Posted on

מפגש עם עולמה הפנימי הסוער של נערה עם הפרעת קשב וריכוז

מפגש עם עולמה הפנימי הסוער של נערה עם הפרעת קשב וריכוז
לעיתים רחוקות אנחנו מקבלים הזדמנות להכיר מבפנים את העולם הרגשי של נער או נערה עם הפרעת קשב. בשורות הבאות בכתיבה מרגשת ונוגעת ללב, הביע הנערה לפני ארבע שנים את תחושותיה בצורה אמיצה ורהוטה. בחודשים האחרונים היתה לי ההזדמנות לאמן את אותה נערה ואני מקווה ויודע שהשיר הבא שתכתוב ייראה אחרת.
בס"ד
הנה כי כן ייעד לי הגורל
להיוולד עם ביש מזל כזה;
נערה כבויה בעלת מבע אומלל
רגש משתנה ומזג קצת קשה.
כל נסיונותי לכבוש את הפסגה
נחבטים באכזבה אל כשלונות הווה,
רוחות מלחמה שגוועות ונחישות נמוגה
מצטרפות למאבק לא הוגן ולא שווה:
במעשה שטן אכזרי וחסר תוחלת
התקבצו אל קרבי כל תכונות השאול,
העוז והאומץ וגבורת יד מהדהדת
אינם אלא שרידים קלושים מאתמול;
התשוקה להצלחה טבעה ביוון מצולה
והדחף לפעול אבד בתהום נשיה,
אפס כל סיכוי להתערות בְּחברה
ופס האמון בנפש חיה או מתה.
הרי לא יועילו דפים חלקים לבנים
בתחילתה של שנה מבטיחה, מאפשרת,
כאשר הנתונים הם בלתי משתנים-
כל הזדמנות חדשה ללא כל תועלת…
בפינת הלב מצטנף לו הלעג לרש
חורץ את דינן של עתיד התקוות,
בחוצפה מתרפסת מיתמם הוא בלחש:
"לא יתגשמו לעד שאיפות נכזבות".
הגד לי עצמי, השאנן, העצל,
האם האשם אכן טמון בי?
כלום אהיה נכנעת ואתנצל
על שנולדתי– -אני?!

Posted on

קפיצת מדרגה – קבוצת אימון למבוגרים עם ADHD

סיפור מיוחד הממחיש את עוצמתה של קבוצת אימון לADHD:
סיפור חסידי ישן מספר על רב שניהל שיחה עם אלהים על גיהנום וגן עדן . "אראה לך איך נראה גיהנום", אמר לו אלהים, והוביל את הרב לחדר ובו קבוצת אנשים מורעבים ונואשים, ישובים סביב שולחן עגול גדול. במרכז השולחן ניצבה קדרה ענקית מלאה תבשיל מעורר תאבון, חם ומהביל, שהספיק לכולם לשבוע עם השאריות. התבשיל העלה ריח ניחוח שגירה את בלוטות הרוק בפיו של הרב. אבל אף אחד לא אכל. כל אחד מהסועדים אחז בידו כף בעלת ידית ארוכה מאוד- ארוכה מספיק להגיע לקדרה ולהעלות מן התבשיל מלוא הכף, אך ארוכה מדי להביא את האוכל אל פיו. הרב ראה שסבלם אכן נורא, והרכין את ראשו בחמלה.
"עכשיו אראה לך את גן העדן", אמר אלהים, והוביל אותו לחדר אחר, זהה לראשון: אותו שולחן עגול גדול, אותה קדרה ענקית עם אותו תבשיל, ואותן כפות בעלות ידית ארוכה. אבל הפעם שרתה בחדר שמחה גדולה: כולם נראו שבעים ומרוצים, שמנמנים וסמוקי לחיים, בריאים וקורנים מנחת.
הרב לא הבין, והביט בתמיהה אל אלוהים.
"זה פשוט מאד",  אמר אלהים, "אבל מחייב יכולת מסוימת. אתה מבין, האנשים בחדר הזה למדו להאכיל איש את רעהו!".

בקבוצות אימון כמו בגן העדן הדמיוני שבסיפור , החברים מפיקים תועלת רבה מנתינה, לא רק בכך שהם מקבלים תמורתה עזרה כחלק מהתהליך ההדדי של נתינה וקבלה, אלא גם ממשהו מהותי לעצם מעשה הנתינה. מטופלים  רבים בתחילת טיפולם מתהלכים שפופים בתחושה עמוקה שאין להם דבר בעל ערך להציע לאחרים. הם רואים עצמם זה שנים רבות , או אפילו מאז שהם זוכרים את עצמם , כנטל על אחרים, והגילוי שהם יכולים להיות חשובים ומועילים לזולתם הוא חוויה מרעננת שמחזקת את הערכתם העצמית. הטיפול הקבוצתי ייחודי בהיותו הטיפול היחיד שמציע למטופלים הזדמנות להביא תועלת לזולתם. הוא גם מעודד רבגוניות תפקודית בכך שהוא מחייב את המטופלים לעבור תדיר מעמדת מקבל העזרה לתפקיד נותן העזרה.

