Posted on

כנס הפרעת קשב – זה לא משחק ילדים: ארבע הרצאות מרתקות ומופע אותנטי אחד יתנו לנו את התשובות!

הפרעת קשב – זה לא משחק ילדים:
ארבע הרצאות מרתקות ומופע אותנטי אחד יתנו לנו את התשובות!
אנחנו שמחים להציג מבוגרים(ADHD)במעגלי החיים: על ניהול זמן, הורות לילדים, זוגיות, הערכה עצמית וצחוק כטיפול עצמי. עם מיטב המרצים
בית השחמט, טאגור 26 רמת אביב
יום ד' 4-1-2017, ו' בטבת תשע"ז
14:30-15:00 התכנסות, הרשמה וכיבוד קל
15:00-15:45 "זמן הוא הנכות הכמעט בלתי נראית הפוקדת את אלו עם ADHD" בארקלי
אחד הגורמים החשובים להצלחתנו הוא ניהול זמן. בהרצאה נבין את הקשיים בניהול זמן אצל אנשי הADHD, נלמד על עקרונות לניהול זמן, טיפים וכלים

ויצירת הרגלים לניהול זמן.
מרצה – ראובן סדן, מנהל מיקוד להצלחה – אימון ADHD, מנהל ICA בית ספר להכשרת מאמנים לADHD. מאמן אישי למתבגרים, מבוגרים, ויזמים עסקיים עם ADHD מנחה קבוצות אימון ומרצה.
15:45-16:30 קשיים ודרכי התמודדות עם האתגרים של הורות לילדים עם ADHD
להיות הורה זה קשה, להיות הורה לילדים עם ADHD זה יותר קשה, להיות הורים עם ADHD לילדים עם ADHD זה יכול להיות….

מרצה – גב' רבקה ארוטשס, מאמנת יועצת ומנחת קבוצות מתבגרים מבוגרים והורים לADHD, מיסדת עמותת ביחד הורים לילדים עם ADHD .
16:30-17:00 הפסקה וכיבוד קל
17:00-17:45 על נשים גברים ומה שביניהם
בהרצאה יוצגו מוקשים אפשריים אצל זוגות כפרשנות לא נכונה של התנהגויות ADHDיות, דפוסים מרעילים של האשמה ושיפוט, או "חסר אונים ומציל". הבדל בין גברים ונשים ותפיסת הקשר הזוגי בעיניהם. מה שמשמעותי, הוא איך הזוג בוחר להתמודד עם הקשיים. יוצגו אסטרטגיות היכולות לעזור למבוגרים עם ADHD ובני זוגם, להתמודד עם יחסים בין אישיים חשובים.
מרצה – גב' נעמי רביד, פסיכותרפיסטית, עו"ס קלינית ומאמנת, מטפלת ומדריכה מוסמכת בEMDR, מטפלת זוגית ומשפחתית, מומחית בטיפול בילדים מתבגרים ומבוגרים, מטפלת ומנחה לטיפול בADHD, מנהלת מכון רביד בחדרה.
17:45-18:30 מסוגלות עצמית וערך עצמי – המתנות הגדולות לבעלי הפרעת קשב
ערך עצמי (Self Esteem ) ומסוגלות עצמית (Self Efficacy ) הם משתנים הקשורים זה לזה ומהוויים מנגנון של חוסן נפשי. אדם בעל ערך עצמי ומסוגלות עצמית גבוהים חווה שביעות רצון במישורים השונים בחייו (תעסוקה, זוגיות) ותחושת אושר גדולה יותר מבעלי ערך עצמי ותחושת מסוגלות עצמית נמוכים. בהרצאה נלמד להבחין בין שני המושגים, נבהיר את הקשר ביניהם, ונלמד טכניקות חדשות ויעילות, שיש בהן כדי לסייע בטיפוחם של שני מרכיבים אלה.

מרצה – ד"ר נעמי אפל , עו"ס, מנהלת מכון שיטות, מנהלת המגמה לטיפול הורי, זוגי ומשפחתי, בתוכנית הארצית להכשרה ב – CBT בתל השומר. מרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א. כתבה מאמרים ופרסמה חמישה ספרים. ספרה השישי: "כוחו של CBT בטיפול זוגי" נמצא בימים אלו בהדפסה

.18:30-18:45 הפסקה וכיבוד קל
18:45-19:30 מופע – "נזרקת לצדדים"

שחקנית – גלי שני, גלי שני Bedבחינוך ובהוראת תיאטרון, מאמנת אישית ילדים ומבוגרים, מתמחה בהפרעת קשב שחקנית ויוצרת המופע "נזרקת לצדדים" בימוי מיכל ורד

