אחד הנושאים המרכזיים בהם עסקתי באימון ובכתיבה בבלוג בשנים האחרונות הינו דחיינות, מסתבר שנושא זה נחקר רבות בעולם ולא רק בהקשר לADHD, אם כי הגורמים המרכזיים שמצא פירז סטיל בספרו דחיינות קשורים קשר הדוק למאפיינים של ADHD גם אם הוא לא קושר אותם.
ההגדרה על פי סטיל" דחיינות קשורה לעיכוב לא רציונלי, כלומר דחייה באופן רצוני משימות, גם כשאנו יודעים שאנו מזיקים לעצמנו בכך. אנחנו דוחים גם כשאנו מבינים שאנו פועלים נגד האינטרסים שלנו,.
ישנם שלושה גורמים מרכזיים לדחיינות כפי שמעלה פירז סטיל בספרו דחיינות(הוצאת מטר).
מנמיכי ציפיות
על פי מחקרים, דחיינים הם בדרך כלל בעלי בטחון עצמי נמוך, במיוחד אמור הדבר לגבי משימות שהם דוחים. אם אתם דוחים כתיבת עבודה באוניברסיטה מן הסתם אתם חושבים שהיא קשה מדי, אם אתם דוחים התחלת פעילות כושר גופני זה מכיוון שאינכם מאמינים שתצליחו להתמיד באימונים.
מרטין זליגמן ממנהיגי הפסיכולוגיה החיובית הדגים את הקשר בין חוסר בטחון עצמי או אופטימיות לבין דחיינות . בעבודה שעשה עם כלבים, התוצאות הראו שכלבים שלמדו שמעשיהם לא ישנו דבר למדו להיות חסרי אונים.
חוסר אונים נרכש קשור בוויתור מהיר. הגורם הבסיסי הוא בטחון עצמי נמוך המקשה על האדם להשקיע בעבודה בעלת משמעות.
חוסר אונים נרכש במידה מסוימת הוא דבר נפוץ, לחלק מהאנשים ילדות קשה יצרה חוסר אונים נרכש לעתים האמונות המגבילות האלו מלוות אותנו בחיינו הרבה אחרי שנוצרו, אמנם הספר לא עוסקבADHD אבל אין ספק שרבים מהילדים עם ADHD חוו ילדות לא קלה, וספגו הערות שיכלו לתרום לחוסר אונים נרכש.
מידת הערך או ללא ערך
כולנו נוטים לדחות את ביצוע הדברים שאיננו אוהבים. במילים אחרות מידה ההנאה שנגרמת לנו מפעולה מסוימת קשורה לערך שלה עבורנו, ככל שלמשימה מסוימת יש ערך נמוך עבורנו כך נתקשה יותר להתחיל בה. לדוגמא הכנת דוח שעות לעבודה, הכנת חומר למנהלת חשבונות, תשלום חשבונות, לעומת זאת לא תהיה לנו בעיה לשבת לשתות כוס קפה עם חברים.
או כמו שאמר ד"ר בועז רפופורט בכנס האחרון " ADHD אלרגיים לשעמום"
ואין ספק שהרבה ממשימות חיינו בבית ובעבודה מתאפיינות בשעמום, ככאלה אינם מניעות אותנו לפעולה ההיפך הוא הנכון.
אימפולסיביות או רגישות לזמן
רוב האנשים הדחיינים מסתבכים כי הם מתפתים לאיזו פעילות מהנה זמנית כמו גלישה באינטרנט, פייסבוק או משחק, בגדול הם "מעדיפים פעילויות מהנות וקצרות טווח על פני פעילויות גדולות וארוכות טווח יותר" הגורם המרכזי בקביעת הדבר שאתם נוהים אחריו (ע"פ סטיל) אינו הגמול הנלווה או הסיכוי לקבלו , אלא התזמון שלו, אתם מעריכים גמול שאפשר לקבלו בטווח הקצר, הרבה יותר מגמול המחייב המתנה, או במילים אחרות אתם אימפולסיביים!!!(נשמע מוכר לADHD)
השפעת הזמן חשובה מאד, היא תורמת לקשר בין אימפולסיביות לבין דחיינות. אנו נוטים לראות את מטרות המחר ודאגותיו באופן מופשט, כלומר במונחים כלליים ומטושטשים, אך רואים את המטרות והדאגות המידיות באופן מוחשי ומדויק. עם כל הפרטים הנוגעים למי, למה, לאיפה ולמתי. במידה רבה אנו דוחים משום שאנו רואים את ההווה במונחים מוחשיים ואת העתיד במונחים מופשטים.
