Posted on

מה לעשות ? לעשות!!!

אחד הנושאים המרכזיים העולים בתהליכי האימון הוא איך עוברים מהבנה וידיעה לפעולה. רבים מהאנשים עם ADHD   מתקשים מאד בשלב הזה, הם מבינים מה הם צריכים לעשות, הם מבינים את החשיבות, הם באמת רוצים, אבל משהו תוקע אותם, אתמול בערב שוחחתי עם אשתו של מתאמן שלי, אדם נבון ומוכשר ובעל כוונות טובות, לאורך שנות הנישואים שלהם היא ניסתה לגייס אותו לשותפות במשימות הבית והמשפחה, אבל למרות שהוא לא התווכח, למרות שהוא מאד רוצה אפילו לדעתה, עדיין קיים מרחק גדול בין הרצון ובין הביצועים בפועל. אז מה עושים?

כדי להגיע לתוצאות ולביצוע אנחנו צריכים שילוב של המימד האסטרטגי (הטווח הארוך)והמימד הטקטי(הטווח הקצר.

המימד האסטרטגי – המטרה הגדולה לטווח הרחוק צריכה להיות מוחשית, מפורטת ומדליקה כדי לגייס אותנו לביצוע עכשיו. לימודים לתואר, קבלת תפקיד נחשק, יצירת זוגיות טובה, אלו מטרות לטווח ארוך המחייבות ביצוע צעדים לטווח קצר.

בדרך כלל קשה לייצור מחויבות אם המטרה רחוקה ולא מוחשית, לעומת זאת פעולות שונות מספקות לנו תגמול מיידי(פייסבוק, טלוויזיה, חברים, וכו') בספר דחיינות כותב פירז סטיל שהאוכלוסייה  הדחיינית  ביותר היא סטודנטים וזה מובן כי הם יצאו מבית ההורים שם ההורים ניהלו אותם, הם נמצאים בקמפוס המציב בפניהם הרבה גירויים עם סיפוקים לטווח קצר. הראו לי את הסטודנט שיעדיף לשבת בערב ולהתכונן למבחן בעוד שבועיים ולא לבוא למסיבה אליה הוזמן הערב הכוללת בירה, בנות ומוסיקה. הבחירה ברורה לגמרי.

גם בגילאים בוגרים יותר אנחנו מתקשים להתגבר. תמיד קיימים גורמים מסיחים המאפשרים סיפוק מיידי וקל על מטרות ארוכות טווח ולא מוחשיות.

אז תשאלו את עצמכם האם המטרה מדליקה?, איך תרגישו כשתגיעו אליה?, איך יראו חייכם? איך יראו מערכות היחסים שלכם זוגיות? הורות? חברים?

איזה בני אדם תהיו כשתגיעו למטרה הזאת?

במימד הטקטי אנחנו צריכים לפתח כלים לביצוע- ניהול זמן, ארגון, קבלת החלטות ופתרון בעיות. להטמיע אותם ולהפוך אותם להרגלים. צריך לבדוק מה חוסם אותנו מעשייה, האם סתם משימה משעממת או האם יש כאן גם אלמנטים רגשיים כמו מוצפות, חשש מכישלון או חשש מהצלחה, קושי לבצע את השלב הבא כי חסר משהו: זמן, מידע, אישור. קושי לעבור מדבר לדבר. השילוב של כלים מותאמים לביצוע ביחד עם מודעות לבלמים שלנו יכולים לסייע לנו להתגבר על מחסום העשייה או הדחיינות כפי שרבים קוראים לו.

הצעדים הקטנים שיאפשרו לנו להתקדם לכיוון המטרות האסטרטגיות, תלויים ברמת הפירוט וההתלהבות שאנו מייחסים למטרות האסטרטגיות,  הצלחה בבחינות ובעבודות  בדרך  לתואר האקדמי יחזקו אותנו.

ולסיום עדיף לעשות ולהיכשל מאשר לא לעשות, כי מהעשייה אנו למדים גם אם טעינו, מחוסר העשייה אין שום למידה ונהפוך הוא התסכול גדל, ככל שמשתהים הקושי לעשות הולך וגדול והופך את הפעולה כמעט לבלתי אפשרית. בקיצור מה לעשות? לעשות!!!