מחיר למשתתף 175 ש"ח 

להרשמה אפשר להתקשר ל09-7485566 או ל0502516709

מייל : sadanreuven1@gmail.com

Posted on

ADHD והערכה עצמית – הגישה של חמלה עצמית

בעולם המערבי הערכה עצמית נתפשת כבסיס להצלחה של היחיד. אתה לא יכול להתקדם בחיים, לפי ההיגיון הזה, אלא אם תאמין שאתה מוצלח ומושלם.
וכמובן שאתה צריך להיות מדהים כדי שתמשיך להאמין בכך שאתה כזה- מה שגורם לכך שתחיה בחרדה מלעשות טעויות, ותרגיש גרוע כאשר תעשה כאלה(טעויות).
ההגנה שלך היא באמצעות מיקוד בכל הדברים שאתה עושה טוב, מלטף את האגו שלך עד שישכח את האירוע של חוסר מושלמות ויעבור למשהו יותר מספק.
כאשר חושבים על כך, זה אינו נראה כמו מתכון להצלחה, ואמנם מחקרים אחרונים על הערכה עצמית גבוהה העלו את המסקנה המבלבלת שהיא לא באמת מביאה את הסחורה. הערכה עצמית גבוהה אינה מנבאת ביצועים טובים יותר או הצלחה גדולה. ולמרות שאנשים עם הערכה עצמית באמת חושבים שהם יותר מצליחים, אובייקטיבית הם לא. ערך עצמי גבוה אינו הופך אותך למנהיג אפקטיבי יותר, או למאהב מושך יותר, לא מוביל לאורח חיים בריא יותר או לביצועים טובים יותר בראיונות.
אבל אם ערך עצמי גבוה ( ביחד עם חיזוקים עצמיים לכמה אתה נהדר) אינם התשובה לבעיות שלך, אז מה כן?
כמות גדלה של מחקרים , כולל כמה מחקרים חדשים ע"י ג'וליאנה בריינס וסרנה צ'ן מבארקלי. מציעים שחמלה עצמית ולא הערכה עצמית היא המפתח לשחרור הפוטנציאל שלך לגדולה.
חמלה עצמית הוא הנכונות להתבונן בטעויות ובמגרעות שלך בחסד ובהבנה- זה מחמם את הלב העובדה שלטעות זה אנושי. כאשר אתה מלא חמלה עצמית מול קושי, אתה לא שופט עצמך בחומרה, לא מרגיש צורך להתמקד על החוזקות שלך כדי להגן על האגו. לא מפתיע לכן שחמלה עצמית מובילה כפי שמחקרים רבים מראים, לרמה גבוהה יותר של תחושת רווחה, אופטימיות ואושר, ולפחות חרדה ודכאון.
אבל מה בדבר ביצועים? חמלה עצמית מרגישה טוב, אבל האם אין אלה האנשים הקשים עם עצמם, אשר מונעים ברצון להיות תמיד הכי טובים, הם אלו אשר באופן מוחלט מועמדים להצליח בגדול?
כדי לענות על כך, חשוב להבין מה חמלה עצמית איננה. בעוד שהרוח של חמלה עצמית באה לידי ביטוי בביטויים כמו תן לעצמך הפסקה הרשה לעצמך להיות קצת מרושל, זה בהחלט לא אומר להוריד את הרף. אתה יכול להיות בעל חמלה עצמית ועדיין לקחת אחריות על הביצועים שלך. ואתה יכול להיות בעל חמלה עצמית ועדיין לשאוף למטרות המאתגרות ביותר- ההבדל אינו לאיפה אתה רוצה להגיע , אלא מה אתה חושב על העליות והמורדות במסע שלך.
למען האמת, אם אתה בעל חמלה עצמית, מחקרים חדשים מציעים שיש לך יותר סיכויים להגיע ליעדיך.
במחקרים שלהן ברינס וצ'ן בקשו מהמשתתפים לקחת גישות חמלה עצמית או של שיפור הערכה עצמית בהתבוננות בנסיגה או כישלון.
אנשים שחוו חמלה עצמית נטו יותר לראות את חולשותיהם כניתנות לשינוי. חמלה עצמית לא רק שלא הסיטה אותם מהמטרה- היא בעצם הגדילה את המוטיבציה שלהם להשתפר ולהימנע מאותן טעויות שוב בעתיד.
המוטיבציה המוגברת הובילה במופגן לביצועים מעולים. לדוגמא, במחקר אחד, נחקרים שנכשלו בבדיקה ראשונית קבלו הזדמנות שנייה לשפר את תוצאותיהם. אלו שלקחו את הגישה של חמלה עצמית לגבי הכישלון המוקדם למדו 25 אחוז יותר זמן , וקבלו ציונים גבוהים יותר במבחן השני, לעומת משתתפים אשר התמקדו בהגדלת הביטחון העצמי שלהם.
מדוע חמלה עצמית כל כך עוצמתית? בעיקר מכיון שהיא אינה שיפוטית – במילים אחרות , האגו נשאר מחוץ לתמונה- אתה יכול להתמודד עם הפגמים והחולשות שלך ישירות. אתה יכול לקבל תחושה מציאותית של יכולותיך ופעולותיך, ולהבין מה צריך לעשות אחרת בפעם הבאה.
כאשר המיקוד שלך הוא בהגנה על הערך העצמי שלך, אתה לא יכול להרשות לעצמך להתבונן בעצמך ביושר. אתה לא יכול להודות בצורך להשתפר, מכיוון שזה אומר להודות בחולשות ומגרעות.
כיצד אתה יכול ללמוד לעשות דברים היטב כאשר זה הורג אותך להודות – אפילו לעצמך – שעשית אותם רע?
הנה אמת בלתי נמנעת: אתה הולך לפשל. כולנו כולל אנשים מאד מצליחים- מבצעים טעויות רבות. המפתח להצלחה הוא, ללמוד מאותן טעויות ולהמשיך להתקדם הלאה.
מיותר לציין שאנשים עם ADHD הינם בעלי ביקורת עצמית גבוהה ומחשבות שליליות אוטומטיות, מתקשים להפעיל חמלה ולקום אחרי נפילות. פיתוח יכולת לחמלה עצמית הוא המפתח לכן לשיפור בתחושת הערך העצמי של כל אדם בכלל ושל ADHD בפרט.
מבוסס על מאמרה של דר היידי הלוורסון Forget Self-Esteem You need self-compassion to succeed. Posted Sep 24, 2012