וכמובן משתתפים מביאים תועלת עצומה אלה לאלה בתהליך הטיפולי הקבוצתי. הם מציעים תמיכה, עידוד, הצעות, תובנות: הם משתפים את חבריהם לקבוצה בבעיות דומות. קורה לא פעם שמשתתף מקבל את הבחנותיו של חבר אחר בקבוצה ביתר נכונות משהוא מוכן לקבל אותן מן המטפל. בעיני  משתתפים רבים המטפל נותר בחזקת איש מקצוע בתשלום, ואילו שאר חברי הקבוצה מייצגים את העולם הממשי, האמיתי, ואפשר לבנות על תגובותיהם כמשוב ספונטני ואמיתי. במבט לאחור על התהליך הטיפולי , כמעט כל חברי הקבוצה מציינים חברים אחרים כגורם חשוב בשיפור במצבם. לפעמים הם מצטטים את תמיכתם הישירה ועצותיהם המפורשות, ולפעמים מתייחסים פשוט לעצם נוכחותם, שאשרה להם לגדול כשהקשר התומך והמחזק משמש להם משען . דרך חוויית הזולתנות חברי הקבוצה לומדים מיד ראשונה שיש להם מחויבות כלפי אלה שהם רוצים לקבל מהם.( ע"פ ארוין יאלום טיפול קבוצתי)

 

 

 

 

Posted on

ADHD ופולני מבקש עזרה

היכולת לבקש עזרה היא יכולת חשובה בחיים, כמי שנולד בבית פולני אחד העקרונות המרכזיים הוא לא לספר כלום ובוודאי לא לבקש עזרה. למשל נקודות תורפה או מחלות אסור לשתף אחרים. תוסיפו למשוואה ADHD אז תבינו כמה זה מסובך לאנשים כמוני שמרגישים שבקשת עזרה היא בעצם יציאה מהארון .
מאידך ככל שאני עוסק באופן מקצועי באימון ובעזרה לאנשים הנתקלים בקשיים הנובעים מADHD אני לומד שהמצליחנים הם אנשים שיודעים כיצד לבקש עזרה מאחרים.
הסרטן שפגש אותי באמצע החיים ושהתגלה לפני כחצי שנה גרם לי לעשות קפיצת מדרגה בתחום בקשת העזרה.
יש משהו בידיעה שאתה חולה במחלה הזו שגורם לי להתגבר על כל מיני מחסומים טיפשיים ובהבנה שהמטרה של ההישרדות כל כך גדולה וחשובה שאי אפשר להתעסק בשטויות כמו לא נעים לי, מה יגידו, או המחשבה שאולי לא תקבל את העזרה.
חלק מההתמודדות הוא להבין שהדרך בחיים בכלל ובמשבר מסוג זה היא לחשוב חיובי ולהיעזר בכל מי שרק אפשר.
המחשבות השליליות האוטומטיות גורמות בד"כ לחשוש שלא אקבל עזרה כשאבקש, בפועל כשבקשתי עזרה באופן מפורש, הסתבר לי שרוב מכריע של האנשים נרתמו לעזור ויעשו כמיטב יכולתם, יצרתי לעצמי קבוצת תמיכה רגשית בדמות חברים והמשפחה הקרובה, קבוצת תמיכה מקצועית בדמות רופאים מתחומים השונים שמתגלים בגדולתם בשיתוף הפעולה מעבר לסטנדרט, בסיוע בבקשות השונות. אפילו קבוצת תפילות לשלומי באמצעות חברי החרדים.
אמנדה פאלמר מוסיקאית אמריקאית מקורית בהרצאה בTED ,מספרת על היכולת לבקש, יכולת שהיא פיתחה בתקופה שעבדה כפסל חי, היא עמדה ככלה לבנה עם כובע למראשותיה ומי שתרם לה קיבל פרח, מי שלא תרם קיבל מחווה של חיוך עצוב. זה היה אימון בבקשה, היא הגיע לרמות גבוהות ביותר בגיוס המונים.
אז מה צריך כדי לבקש עזרה?
צריך להאמין ברצון הטוב של האנשים.
צריך להיות מוכן לחשוף את עצמך ואת החולשות שלך.
צריך לבקש בצורה מפורשת ובהירה.
אבל החשוב ביותר- היכולת הזאת לתקשר ולבקש היא בסיס לתקשורת אינטימית, היא מאפשרת לנו להגיע למפגשים אינטימיים מרגשים וחווייתיים אשר עושים את חיינו למלאים ומספקים ברמות שלא נוכל להגיע אליהן ללא הפתיחות הזאת. ולכן הרווח של מי שמתגבר על הפולניות ועל הADHD ומצליח לבקש הוא גדול והופך את חייו מאושרים ומרתקים יותר.
קישור להרצאה של אמנדה פאלמר בטד
https://www.ted.com/talks/amanda_palmer_the_art_of_asking

Posted on

ADHD ולימודים, מה שלא יגידו לכם בבית הספר

מספר מתאמנים שפנו אלי לאחרונה כדי להיעזר באימון לצורך קבלת החלטות וכדי להתכונן בצורה טובה ללימודים, העלו אצלי מחדש נושא של ADHD ולימודים.
משה בחור צעיר בן 25 שפגשתי לפני כמה שנים הושפע מחוויית הלימודים שלו בחטיבת ביניים ותיכון בצורה שגרמה לו להימנע ממחשבה על לימודים, הכישלונות שחווה במסגרות אלו המשיכו ללוות אותו בשנים הבאות עד אחרי הצבא. בעקבות עבודה בשיפוצים של בית משפחתי והעובדה שמצא עניין בנושא זה, הצעתי לו לנסות ללמוד לפחות קורס קצר ביזמות נדלן. הוא ניסה זאת. בימים אלו הוא אכן לומד.
משה הוא אחד מצעירים רבים שפגשתי במהלך השנים עם חוויות דומות. הטענה שאני מציג בפני צעירים אלו היא שהדבר היחידי שהם יכולים להסיק מהחוויות בבית הספר היא שלימודים במתכונת המקובלת 200 שנים עם מורה ולוח ודרכי הוראה יבשות ומשעממות . לא מתאימים להם. זה לא אומר דבר לגבי יכולת הלימודים שלהם. בנושאים שמעניינים אותם, בשיטות הוראה חוויתיות, ובגיל בוגר יותר הם יצליחו בוודאי בלימודים.
אני אישית לא סיימתי תיכון עם בגרות מלאה ולמרות זאת למדתי עד תואר שני.
ואני מכיר עוד כמה אנשים שעשו כך.
בית הספר במבנהו השמרני והמשעמם לעיתים קרובות, ויחד עם זאת חסר ידע וכלים להבין ולסייע לתלמידים עם ADHD גורם לצעירים עםadhd לפקפק ביכולתם ללמוד אחרי הצבא. וכתוצאה מכך רבים מהם מרימים ידיים מראש ואפילו לא מנסים ללמוד.
אז מה עושים עם תחושת חוסר הביטחון וחוסר האמונה הזאת?
1. מסבירים לאותם צעירים שהמושג למידה הרבה יותר רחב. ושאין להסיק דבר מחוויותיהם בבתי הספר. הם בוגרים יותר ומגובשים יותר. ויצליחו בתחומים שמעניינים אותם.
2. עוזרים להם לבחור מסלול שמעניין אותם.
3. מתחילים בקטן. קורס קצר של חודש עד חצי שנה. לא להתחיל ישר בלימודים אקדמיים.
4. נרשמים למכינה קדם אקדמית.(קיימות מכינות עם הבנה והכלה ללקויי למידה)המאפשרות השלמת בגרויות.
5.לומדים אסטרטגיות למידה .
6. מסתייעים במאמן כדי לגבש דרכי התארגנות וניהול עצמי שנדרשים לצורך הצלחה בלימודים.

Posted on

"אני יודע מה לעשות – אבל אני לא מצליח לעשות זאת"

"אני יודע מה לעשות – אבל אני לא מצליח לעשות זאת"  /מבוסס על הרצאה של בוני מינקו
"אני יודע מה לעשות אבל אני לא מצליח לעשות זאת" זה ביטוי של המושג דחיינות. אנו מגדירים עצמנו כעצלנים, אמנתי מאות מבוגרים מ2001 הרבה אנשים שלא הצליחו לפעול וגיליתי שזה לא משהו שסתם לא בא להם לעשות. זה היה משהו מורכב יותר.
הם מאד רוצים להתחיל אבל לא יודעים איך- אנשים שלא מצליחים להתחיל סובלים מזה.
כמה פעמים ניסית להתגבר על דחיינות?
להכריח עצמי/ לשחד את עצמי/להעניש את עצמי אם לא /להעסיק מישהו /להציב דדליין מלאכותי/ להפוך את המשימה ליותר מדליקה אבל כל אלה עובדים באופן חלקי
יש סיבה בסיסית למה הפתרונות אלו לא עובדים – כי מה שאתם חווים אינה דחיינות
מחקר שעשתה בוני מינקו מאמנת אמריקאית להפרעת קשב העלה שדחיינות היוותה 44 אחוז מדחיית מטלות. חסימה רגשית מנטלית היוותה 62 אחוז
יש סיבות רבות למה אנשים עם ADD יכולים להרגיש תקועים מנטלית, ההיתקעות של כל אחד שונה
3 מחסומים גדולים לעבור הלאה שאין להם דבר עם דחיינות
מחסום 1
משהו אחר נחוץ לצורך התחלה
מחויב מדי- אין זמן בלוח הזמנים שלך
חוסר ארגון- לא מצליח למצוא מה שאתה צריך לעבוד עליו.
נעצר- זקוק לאישור או אינפורמציה ממישהו אחר.
לא בשל- צעד קודם צריך להתבצע קודם לכן
בדרך כלל אנשים עם ADHD אינם בעלי חוש זמן טוב אם לא סימנת זמן זה נראה כדחיינות אבל פשוט לא הקצבת זמן.
לא מאורגן – חסר לך משהו שאתה לא יודע איפה למצוא .
נעצר- צריך אינפורמציה או אישור ממישהו
היפר פוקוס
לא יכול להפסיק לעבוד על משהו אחר שאתה עושה כרגע.
היפר פוקוס על המחשבות שלך
חרדה או מחשבות שליליות- מישהו שהרגיז אותך, בעיה בעבודה, עם בן זוג
חלימה בהקיץ- בחור רומנטי שחולם על החברה שלו והולך לאיבוד במחשבות האלה
מחסום 2 חרדה או חוסר נוחות -מחסום רגשי
מפריע לעבור לשלב הבא
בושה- בישנות כרונית מה אנשים יחשבו עלי, צריך לייצור קשר עם מישהו אבל אתה דוחה וככל שאתה דוחה יותר אתה מתקשה אחרי הרבה זמן ליצור קשר.
פחד- ממה יכול לקרות בהמשך , שיחה עם הבוס וחשש מהתגובה שלו.
עמימות- חוסר בטחון מה השלב הבא שצריך לנקוט בו.
חרדה מהתוצאה הסופית.
פרפקציוניזם- מה אם זה לא יהיה מושלם.
חרדה מכך שהתוצאה לא תהיה מושלמת.
התמודדות עם ביקורת- מה אם זה יהיה לא נכון ויאשימו אותי במשהו, זה בולם.