Posted on

עשרת הדיברות לאנשים עם ADHD

 1.מטרות– עשו לכם מטרות ברורות, מפורטות, מציאותיות ומדליקות כדי שדרככם תהיה בהירה ולא תסטו לצדדים.

2.ADHD–  לימדו את הפרעת הקשב על מרכיביה השונים התפקודיים, הארגוניים והרגשיים, למדו כיצד היא משפיעה עליכם והתיידדו עם המרכיבים הטובים והרעים שלה.

3. הזמן– הוא ידידכם החשוב, למדו להבין כיצד הADHD מקשה עליכם, למדו כלים לניהול זמן, הטמיעו אותם בהתנהלותכם היומיומית והפכו אותם להרגלים.

4. קבלת החלטות– קבלת החלטות היא מרכיב חשוב וקשה בחייכם, התאמנו בקבלת החלטות קטנות במהירות(הזמנת מנות במסעדה) כדי שייקל עליכם לקבל החלטות גדולות, אמצו עקרונות לקבלת החלטות ופעלו על פיהם בנחישות.

5. ארגון- למדו טכניקות לארגון, ביצוע מיידי (לפני שהזיכרון או האימפולסיביות יפריעו), חלקו משימות משעממות ומורכבות ליחידות קטנות ומוגדרות ותגמלו סיום מוצלח של פרויקטים.

6. ניהול רגשות– אנשים עם ADHD מרוקנים את מיכל הדלק הרגשי במהירות, אמצו דרכים למילוי מיכל הדלק הרגשי באמצעות: ספורט, מטרות מדליקות, חשיבה חיובית, מנוחות קצרות.

7. ניהול כעסים ורגשות– כעס הוא חלק בלתי נפרד מחיינו אבל חשוב לדעת לנהל אותו, למדו מה הטריגרים שלכם? אמצו דרכים לקירור כעסים, למדו להפנות את הכעס למקום פרודוקטיבי, כדי לתקן את הדרוש תיקון, ולא פחות חשוב שחררו את הכעס לאחר ששרת אתכם.

8. חברות– מצאו לכם חברים, טפחו את הקשרים, למדו לנהל קשרים חברתיים בצורה פתוחה, רגישה ואפקטיבית. הם יתנו לכם את האנרגיות הדרושות להתמודדות עם האתגרים היומיומיים.

9. הערכה עצמית– זה נשמע פשוט אבל ברור שזה לא. מצאו את אזורי הכישרון שלכם, פעלו ללא לאות, עדיף פעולה שנכשלתם בה(ולמדתם) על פני חוסר פעולה שמותיר אותכם באותו מקום בו הייתם.

 10. בקשו עזרה- למדו להיעזר באחרים כדי להתמודד טוב יותר עם האתגרים שה ADHD  מציב בפניכם, שיתוף אחרים אינו מעיד על חולשה נהפוך הוא, הניסיון מלמד שרבים ישמחו לסייע לכם, האינטראקציה עם אחרים תמיד משתלמת, וקרוב לוודאי שנדיבותכם וטוב לבכם מביאים אתכם למצב שאתם מרבים לסייע לאחרים אבל מסתייגים לבקש עזרה. תופתעו כמה הפנייה לאחרים תיטיב אתכם.

Posted on

חברות, ניהול רגשות וADHD

 

בחודש האחרון בעקבות פטירתה של אמי, נחמה, הייתי שרוי בתקופה רגשית לא קלה. לאחר השבעה שמלאה בתעסוקה ולא נותנת זמן לחשוב, נוצר חלל. חסרות השיחות כל בוקר, המפגשים בשלישי ושבת והשיתוף בחוויות הילדים בצבא.  החזרה לשגרה לוקחת זמן וכתיבת פוסט עוד יותר קשה. אבל מתוך הקושי עלה נושא חשוב בעיני והוא תפקידם של חברים בחיינו בכלל ובחייהם של האנשים עם  ADHDבפרט.

ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם ADHD  מיחסים חשיבות רבה לקשרים חברתיים, גם אם הם מתקשים ביצירת קשרים, אין הדבר אומר שזה לא חשוב להם.

יצירת קשרים חברתיים כרוכה במיומנויות חברתיות, יכולת יצירת קשר, הצגת עצמי, שאלת שאלות, מתן מחמאות ועוד כישורים רבים שלחלק מאנשי הADHD באים בקלות ולחלקם בקושי רב.