Posted on

ADHD וניהול זמן – 10 הרגלים להפסיק עכשיו

הליכה על חבל דקרשימות "לא לעשות" הן לעיתים קרובות יותר אפקטיביות מאשר רשימת משימות לביצוע, על מנת לשפר ביצועים. הסיבה פשוטה, מה שאתה לא עושה מגדיר את מה שאתה יכול לעשות. זאת דרך חשיבה היכולה לקדם את ניהול הזמן שלנו. גם הפעם נעזרתי בבלוג של טים פריס מעורר המחשבה וההשראה.
בהקשר של ADHD הדבר נכון שבעתיים כי האימפולסיביות והצורך לרצות את כולם גורמים לנו לעשות דברים שאינם מקדמים אותנו באופן ישיר.
אני מצרף 10 פעולות מבזבזות זמן המהוות הרגלים מקובלים אשר בעלי עסקים ועובדי משרד צריכים לשאוף להשמיד. אתם מוזמנים להתמקד באחד או שניים כל פעם, בדיוק כפי שהייתם עושים עם רשימת מטלות בעלות עדיפות גבוהה.

1.אל תענו לשיחות טלפון בלתי מזוהות– תרגישו חופשי להפתיע אחרים אבל אל תהיו מופתעים. התוצאה של מענה לשיחות טלפון בלתי מזוהות היא הפרעה לפעילותך ונקודת פתיחה גרועה למו"מ אם תחשבו רבות מהשיחות הבלתי מזוהות הן מאנשי מכירות, סוקרים ואחרים. תנו להן לעבור לתא הקולי ואח"כ תחליטו מה לעשות איתן.

2.אל תקראו מיילים דבר ראשון בבוקר או אחרון בלילה-הראשון יבלבל את סדרי העדיפויות שלכם והאחרון יגרום לכם לנדודי שינה. האימיילים יכולים לחכות ל10 בבוקר אחרי שסיימתם לבצע לפחות משימה אחת מתוך הרשימות לביצוע.

3.אל תסכימו להשתתף בפגישות או שיחות טלפון בלי מטרה ברורה או זמן סיום– אם התוצר הרצוי מוגדר בבהירות עם מטרות מוצהרות ונושאים שיש להתייחס אליהם, שום פגישה או שיחה לא צריכות להימשך יותר מ30 דקות. כדאי לבקש אותם מראש כדי שתוכל להתכונן מראש ולנצל היטב את הזמן המשותף.

4.אל תתנו לאנשים לקשקש אתכם או להעסיק אותכם בנושאים לא חשובים– במקום סדרת משפטים כמו מה נשמע /מה העניינים וכו'. השיבו במשפט כמו אני באמצע משהו אבל איך אני יכול לעזור לך?. עזרו לצד השני להגיע לנקודה. אל תתנו לאנשים אחרים להסיח את דעתכם מהמשימה החשובה בה אתם עוסקים.

5.אל תבדקו אי מיילים כל הזמן– רכזו ובדקו בזמנים קבועים בלבד.
תבדקו מיילים פעמיים או שלוש ביום. כדאי להתמקד בדברים הכי חשובים שיש לכם לבצע. במקום להגיב לכל מיני הודעות חסרות חשיבות או מקרי חרום מלאכותיים.

6.היזהרו מהתנדבות ועזרה בלתי מוגבלת לחברים ו/או אחרים – אין דרך בטוחה להצלחה, אבל הדרך הבטוחה לכישלון היא לנסות לרצות את כולם(ראו פוסט קודם בנושא). זה בסדר להתנדב או לעזור לחברים, אבל שימו גבולות מסגרת לסיוע, אל תשכחו את המטרות והערכים החשובים לכם בדרך. תזכרו על חשבון מי אתם נדיבים בזמן בשלכם. זה אולי נשמע לא כל כך טוב אבל תאמינו לי רבים מהמתאמנים שלי וגם אני שילמנו ומשלמים מחירים על עזרה ללא גבולות.

7.אל תעבדו יותר כדי לתקן מוצפות- יצרו סדר עדיפויות – אם אתם לא יוצרים תיעדוף, כל דבר נראה דחוף וחשוב, הגדירו את המשימה הבודדת החשובה ביותר לכל יום, כמעט שום דבר אחר לא יראה חשוב או דחוף. לעיתים קרובות תמצאו שהמחיר הוא קטן יחסית כמו בהחזרת טלפונים מאוחר יותר או אפילו איבוד לקוח מול הדברים הגדולים שתבצעו. מה שחשוב הוא להגדיר מה הן המשימות הבודדות היכולות לשנות באופן דרמטי את חייכם או עסקכם וללכת עליהן.

8.אל תיקחו אתכם את מכשיר הסלולרי שבעה ימים בשבוע 24 שעות קחו לכם לפחות יום אחד בשבוע , אני בוחר ביום שבת שבו אני מכבה את המכשיר הסלולרי. שום דבר לא יקרה אם אשיב לשיחת טלפון יום למחרת.

