תגיות:

, , ,

בעולם המערבי הערכה עצמית נתפשת כבסיס להצלחה של היחיד. אתה לא יכול להתקדם בחיים, לפי ההיגיון הזה, אלא אם תאמין שאתה מוצלח ומושלם.
וכמובן שאתה צריך להיות מדהים כדי שתמשיך להאמין בכך שאתה כזה- מה שגורם לכך שתחיה בחרדה מלעשות טעויות, ותרגיש גרוע כאשר תעשה כאלה(טעויות).
ההגנה שלך היא באמצעות מיקוד בכל הדברים שאתה עושה טוב, מלטף את האגו שלך עד שישכח את האירוע של חוסר מושלמות ויעבור למשהו יותר מספק.
כאשר חושבים על כך, זה אינו נראה כמו מתכון להצלחה, ואמנם מחקרים אחרונים על הערכה עצמית גבוהה העלו את המסקנה המבלבלת שהיא לא באמת מביאה את הסחורה. הערכה עצמית גבוהה אינה מנבאת ביצועים טובים יותר או הצלחה גדולה. ולמרות שאנשים עם הערכה עצמית באמת חושבים שהם יותר מצליחים, אובייקטיבית הם לא. ערך עצמי גבוה אינו הופך אותך למנהיג אפקטיבי יותר, או למאהב מושך יותר, לא מוביל לאורח חיים בריא יותר או לביצועים טובים יותר בראיונות.
אבל אם ערך עצמי גבוה ( ביחד עם חיזוקים עצמיים לכמה אתה נהדר) אינם התשובה לבעיות שלך, אז מה כן?
כמות גדלה של מחקרים , כולל כמה מחקרים חדשים ע"י ג'וליאנה בריינס וסרנה צ'ן מבארקלי. מציעים שחמלה עצמית ולא הערכה עצמית היא המפתח לשחרור הפוטנציאל שלך לגדולה.
חמלה עצמית הוא הנכונות להתבונן בטעויות ובמגרעות שלך בחסד ובהבנה- זה מחמם את הלב העובדה שלטעות זה אנושי. כאשר אתה מלא חמלה עצמית מול קושי, אתה לא שופט עצמך בחומרה, לא מרגיש צורך להתמקד על החוזקות שלך כדי להגן על האגו. לא מפתיע לכן שחמלה עצמית מובילה כפי שמחקרים רבים מראים, לרמה גבוהה יותר של תחושת רווחה, אופטימיות ואושר, ולפחות חרדה ודכאון.
אבל מה בדבר ביצועים? חמלה עצמית מרגישה טוב, אבל האם אין אלה האנשים הקשים עם עצמם, אשר מונעים ברצון להיות תמיד הכי טובים, הם אלו אשר באופן מוחלט מועמדים להצליח בגדול?
כדי לענות על כך, חשוב להבין מה חמלה עצמית איננה. בעוד שהרוח של חמלה עצמית באה לידי ביטוי בביטויים כמו תן לעצמך הפסקה הרשה לעצמך להיות קצת מרושל, זה בהחלט לא אומר להוריד את הרף. אתה יכול להיות בעל חמלה עצמית ועדיין לקחת אחריות על הביצועים שלך. ואתה יכול להיות בעל חמלה עצמית ועדיין לשאוף למטרות המאתגרות ביותר- ההבדל אינו לאיפה אתה רוצה להגיע , אלא מה אתה חושב על העליות והמורדות במסע שלך.
למען האמת, אם אתה בעל חמלה עצמית, מחקרים חדשים מציעים שיש לך יותר סיכויים להגיע ליעדיך.
במחקרים שלהן ברינס וצ'ן בקשו מהמשתתפים לקחת גישות חמלה עצמית או של שיפור הערכה עצמית בהתבוננות בנסיגה או כישלון.
אנשים שחוו חמלה עצמית נטו יותר לראות את חולשותיהם כניתנות לשינוי. חמלה עצמית לא רק שלא הסיטה אותם מהמטרה- היא בעצם הגדילה את המוטיבציה שלהם להשתפר ולהימנע מאותן טעויות שוב בעתיד.
המוטיבציה המוגברת הובילה במופגן לביצועים מעולים. לדוגמא, במחקר אחד, נחקרים שנכשלו בבדיקה ראשונית קבלו הזדמנות שנייה לשפר את תוצאותיהם. אלו שלקחו את הגישה של חמלה עצמית לגבי הכישלון המוקדם למדו 25 אחוז יותר זמן , וקבלו ציונים גבוהים יותר במבחן השני, לעומת משתתפים אשר התמקדו בהגדלת הביטחון העצמי שלהם.
מדוע חמלה עצמית כל כך עוצמתית? בעיקר מכיון שהיא אינה שיפוטית – במילים אחרות , האגו נשאר מחוץ לתמונה- אתה יכול להתמודד עם הפגמים והחולשות שלך ישירות. אתה יכול לקבל תחושה מציאותית של יכולותיך ופעולותיך, ולהבין מה צריך לעשות אחרת בפעם הבאה.
כאשר המיקוד שלך הוא בהגנה על הערך העצמי שלך, אתה לא יכול להרשות לעצמך להתבונן בעצמך ביושר. אתה לא יכול להודות בצורך להשתפר, מכיוון שזה אומר להודות בחולשות ומגרעות.
כיצד אתה יכול ללמוד לעשות דברים היטב כאשר זה הורג אותך להודות – אפילו לעצמך – שעשית אותם רע?
הנה אמת בלתי נמנעת: אתה הולך לפשל. כולנו כולל אנשים מאד מצליחים- מבצעים טעויות רבות. המפתח להצלחה הוא, ללמוד מאותן טעויות ולהמשיך להתקדם הלאה.
מיותר לציין שאנשים עם ADHD הינם בעלי ביקורת עצמית גבוהה ומחשבות שליליות אוטומטיות, מתקשים להפעיל חמלה ולקום אחרי נפילות. פיתוח יכולת לחמלה עצמית הוא המפתח לכן לשיפור בתחושת הערך העצמי של כל אדם בכלל ושל ADHD בפרט.
מבוסס על מאמרה של דר היידי הלוורסון Forget Self-Esteem You need self-compassion to succeed. Posted Sep 24, 2012

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *