתאימות שיגייסו את התלמיד לבצע משימות לימודיות . לאבוי בוחן את הנושא מזווית ראייה מיוחדת ויחד עם זאת מעשית ומבוססת על ניסיונו הרב כמנהל בית ספר ומחנך.

הוא כותב : "… יש כמה קווים מנחים כללים שיש לדבוק בהם כאשר מנסים להניע ילדים המשתייכים לשמונה הקטגוריות.

הילד החברותי צריך לקבל רשות ועידוד להיות באינטראקציה עם אחרים. הוא מפיק תועל רבה מתחושת השייכות ויכול לתרום רבות למורל של הכתה ולרוח בית הספר, הוא גם נהנה מלמידה משותפת ועובד היטב בוועדות או בצוותי לימוד. חזקו בו ללא הרף את הרעיון שהוא חבר חשוב ומוערך בכתה.

הילד האוטונומי נהנה מעצמאות ומאחריות. הוא אוהב לעבוד על פרויקטים ולערות מחקרים, הוא אינו תלוי במיוחד בחיזוקים של המורה, אלא נהנה מפעילויות של תיקון עצמי.

הילד המונע על ידי סטטוס מודע מאד לרגשות ולגישות של אחריםובא בקלות במבוכה. הדימוי עצמי שלו תלוי במידה רבה בתגובות שהוא מקבל מן האנשים החשובים בחיין, והוא מתקשה להעריך בעצמו את תפקודו או נקודות החוזק שלו, הוא זקוק למורה נלהב שירים על נס את נקודות החוזק והנטיות הייחודיות של הילדים.

הילד הסקרן רוצה לדעת ונהנה לפתור בעיות. הוא צריך שיראו לו שלמידה היא תהליך מתמשך ושרוב המידע ה"חדש" קשור בדרך כלשהי לחומר שנלמד קודם לכן, הוא גם מפיק תועלת מתכנית לימודים שרלוונטית לחייו היומיומיים. עזרו לילד זה לקבוע מטרות אישיות ואז המשיכו לקבוע אותן מטרות ככל שהוא מתקדם.

הילד האגרסיבי רוצה שדעותיו ורגשותיו יישמעו. תנו לו הזדמנות לבטא את דעותיו ובקשו מדי פעם לשמוע את הרעיונות שלו, השתמשו בהצעותיו ושבחו אותו על תרומותיו. הוא נהנה לפתור בעיות ולעיתים קרובות מיומן במציאת פתרונות לסוגיות וסיטואציות שונות . זכרו שהצורך שלו בכוח ושליטה הוא צורך אמיתי מאד. הימנעו ממאבק כוחות  עמו ואפשרו לו לקבל החלטות ובחירות בכל עת שהדבר ניתן. המבוגר צריך לעזור לילד להמיר את האגרסיה באסרטיביות המקובלת יותר חברתית.

הילד המונע על ידי כוח זקוק לשליטה והשפעה על פעילויות ומטרות של הכיתה. אם נשלל ממנו הכוח , הוא יחפש אחר דרכים פחות הולמות להשיג שליטה(הפרעה, קריאת תגר על סמכות), הוא יגיב היטב לאחריות. טפחו את כישורי המנהיגות שלו ובקשו את חוות דעתו באשר לתכנית הלימודים של הכיתה.

לילד המונע על ידי הכרה יש צורך חזק להיות מוערך בשל נקודות החוזק והפעילויות שלו. הוא מפיק תועלת ממשוב מידי ורגיש מאד לביקורת, לנזיפות  ולנדנוד. לעיתים קרובות הוא בעל בקורת עצמית חזקה ועשוי להילחץ בגלל כישלונות או טעויות משמעותיים, הוא יגיב היטב לפרסים, תעודות ולהכרה פומבית.

הילד המונע על ידי השתייכות רוצה להיות מזוהה עם הישות הקולקטיבית יגיב היטב גם לצוותי לימוד וללמידה משותפת, הוא רוצה להיות מזוהה עם מבוגרים ויגיב היטב לחשיפה עצמית של מורה(למשל דיון על אודות משפחתכם במהלך פעילויות הכיתה), הוא צריך להרגיש שאתם מכירים אותו ונהנים מחברתו…"

ניתן להשיג את הספר באתר של הוצאת אמציה לאתר לחצו

 

Posted on

למה לעזאזל הסכמתי לעשות את זה !!!

לא משנה מה הבקשה, מבוגרים עם הפרעת קשב מתקשים לסרב לאחרים. קראו ותמצאו איך מבוגרים עם ADHD יכולים למנוע  עומס יתר של פגישות והתשה על ידי למידה איך להגיד בחביבות "לא" ולהישאר נחמד .