לאחרונה חשבתי על קשרים חברתיים והקשר שלהם עם ניהול רגשות, כנראה שיש סיבות טובות מדוע אנשי ה ADHD מחפשים חברות, יש בקשרים משוב, עניין, תמיכה, חיזוקים והיבטים נוספים התורמים רבות לאיכות חיינו.

מכיוון שלאנשים עם  ADHD יש קושי בניהול רגשות, אין ספק שלחברים יש תפקיד מאד חשוב, במיוחד במצבים של משברים, מצבים כמו אבל, פרידות, שינויים.

האפשרות להיעזר בכתף תומכת, אוזן קשבת, עצה טובה ועידוד אין כמוהם כדי לסייע להתגבר על הקשיים. התחושה שאתה לא לבד, שיש אנשים שחושבים עליך, שאכפת להם ממך, יש בה עוצמה גדולה.

מסתבר שגם היהדות חשבה על הדברים, ביצירת מסגרת המאפשרת את התמיכה(מלבד כמובן הכבוד שאנו נותנים לנפטר בכך שאנו עוצרים את חיינו לשבוע ומקדישים את הזמן למחשבות ולזיכרון) השבעה מאפשרת מסגרת לגיטמית ומכובדת לפגוש אנשים יקרים לך, להתחבק, לקבל תמיכה ואהבה.

מכאן המסקנה הברורה היא יש משהו טבעי וחשוב בצורך הזה בקשרים חברתיים בריאים ומספקים העולה כבר מגיל צעיר. גם אם בגיל הצעיר לא מובנים הצרכים מאחורי חיפוש החברות. בגיל מבוגר יותר אנו יודעים להעריך את הערך הגדול שקיים בחברות וכמה חשוב להשקיע בשמירה על הקשרים, כי כמו בכל תחום ככל שאתה משקיע בחברות כך היא חוזרת אליך ובגדול.

מוקדש באהבה רבה לכל חברי שהיו אתי.

Posted on

"צריכים להכניס ריטלין למים של הכנסת "רחבעם זאבי גנדי ז"ל

"צריכים להכניס ריטלין למים של הכנסת "רחבעם זאבי גנדי ז"ל

לפני כעשר שנים בישיבה של ועדת הכנסת בה השתתפתי, במסגרת דיון בנושא ריטלין [1], אמר גנדי שראה בהתנהגות רבים מחברי הכנסת סימנים לADHD   את המשפט הזה שעורר צחוק רב בקרב המשתתפים בישיבה.

במהלך השנים מצאתי שפוליטיקאים רבים הינם בעלי ADHD  גם בעולם ג'ון קנדי, תומס ג'פרסון, אברהם לינקולן, אייזנהאוור ועוד , ויום למחרת הבחירות שהכוכב הגדול בהן הוא יאיר לפיד המזוהה כADHD בעצמו(, "אילו נשלחתי היום לבתי הספר אני מניח שהיו מאבחנים אצלי אחרי חמש דקות הפרעת קשב קלה…") חשבתי שראוי לכתוב על הקשר בין ADHD לפוליטיקה.

אנחנו יודעים שADHD אלרגיים לשעמום(אנלוגיה יפה של ד"ר בועז רפופורט), הם זקוקים לריגושים ועניין, אין ספק שהפוליטיקה מספקת כאלה בכמויות גדולות. יש כאן משחק גדול שיש בו מאבק על השפעה, על משאבים, מאבק מאד מתוקשר, יש מנצחים ומפסידים ויש בחלק מהמקרים מאמץ מרוכז שמביא לשיא את כל המאפיינים האלו והוא מערכת בחירות.

אז אם נבחן את כל הפרמטרים האלו מה הפרופיל של פוליטיקאי עם ADHD?

פוליטיקאי שכזה לדוגמא ביל קלינטון, ניחן באינטליגנציה רגשית גבוהה,  כריזמטי, תקשורתי מאד, מתפקד בשיא הריכוז במצבי לחץ כמו בחירות(אמרנו יאיר לפיד). בעל יכולות לעבוד עם אנרגיות גבוהות, לגייס תומכים רבים ולעבוד בצוות (תראו את הרשימה של לפיד), בעל חשיבה לא שגרתית, מחוץ לקופסא שיכולה לסייע לו לתקוף בעיות בצורה שונה מהפוליטיקאים הוותיקים והעייפים.

מהם הקשיים הפוטנציאליים של פוליטיקאי הADHD?  האם הוא יודע לרוץ למרחקים ארוכים?, האם הוא מסוגל להתמודד עם רגעי השגרה? האם הוא יודע ללמוד לעומק סוגיות הדורשות למידה והעמקה לצורך קבלת החלטות?.

בשגרה אין את הריגושים הקיימים במערכת בחירות, ומצד שני צריכים לטפל במאות ואלפי פרטים קטנים ומשעממים שהם לא פחות חשובים לצורך ניהול ענייני מדינה.

לסיכום יש באנשי הADHD  תכונות שיכולות להפוך אותם לפוליטיקאים מצליחים ומרגשים. אם ידעו לשלב את הספרינטים עם הריצה למרחקים ארוכים, הם יכולים להיות מנהיגים ראויים.



[1] ,הדיון היה בנושא קביעת הועדה שבה תידון הצעת חוק לאיסור שימוש בריטלין- ועדת  הסמים או ועדת הבריאות ,גנדי היה יו"ר ועדת הכנסת שהיא הועדה המפנה לדיון בוועדות).

Posted on

5מחשבות על ADHD ועל המצב

  1. מצב מלחמה- המוסחות האולטימטיבית -מצב מלחמה מהווה את הצירוף האולטימטיבי של הסחות לאנשי הADHD, מתח רגשי, קרובים הנמצאים תחת טילים, ילדים בצבא, כל הסיבות לשבת ימים שלמים מול הטלוויזיה ולצפות בחדשות.
  2. מטרות בהירות ותכנית פעולה ברורה -א' מתאמן שלי אתו דיברתי הבוקר נמצא באחד הישובים הסופגים מנה מכובדת של טילים, למרות זאת הוא פעיל בעסק, יוצא להשלים עבודות אצל לקוחות, יושב ומכין תכניות לימים שאחרי, כלומר גם אנשים עם ADHD   שיש להם מטרות ברורות ודרך פעולה בהירה ממשיכים לפעול למרות המצב הבעייתי.
  3. איך לצמצם הסחות-אפשר להתייחס למצב דווקא כטריגר לפעולה, לשקוע בעשייה לקבוע מספר מוגבל של צפיות בטלוויזיה במהדורות החדשות, למרות שאפשר לצפות בהן 24 שעות ללא הפסקה.
  4. לא לוותר על הרגלים – חשוב להמשיך בפעילות ספורטיבית, לא לוותר על פעילות חברתית תרבותית( לאלו שמחוץ לאזור הטילים), ולצאת להפוגות מהמצב באזורים רגועים יותר(לאלה שבאזורי הטילים).
  5. לבנות שגרה  בהתאם למגבלות– לא לוותר על פעילויות עד כמה שאפשר, בוודאי באזורים הרגועים יותר. לבנות סדר יום ולעמוד בו. לנצל את הזמנים שנמצאים בבית לפעילות איכותית עם הילדים.

ולסיום, השבוע אנחנו פותחים 3 קבוצות אימון:

קבוצת אימון בבני ברק בהנחייתי(הקבוצה מלאה) ביום ג' בערב.

קבוצה בירושלים (יש עוד כמה מקומות) ביום ד' בערב בהנחיית דיאנה גילברט.

קבוצה במודיעין(כבר מלאה) ביום ד' בערב בהנחיית מיכל לווינזון.

Posted on

3 עקרונות להתמודדות עם דחיינות והחזרה מהחגים

אין ספק שהחזרה מהחגים יוצרת אתגר גדול ביותר עבור אנשים עם ADHD היא מעלה קושי גדול ומאפשרת לדחיינות להשתולל.

יש 2 סוגי דחיינות האחד דחיינות טכנית פשוטה והשני חסימה המורכבת מהיבטים רגשיים. בכל מקרה הדחיינות נובעת משילוב של קושי באקטיבציה- התחלת פעילות, של קושי במיקוד מעבר ממשימה למשימה( מחופשת חגים לעבודה או ללימודים) וקושי רגשי.

אז מה הדרך להתגבר על קשיי החזרה מהחגים. קודם כל להיות מודעים לקושי לא להתעלם ולא לזלזל, ההתייחסות היא הבסיס להתמודדות יעילה.

