תגיות:

במהלך השנים מצאתי שאנשים עם ADHD ( אולי לא רק, אבל אני אתייחס הפעם לאלו הסובלים מADHD ). נמנעים במקרים שונים לייצור קשר בנסיבות מסוימות ונפגעים כתוצאה מכך.
דני מתאמן שלי לפני מספר שנים קבע פגישת ראיון עבודה בירושלים ביום מסוים בשעה 11 בבוקר, יום לפני הפגישה הוא החליט עם עצמו שהפגישה נקבעה ל12, הוא נמנע מלהתקשר כדי לבדוק מה השעה שנקבעה והגיע בשעה 12 לירושלים( הגיע מאזור השרון נסיעה של שעה לפחות). ואז התקשר כדי לקבל את המיקום המדויק, המראיינת שאתה קבע, מאד כעסה, היא אמרה שהם קבעו ל11, שהיא לא יכולה להיפגש וזה לא רציני מצידו של דני. בכך נסתם הגולל על אופציית התעסוקה הזאת.
גם מנהלים עם ADHD מתקשים לתת הנחיות ברורות ולדרוש מעובדים לבצע משימות.( גם כשהם עושים זאת הם מפספסים פרטים חשובים ומקשים על העובד להבין ולבצע את המצופה ממנו).
ההתנהגות הזאת שנתקלתי בה פעמים רבות אצל חברים ומאומנים עם ADHD , הינה אחד המוקשים בחיינו, נראה שהיא נובעת משילוב של בישנות, קושי במיומנויות חברתיות, " לא נעים לי- כפי ששנים רבות אמרתי אני עצמי לאשתי במצבים מסוימים", רתיעה מהאנרגיה הכרוכה בתקשורת במצבים מביכים /מורכבים.
אז מה עושים קודם כל חשוב להיות מודעים, לקושי ולמחירים, ואז לנסות לפתח את שריר ההתמודדות עם ה"לא נעים".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.