9.אל תצפו מהעבודה שתמלא את החללים והתפקידים של פעולות וקשרים שאינם עבודה. העבודה היא לא כל החיים. תקצו זמן למרכיבים האחרים בחיים כמו משפחה, בת זוג, ילדים. לפחות כמו שאתם מקצים זמן לפגישות. לאנשים עם ADHD יש נטייה לגלוש מגבולות ומבנה ולהיסחף. חשוב לשמור על האיזון בין המרכיבים השונים של חיינו. מתן מקום לתחביבים ותחומים אחרים מעשיר את עולמנו והופך אותנו ליעילים יותר גם בעבודה.

10.לא להיסחף בגלישה לאתרים סתמיים שאינם קשורים לעבודה שבה אתם צריכים להתרכז באותו זמן. הישארו ממוקדים במשימה ואם אתם זקוקים להפסקה, תנהלו אותה תקבעו זמן התחלה וסיום.

לסיום
אתם מוזמנים לעשות רשימה אישית של דברים שלא לעשות, להיפטר מהרגלים כאלה שגוזלים מזמנכם ופוגעים במטרות שלכם, לכל אחד יש את הרשימות שלו.
שתפו אותנו

Posted on

ADHDניהול זמן והניסיון להשביע את רצון כולם. דרכים להתמודדות

 

 

 

 

טים פריס אחד הכותבים המעניינים ש6cef41f28a19a3f4397773060b7c5e0aאני קורא בשנים האחרונות, מתייחס בפוסט שכתב לתפקיד השלילי של הרצון לרצות, בניהול הזמן שלנו.

הוא מספר על אדמונד ווילסון , שהבין כמו הרבה אנשים פרודוקטיביים, שבעוד שישנן התנהגויות רבות הדרושות לצורך תפוקה ברמה גבוהה, יש התנהגות אחת הפוגעת בתפוקה והיא :הניסיון להשביע את רצון כולם.
כמי שהיתה לו סובלנות נמוכה להסחות ותביעות חברתיות. לבקשות שהגיעו אליו הוא הגיב עם הרשימה הבאה, תוך סימון V בשורה המתאימה לבקשה .

אדמונד ווילסון מתנצל שאין באפשרותו ללא פיצוי ל :-
לקרוא תסריטים V
לכתוב הקדמה לספר
לבצע עבודת עריכה
לשפוט תוכן ספרותי
להעביר הרצאה
להשתתף בפגישה
ובשום אופן אין באפשרותו:
לתרום ולהשתתף בסימפוזיון
לתרום עותקים מספריו לספרייה
לספק תמונות של עצמו
לספק אינפורמציה אישית על עצמו
לקבל אנשים לא מוכרים שאין להם שום עסק נראה לעין אתו

ווילסון אדם מאוד חברתי ומעורב לא היה מתבודד, נתפש כעקשן ומוזר, תפישה שבודאי קיבלה חיזוק על ידי התגובה האוטומטית .התפוקה השנתית שלו היתה רבה משל אחרים כתביו הוערכו על ידי העיתונים המרכזיים בארה"ב.
רבים מאתנו מתמודדים עם הקושי לסרב לבקשות, " לא נעים לי"זוהי גם אחת הבעיות של אנשי הADHD , הנובעת מצד אחד מהרצון לרצות את האחרים הנובע מתחושה שאנחנו "לא מספקים את הסחורה" לא מרגישים בעלי ערך, ומצד שני מאימפולסיביות, כלומר לקחת על עצמנו מטלות שאחרים מבקשים מאתנו מבלי לחשוב על הזמן, על הקשיים, ועל המטרות האישיות החשובות שלנו.
4 דרכים לפתרון הבעייה הכואבת הזאת
1. לבנות סדר יום מסודר המביא לידי ביטוי את מטרותיכם האישיות בבית ובעבודה.
2. להימנע מהתגובה האימפולסיבית "אין בעיה "ולהשתמש יותר במשפט" תנו לי לישון על זה, תחזרו אלי מחר"
3. בדומה לווילסון להחליט על תחומים שאתם מורידים מעצמכם.
4. כשמתכננים את השבוע ניתן להחליט מראש כמה זמן אתם מוכנים להקדיש להתנדבות / לעשיית טוב
זהו הזמן – כל אחד מכם מוזמן להכין מכתב של עצמו, כמה זמן תרוויחו אם תמחקו רק סוג אחד של בקשות שאתם מקבלים?