3 עקרונות פשוטים שנוסו על ידי ועל ידי מתאמנים עובדים מצוין.

עקרון 1. תכנון – לשבת ולהשקיע זמן בתכנון סדר היום, מהיום עד יום ו'. גם אנשים מתוכננים סובלים מדחיינות אבל תכנון מהווה רשת בטחון, עוגן להתנעת פעולה גם אם קשה.

עקרון 2 . לנקוט בפעולה- אם מרגישים קושי בהתחלת משימה אפשר1.  לצאת לפעילות ספורט ואז לחזור לעבודה2. ללכת לשבת בבית קפה עם רשת אלחוטית. 3. לקבוע פגישת עבודה עם עמיתים זה ייצור מחויבות ויהיה קשה לבטל.4. להתחיל מהצעד הראשון הקטן ביותר האפשרי.

עקרון 3. להתחיל פעילות מהדברים שאתם אוהבים לעשות, להשאיר את המשימות הפחות מעניינות להמשך אחרי שחזרתם למסלול.

Posted on

סיום קורס ראשון של יזמים עם ADHD

סיום קורס ראשון של יזמים עם ADHD

ביום ה'  הקרוב 6 בספטמבר מסתיים קורס ראשון של יזמים עם ADHD.

לפני שנה וארבעה חודשים התחלתי תהליך להעלאת המודעות וההתייחסות ליזמים עם ADHD בישראל.

התהליך החל עם סקר שפורסם באמצעי תקשורת שונים. ממצאי הסקר העלו שלמעלה מ50 אחוז מהיזמים בישראל הינם בעלי הפרעת קשב וריכוז ADHD.

בעקבות הסקר התפרסמה בגלובס כתבה מקיפה כולל ראיונות עם 5 יזמים בעלי ADHD ששיתפו פעולה וחשפו את סודות ההצלחה היזמית שלהם. וסיפרו על הקשיים והיתרונות  הכרוכים בלהיות יזם עם ADHD.

אבל הצעד החשוב ביותר  נוצר בשיתוף פעולה בין מטי נתניה, התמ"ת וביני.

בנינו תכנית ייחודית וראשונית של הכשרת יזמים עם ADHD הכוללת חלק אחד העוסק בהיבטים של הקמת וניהול עסק עצמאי והחלק השני עוסק בהעלאת המודעות למאפייני  הפרעת הקשב, השפעתם על היזמים והקניית כלים להתנהלות ברמה הארגונית והרגשית.

התכנית החלה בתחילת יוני וכאמור עומדת להסתיים ביום ה' הקרוב.

התהליך של העבודה עם הקבוצה היה מרגש, האווירה היתה מיוחדת מאד, אנשים הרגישו שהם נמצאים במקום שבו מבינים את הצרכים שלהם והם מקבלים מענה לרובם. מבנה התכנית אפשר  לכל אחד מהמשתתפים ללמוד על הפרעת הקשב והשפעתה על חייו והתנהלותו העסקית, להגיע לתובנות אישיות  ולאמץ דרכי פעולה חדשות ויעילות.

מבחינתי האישית זהו צעד חשוב וראשון של פיתוח  נושא היזמות וADHD. נושא שהינו בעל פוטנציאל גדול מאד, לאפשר לאלפי מבוגרים עם ADHD להגשים את חלומותיהם, בצורה מקצועית ותומכת.

בשבועות הבאים אביא גם את התובנות והמסקנות העולות מהניסיון המרתק הזה של קורס יזמים עם ADHD.

Posted on

עקרונות מנחים לאימון אנשים עם ADHD (על פי מסמך שלADDA ארגון מבוגרים עם ADHD בארה"ב)

מבוא

במשך שני העשורים האחרונים היתה הצפה של האבחון, הטיפול והמחקר בנושא הפרעת קשב ריכוז והתנהגות, או כפי שנוהגים להתייחס אליה ADHD . כמצב נוירוביולוגי הפרעת  ADHD    יכולה  להשפיע על התפקוד במגוון רחב של תחומי חיים כמו חינוך, תעסוקה ומשפחה ועלולה לגרום לבעיות בריאותיות,  חברתיות וכלכליות .