תוצאות שליליות- מה אם התוצאות יגרמו למשהו רע לקרות משהו שאני אתחרט עליו.
הבעייה היא לא הצעד הבא אלא הרגשות השליליים לגבי הפרויקט כולו
מחסום 3 לא יודע איך להמשיך להתקדם
יש הרבה סוגי לא יודע בקטגוריה הזאת הם קשורים לאתגרים בתפקודי ניהול
תכנון – לא מצליח לפתח תכנית מעשית כדי לבצע את המשימה קושי בהערכת זמן, בבניית שלבים הגיוניים.
תעדוף- לא מצליח להחליט איך לבחור על מה לעבוד קודם – בתפקיד עם משימות רבות, אם יש קושי ביצירת סדר עדיפויות זה יכול להיות מציף ומשתק.
רצף- לא מסוגל להחליט איפה להתחיל זה גורם למוצפות.
מוצפות
מרגיש שיש כל כך הרבה מה לעשות ולא יודע לזהות
מוצף מהיער ולא יודע לזהות את העצים הבודדים.
אם יש לך נטייה להיות מוצף תחשוב שזאת דחיינות אבל זאת מוצפות.
אז לאיזה מהסיבות להיתקע אתה מתחבר?
אתה צריך פתרון שמתאים לבעייה
אינך יכול להשתמש בפתרון לדחיינות כשאתה סובל ממוצפות.
האתגר שלך יהיה שונה מפרויקט לפרויקט
לדוגמא יוסי עובד בתחום המכירות
מילוי דוח הוצאות עבור יוסי הוא מעיק ומשעמם עבורו(זה בדרך כלל דחיינות רגילה)
כתיבת הצעת המחיר הגדולה הראשונה שלו בעבודה חדשה יוצרת חרדה( הוא חסום על ידי הפחד שיעשה זאת לא טוב, ולא בטוח מה הפורמט שהבוס שלו מעדיף).
חשוב לדעת להצביע על האתגרים האישיים שלך
יש לך בוודאי דפוס של מספר בעיות שמופיעות לעיתים קרובות והן ייחודיות עבורך.
נועה עובדת במשרד נוטה להיות מוצפת ובלתי מאורגנת
היא לעיתים קרובות לא מצליחה להתחיל מכיון שלא מוצאת את המסמכים שצריכה, היא לא תייקה את המיילים וכך לא מצליחה להוציא מכתב חשוב.
היא לא יכולה לבצע משימה שנתן לה הבוס מכיוון שאינה זוכרת את הפרטים ומכיוון שלא רשמה לעצמה.
שלב 1
בחר משימה שאתה דוחה או מתקשה להתחיל
שלב 2
האם אתה דוחה- חסר מוטיבציה?
האם אתה חסום- לא מסוגל להתקדם לשלב הבא?
שלב 3 אם אתה תקוע זהה מדוע אתה תקוע?
אם אתה חושב על משהו שאתה צריך לעשות והחלטת מתי לעשות זאת. זאת הייתה כוונתך אבל לא עשית , חשוב מה מנע ממך לעשות זאת.
זה יזהה דפוסים אחרים.
ברגע שזיהיתי מה הדפוס עכשיו אפשר לעבוד על הדרך לשנות זאת.