Posted on

3 סוגי ההרגלים וחשיבותם לכל בני האדם בכלל ולאנשי הADHD בפרט

P7300404
הרגל שתיית קפה במקומות יפים, הפעם בגריינג'ר נורווגיה

במאמרים קודמים כתבתי כבר על הרגלים אבל אני רוצה במאמר הנוכחי להתעכב על סוגי הרגלים שקיימים אצל כל אחד מאיתנו.
וקודם כל משפט על הרגלים – הרגל הוא פעולה שאנו עושים כחלק מסדר היום שלנו, באופן כמעט אוטומטי ומבלי להתלבט כל פעם מחדש האם לבצע אותו או לא. הרגל לדוגמא הוא צחצוח שיניים, אנחנו מצחצחים שיניים כל בוקר (וכל ערב) ואיננו חושבים כל בוקר מחדש האם לצחצח או לא, האם לעשות זאת מאוחר יותר וכו'. אנחנו עושים זאת על אוטומט.
חשוב לציין שלכולנו יש הרגלים כאלו או אחרים, כי אם היינו צריכים להחליט כל פעם מחדש על כל דבר בעולם רב האפשרויות שלנו, היינו יוצאים מדעתנו, ההרגלים מקלים על חיינו וחוסכים הוצאת אנרגיות מיותרות בנושאים פחות חשובים.
לאנשים עם ADHD יצירת הרגלים הוא הפתרון האולטימטיבי, מכיון שיש להם קושי בהתמדה, היכול לייצור הרגל היא דרך טובה להתגבר על התזזיתיות והאימפולסיביות, ולייצור הרגלים המיישמים מטרות ונותנים מענה לצרכים.
במהלך עבודתי גיליתי שישנם 3 סוגי הרגלים שקיימים אצל כולנו והם:
1. הרגלים טובים- אלו הרגלים שמקדמים אותנו להשגת מטרות או שעוזרים לנו במתן מענה לצרכים שלנו, שעות שינה מסודרות, צחצוח שיניים בבוקר(וגם בערב כמובן), אכילה בריאה, ניהול זמן באמצעות יומן.
2. הרגלים רעים– אלו הרגלים שבולמים אותנו, שמפריעים לנו להשיג את מטרותינו או לענות של צרכינו, לדוגמא התמכרות לפייסבוק, הליכה לישון בשעות מאוחרות, אכילה בלתי בריאה, עישון ועוד.
3. הרגלים חדשים שאנו מייצרים כדי להשיג מטרות– אחת האסטרטגיות היעילות ביותר לייצור שינוי היא על ידי יצירת הרגל חדש, לדוגמא המטרה שלי לרוץ 10 קילומטרים, אני אשיג זאת על ידי יצירת הרגל של אימוני ריצה פעמיים או שלוש בשבוע, בתחילה ארוץ קילומטר אחד, אח"כ שני קילומטר, כמובן שאבנה תכנית בתיאום עם מומחה אבל את ההרגל אני חייב לייצור על מנת להפעיל את התכנית שאקבל ממדריך הכושר.
לסיכום יכולתנו לייצור הרגלים בתחומים שונים קשורה במידה ברורה ליכולתנו להשיג מטרות חדשות.
אחת היכולות שפתחתי בעצמי בעקבות עיסוקי באימון, היתה היכולת לייצור הרגלים, ובשנה האחרונה יכולת זאת נדרשה ממנה ביתר תוקף, בפעילות גופנית, בתזונה, בפעולות שונות שמחזקות אותי פיזית ונפשית.
אין לי ספק שאנשים מצליחים הינם רבי אומן ביכולת לייצור הרגלים להטמיע אותם ולשמר אותם לאורך זמן בחייהם.

Posted on

מינד פולנס הריטלין החדש לADHD

"מיינדפולנס זה לשים לב באופן מסויים- מתוך כוונה, ברגע הנוכחי, וללא שיפוטיות" ג'ון קבט זין.

מתאמן בשם דני(שם בדוי) הגיע אלי לפני כמה חודשים, הקושי שאיתו התמודד היה לחץ בעבודה ומתח שגרם לו להגיע הביתה ולהוציא אותו מול ילדיו ואשתו, כבר במפגש הראשון לימדתי אותו לבצע מדיטציית נשימות פשוטה ביותר, ולתרגל אותה לפני שהוא חוזר מהעבודה לביתו, הוא לקח את הדברים ברצינות וביצע זאת מייד, בהמשך גם שילב את המדיטציה ביום העבודה, לטענתו השינוי היה מדהים ומהיר, בבדיקה שעשיתי עם אשתו גם היא הרגישה שינוי. מסתבר שמדיטציית נשימות אפקטיבית בכמה רמות גם ברוגע ושליטה רגשית וגם באספקת חמצן למוח והעלאת הפעילות המוחית.
לפני 7 חודשים נחשפתי לתחום המיינדפולנס במסגרת סדנא בת 8 פגישות. המינדפולנס קשור לגל השלישי של הCBT מקורו בתפישה שאנו חיים בתרבות בה אנחנו נמצאים במירוץ אינסופי להשיג, חושבים כל הזמן על העבר ועל העתיד ונמצאים בלחץ קיומי גבוה(לא רק בישראל)המינדפולנס מכוון לכך שנהיה קשובים לעצמנו שנהיה נוכחים במה שאנחנו עושים תוך שימוש במדיטציה כאימון להעלאת המודעות ולנוכחות. במחקרים שנעשו לאורך השנים בדקו את האפקטיביות של המינד פולנס. באחד המחקרים קיבלו 15000 משתתפים במחקר אפליקציה לסמארטפון שבאופן אקראי שאלה אותם מדי כמה שעות 3 שאלות 1. מה אתם עושים כרגע? 2. האם אתם מרוכזים בכך? 3. עד כמה אתם מאושרים ברגע זה?
התוצאות הראו שאלו שהיו מרוכזים במה שעשו היו מאושרים ב10 אחוזים יותר מאלו שלא היו מרוכזים.