המחקרים העלו את המודעות ואת ההבנה של הפרעת ADHD הגדילו את ההבנה על ADHD היה  ברור שהגישות המסורתיות כמו טיפול תרופתי, התנהגותי או פסיכולוגי/חינוכי אינן  יעילות מספיק. ולאנשים רבים  נדרשות  גישות התערבות אחרות .

 כך  נוצר תחום  חדש שנקרא אימון   ל ADHD . אימון ADHD  מתבצע ע"י מאמנים העובדים אחד על אחד עם אנשים בעלי  הפרעת קשב. ארגון ADDA תומך באימון לADHD כגישה יעילה וזמינה.

 העקרונות המנחים של  ADDA לאימון אנשים עם הפרעת קשב ריכוז והתנהגות מייצגים ניסיון לשפר את הטיפול הכולל באנשים ומשפחות המושפעים על ידי ADHD. עקרונות מנחים אלו אינם צריכים להתקבל כספר בישול של אימון או מדריך להתערבות. הם מנסים להגדיר את המרכיבים הקריטיים של אימון ADHD , כדי לעזור לצרכנים להגביר את הבנתם לגבי אימון ADHD והרווחים הטמונים בו.

כארגון  לסנגור צרכנים, מטרת ADDA  היא שהעקרונות המנחים האלו  יקדמו צעד לעבר זיהוי מרכיבי הליבה של האימון לADHD. דוח זה אמור להיקרא לא כמוצר סופי, אלא כעבודה מתמשכת שתתרחב ותתעדכן כפי שתיאוריות וניסיון משתפרים ונבנים נדבך על גבי נדבך. אנו מקווים שעקרונות אלו ישפרו את איכות החיים של כל מי שמושפע ע"י ADHD .

מהו אימון לADHD

אימון ADHD הוא שותפות מתמשכת העוזרת למודרכים לחיות חיים יותר אפקטיביים ומספקים ע"י העמקת למידתם, שיפור הביצועים שלהם ושיפור איכות חייהם.

מודרכים עם ADHD הם בעלי אותם צרכים אנושיים כמו של כל אדם אחר, ובנוסף מתמודדים עם אתגרים ייחודיים  הקשורים להפרעת ADHD    ואשר יכולים להפריע באיכות חייהם.

מאמנים לADHD תומכים במודרכים שלהם בפיתוח הבנה רחבה של הפרעתADHD והשפעתה על איכות החיים שלהם .

מאמנים לADHD

עובדים עם המודרכים ליצירת מבנים , תמיכה, מיומנויות ואסטרטגיות .כמו כן המאמנים

עוזרים למודרכים :

  • להישאר ממוקדים במטרותיהם.
  • להתמודד עם מכשולים.
  • להתייחס לנושאי ליבה הקשורים לADHD כמו ניהול זמן, ארגון, ודימוי עצמי.
  • לייצור בהירות.
  • לתפקד בצורה אפקטיבית יותר.

 מאמנים לADHD עובדים עם המודרכים שלהם לפתח אסטרטגיות לנוע בכיוון המטרות שלהם , להעמיק את המודעות העצמית שלהם  ולהמשיך לנוע לעבר חיים מלאים ומספקים יותר .

 אימון ADHD גם עוזר למודרכים ב:

  הבנה שהמקור לרבים מהאתגרים שלהם הוא ADHD ולא פגם באישיותם.

  • לבחון באופן בטוח תחומים  של כישלון ותחומים  שבהם הם רוצים לקחת על עצמם את האחריות ליצירת שינוי.
  • העלאת מיומנויות של  מודעות עצמית ושל התבוננות עצמית, ושימוש במיומנויות המשופרות לשיפור קבלת ההחלטות והביצועים.
  • שינוי פרספקטיבה כאשר תקועים, לדוגמא, לימוד דרכים חדשות להתמודד עם דחיינות, פרפקציוניזם, להתמיד במשימה, או להיות יותר עקבי.
  • להיות מודעים לסגנונות הלמידה והעיבוד שלהם כך שיוכלו לשפר  את יכולתם ללמוד ולהכיל כמות של אינפורמציה וניתוח מצבים.

 הרווחים של אימון לADHD

 אימון ADHD יכול להיות חלק חשוב מתכנית כוללת לאלה שסובלים מהפרעת ADHD . תהליך האימון מעודד לקיחת בעלות ואחריות אישית .