כמבוגר עם ADHD , האם מצאת את עצמך אומר "מה חשבתי לעצמי?" אחרי שהתנדבת לעשות משהו שאתה לא באמת רוצה או שאין לך את הזמן לעשותו? יש משהו במבוגרים עם ADHD שגורם לנו להתקשות בלומר לא. ראשית, הרבה פעמים אנחנו אומרים כן למשהו שנשמע נהדר לפני שאנחנו חושבים עליו באמת. שנית,  האינטרסים שלנו כל כך מורכבים ושונים כך שאנחנו לא יכולים לבחור- אז אנחנו אומרים כן להכל.

וכמובן יש גם חוסר סבלנות. אנחנו לא יכולים לחכות שיגמר הקורס בן ה8 שבועות במחשבים שבו אנו משתתפים לפני שנירשם לקורס כתיבה. אנחנו מעמיסים את הלו"ז שלנו בדברים חשובים, מעניינים ומהנים לעשייה, אבל אנחנו מותשים מדי מכדי להנות  אפילו מחלק מהם.

דנה מכירה טוב את ההרגשה הזאת. יש לה ADHD, והיא מודה שהיא אוהבת את החלק הH של הADHD שלה. יש לה מאגר בלתי נדלה של אנרגיה, והיא במרוץ אינסופי מבוקר עד ערב. היא האדם הראשון שחברים ומשפחה יחשבו להתקשר אליו כאשר הם צריכים טובה. יש לה קושי גדול להגיד לא ונטייה להתחייבויות יתר.

דנה הגיעה אלי לאחר שחייה הסתחררו ללא שליטה. היא הסתפקה בחמש שעות שינה, ומעבר ללוח הזמנים הצפוף, עמדה המשימה לעזור לאמא שלה לעבור לבית דיור מוגן. הכל נראה חשוב באותה מידה ודחוף. הנה כמה הצעות שהכנתי לדנה כדי לעזור לה ללמוד  להגיד לא ולקחת חזרה את חייה שלא לדבר על שמונה שעות שינה.

תיעדוף ואימון בלהגיד לא

  1. קחו לעצמכם זמן לקבלת החלטה –אימפולסיביות והיפראקטיביות  גורמות לשתי שניות להרגיש כמו נצח. קחו נשימה עמוקה, עצרו, והגיבו. " אני "אשמח לחשוב על הצעתך ואתקשר אליך חזרה". תישן על זה אם אתה זקוק לכך.
  2. רשמו את סדרי העדיפויות שלכם – לפי סדר חשיבות. לרבים מאתנו, כל דבר נראה חשוב, ותעדוף יכול להיות כואב כמו ניסיון להקשיב להרצאה משעממת. לדנה למרות זאת, זה היה קל. היא אוהבת את אמא ומעריכה את יחסיהן מעל כל דבר אחר. לשים נושא זה בראש הרשימה הפך את הנושאים שמתחתיו קלים יותר לסירוב.
  3. התאמנו בלהגיד לא לדברים הקלים-התחלה טובה תהיה למשל להגיד לחברת סלולרי שאתה לא רוצה שיתקשרו אליך עם הצעות יותר. עבוד על איך להגיד לא בצורה תרבותית, כמובן לבן/בת זוגך או לבוס.

איך להגיד לא

4.היה קצר- דרישה קשה למי שמוחו עובד כמו שריפה בשדה קוצים, אבל זה יכול להתבצע אם תאט את המחשבות הרוקדות במוחך. במקום להסביר למה אתה לא יכול להגיע למסיבה בשעה מאוחרת לחבר לעבודה שעוזב, רק תאמר "אני מצטער אבל אני צריך להיות בבית מוקדם" .ככל שתיתן למישהו יותר סיבות למה אינך יכול לעשות משהו, כך הוא יתאמץ יותר לנסות לשכנע אותך שאתה יכול.

5.היה בלתי מותנה כשאתה אומר לא.שימוש במילים כמו" אולי, "אבל", ו"אם" לא יעזור. זה קורה כשאנחנו חושבים בקול רם. זה הכי טוב: לחשוב, להחליט, ולדבר, בסדר הזה .

ותזכרו

6. אל תגידו כן רק כדי להראות נחמדים .חלק מאתנו מרגישים שאנחנו חייבים לפצות על הפעמים שבהן פישלנו או שדברים נפלו אצלנו בין הכסאות. אתה לא מתפשר ופוגש את השני בחצי הדרך. אם פונים אליך למכור כרטיסי הגרלה , תאמר, " לא, איני יכול לעשות זאת, אבל אקנה כמה". זה להגיד לא בלי להעליב אף אחד.