עקרונות המידפולנס הם:1.תשומת לב במקום שיפוטיות: העיקרון הראשון במיינדפולנס הוא לשים לב לחוויה מרגע לרגע, בלי להיתפס במחשבות, דעות, במה שרוצים ובמה שלא רוצים. תשומת לב מאפשרת לנו לראות את הדברים כפי שהם, ולא כפי שאנו תופסים אותם מבעד לזווית הראיה שלנו.
2. סבלנות: סבלנות היא צורה של חכמה. המשמעות של סבלנות היא להכיר בכך שלעיתים דברים מתפתחים בקצב שלהם. כמו הסיפור הידוע על הפרפר- אם נעזור לו לצאת מהגולם ולפתוח את הכנפיים נגלה שהוא לא יכול לעוף
3.סקרנות: החוויה הנוכחית היא מלאת עושר. כדי לחוות אותה במלואה אנו זקוקים לטפח סקרנות. לטפח את היכולת לראות אותה בעיניים של ילד- כמו בפעם הראשונה. סקרנות בתרגול המדיטציה תהפוך אותו למעניין ועשיר. ובחיי היום יום- נסו לפגוש אנשים בעיניים רעננות, ולא דרך כל מה שאתם כבר יודעים עליהם. נסו
4.לסמוך על עצמי: עדיף בהרבה לסמוך על האינטואיציה והתחושות שלך מאשר רק להסתכל החוצה לסמכות חיצונית. אם משהו שנעשה ירגיש לא נכון עבורכם, כבדו את התחושה שלכם ואל תעשו אותו..
5. אי- מאמץ: כמעט כל פעילות אנחנו עושים למען מטרה, כדי לקבל משהו או כדי להגיע לאן שהוא. במדיטציה זו יכולה להיות מכשלה רצינית. במובן הזה מדיטציה היא שונה מכל פעילות אחרת. במדיטציה אנחנו באי-עשיה. אין לה מטרה חוץ מזה שפשוט נהיה מי שאנחנו כרגע.
6.קבלה: קבלה משמעותה לראות דברים כפי שהם בהווה. אם יש לי כאב ראש, אני אכיר בזה שעכשיו כואב הראש. אם יש לי עודף משקל, הצעד הראשון הוא להכיר בכך שזה תיאור של הגוף שלי עכשיו. במוקדם או במאוחר יותר נצטרך להשלים עם מה שיש ולקבל אותו. זה קריטי, כי רוב הזמן אנחנו עסוקים בהכחשה או בהתנגדות למציאות כפי שהיא. אנחנו מנסים להכריח את הסיטואציה להיות כמו שהיינו רוצים שהיא תהיה או חרדים ממנה, ובדרך הזו יוצרים המון מתח ולחץ. המתח והלחץ מונעים משינוי חיובי להתרחש. אנחנו משקיעים המון אנרגיה במאבק, ולא נשארת אנרגיה לשינוי עצמו ולצמיחה.
7. שחרור והרפיה: הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו נאחזים- נאחזים בעלבון על מה שאמרו לנו, נאחזים בעמדה שלנו, או נאחזים בדאגה שלנו. כשיש לנו חוויה נעימה אנחנו מנסים להאריך אותה, להאחז בה. יש חוויות לא נעימות שאנחנו מנסים להיפטר מהן.
בתרגול המדיטציה אנחנו באופן מכוון מניחים בצד את הנטיה שלנו להעצים חוויות מסוימות ולדחות אחרות. במקום זאת אנחנו נותנים לחוויה להיות מה שהיא, מתבוננים בה, ואז מרפים ממנה- מחזירים את תשומת הלב אל המוקד של אותה המדיטציה (למשל תחושות הגוף).
8. התמדה ומחויבות: כדי לפתח כל יכולת שהיא אנחנו נדרשים להתאמן עליה ולהתמיד בה.

ההשפעות של אימון מתמשך במינד פולס ומדיטציה הן שליטה רגשית גבוהה, נוכחות גבוהה במה שאתה עושה, העלאת המודעות להסחות הרבות שפועלות עלינו וחיים רגועים יותר. כל מי שמכיר ADHD מבין ששיפור בארבעת המימדים האלו יכול להוות שיפור אדיר באיכות החיים של אנשים המתמודדים עם הפרעת הקשב. ואכן גישת המינד פולנס תופשת תאוצה בעולם כאחת הגישות האפקטיביות ביותר לאנשים עם ADHD.

Posted on

מפגש עם עולמה הפנימי הסוער של נערה עם הפרעת קשב וריכוז

מפגש עם עולמה הפנימי הסוער של נערה עם הפרעת קשב וריכוז
לעיתים רחוקות אנחנו מקבלים הזדמנות להכיר מבפנים את העולם הרגשי של נער או נערה עם הפרעת קשב. בשורות הבאות בכתיבה מרגשת ונוגעת ללב, הביע הנערה לפני ארבע שנים את תחושותיה בצורה אמיצה ורהוטה. בחודשים האחרונים היתה לי ההזדמנות לאמן את אותה נערה ואני מקווה ויודע שהשיר הבא שתכתוב ייראה אחרת.
בס"ד
הנה כי כן ייעד לי הגורל
להיוולד עם ביש מזל כזה;
נערה כבויה בעלת מבע אומלל
רגש משתנה ומזג קצת קשה.
כל נסיונותי לכבוש את הפסגה
נחבטים באכזבה אל כשלונות הווה,
רוחות מלחמה שגוועות ונחישות נמוגה
מצטרפות למאבק לא הוגן ולא שווה:
במעשה שטן אכזרי וחסר תוחלת
התקבצו אל קרבי כל תכונות השאול,
העוז והאומץ וגבורת יד מהדהדת
אינם אלא שרידים קלושים מאתמול;
התשוקה להצלחה טבעה ביוון מצולה
והדחף לפעול אבד בתהום נשיה,
אפס כל סיכוי להתערות בְּחברה
ופס האמון בנפש חיה או מתה.
הרי לא יועילו דפים חלקים לבנים
בתחילתה של שנה מבטיחה, מאפשרת,
כאשר הנתונים הם בלתי משתנים-
כל הזדמנות חדשה ללא כל תועלת…
בפינת הלב מצטנף לו הלעג לרש
חורץ את דינן של עתיד התקוות,
בחוצפה מתרפסת מיתמם הוא בלחש:
"לא יתגשמו לעד שאיפות נכזבות".
הגד לי עצמי, השאנן, העצל,
האם האשם אכן טמון בי?
כלום אהיה נכנעת ואתנצל
על שנולדתי– -אני?!