אימון הוא אישי וממוקד פעולה, כך שהמודרך עובד לבניית הרגלים פרודוקטיביים ומערכות המובילות לחיים מלאים ומספקים.

 אימון ADHD גם :

  • מספק תמיכה ממאמן מיומן  שהינו בעל ידע רחב בתחום הADHD .
  • עוזר למודרכים לזהות את הצדדים החיוביים הקשורים למאפייני ADHD  שמתקיימים  אצלם, ולהעריך את עוצמותיהם.
  • משפר את הבנת המודרכים לגבי הפרעת  ADHD בהקשר לסגנון הלמידה שלהם והאתגרים האישיים שלהם.
  • מטפח מודעות אישית ואחריות, ומעודד את הלקוח לחפש אפשרויות המובילות להתקדמות ולהצלחה .
  • מדריך את הלקוח לכיוון פעולות הבונות בטחון עצמי, מודעות עצמית  ומבנה עצמי.
  • מתמקד במיומנויות תפקודי הניהול של המודרך( כמו תכנון , הצבת סדרי עדיפויות, וניתוח) ליצירת מערכות מותאמות אישית שישפרו את העקביות והאפקטיביות של המודרך.
  • מציע סביבה בטוחה עבור לקוחות הזקוקים לשחרור מהבידוד שלהם ועוזר להם  ליצור קשר מטפח עם אנשים אחרים.
  • מספק מחויבות עקבית ומעודד את הלקוח לנוע מעבר למחשבה אל הפעולה הנכונה.
  • עוזר ללקוחות ללמוד לסנגר ולייצג את עצמם ואת צרכיהם, להציג שאלות ולהגדיר  גבולות.
  • מאמנים לADHD מטפחים  תקווה במודרכים על ידי פיתוח   מערכות ואסטרטגיות שבהן הם יכולים להשתמש בצורה אפקטיבית כדי לנהל את האתגרים הספציפיים כך שיוכלו לשפר באופן דרמטי את איכות חייהם .

Posted on

להיות המאמן של עצמך

אחת המטרות החשובות  בתהליך אימון למבוגרים(וגם לילדים) עם ADHD היא להגיע למצב שהם מנהלים את עצמם. הכוונה שיש להם את הכלים, האסטרטגיות והמיומנויות להתבונן בתמונה הרחבה ממעוף הציפור, להגדיר מטרות, לבנות תכנית פעולה המובילה להשגת המטרות ולפעול בצורה עקבית ונחושה להשגתן.

מספר עקרונות יכולים לסייע להיות המאמן של עצמך:

מודעות לADHD – ילדים ומבוגרים עם ADHD חייבים להיות מודעים לצורה שבה המוח הADHD שלהם פועל, מה בולם אותו, איזה אסטרטגיות יכולות לעקוף או לצמצם את הקשיים, מה העוצמות שלהם?, מה מדליק אותם?.

מיקוד החשיבה– לעיתים  חשיבה רחבה פוגעת בתשומת לב לפרטים הקטנים. כמו מצבים מסוימים הגורמים לתגובות לא מתאימות. מיקוד במצב הספציפי, מאפשר לבעל הADHD   להתאמן בפתרון בעיות. לדוגמא  חשיבה שיווקית שמונעת מאתנו להתבונן בשיחות המכירה שלנו לבדוק האם אנחנו אומרים דברים שמרחיקים את הלקוחות הפונציאליים, לשפר את שיחות המכירה שלנו.

בניית  אסטרטגיות – מיקוד החשיבה והתכוננות לבעיות צפויות מאפשרת להתכונן, להתאמן  ולהגיב  בצורה טובה יותר(ראו דוגמא במיקוד החשיבה).

ביצוע תכניות- קריאה על  דרכי התמודדות יעילות או תכנון מבלי לנקוט פעולה, לא משיגים דבר. הליבה של אימון עצמי מוצלח היא היכולת  לפעול בצורה עקבית גם אם התוצאות אינן התוצאות הרצויות. תפקיד המאמן הפנימי לקרוא קריאות עידוד להמריץ לפעולה.

