תגיות:

, , ,

לא פעם מגיעים אלי גברים רבים לאימון בהמלצת שלא לומר בלחץ הנשים שלהם. לפני כמה חודשים התקשרה אלי אישה וביקשה "להציל לה את הנישואים שלהם" מיגוון הפניות גרמו לי לכתוב על הנושא.

השורות הבאות נכתבות הן מתוך הניסיון המקצועי והן מהניסיון האישי שלי

וכן גם אני לא הייתי חף מטעויות בצעירותי.

למה נשים שולחות את הגברים לאימון?

כי נמאס להן לעשות הכל  לבד– במהלך שנות הנישואין משימות משק הבית המשותף ובוודאי כשנולדים ילדים, כמות המשימות גדלה באופן דרמטי, בת הזוג שלעיתים (בדרך כלל ,לא תמיד) לוקחת על עצמה את רוב המשימות: בישול, ניקיון, כביסה וחינוך. מוצאת עצמה כורעת תחת העומס. זה יכול להיות בשלב מוקדם או מאוחר אבל מגיע הרגע שנמאס לה. בחיפוש אחר פיתרון של שיוויון בנטל במידה והיא מודעת לADHD של בעלה היא תשלח אותו לאימון. במידה ולא היא תסבול מתסכול וייאוש דבר שיוביל למריבות מרובות בין בני הזוג או שהתיסכול עלול להוביל לגירושין.

כי נמאס להן לגדל עוד ילד– נשים מגלות כי לעיתים קרובות שיש עוד ילד בבית . תכונות שהיו מרתקות  ומושכות בשלבים הראשונים של הקשר הזוגי מאבדות את הקסם . אופי ההתנהלות והידיעה  שאין עם מי לדבר, הוא לא קשוב, אינו לוקח אחריות ולא סוגר דברים עד הסוף. בקיצור עוד מישהו שצריך ללכת אחריו ולסדר ולהשלים משימות.

כי הגברים חסרי מודעות להשפעה של הADHD על התנהלותם – הקשיים המלווים ללקות / הפרעת קשב וריכוז משפעים על הבית והזוגיות. גברים שלעיתים חסרי מודעות להשפעת הקשיים על סביבתם. המוטו שמלווה אותם כשמגיעים לשיחה על הילד בבית הספר" גם אני הייתי כזה בגילו ותראו לאיפה הגעתי" טיעון מנצח . הנשים בדרך כלל יהיו אלו שידחפו לאבחן וישימו לב שהאב דומה לילד. הן הרבה יותר רגישות לפרטים, להתנהגות, יותר קשובות הן בעלות ציפיות מהתא המשפחתי מהזוגיות וחושבות בצורה ביקורתית.

גברים בזוגיות

פער בין תפקודי עבודה ובית

העבודה אם זה בתפקידי ניהול או יזמות עסקית ( ADHD רבים הם יזמים עסקיים) מספקת אתגרים ועניין, אנו מוצאים גברים מצליחים יצירתיים שמנהלים עסקים וקשרים. לעומת זאת משימות הבית כמו ניקיון, שטיפת כלים וכו' לא מעניינות  הן משעממות בוודאי יחסית לאתגרי העבודה.

גברים ותקשורת

קשיי הקשב משפיעים על התקשורת בין בני הזוג. הבעל מאבד קשב כי יחסים בין בני זוג מלווים בהרבה מאוד פרטים קטנים, לעיתים פחות מדליקים או מעניינים. קשיי הקשב מפריעים להיות מחובר או קשוב לאותם פכים קטנים וחשובים שמהווים את הדבק בתוך הזוגיות.  התוצאה שבנות הזוג מדווחות על  התחושה שבן זוגה  לא איתה, או שאינו זוכר /מחשיב  מקשיב לבקשותיה.

גברים והורות

גידול הילדים אחת המשימות החשובות, מתישות ומורכבות. אם מדובר בילדים עם ADHD להורים או לאבא עם ADHD , זה הופך את המשימה למורכבת ובעייתית עוד יותר. ילדים זקוקים למסגרת עקביות וגבולות  ברורים. אבות עם ADHD מתקשים לייצור מסגרת לעצמם לא כל שכן לילד.

עקרון חשוב בחינוך הוא התמדה כלומר שמירה על עקרונות ללא סטייה מהם בכל משבר או קושי. ושוב גם כאן גברים עם ADHD   מתקשים מאד בהתמדה בעצמם ובוודאי יתקשו בהתמדה עם ילדיהם.