Posted on

ADHD ותנועות נוער

לפני מספר שבועות התבקשתי להכין הרצאה בנושא ADHD ותנועות נוער, נעניתי מיד ותוך זמן קצר כבר היו לי בראש הרעיונות והעקרונות למה פעילות בתנועות נוער מתאימה וחשובה לילדים ובני נוער עם ADHD.

הניסיון הארוך שיש לי בעבודה בתנועות נוער וההיכרות עם תחום האימון וADHD הפכו את התשובה למהירה ופשוטה.

אז אפתח בהמלצה חמה לכל הורה לשלוח את ילדו לתנועת נוער או פעילות בחינוך הבלתי פורמלי לסוגיו.(זה טוב לכולם ובמיוחד לADHD )

למה תנועות נוער וADHD

1.כי תנועות הנוער הם אחד המקומות הבודדים שאינו שופט את הילד על פי יכולות לימודיות, אין שיעורים ואין מבחנים.

2.כי קיימים תפקידים שונים שנער יכול לקבל במסגרת תנועת הנוער, תפקידים שמתאימים לכישוריו.

3.כי פעילות של מחנות, טיולים, מחנאות (כפיתות, חבלים וסנדות) ואפילו שיחות ופעולות לפחות לפי מה שאני מכיר מזמני, אמורים להיות יותר מפעילים ויותר מעניינים מהשיעורים המקובלים בבתי הספר. מועברים על ידי בני נוער צעירים הקרובים בגילם ויותר מכך מאפשרים לבטא כשרונות מגוונים ושונים מעבר למה שמקובל בחינוך הפורמלי.

4.פעילות ואינטראקציה חברתית- בעולם בו מרבית הילדים ובני הנוער מבלים שעות רבות מול הסמרט פון והטלויזיה, תנועת נוער מציעה אינטראקציה אנושית המאפשרת פיתוח אינטליגנציה רגשית אצל ילדים ובני נוער, ושוב כמו שהדבר נכון לכל הילדים, הוא נכון כפליים לילדים עם ADHD, כי חלקם מתקשים ביצירת קשרים חברתיים ותנועת הנוער הינה פתח ליצירת שינוי בחוויות וקשרים חברתיים יחסית לבית הספר.

איך תנועות נוער וADHD

  1. חשוב  קודם כל שההורים יבינו את החשיבות וידאגו לשלוח את ילדיהם כבר בכתות הצעירות.
  2. חשוב שההורים יעדכנו את המדריכים הצעירים לגבי ילדם ולגבי הפרעת הקשב, הסבר כזה יסייע למדריכים הצעירים שרובם לא עברו הכשרה מקצועית ובוודאי אינם מכירים את הפרעת הקשב ADHD.
  3. חשוב שהמדריכים ישלבו את הילדים עם ADHD בתפקידים מגוונים אשר יתחברו לכשרונותיהם ולאפשרויות הקיימות בתנועת הנוער המקומית.

 4. המלצה חשובה במיוחד, אם קיימת אפשרות לשנת שרות או מכינה קדם צבאית, מומלץ לשקול זאת  בצורה רצינית,  מכיון שאצל בני נוער עם ADHD ברובם, הגיל הרגשי נמוך ב30% מהגיל הביולוגי. עוד שנה של חוויות והתבגרות תאפשר להם להתגייס בשלים יותר לצבא ולהשתלב טוב יותר בתפקידים משמעותיים.

Posted on

כוח הרצון וADHD *

כוח הרצון הוא הכוח המאפשר לנו להתקדם לכיוון המטרות שלנו לפעול בהתאם לצרכים ולערכים שלנו  וכמובן בדרך להתגבר על כל הגורמים המסיחים פנימיים וחיצוניים.

מסתבר ששאלות של שליטה עצמית, דחיינות, מיקוד, ושאלות של התגברות על פיתויים והתמכרויות, מעסיקות את כל בני האדם. הבעיה של  ADHD היא  שאותן סוגיות מטרידות אותנו רק בעוצמה ובאינטנסיביות גדולים הרבה יותר והקשיים בתפקודי הניהול פוגשים ומעצימים את המכשולים בפני כוח הרצון.

אבל גם אנחנו הADHD יכולים להינות מהידע הנרחב כתוצאה ממחקרים בתחום כוח הרצון.

בשורות הבאות אדון בקשר בין אתגרי כוח הרצון וADHD  ובדרכים להתמודד בהצלחה עם אתגרים אלו. אני מזמין אותכם להצטרף גם למשימות.

כדי להצליח לשלוט בעצמנו,  עלינו לדעת איך אנחנו נכשלים? מה בולם אותנו? ומה יכול לעזור לנו להתגבר על הפיתויים וההסחות?

אלה אינן חולשות פרטיות שחושפות את הליקויים האישיים שלנו, אלא התנסויות שהן חלק מן הטבע האנושי.

3 כוחות חשובים – עשה, לא תעשה, אני רוצה

המבחן הקלאסי של כוח הרצון  מעמיד בפיתויים – שוקולד/סיגריה/בגד מדליק או פייסבוק. יש לנו קושי לומר לא כאשר הפה, הלב או העיניים רוצים לומר כן. זהו כוח "הלא תעשה".