7.אתה לא בלתי ניתן להחלפה. העולם לא יתהפך אם אתה לא יכול לקחת אחריות למשימה כל פעם שאתה נדרש. בעוד שזה מפתה לקחת על עצמך מחויבות חדשה כדי שדברים ימשיכו לרגש, התנגד ליצר לעשות זאת. גם אם אתה יודע שתעשה את העבודה הטובה ביותר , תן למישהו אחר לעשות זאת פעם אחת.

8.אתה יכול לשנות את דעתך. אז מה אם אמרת כן, ועכשיו אתה היית מעדיף להגיד לא. זה בסדר להתחרט. אני הסכמתי לארגן קבוצת לימוד יהדות אבל אחרי שבני הצעיר התגייס הרגשתי שזה לא מתאים לי  וברגע שאמרתי זאת לשותפי לארגון הם קבלו זאת בהבנה.

אני אהיה הראשון שיודה שלהגיד לא, זה לא קל. דבר אחד שלמדתי , הוא שכנות ויושרה תמיד מתקבלים בכבוד כאשר מקבלים או דוחים בקשה. כאשר אתה מחבר את החלטותיך עם ערכיך, התוצאות אף פעם לא מאכזבות- לא לעצמך, למשפחתך, או לחבריך.

12 דרכים חכמות לסרב

  1. אני באמצע מספר פרויקטים.
  2. אני לא מרגיש נוח עם זה.
  3. אני לא לוקח כרגע משימות נוספות
  4. אני לא האיש המתאים לתפקיד.
  5. אני לא נהנה מסוג כזה של עבודה.
  6. אין לי שום מקום בלוח הזמנים שלי.
  7. אני שונא לחלק את תשומת לבי בין פרויקטים.
  8. אני יודע שאתה תעשה עבודה מצוינת בעצמך.
  9. אני חייב להשאיר לעצמי קצת זמן חופשי לעצמי.
  10. אני מעדיף לעזור במשימה אחרת.
  11. אין לי ניסיון בזה.
  12. יש לי התחייבויות  אחרות.
Posted on

קשר השתיקה של הADHD

אחד המתאמנים שלי מנהל בכיר בחברה. סבל מדיכאון ולחץ כתוצאה מחוסר הערכה וכבוד מצד המנהלים העמיתים ומצד חלק מהעובדים, למרות  שהלקוחות כבדו ואהבו אותו והוא הגיע להישגים מרשימים במכירות שהוא התחום עליו הוא אחראי. בעקבות תהליך אימוני שעבר החליט דני(שם בדוי) לגשת למנכ"ל החברה ולשתף אותו בקשיים שלו שנובעים מקשיי הקשב. השיחה היתה מדהימה בעקבותיה פנה המנכ"ל למנהלים העמיתים ודרש מהם לשתף פעולה באופן מלא עם דני ולסייע לו בכל פניה, הזהיר אותם שאם לא יעשו זאת יסתבכו אתו, בנוסף ביקש מדני לשתף אותו בכל בעיה והדובדבן שבקצפת, מינה לו מזכירה אישית שתסייע לו בעבודתו.

אני אישית גיליתי לפני כעשר שנים שאני בעל ADHD דבר שסייע לי להבין טוב יותר  הרבה דברים שקרו לי בחיי, ועזר לי לפתח אסטרטגיות פעולה טובות יותר ביחד עם קבלה עצמית שאפשרה לי שקט פנימי.

ולמה אני מספר  את הסיפורים  האלה?

אנשים רבים חיים עם הקשיים הנלווים לADHD, אם זה בארגון, אם בניהול זמן, בקבלת החלטות, או שהקושי קשור לתחומים כמו ניהול רגשות וכעסים. הם לא יודעים שזה מקור הקושי, ואם יש להם חשד אינם עושים אתו דבר, בוודאי שאינם חושפים זאת במקום העבודה. הדרכים שבהן מגיעים אנשים לטיפול  מגוונות, חלקם מגלים זאת דרך ילדם, חלקם נשלחים אלי על ידי הנשים שלהם או ההורים אבל רובם לא מודעים וכמובן לא עושים כלום. יש גם עדיין סוג של קשר שתיקה שמונע אנשים אפילו להגיד לעצמם "אולי  יש לי בעיית קשב?" "אולי כדאי לאבחן או לטפל בקשיים".

הנתון ששמעתי מאנשי מקצוע שונים הוא ש80 אחוז מהמבוגרים(שמונים) עם   ADHD  אינם מאובחנים.

אז לסיכום לא בטוח שנכון לכל אחד לגשת למנהל שלו ולשתף אותו בעניין הADHD. אבל אין לי ספק שברגע שתעשו את הצעד לאבחון ובוודאי לטיפול, בטוח שתרוויחו שינוי גדול בחיים.