Posted on

האדם מתכנן תכניות ואלהים צוחק צחוקיות -על מוסחות וADHD

האדם מתכנן תכניות ואלהים צוחק צחוקיות -על מוסחות וADHD
לפני כארבעה חודשים אלהים צחק עלי וסיפק לי הסחה מהסוג הגדול, עברה עלי חוויה מטלטלת, התגלה אצלי גידול בכליה, בעקבות סדרת בדיקות עברתי ניתוח ובהמשך התאוששות מהניתוח, כניסה לטיפולי דיאליזה ובדיקות לקראת טיפול אונקולוגי צפוי.
ארבעה חודשים שהסיטו אותי לחלוטין מסדר היום, מהתזונה, מהספורט ומכושר העבודה.
רק בחודש האחרון אני מתחיל לחזור לשגרה יחסית, ממשיך בהעברת קורס להכשרת מאמנים לADHD בירושלים וחוזר לקבל מתאמנים. וכמובן ללימודי הפסיכותרפיה בגישת CBT.
חוזר להליכות קצרות(לעומת ריצות של 6-7 ק"מ)
גיליתי שהחזרה לשגרה מאד מחזקת, פיזית ורגשית.
עדיין נמצא בשלב של גישושים ושל חישוב מסלול מחדש, מה המטרות החדשות שלי, מה היעדים ואיך אני הולך להגשים אותם. במקביל עדיין קיימות כמובן משימות הבריאות המחייבות התיחסות והשקעת זמן רב ואנרגיה.
חשוב לי לציין שלא הייתי מצליח לעבור את התקופה המאתגרת הזאת ללא אשתי המדהימה, בני המסורים והחברים הטובים.
אירועים אלו החזירו אותי להרצאה של בארקלי בנושא מוסחות אם כי בדבריו הוא התייחס למוסחות ברמות פשוטות יותר בוודאי, עדיין דבריו רלבנטיים גם עבורי וכמובן עבורכם.
כאמור ראסל בארקלי מגדולי החוקרים בנושא הADHD , אמר באחת מהרצאותיו. כולנו מתכננים תכניות, מציבים מטרות ומתחילים לפעול בכיוון שלהן. אבל מסתבר שהחיים מורכבים הרבה יותר, החיים מציבים בפנינו הרבה הסחות מדרכי הפעולה שלנו בדרך למטרות, מסתבר שזה לא עובד ככה שאלהים יוצר סביבה סטרילית, "אני לא אפריע עכשיו לראובן במטרות שלו עד שיסיים אותן", מסתבר שבחיים האמתיים יש כל הזמן הסחות מסוגים שונים טובים, רעים, הסחות קטנות וגדולות.
בארקלי טוען שלכולנו קורות הסחות, גם לADHD וגם לאחרים, הבעיה אצל ADHD שהם מתקשים לחזור למסלול. בשונה מאחרים, ההסחות מרחיקות אותם מהמטרות שלהם והם לא יודעים כיצד לחזור למסלול.
קיימות דרכים שונות להתמודד עם המוסחות אבל המודעות לכך מהווה את הצעד הראשון, חזרה למפת דרכים ברורה, צעדים קטנים אבל בכיוון הרצוי וכמו תמיד פעילות גופנית, כל אלו מאפשרים להתקדם. לעיתים בעקבות ההסחה יש צורך לעדכן את המטרות ולהתאים אותן למציאות החדשה.

Posted on

ADHD ותפקודי ניהול (חלק א')