הערכה ושאלת שאלות– אין דרך אחת שמתאימה לכל בעלי הADHD , כל אחד צריך ללמוד מה האסטרטגיות המתאימות לו ביותר ולבנות את ארגז הכלים האישי האופטימלי שלו בנקודת הזמן הנוכחית. כלי חשוב להערכה הוא פיתוח היכולת לשאול שאלות: " האם זה המקסימום שאני יכול?", איך אני יכול לעשות זאת טוב יותר?", מה עבד טוב בשבילי עד עכשיו?", איך אני משלב את זה בסדר היום?", " מי יכול לעזור לי ?", מה יכול לעזור לי?".

יצירת הרגלים-  מכיון שהADHD לא הולך להיעלם מחיינו, חשוב לחזור באופן רציף על אסטרטגיות יעילות , להפוך אותן להרגל שהוא חלק מחיינו, שאנחנו עושים אותו על אוטומט. גם כאן למאמן הפנימי תפקיד חשוב בבניית תכנית אימונים ביצירת הרגלים יעילים.

Posted on

על יצירתיות ו ADHD לבד. מבחוץ. בלחץ. בלי מיקוד.

במאמר המתפרסם במוסף כלכליסט שנכתב ע"י אורן הוברמן   בנושא יצירתיות, בולט הקשר בין יצירתיות לבין המאפיינים של ADHD . אני מביא כאן  דגשים הקשורים לADHD  במאמר עם הפנייה למאמר המקורי שהוא מרתק ומפתיע בכמה מגילוייו. קישור למאמר בכלכליסט http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3572606,00.html

היצירתיות מתחילה כשהמחשבה בורחת. המוח עסוק כל הזמן גם כשאנחנו לא חושבים על כלום וגם כשאנחנו ישנים. במחקר שעשה נוירוביולוג בשם מרקוס רייצ'ל מאוניברסיטת וושינגטון הוא הבחין במשהו משונה, גם בזמן המנוחה ה-MRI  מדד פעילות מנטלית שהיתה נמרצת לא פחות מזו שבזמן מבחנים. הוא החליט לבדוק על מה איבר יעיל וחסכוני כמו המוח מבזבז כל כך הרבה משאבים בזמן המנוחה. והתשובה שהגיע אליה היא שבהיעדר גירוי, המוח פשוט מבדר את עצמו. רייצ'ל גילה שאם לא מזינים את המוח במידע מעניין מבחוץ הוא, הוא יוצא לחפש את המידע מבפנים. בהמשך גילה שאם אנו חולמים בהקיץ המוח מפעיל רשת של אזורים הרחוקים זה מזה, בקדמת המוח ובחלקו האחורי, שבשגרת היומיום אינם פועלים בסנכרון זה עם זה. כאשר אנחנו מרחפים הם מתחילים לשוחח ביניהם. הוא קרא לרשת האזורים הזאת " רשת ברירת המחדל ",מחקרו הסתיים בהעלאת השערה שהפעילות הזאת היא דרכו של המוח למצוא קשרים חדשים בין מידע שצבר לאורך היום לבין מידע שכבר מצוי  בו. שזהו בעצם חלק מהותי ממה שקרוי "יצירתיות".

ב2005 התפרסם מחקר של ג'ונתן סקולר פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת  קליפורניה, הוא גילה שאנשים שנוטים יותר לאבד לאבד ריכוז ולחלום בהקיץ מקבלים ציונים גבוהים יותר במבחני יצירתיות ( מה זה אם לא חלק מADHD).

הקשר שבין יצירתיות לקשב חוזר שוב ושוב. במחקר משותף של חוקרי מוח מאוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת טורונטו התבקשו 86 מתנדבים להתרכז במשימה מורכבת תוך התעלמות מגירויים חיצוניים כמו רעש של מזגן, טרטור של שיפוצים מבנין סמוך ושיחה שנערכת בקרבת מקום. מתנדבים שלא הצליחו להתעלם מההפרעות היו גם אלו שקבלו את הציונים הגבוהים ביותר במבחני יצירתיות.

ההסבר המרתק שניתן ע"י  פרופסור גורדן פטרסון, שהוביל את המחקר היה " אנשים שמתקשים לסנן את העולם החיצון למעשה קולטים יותר מידע מסביבתם, גם באופן בלתי מודע. נוצר אצלם מאגר גדול יותר של רעיונות ואנלוגיות, לפעמים מרוחקות ולא שגרתיות, ונדידת המחשבות התכופה שלהם עוזרת להפוך את המידע הזה לנגיש יותר. להערכתי זה חלק מהסוד של אנשים יצירתיים ."