 

המלצות לגברים עם ADHD

  1. ללמוד לעומק את משמעויות הADHD , להבין שהADHD משפיע על כל מעגלי החיים- חברות, זוגיות, עבודה, לימודים והתנהלות אישית. כל זאת כדי לדעת לנהל את עצמם טוב יותר וגם כדי להבין טוב יותר את ילדיהם.
  2. לקחת מאמן אישי שיעזור להם להבין את השפעות הADHD על חייהם, שיסייע בהטמעת כלים לניהול זמן, לארגון ולניהול רגשי.
  3. לעשות מאמץ להקשיב ולהבין את הצד של בת הזוג.

המלצות לנשים

  1. לעשות מאמץ וללמוד את השפעותיה של הפרעת הקשב. להבין שההתנהגות אינה מגיע מתוך רוע או עצלנות אלא באמת מתוך קושי אמיתי.
  2. לעודד כל מאמץ וכל צעד של בן הזוג לשיפור התנהלותו, גם אם עדיין אינו מושלם. חשוב להבין שהוא עושה מאמץ וחיזוק חיובי יעודד אותו להמשיך ולהתאמץ.
  3. להפנות אותו לקבלת אימון.

 

המלצות לשני בני הזוג(מתוך מאמר של ד"ר שרה איוניר)

 1. כדאי להחליף את רעיון הסימטריה ביחסים הזוגיים, ברעיון ההדדיות וההוגנות. סימטריה – משמעותה שכל אחד צריך לעשות את מה שהשני עושה למען המשפחה. הדדיות הוגנת משמעותה שכל אחד מחפש דרכים לתרום למשפחה בדרך האפשרית לו, ודואג ששניהם ירגישו נותנים ומקבלים בהתאמה. לעיתים הנתינה של בן הזוג עם ה ADD, כגון בילוי בפארק עם הילדים, בישול או עבודה בגנה, אינם מקבלים הכרה כתרומה חשובה מספיק, לעומת ניהול הכספים או ארגון נסיעה לחופש.

2. כדאי להתאים את הציפיות וסגנון החיים, לאישיות המיוחדת של שני בני הזוג, ולא לבכות את החיים ש"היו יכולים להיות אילו…" אז אולי הבית לא יהיה מתוקתק ומאורגן, ואולי לא ניתן לארח לעיתים קרובות את כל המשפחה, אבל אפשר לשחק עם הילדים, לקשט את הבית, לצאת לטיולים". רצוי לבנות מחדש את הערכים המשותפים – למשל לראות השתעשעות ומשחק, או טיפוח גופני – כערך ולא רק כלוקסוס. טוב להגדיר מחדש מה באמת הכרחי בחיי היום יום, ועל איזה שאיפות אפשר לוותר

3. רצוי לבנות חזון משותף ומציאותי שמתאים לנטיות והיכולות של שני בני הזוג. החזון יכלול את המטרות המשותפות לשניהם בתחום חינוך הילדים, סגנון החיים, היחס למשפחה ולסביבה. לחפש על מה יש הסכמה ולא להיתקע בתחומי אי ההסכמה.

4. חשוב לתת הכרה בדברים ש"עובדים טוב" בזוגיות. אפשר לשבת יחד, פעם ביום או פעם בשבוע, להגדיר אותם, ולציין איפה היה לכך ביטוי במשך היום או השבוע. להרבות בפעולות שיוצרות קרבה נפשית, עונג משותף, השתעשעות, עניין משותף – כפיצוי וכערך בפני עצמו. להגביר קרבה גופנית לסוגיה וביטויי רגשות חיבה. לפתח את השפה לביטוי עונג, סיפוק משותף, אהבה, משיכה הדדית, חום. לטפח את הקשר החושני והמיני, זה משמש גורם מאחד ומרגש. להכניס גירוי חושי לאוירה המשותפת, דרך ריחות, מוזיקה וכד'.

מקורות:

דניאל ג. אמן (2006) ADD במערכות יחסים אינטימיות. אמציה הוצאת ספרים.

 Amy Ellis, Ph.D. San Diego, CA.

חדוה נבון –  www.navoncenter.com

זוגיות בקצב ה-ADD , השפעות הגומלין בין הפרעות קשב לזוגיות- ד"ר שרה איוניר
 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.