מאמר זה מבוסס על עבודת הגמר לתואר שני בייעוץ חינוכי שהוגשה באוקטובר 2009 , ברצוני גם להודות לד"ר עופר תמנע שסייע לי במאמר מתורגם של פרופ' תום בראון, שהינו חלק מעבודת הדוקטורט של עופר בנושא תפקודי הניהול.
אני מאמין שתפקודי הניהול נותנים את ההסבר המקיף והיסודי ביותר לקשיים של צעירים ומבוגרים עם ADHD . באמצעותם ניתן להבין את הקשיים ויותר מכך למצוא דרכים יעילות יותר להתמודד אתם.
בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 הועלתה תיאוריה אשר משנה את המיקוד וההבנה של ADHD
לעומת האפיונים שעלו מספר האבחנה והסטטיסטיקה של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית. תיאוריה זו ממקדת את קשיי הפרעת קשב והתנהגות כנובעים מליקויים בפונקציות הניהוליות ( בארקלי 1997 ; בראון 2005). היא מבוססת על מחקרים קודמים שקישרו את הפרעת הקשב עם קושי במנגנון וויסות התנהגות ומתיימרת להציע מודל מקיף נוירופסיכולוגי הקושר את הפרעת הקשב לליקויים בתפקוד האונה הקדמית של המוח. יחד עם זאת בארקלי מסייג את התיאוריה כמחייבת מחקרים נוספים שיאשרו או יפריכו אותה.
המושג 'תפקוד ניהולי' מתאר מערכת יכולות לשליטה ובקרה על התנהגויות ויכולות אחרות. תפקודים ניהוליים הכרחיים עבור התנהגות מכוונת מטרה. הם כוללים את היכולת ליזום ולהפסיק פעולות, לבקר ולשנות את ההתנהגות בעת הצורך ולתכנן את ההתנהגויות העתידיות בהיתקלות עם משימות וסיטואציות חדשות. תפקודים ניהוליים מאפשרים לנו לצפות את התוצאות ולהתאים עצמנו למצבים משתנים. היכולת ליצור רעיון ולחשוב באופן תמציתי נחשבים פעמים רבות כמרכיביה של הפונקציה הניהולית.
תפקודים ניהוליים מאפשרים לאנשים להימנע מהתנהגויות בלתי ראויות. אנשים בעלי תפקודים ניהוליים דלים נתקלים תכופות בבעיות בקשרים עם אנשים אחרים. זאת משום שהם עלולים לומר או לעשות דברים מוזרים או הפוגעים באחרים. רוב בני האדם חווים דחפים לומר או לעשות דבר מה העלול לסבך אותם בצרה, כמו הערה מינית המופנית כלפי אדם זר, תגובה שלילית להופעתו של אדם או העלבת דמות סמכות כמו בוס או שוטר; אך לרוב אנשים אין בעיה להדחיק דחפים אלו. כאשר תפקודי הניהול לקויים, דחפים אלו עלולים שלא להיות מודחקים. על-כן, תפקודים ניהוליים הם מרכיב חשוב גם ביכולת ההשתלבות בחברה.
בארקלי (Barkley 1997) העלה לראשונה את נושא תפקודי הניהול והציג מודל תיאורטי, שמקשר בין חוסר בוויסות התנהגות או אימפולסיביות לבין ארבעה תפקודי ניהול נוירופסיכולוגיים, התלויים בו לצורך ביצוע אפקטיבי של משימות יומיומיות: זיכרון עבודה; וויסות עצמי של העלאת מוטיבציה ושמירה עליה; הפנמה של שפה ושחזור (אנליזה וסינתיזה של התנהגות).
בהרחבה ל-ADHD, המודל מניח ש-ADHD עשוי להיות קשור עם לקות משנית בארבע היכולות הניהוליות האלו והשליטה המוטורית שהן מאפשרות. בארקלי סוקר עדויות לכל אחד ממימדי התפקוד האלו ומוצא אותם במחסור גדול אצל מבוגרים וצעירים עםADHD . המודל של בארקלי מניח שהקושי העיקרי ב- ADHD הוא מחסור הקשור בוויסות תגובה.
תום בראון (2005) מרחיב ומשלים את גישתו של בארקלי ביחסו את תפקודי הניהול למימדי הקשב. קשב לדבריו הוא פעולה מסובכת ורבת פנים של המוח. לקשב תפקיד מהותי במה שאנו תופסים, זוכרים, חושבים, מרגישים ועושים. פעולת הקשב אינה פעולה בודדת של המוח. התהליך המתמשך של הקשב מערב ארגון והצבת סדרי עדיפויות, מיקוד ושינוי המיקוד, ויסות הערנות, קיומו של מאמץ מתמשך, וויסות מהירות העיבוד של המוח והפלט שלו. הוא גם מערב ניהול כעסים, שליפת עובדות, שימוש בזיכרון קצר טווח, ופעולת בקרה וויסות עצמי.
בראון מציג 6 מקבצים של תפקודי ניהול. כל מקבץ הוא מעין סל המכיל פעילויות קוגניטיביות מקושרות אשר תלויות ופועלות באופן מתמשך עם האחרות, בדרכים המשתנות תדיר. יחדיו מתארים מקבצים אלו את תפקודי הניהול, כלומר מערכת הניהול של המוח.
1. אקטיבציה : מקבץ זה מכיל את הפעולות הקוגניטיביות כמו: ארגון זמן, קביעת סדרי עדיפויות, והתחלת פעילות. בדרך כלל רבים מקשרים בין ADHD להתנהגות אימפולסיבית והיפראקטיביות המתאפיינת בכך שאנשים הלוקים בה ממהרים לדבר או לפעול. במקבץ זה דוקא הקשיים בהתחלת משימות הם מוקד תלונתם של אנשים הסובלים מתסמונת ADHD.
2. מיקוד: מקבץ הכולל את הפעילויות הקוגניטיביות של מיקוד, שימור והפניית קשב למשימה.
אנשים בעלי ADHD מדווחים תכופות על קושי כרוני במיקוד, בשימור או בהסטת הקשב שלהם כנדרש בלימודים, בעבודה, באינטראקציות חברתיות, ובמטלות יומיומיות אחרות.
3. מאמץ: כולל את התכונות של: ויסות הערנות, שימור מאמץ ומהירות עיבוד.
רבים מהלוקים ב-ADHD מדווחים כי הם הופכים תכופות לישנוניים מאוד – עד כדי קושי עצום להשאיר עיניהם פתוחות, כאשר עליהם לשבת בשקט. בדרך כלל הדבר אינו מהווה בעיה כאשר הם פעילים פיזית או עוסקים בשיחה ערה, אך הדבר עלול להערים קשיים רבים כאשר הם מנסים להקשיב להרצאה או להשתתף בישיבה ממושכת.הדבר קורה גם בנסיעות ארוכות בדרך חד גוונית. אנשים אלה אינם מסוגלים להישאר ערניים אלמלא הם עוסקים באופן פעיל בהתנהגות המספקת משוב יציב, מוטורי, חברתי, או קוגניטיבי..

Posted on

ADHD ותנועות נוער

לפני מספר שבועות התבקשתי להכין הרצאה בנושא ADHD ותנועות נוער, נעניתי מיד ותוך זמן קצר כבר היו לי בראש הרעיונות והעקרונות למה פעילות בתנועות נוער מתאימה וחשובה לילדים ובני נוער עם ADHD.

הניסיון הארוך שיש לי בעבודה בתנועות נוער וההיכרות עם תחום האימון וADHD הפכו את התשובה למהירה ופשוטה.

אז אפתח בהמלצה חמה לכל הורה לשלוח את ילדו לתנועת נוער או פעילות בחינוך הבלתי פורמלי לסוגיו.(זה טוב לכולם ובמיוחד לADHD )

למה תנועות נוער וADHD

1.כי תנועות הנוער הם אחד המקומות הבודדים שאינו שופט את הילד על פי יכולות לימודיות, אין שיעורים ואין מבחנים.

2.כי קיימים תפקידים שונים שנער יכול לקבל במסגרת תנועת הנוער, תפקידים שמתאימים לכישוריו.

3.כי פעילות של מחנות, טיולים, מחנאות (כפיתות, חבלים וסנדות) ואפילו שיחות ופעולות לפחות לפי מה שאני מכיר מזמני, אמורים להיות יותר מפעילים ויותר מעניינים מהשיעורים המקובלים בבתי הספר. מועברים על ידי בני נוער צעירים הקרובים בגילם ויותר מכך מאפשרים לבטא כשרונות מגוונים ושונים מעבר למה שמקובל בחינוך הפורמלי.

4.פעילות ואינטראקציה חברתית- בעולם בו מרבית הילדים ובני הנוער מבלים שעות רבות מול הסמרט פון והטלויזיה, תנועת נוער מציעה אינטראקציה אנושית המאפשרת פיתוח אינטליגנציה רגשית אצל ילדים ובני נוער, ושוב כמו שהדבר נכון לכל הילדים, הוא נכון כפליים לילדים עם ADHD, כי חלקם מתקשים ביצירת קשרים חברתיים ותנועת הנוער הינה פתח ליצירת שינוי בחוויות וקשרים חברתיים יחסית לבית הספר.

איך תנועות נוער וADHD

  1. חשוב  קודם כל שההורים יבינו את החשיבות וידאגו לשלוח את ילדיהם כבר בכתות הצעירות.
  2. חשוב שההורים יעדכנו את המדריכים הצעירים לגבי ילדם ולגבי הפרעת הקשב, הסבר כזה יסייע למדריכים הצעירים שרובם לא עברו הכשרה מקצועית ובוודאי אינם מכירים את הפרעת הקשב ADHD.
  3. חשוב שהמדריכים ישלבו את הילדים עם ADHD בתפקידים מגוונים אשר יתחברו לכשרונותיהם ולאפשרויות הקיימות בתנועת הנוער המקומית.

 4. המלצה חשובה במיוחד, אם קיימת אפשרות לשנת שרות או מכינה קדם צבאית, מומלץ לשקול זאת  בצורה רצינית,  מכיון שאצל בני נוער עם ADHD ברובם, הגיל הרגשי נמוך ב30% מהגיל הביולוגי. עוד שנה של חוויות והתבגרות תאפשר להם להתגייס בשלים יותר לצבא ולהשתלב טוב יותר בתפקידים משמעותיים.

Posted on

השינויים בDSM 5 (על פי פרסום של האגודה הפסיכאטרית האמריקאית)

ההגדרה של הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות(ADHD) עודכנה במהדורה החמישית של ספר האבחון והסטטיסטיקה של בריאות הנפש DSM% כדי לתאר בצורה מדויקת יותר את החוויה של מבוגרים. השינוי מבוסס על שני עשורים של מחקר המראה שADHD , למרות שהינה הפרעה המתחילה בילדות, יכולה להימשך גם בבגרות אצל חלק מהאנשים.

המהדורות הקודמות של הDSM לא סיפקו מספיק הנחיות לאנשי מקצוע באבחון מבוגרים עם ההפרעה. על ידי אימוץ קריטוריונים למבוגרים, הDSM5   מתכוון להבטיח שילדים עם ADHD יוכלו להמשיך לקבל טיפול לאורך חייהם אם יצטרכו.

שינויים בהפרעה

ADHD מאופיין בדרך התנהגות , המוצגת במסגרות חיים שונות(בית ספר, בית וכו') , היכולות להשפיע על ביצועים במסגרות חברתיות, חינוכיות ובעבודה. כמו בDSM 4, הסימפטומים נחלקים לשתי קטגוריות -קשב והיפראקטיביות ואימפולסיביות הכוללות התנהגויות כמו כישלון להפנות קשב לפרטים, קושי בארגון משימות ופעילויות, דיבור מרובה, תנועה בעצבנות, או חוסר יכולת להישאר ישובים במצבים שזה נדרש.

ילדים צריכים להפגין לפחות שישה סימפטומים מכל אחד (או משניהם) קבוצת הקשב  והיפראקטיביות ואימפולסיביות, מתבגרים ומבוגרים(מעל גיל 17) חייבים להפגין חמישה. בעוד שהקריטוריונים לא השתנו מהDSM 4 , נכללו דוגמאות כדי להמחיש את סוגי ההתנהגות שילדים, מתבגרים ומבוגרים עם ADHD אמורים להפגין. התיאורים יאפשרו לרופאים זיהוי טוב יותר של סימפטומים אפיינים לכל שלב בחיי המטופל. בשימוש בDSM5 חלק מהסימפטומים של בעל הADHD אמורים להיראות לפני גיל 12, בהשוואה לגיל 7  ב DSM4 .שינוי זה נתמך על ידי מחקרים משמעותיים שפורסמו מאז1994 שלא מצאו הבדלים קליניים בין ילדים שאובחנו בגיל 7 לבין מאוחר יותר במונחים של מסלול, חומרה, תוצאות או תגובות לטיפול.

