תגיות:

, , ,

לפני הרבה שנים שמעתי את המשפט הזה בעצמי בבית הספר. הרבה מאנשי הADHD שפגשתי במהלך השנים (ולא רק הם) שמעו גם הם את אותו משפט בילדותם. חודש  לפני קבלת התעודות נזכרתי במשפט נפוץ זה. ( אגב משפט "טוב" יותר שגם בו נתקלתי היה" עליך לשפר את הריכוז").

" הילד עצלן " זהו משפט הנאמר בעיקר על ידי מנהלים, מורים ויועצים ולעיתים גם על ידי הורים. מסתבר שמשפט זה לא נס ליחו והוא נאמר גם בימים אלו.

אז מה עומד מאחורי המשפט הזה ? עומדת ההנחה (השגויה) שהילד או הנער הינו בעל פוטנציאל גדול ובשל עצלנותו הילד אינו מגיע להישגים המצופים ממנו. זהו משפט שיפוטי שלילי והרסני. משפט שלא תורם דבר למוטיבציה של הילד.

האח של משפט זה, גם הוא משפט בעייתי  " כשאתה רוצה אתה יכול", מאחוריו עומדת ההנחה האידיוטית שהילד בוחר לא לרצות.

שתי טעויות גדולות עומדות מאחורי המשפטים האלו וחשוב מאד להדגיש ולהעביר אותם לכל מי שעוסק בחינוך.

הטעות הראשונהההנחה שהילד לא רוצה להצליח, לקבל ציונים טובים, לקבל הערכה מהמורים, מחבריו התלמידים ומהוריו על הישגים לימודיים.       אין ילד שלא רוצה, הבעיה שזה לא הולך כל כך בקלות.

הטעות השנייה – התפישה שלילד יש פוטנציאל והוא בוחר לא לממש אותו. יש כאן העברת אחריות מהמורה למגרש של הילד. במקום לנסות להתאים את דרכי ההוראה, את ההתייחסות, במקום לאתגר את הסקרנות הטבעית של הילדים והנערים, יש כאן ניסיון להעביר אליהם את האחריות. יש לכם פוטנציאל ואם תרצו תצליחו וזה לא קשור לכאורה לרמת ההוראה לרמת הקשר בין המורה לתלמיד,  רק לרצון התלמיד.

גורם נוסף שמטעה את הסביבה.  לפעמים ADHD  מצליחים להגיע להישגים, לעשות את הדברים טוב. ואז בא המשפט" אתה רואה כשאתה רוצה אתה יכול" שוב פעם טעות גדולה. הילד רוצה תמיד אבל הרבה פעמים זה לא מצליח ולפעמים זה כן מצליח. אין לזה קשר לרצון. קשיי הריכוז, המיקוד, המוסחות, בעיות הזיכרון וההתנהלות הרגשית הלוקה הם המפריעים להצליח.  לפעמים ההיפך הוא הנכון, דווקא הרצון הרב יוצר לחץ נפשי, חרדת בחינות ותוצרים הרבה פחות טובים.

מה יכול לעזור? כשהילדים גדלים מוצאים את תחום העניין  שלהם הם מגלים מוטיבציה ענקית, הם מביאים תשוקה וחריצות שמובילים אותם להישגים גדולים. אני מוצא בין לקוחותי  – רופאים, מטפלים, אנשי תוכנה, קצינים בצה"ל, יזמים עסקיים ועוד הרבה מצליחנים.

מה קרה שם מה יצר את השינוי בילד ה"עצלן"?

הוא גילה את התשוקה שלו, הוא חווה הצלחות ושני הדברים מזינים את המוטיבציה לפעול להתקדם ולהצליח.

אם בתי הספר היו יודעים למצוא את תחומי העניין של הילדים, את התשוקות שלהם ומתחברים אליהם. הם היו מבינים שאין כזה דבר ילד עצלן.

דבר נוסף שיכול לעזור הוא גישה אמפתית וחיובית של המחנך/ת ילד המרגיש שהוא מוערך ומכובד על ידי המחנך יגייס הרבה יותר מוטיבציה וישיג תוצאות טובות הרבה יותר.

ילד שהדימוי העצמי שלו טוב ויש לו תחומים שמספקים לו חוויות הצלחה יהיה חזק מספיק כדי להתאמץ גם בתחומים החלשים יותר.

פגיעה בדימוי העצמי  מצד ההורים או המורים תכבה את המוטיבציה של הילד.

בתהליך האימון אנחנו מנסים לשקם את הדימוי העצמי הנמוך שנוצר בעקבות משפטים כאלה, למצוא את תחומי החוזק, לחוות חוויות של הצלחה ולמנף אותן לפיתוח הדימוי העצמי והתקדמות בחיים.

 

 

3 thoughts on “על עצלנות וADHD

  1. מאמר מעניין וחשוב !

  2. כיוונת למה שאני חושב כח הזמן

  3. מאמרים מעניינים מערכת החינוך גורמת לחווייה קשה בילדים עם adhd

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.