מצד שני קיים כוח העשה היכולת לעשות מה שצריך לעשות גם אם יש בכם חלק שלא רוצה לעשות זאת. שיחת טלפון לא נעימה, כתיבת דו"ח חשוב אבל משעמם, או יציאה לריצה.

כדי להפגין שליטה עצמית, עלינו למצוא את המוטיבציה ברגע המכריע. זהו כוח האני רוצה

כוח האני רוצה קשור למטרות לטווח הארוך אשר אמורות לגרום לנו  לעשות את מה שמקדם אותן, ולהימנע מהלא תעשה שמסיח אותנו מהרצוי.

מהותו של כוח רצון היא ברתימתם של שלושת הכוחות – עשה, לא תעשה, אני רוצה

כל אתגר של כוח הרצון הוא עימות בין שני חלקים של עצמכם. מה רוצה גרסת העצמי האימפולסיבי הלא ממוקד והמוסח שלכם? מה רוצה גירסת העצמי השקולה יותר שלכם?

מודעות עצמית – כדי להשיג יותר שליטה עצמית עלינו לפתח תחילה יותר מודעות עצמית. לזהות  מתי אנחנו מקבלים החלטות שנוגעות לאתגר כוח הרצון שבחרנו לנו.

השבוע היו מחויבים לשים לב לאופן שבו מתרחש אצלכם תהליך הכניעה לדחפים. עדיין אינכם נדרשים אפילו  להציב יעד לשיפור השליטה העצמית. רק בדקו האם אתם מסוגלים לתפוש את עצמכם מוקדם יותר ויותר בתהליך. שימו לב למחשבות, לרגשות ולמצבים שסביר יותר שמעוררים את הדחף. מה מבין הדברים שאתם חושבים או אומרים לעצמכם מעלה את הסבירות שתוותרו לעצמכם.

על פי "כוח הרצון" מאת: ד"ר קלי מק׳גוניגל  

Posted on

כוח הרצון וריצה

לאורך השנים הרביתי לכתוב ולהרצות על היתרונות בפעילות ספורטיבית אירובית. זה מכבר ידוע לכולם כי פעילות גופנית משפרת סיבולת לב ריאה, מקטינה סיכוי למחלות לב, מורידה משקל.

בעת האחרונה נוספו מחקרים אודות שיפור בלמידה, דחק, דכאון, חרדה הזדקנות בעקבות פעילות גופנית.

יחד עם זאת ערך נוסף וחשוב הוא האפשרות שפעילות אירובית משפרת את "שריר כוח הרצון" היכולת להתמיד תלויה בכוח הרצון האישי בלבד ואינה תלויה בגורמים חיצוניים כגון: בוס, חברים, או בן זוג. רק את/ה מול האתגר לקום מהמיטה או מהכורסא הנוחה ולצאת להליכה או לריצה. חיזוק "שריר כוח הרצון" בספורט משפיע גם על תחומים אחרים של תפקוד אישי.

אחרי שבמשך שנתיים התאמנתי באופן עצמאי בריצה ולא הצלחתי לעבור את הרף של 3 קילומטרים באימון, רצתי בצורה לא סדירה ולעיתים גם הסתפקתי בריצה של 1-2 קילומטר.

לפני חודשיים וחצי החלטתי לנסות גישה אחרת, להיעזר במאמן לקבל הדרכה ולהיכנס למסגרת. הצטרפתי לקבוצת ריצה.

להפתעתי כבר בשיעור הראשון בקבוצה רצתי 6 קילומטר מבלי לדעת שזאת התכנית. פשוט רצנו ובסיום המדריך הודיע לנו שרצנו 6 קילומטרים. המפתיע היה שלא נדרשתי למאמץ מיוחד, בעקבות ההצלחה הזאת כמובן שאני ממשיך לרוץ.

התובנה שלי היא שלעיתים אנו שמים לעצמנו גבולות, גבולות שאינם קשורים ליכולתנו האמתית, אלו גבולות אקראיים ומסתבר שאנחנו יכולים לעבור אותם ובגדול. לעתים יש צורך בעזרה חיצונית או במסגרת שייכות שיצרו ויתמכו בשינוי.

התובנה החשובה עוד יותר היא  שאם אנחנו לא מנסים לעבור את הרף , אם אנחנו נשארים פסיביים( או ברף המלאכותי שהצבנו לפנינו) אין סיכוי שנתקדם ונחולל שינוי כי אנחנו נשאר בגישה המנציחה את המחשבה המגבילה. גישה הדומה לכדור שלג שלילי שאין לנו סיכוי לעבור את הרף הזה, שאנחנו חלשים מדי, מבוגרים מדי, וכו'.

הדרך היחידה האפשרית לפרוץ מעגל כזה של חוסר אמון בעצמך היא על ידי עשייה, גם צעד קטן אפילו כישלון, היתרון בעשייה הוא ברור וחד משמעי גם אם לא נצליח, לפחות נלמד איך לעשות זאת טוב יותר, נלמד מהטעות ובפעם הבאה נשתפר.

ללא עשייה אנו נשארים תקועים, תחושת חוסר הביטחון ביכולתנו מתעצמת מיום ליום וככל שנמתין נתקשה לנסות להתמודד עם האתגר. ייתכן שאפילו לא ננסה כל חיינו ונישאר באותה נקודה מובסים.