Posted on

ריטלין – לתת או לא לתת (2)

ריטלין – לתת או לא לתת (2)

בהמשך לפוסט הקודם שזכה להתעניינות רבה, אני רוצה להתייחס להיבטים נוספים בהקשר לריטלין, מעבר לקבלת החלטות. קודם כל ברצוני להדגיש שהתייעצות בנושא שימוש בריטלין צריכה להתקיים מול רופא, וההמלצות שלי אינן באות במקום התייעצות עם רופא.

והערה כללית וחשובה ששמעתי מרבקה שותפתי. הריטלין לא יוצר שינוי אבל הוא מאפשר לבחור בשינוי. כמו כן הוא לא יכול לבוא במקום כלים להורים, אסטרטגיות התארגנות לילד ולמבוגר ופעילות ספורטיבית וזה רק על קצה המזלג.

אז כמה נקודות חשובות:

1.    חשוב מאד לאכול לפני שלוקחים ריטלין, ילדים שלוקחים בבוקר חשוב להקפיד לא לוותר על ארוחה, למצוא את הדברים שהם הכי אוהבים ולתת להם.

2.    לשתות הרבה מים, הריטלין ממריץ, מעלה את הפעילות המוחית ויכול בקלות לגרום להתיבשות, חבר שלי שסבל מכאבי ראש בעקבות שימוש בריטלין התחיל לשתות כמות גדולה יותר של מים( מומלץ  לפחות 2 ליטר ובתקופה הנוכחית גם 3-4 זה לא הרבה מדי), ברגע שהתחיל לשתות הפסיקו כאבי הראש.

3.    נושא נוסף שחשוב לדעת, עם ירידת השפעת הכדור נוצרת רגרסיה, ירידת תפקוד היכולה לבוא לידי ביטוי אצל ילדים צעירים בהתנהגות בעייתית, אצל מתבגרים בדיכאון זמני, ובתופעות נוספות הקשורות לנפילת ההשפעה. חשוב לדעת, יש הבדל בין סוגי הכדורים ובין הנפילה  הכדור הרגיל של 10 מ"ג יוצר את הנפילה החזקה יותר( כמובן שיש לו יתרונות אחרים), והכדורים בעלי השהייה ל7-8 שעות ול12 שעות כמו SR וקונצרטה הם בעלי "נפילת" השפעה מתונה יותר.

4.    לפני שמחליטים אם הכדור מתאים ויעיל או לא חשוב להתייעץ עם הרופא(חשוב למצוא אחד כזה שגם מבין וגם זמין יחסית)לגבי המינון לעיתים קרובות הכל קם ונופל על המינון למרות שבחלק מהמקרים הריטלין פשוט לא מתאים, לפי החוקרים ל20-30 אחוז הריטלין לא מתאים.

5. להורים שמנסים לתת לילד בפעם הראשונה חשוב לנסות בבית בחופשה או בסופ"ש, לראות איך הילד מגיב, קשה לקבל מידע ממורים שיש להם 40 תלמידים בכתה משוב על השפעת הריטלין על הילד. במיוחד במקרים שהריטלין משפיע ברמה של התנהגות אדישה בצורה מוגזמת, מה שלמורה זה תלמיד שקט להורה זה עלול להיות ילד עם תרופה במינון גדול מדי.

לסיום אני מזמין אתכם לתרום מניסיונכם או להעלות שאלות.

Posted on

פרופסור בארי שוורץ ופארדוכס חופש הבחירה

מה לADHD ופארדוכס חופש הבחירה. לאורך השנים בהן אני עוסק בתחום הפרעת הקשב נתקלתי בקושי גדול של ילדים מתבגרים ומבוגרים בקבלת החלטות.

פרופסור שוורץ מעלה קושי גדול בקבלת החלטות שאינו קשור לADHD אלא לתרבות השפע המודרנית. אבל אין ספק שכמו כולם גם אנשים עם ADHD המתקשים בקבלת החלטות מושפעים מהתרבות הזאת. המודעות לקושי  זה היא שלב חשוב בהתמודדות.

Posted on

ריטלין – לתת או לא לתת

עם תחילת שנת הלימודים ברצוני להתייחס לאחת הסוגיות המטרידות הורים לילדים עם ADHD   והיא האם לתת ריטלין או לא לתת.

אני חוזר בזיכרוני אל ימים בעבר בעמותת ביחד[1], בהם שוחחתי עם מאות ואלפי הורים שהתלבטו, בין השאר בסוגייה האם לתת לילדיהם ריטלין או לא.

הדעות השונות המתפרסמות באמצעי תקשורת שונים מבלבלות את ההורים, ומתחברות עם החשש הטבעי האנושי של כל הורה הנדרש לתת לבנו טיפול תרופתי כלשהוא.

