תגיות:

, , , ,

בלי התייחסות לזמן לא היתה יהדות.
שנים רבות אני עוסק באימון לניהול זמן, במקביל לכך השתתפתי לפני כ6 שנים בקבוצת לימוד יהדות, בעקבות אותה למידה למדתי דבר מאד מעניין על הקשר בין יהדות לזמן, בשיחות עם הרבה אנשים דתיים(כולל חרדים) קבלתי אישור לתיזה הזאת.
הרעיון הוא פשוט, אם ניקח את כל העקרונות, המוסר, המצוות. אבל נוציא מתוך היהדות את מרכיב הזמן היהדות לא היתה קיימת עד היום.


אם תחשבו על כך, הזמנים הם חלק מרכזי בתפילות: שחרית, מנחה ומעריב.
הם חלק מרכזי מזמני השבת כניסה ויציאה.
הם חלק ממנהגי האבלות " שבעה", ה"שלושים" ו"השנה"
הם כמובן כפי שכולם יודעים קובעים את כל החגים- ראש השנה, כיפורים, חנוכה, ט"ו בשבט, פורים, פסח, שבועות, וכל הצומות.
אז מה אנו למדים מכך?
כל חלום, מטרה, שאיפה שחשוב לנו להשיג בחיינו, חייבים לבוא לידי ביטוי בלוח הזמנים שלנו.
במידה ולא נכניס אותם ללוח הזמנים הם יישארו בגדר חלום בלבד, הסיכוי שהם יקרו הוא נמוך עד אפסי.
בנוסף אפשר למצוא מרכיבים נוספים שמתחברים לניהול זמן- הרגלים וטקסים, יהודי מאמין מתפלל 3 פעמים ביום, זהו הרגל שמתחיל בגיל צעיר ונמשך כל חייו, בנוסף אפשר לראות טקסים המחזקים היווצרות הרגלים כמו הדלקת נרות בכניסת שבת, מאכלים שמתחברים לחגים סופגניות, אזני המן, מצות ועוד טקסים רבים שמעגנים הרגלים ומחזקים אותם.
אז מה שנכון ליהדות נכון לכל אחד ואחד מאיתנו, בתהליך האימון אנחנו מדגישים זאת.
אני אפשר להשיג מטרות מבלי לייצור הרגלים ובעיקר להקדיש זמן לצורך השגת מטרות, לא משנה מה המטרות אין תחליף למרכיב הזמן.

4 thoughts on “על ניהול זמן ויהדות(לא לדתיים בלבד)

  1. ראשית, תודה רבה על הדברים עיקרון הזמן היינו חשוב מאוד ופוגש בנו כל יום כל הזמן. תמיד כיף לקרוא דברים שאתה כותב!
    נושא הזמן כמו שכתבת היינו מהותי וחשוב, אך מצאתי שניהול הזמן מאוד מאתגר הרבה משומרי המצוות באופן יומיומי. דיברת על שלוש תפילות ביום לאדם אורתודוקסי מאמין. אך חלקם מתקשים מאוד עם תפילת שחרית וערבית. לזמן מנחה יש זמן מוגדר – עד השקיעה, כך שדחיינים דוחים עד כמה שניתן ואז הולכים להתפלל, לעומת זאת, שחרית ניתן להתפלל בשעות הבוקר עד בערך 9:30 תלוי בשעון קיץ או חורף. ופה ניצב הקושי של תכנון. ערבית ניתן להתפלל עד הזריחה כך שאנשים דוחים עד לשעת השינה ואז כבר עייפים מדי לצאת ולהתפלל. כמו כן הכנה לשבת- הדלקת נרות, פלטה, גיהוץ חולצה וכו נעשה אצל רבים ברגע האחרון כך שנוטים לשכוח משהו חשוב. תוכל להרחיב בנושא ניהול זמן ביהדות למשימות יומיומיות שוחקות?

    1. שלום מנחם תודה על הפירגון ועל השאלה, במאמרים הבאים אתייחס לקשיים ופתרונות בניהול זמן, באופן עקרוני אני מניח שתמצא (בלי לזלזל חלילה במצוות הדת )שהפתרונות שמתאימים לאנשים הרוצים לייצור הרגל של שינה מסודרת או ארוחות מסודרות, הם פתרונות די דומים.

  2. ראובן, בוקר טוב.
    קראתי את המאמר שלך על "ניהול זמן ויהדות" ואני לא מסכים עם הכתוב בו. התזה שלך נכונה באותה מידה לגבי התחבורה הציבורית, לגבי התעשייה וכמעט לגבי כל דבר ביקום. כלומר, כדי לגרום לנו להתרגל לנסוע בתחבורה הציבורית, פועלות החברות על פי לוח זמנים. כדי שנתרגל ללכת לעבוד קבעו התעשיינים זמנים וימי עבודה. רק מה, יש כאן "בעיה" אחת. שאנחנו לא נוסעים בתחבורה כדי לנסוע ולא עובדים כדי לעבוד. המטרות הם אחרות ותחבורה ועבודה הם אמצעי להשגת מטרה ומרכיב הזמן בהם הוא חיוני לתפקוד יעיל ונכון. אבל לא מהותי. כך בדיוק לגבי היהדות. תפילה היא אמירת תודה על כל הטוב שיש לי, לקב"ה שנותן לי ובקשה ממנו על דברים שאני רוצה. אין כאן מטרה ליצור הרגל, להיפך, ההרגל הוא האוייב מס' 1 של התפילה. תפילה מתוך הרגל ובלי כוונה איננה תפילה. חגים הם לא טכסים שצריכים להתרגל לבצע אותם. אלא זמני שמחה והודיה על אירועים היסטוריים, על ניסים שהקב"ה עשה לנו שבלעדיהם, לפי חוקי הטבע לא היינו קיימים. שבת היא ברית שכרתנו עם הבורא על שמירתה והיא עדות לבריאת העולם על ידו. החגים והמצוות הנלוות אליהם נעשים באותו הזמן בלוח העברי שבהם התרחשו האירועים האלה. הזמן הוא מרכיב חשוב אך בשום אופן לא נועד כדי ליצור הרגל.
    כל טוב,
    להשתמע
    יהודה בן שם

  3. יהודה קודם כל תודה על התגובה,
    אני מסכים ולא מסכים אתך, למרות שברור שהמטרה היא גדולה וחשובה אמירת תודה על הטוב, ותפילה וכו, אבל בפועל ההרגל הוא בביצוע לא בכוונה, ולפי הרבה אנשים מאמינים הישרדותה של הדת היתה בסימן שאלה ללא מרכיב הזמן, למרות שהזמן הוא רק אמצעי למטרה גדולה הרבה יותר, אבל כך גם בהרבה נושאים שחשובים לנו, כמו בילוי עם היקירים לנו, כמו לעשות ספורט, כמו ללמוד אם לא נקצה להם זמן הם לא יקרו עם כל הכוונות הטובות.

    ההרגל הוא לביצוע והוא לא קשור לתוכן למהות, כמו בתפילה, כך גם בלימוד אם לא אתעמק בלימוד זה שקבעתי זמן לא יספיק, אם קבעתי זמן לבלות עם ילדי אבל לא אשתדל למלא אותו בתוכן ערכי לא עשיתי כלום.

    וקצת לוגיקה- הזמן הוא תנאי הכרחי אבל לא מספיק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *