Posted on

מפגש עם עולמה הפנימי הסוער של נערה עם הפרעת קשב וריכוז

מפגש עם עולמה הפנימי הסוער של נערה עם הפרעת קשב וריכוז
לעיתים רחוקות אנחנו מקבלים הזדמנות להכיר מבפנים את העולם הרגשי של נער או נערה עם הפרעת קשב. בשורות הבאות בכתיבה מרגשת ונוגעת ללב, הביע הנערה לפני ארבע שנים את תחושותיה בצורה אמיצה ורהוטה. בחודשים האחרונים היתה לי ההזדמנות לאמן את אותה נערה ואני מקווה ויודע שהשיר הבא שתכתוב ייראה אחרת.
בס"ד
הנה כי כן ייעד לי הגורל
להיוולד עם ביש מזל כזה;
נערה כבויה בעלת מבע אומלל
רגש משתנה ומזג קצת קשה.
כל נסיונותי לכבוש את הפסגה
נחבטים באכזבה אל כשלונות הווה,
רוחות מלחמה שגוועות ונחישות נמוגה
מצטרפות למאבק לא הוגן ולא שווה:
במעשה שטן אכזרי וחסר תוחלת
התקבצו אל קרבי כל תכונות השאול,
העוז והאומץ וגבורת יד מהדהדת
אינם אלא שרידים קלושים מאתמול;
התשוקה להצלחה טבעה ביוון מצולה
והדחף לפעול אבד בתהום נשיה,
אפס כל סיכוי להתערות בְּחברה
ופס האמון בנפש חיה או מתה.
הרי לא יועילו דפים חלקים לבנים
בתחילתה של שנה מבטיחה, מאפשרת,
כאשר הנתונים הם בלתי משתנים-
כל הזדמנות חדשה ללא כל תועלת…
בפינת הלב מצטנף לו הלעג לרש
חורץ את דינן של עתיד התקוות,
בחוצפה מתרפסת מיתמם הוא בלחש:
"לא יתגשמו לעד שאיפות נכזבות".
הגד לי עצמי, השאנן, העצל,
האם האשם אכן טמון בי?
כלום אהיה נכנעת ואתנצל
על שנולדתי– -אני?!

Posted on

קפיצת מדרגה – קבוצת אימון למבוגרים עם ADHD

סיפור מיוחד הממחיש את עוצמתה של קבוצת אימון לADHD:
סיפור חסידי ישן מספר על רב שניהל שיחה עם אלהים על גיהנום וגן עדן . "אראה לך איך נראה גיהנום", אמר לו אלהים, והוביל את הרב לחדר ובו קבוצת אנשים מורעבים ונואשים, ישובים סביב שולחן עגול גדול. במרכז השולחן ניצבה קדרה ענקית מלאה תבשיל מעורר תאבון, חם ומהביל, שהספיק לכולם לשבוע עם השאריות. התבשיל העלה ריח ניחוח שגירה את בלוטות הרוק בפיו של הרב. אבל אף אחד לא אכל. כל אחד מהסועדים אחז בידו כף בעלת ידית ארוכה מאוד- ארוכה מספיק להגיע לקדרה ולהעלות מן התבשיל מלוא הכף, אך ארוכה מדי להביא את האוכל אל פיו. הרב ראה שסבלם אכן נורא, והרכין את ראשו בחמלה.
"עכשיו אראה לך את גן העדן", אמר אלהים, והוביל אותו לחדר אחר, זהה לראשון: אותו שולחן עגול גדול, אותה קדרה ענקית עם אותו תבשיל, ואותן כפות בעלות ידית ארוכה. אבל הפעם שרתה בחדר שמחה גדולה: כולם נראו שבעים ומרוצים, שמנמנים וסמוקי לחיים, בריאים וקורנים מנחת.
הרב לא הבין, והביט בתמיהה אל אלוהים.
"זה פשוט מאד",  אמר אלהים, "אבל מחייב יכולת מסוימת. אתה מבין, האנשים בחדר הזה למדו להאכיל איש את רעהו!".

בקבוצות אימון כמו בגן העדן הדמיוני שבסיפור , החברים מפיקים תועלת רבה מנתינה, לא רק בכך שהם מקבלים תמורתה עזרה כחלק מהתהליך ההדדי של נתינה וקבלה, אלא גם ממשהו מהותי לעצם מעשה הנתינה. מטופלים  רבים בתחילת טיפולם מתהלכים שפופים בתחושה עמוקה שאין להם דבר בעל ערך להציע לאחרים. הם רואים עצמם זה שנים רבות , או אפילו מאז שהם זוכרים את עצמם , כנטל על אחרים, והגילוי שהם יכולים להיות חשובים ומועילים לזולתם הוא חוויה מרעננת שמחזקת את הערכתם העצמית. הטיפול הקבוצתי ייחודי בהיותו הטיפול היחיד שמציע למטופלים הזדמנות להביא תועלת לזולתם. הוא גם מעודד רבגוניות תפקודית בכך שהוא מחייב את המטופלים לעבור תדיר מעמדת מקבל העזרה לתפקיד נותן העזרה.

וכמובן משתתפים מביאים תועלת עצומה אלה לאלה בתהליך הטיפולי הקבוצתי. הם מציעים תמיכה, עידוד, הצעות, תובנות: הם משתפים את חבריהם לקבוצה בבעיות דומות. קורה לא פעם שמשתתף מקבל את הבחנותיו של חבר אחר בקבוצה ביתר נכונות משהוא מוכן לקבל אותן מן המטפל. בעיני  משתתפים רבים המטפל נותר בחזקת איש מקצוע בתשלום, ואילו שאר חברי הקבוצה מייצגים את העולם הממשי, האמיתי, ואפשר לבנות על תגובותיהם כמשוב ספונטני ואמיתי. במבט לאחור על התהליך הטיפולי , כמעט כל חברי הקבוצה מציינים חברים אחרים כגורם חשוב בשיפור במצבם. לפעמים הם מצטטים את תמיכתם הישירה ועצותיהם המפורשות, ולפעמים מתייחסים פשוט לעצם נוכחותם, שאשרה להם לגדול כשהקשר התומך והמחזק משמש להם משען . דרך חוויית הזולתנות חברי הקבוצה לומדים מיד ראשונה שיש להם מחויבות כלפי אלה שהם רוצים לקבל מהם.( ע"פ ארוין יאלום טיפול קבוצתי)