DSM 5 לא כולל קריטוריונים המוציאים מן הכלל אנשים מהספקטרום האוטיסטי, מכיון שסימפטומים של שתי ההפרעות יכולים להופיע במשותף. בכל אופן סימפטומים של ADHD לא חייבים להופיע באופן בלעדי במהלך סכיזופרניה או הפרעה פסיכיאטרית אחרת או לא יכולים להיות מוסברים טוב יותר על ידי הפרעה נפשית אחרת, כמו הפרעת דכאון או דו-קוטבית, או, הפרעת חרדה, הפרעה דיסוציאטיבית, הפרעת אישיות, שימוש בחמרים או נסיגה.

טיפול מעבר לילדות

האבחון של ADHD במהדורות קודמות של הDSM נכתב כדי לעזור לרופאים לזהות את ההפרעה אצל ילדים. כמעט שני עשורים של מחקרים מראים בבירור שמספר משמעותי של פרטים שאובחנו עם ADHD כילדים ממשיכים לחוות את ההפרעה כמבוגרים. עדויות לכך הגיעו ממחקרים שבהם יחידים לוו במשך שנים ואפילו עשרות שנים לאחר האבחון הראשון בילדות. התוצאות מראות שADHD  לא נעלם בגיל מסוים.

מחקרים גם מראים שהקריטוריונים של הDSM4 עובדים אצל מבוגרים כמו שעבדו אצל ילדים אבל הורדת הסף (חמישה במקום שישה) מספיקה לאבחון אמין.

לאור ממצאי המחקרים, ה DSM5 עושה מאמץ מיוחד להתייחס למבוגרים שמושפעים מADHD כדי להבטיח שיוכלו לקבל טיפול כאשר יזדקקו לו.

Posted on

כוח הרצון וADHD *

כוח הרצון הוא הכוח המאפשר לנו להתקדם לכיוון המטרות שלנו לפעול בהתאם לצרכים ולערכים שלנו  וכמובן בדרך להתגבר על כל הגורמים המסיחים פנימיים וחיצוניים.

מסתבר ששאלות של שליטה עצמית, דחיינות, מיקוד, ושאלות של התגברות על פיתויים והתמכרויות, מעסיקות את כל בני האדם. הבעיה של  ADHD היא  שאותן סוגיות מטרידות אותנו רק בעוצמה ובאינטנסיביות גדולים הרבה יותר והקשיים בתפקודי הניהול פוגשים ומעצימים את המכשולים בפני כוח הרצון.

אבל גם אנחנו הADHD יכולים להינות מהידע הנרחב כתוצאה ממחקרים בתחום כוח הרצון.

בשורות הבאות אדון בקשר בין אתגרי כוח הרצון וADHD  ובדרכים להתמודד בהצלחה עם אתגרים אלו. אני מזמין אותכם להצטרף גם למשימות.

כדי להצליח לשלוט בעצמנו,  עלינו לדעת איך אנחנו נכשלים? מה בולם אותנו? ומה יכול לעזור לנו להתגבר על הפיתויים וההסחות?

אלה אינן חולשות פרטיות שחושפות את הליקויים האישיים שלנו, אלא התנסויות שהן חלק מן הטבע האנושי.

3 כוחות חשובים – עשה, לא תעשה, אני רוצה

המבחן הקלאסי של כוח הרצון  מעמיד בפיתויים – שוקולד/סיגריה/בגד מדליק או פייסבוק. יש לנו קושי לומר לא כאשר הפה, הלב או העיניים רוצים לומר כן. זהו כוח "הלא תעשה".

מצד שני קיים כוח העשה היכולת לעשות מה שצריך לעשות גם אם יש בכם חלק שלא רוצה לעשות זאת. שיחת טלפון לא נעימה, כתיבת דו"ח חשוב אבל משעמם, או יציאה לריצה.

כדי להפגין שליטה עצמית, עלינו למצוא את המוטיבציה ברגע המכריע. זהו כוח האני רוצה

כוח האני רוצה קשור למטרות לטווח הארוך אשר אמורות לגרום לנו  לעשות את מה שמקדם אותן, ולהימנע מהלא תעשה שמסיח אותנו מהרצוי.

מהותו של כוח רצון היא ברתימתם של שלושת הכוחות – עשה, לא תעשה, אני רוצה

כל אתגר של כוח הרצון הוא עימות בין שני חלקים של עצמכם. מה רוצה גרסת העצמי האימפולסיבי הלא ממוקד והמוסח שלכם? מה רוצה גירסת העצמי השקולה יותר שלכם?

מודעות עצמית – כדי להשיג יותר שליטה עצמית עלינו לפתח תחילה יותר מודעות עצמית. לזהות  מתי אנחנו מקבלים החלטות שנוגעות לאתגר כוח הרצון שבחרנו לנו.

השבוע היו מחויבים לשים לב לאופן שבו מתרחש אצלכם תהליך הכניעה לדחפים. עדיין אינכם נדרשים אפילו  להציב יעד לשיפור השליטה העצמית. רק בדקו האם אתם מסוגלים לתפוש את עצמכם מוקדם יותר ויותר בתהליך. שימו לב למחשבות, לרגשות ולמצבים שסביר יותר שמעוררים את הדחף. מה מבין הדברים שאתם חושבים או אומרים לעצמכם מעלה את הסבירות שתוותרו לעצמכם.

על פי "כוח הרצון" מאת: ד"ר קלי מק׳גוניגל