תגיות:

, ,

מספר מתאמנים שפנו אלי לאחרונה כדי להיעזר באימון לצורך קבלת החלטות וכדי להתכונן בצורה טובה ללימודים, העלו אצלי מחדש נושא של ADHD ולימודים.
משה בחור צעיר בן 25 שפגשתי לפני כמה שנים הושפע מחוויית הלימודים שלו בחטיבת ביניים ותיכון בצורה שגרמה לו להימנע ממחשבה על לימודים, הכישלונות שחווה במסגרות אלו המשיכו ללוות אותו בשנים הבאות עד אחרי הצבא. בעקבות עבודה בשיפוצים של בית משפחתי והעובדה שמצא עניין בנושא זה, הצעתי לו לנסות ללמוד לפחות קורס קצר ביזמות נדלן. הוא ניסה זאת. בימים אלו הוא אכן לומד.
משה הוא אחד מצעירים רבים שפגשתי במהלך השנים עם חוויות דומות. הטענה שאני מציג בפני צעירים אלו היא שהדבר היחידי שהם יכולים להסיק מהחוויות בבית הספר היא שלימודים במתכונת המקובלת 200 שנים עם מורה ולוח ודרכי הוראה יבשות ומשעממות . לא מתאימים להם. זה לא אומר דבר לגבי יכולת הלימודים שלהם. בנושאים שמעניינים אותם, בשיטות הוראה חוויתיות, ובגיל בוגר יותר הם יצליחו בוודאי בלימודים.
אני אישית לא סיימתי תיכון עם בגרות מלאה ולמרות זאת למדתי עד תואר שני.
ואני מכיר עוד כמה אנשים שעשו כך.
בית הספר במבנהו השמרני והמשעמם לעיתים קרובות, ויחד עם זאת חסר ידע וכלים להבין ולסייע לתלמידים עם ADHD גורם לצעירים עםadhd לפקפק ביכולתם ללמוד אחרי הצבא. וכתוצאה מכך רבים מהם מרימים ידיים מראש ואפילו לא מנסים ללמוד.
אז מה עושים עם תחושת חוסר הביטחון וחוסר האמונה הזאת?
1. מסבירים לאותם צעירים שהמושג למידה הרבה יותר רחב. ושאין להסיק דבר מחוויותיהם בבתי הספר. הם בוגרים יותר ומגובשים יותר. ויצליחו בתחומים שמעניינים אותם.
2. עוזרים להם לבחור מסלול שמעניין אותם.
3. מתחילים בקטן. קורס קצר של חודש עד חצי שנה. לא להתחיל ישר בלימודים אקדמיים.
4. נרשמים למכינה קדם אקדמית.(קיימות מכינות עם הבנה והכלה ללקויי למידה)המאפשרות השלמת בגרויות.
5.לומדים אסטרטגיות למידה .
6. מסתייעים במאמן כדי לגבש דרכי התארגנות וניהול עצמי שנדרשים לצורך הצלחה בלימודים.

One thought on “ADHD ולימודים, מה שלא יגידו לכם בבית הספר

  1. שלום רב,

    כבעלת תארים רבים, אי קיו גבוה עם ציונים ממוצעים, ולא צעירה, אזי מניסיוני רב השנים( אני גם מורה לחינוך מיוחד, גם עו״ס וגם בעלת מאסטר בתוכניות לימודים)- כל אלו לא מספיק הועילו לי , לא הבנתי את הבעיות שלי, ( אני כיום בת 61) –
    ומה שאני יכולה להציע מניסיוני הרב הוא:
    1. מעבר לכל ללמוד משמעת עצמית, קשה מאוד אבל בלעדיה אין לנו צאנס. להתחיל בצעדים קטנים אבל לתרגל משמעת עצמית כדרך חיים.
    2. חובה מאמן שיעבוד עם האדם הספציפי על דרכי התארגנות ודרכי ניהול זמן
    3. אחרי שיש , לפחות מעט מהנ״ל, ניתן להתחיל ללמוד אסטרטגיות למידה.
    שלושת אלו והצמדות אליהם לאורך זמן, יעזרו לבעלי קשב וריכוז להוציא מהכח אל הפועל את היכולות הנהדרות של כל אחד, עם מינימום אכזבות ויחזקו את האמירה שזו לא הפרעה , אלא הפריה. אך תמיד יש חזכור , אנחנו צריכים להשקיע יותר זמן כדי להצליח, יותר משמעת, אבל אז אנחנו מוציאים תוצרים נפלאים ומרגישים טוב עם עצמנו.

    ראובן, אם תמצא לנכון לפרסם דברי אלו לטובת שותפי לקושי כדי שיראו גם את היופי ואת הדרך למיצוי, בשמחה.
    חג שמח
    טלי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.