פרופסור בארי שוורץ מומחה לקבלת  החלטות מדבר במאמר מרתק בזכות ההחלטה ומשרטט את העידן שלנו שבו האופציות הרבות העומדות בפני בני אדם בכלל והורים בפרט מקשות עליהם לקבל החלטות, התוצאה היא בדרך כלל תהליך מתיש של איסוף מידע שבסופו לא תמיד יש החלטה וביצוע.

לכן אני מציע להורים מספר שלבים:

1.    לבצע אבחון

2.    ללמוד את הנושא, לקרוא ספר אחד או שניים לפחות ואם לא לפחות כמה מאמרים יסודיים בנושא.

3.    להתייעץ עם הורים אחרים, בקהילה או בפורומים באינטרנט, אין כמו הניסיון המצטבר של הורים רבים שמתמודדים עם קשיים דומים

4.    לקבל החלטה האם לילד שלי יש הפרעת קשב וריכוז(להורים רבים התהליך הזה גוזל זמן רב של אי עשייה וחשוב לקבל החלטה). זה אולי נשמע מוזר אבל בעצם נדרשת כאן החלטה שממנה נגזרות פעולות ואי החלטה מונעת ביצוע פעולות במקרים רבים ויוצרת בזבוז זמן יקר.

5.    להחליט האם לתת ריטלין ואם לא מה האלטרנטיבה מה הדרך האחרת בה אני פועל.

6.    לפעול לביצוע ההחלטה.

חשוב להבין גם אי החלטה היא החלטה לא לעשות דבר.

בתהליך קבלת ההחלטה  חשוב להתבסס על מקורות מידע מקצועיים ולא מאמרים בעתונות יומית או מגזינים של עיתונאים חסרי ידע מקצועי רלבנטי. מניסיוני אני ממליץ להורים שילדיהם עברו אבחון והרופא המליץ על טיפול תרופתי(נוירולוג,פסיכיאטר או רופא התפתחותי ) לשקול היטב מתן ריטלין ולא לפסול על הסף.


[1] בין השנים2005 – 1999 ניהלתי את עמותת ביחד שהיא עמותת הורים לילדים עם הפרעת קשב

Posted on

10 הרגלים של מוחות אפקטיביים במיוחד

רבים מאתנו או הקרובים אליהם  עומדים להתחיל ללמוד בשבועות הקרובים גני ילדים, בתי ספר ומוסדות להשכלה גבוהה, לאחר חודשיים שבהם המוח נמס בחום יולי אוגוסט.

כדי להחליק לתוך השימוש המוגבר במוחנו בתקופה הקרובה אני מגיש לכם 10 עקרונות שיעזרו לכם להשתמש במוח בצורה טובה יותר תוך סיוע ממאמרו של אלוורו פרננדז מאתר sharpbrains

Use It or LoseIT.1 לימדו מהו הIT במשפט זה כדי להעריך את את יופיו של המוח כיער עבות חי ומתפתח בעקביות, עם ביליוני נוירונים וסינפסות.

2.טפלו בתזונה שלכם האם ידעתם שהמוח שוקל רק 2 אחוז ממשקל הגוף אבל צורך 20 אחוז מהחמצן ומהמזון שאנו אוכלים? כחוק כללי אין צורך בתזונה מתוחכמת רק שימו לב שאינכם מכניסים  חמרים "רעים" כמו ג'אנק פוד.

3. יש לזכור שהמוח הוא חלק מהגוף, פעולות שמאמנות את הגוף יכולות גם לחדד את המוח.

4. תרגלו  מחשבות חיוביות ממוקדות בעתיד עד שהן יהוו את ברירת המחדל של מבנה המחשבה שלכם, התכוננו לכל יום חדש בדרך קונסטרוקטיבית. לחץ וחרדה לא משנה ממה נובעים אם זה מאירוע חיצוני או ממחשבותיכם, ממש הורגים נוירונים ומונעים יצירה של חדשים.

ניתן להסתכל על לחץ כרוני כהיפוך של אימון גופני. הוא מונע יצירת נוירונים חדשים.

5. התמקדו  בלמידה ואתגרים מנטליים. המטרה של קיום המוח היא בדיוק כדי ללמוד וכדי להסתגל לסביבות חדשות ומאתגרות. ברגע שנוירונים חדשים מופיעים במוח היכן הם ממוקמים במוח וכמה זמן הם ישרדו תלוי בדרך בה תשתמשו בהם. "  USE IT OR LOSE IT  " הכוונה היא לאתגר את המוח באופן סדיר עם פעולות חדשות.

6. אנחנו (ככל שידוע)האורגניזם המכוון עצמית היחידי ביקום. כוונו גבוה. גם אחרי שסיימתם תיכון, המשיכו ללמוד. המוח ממשיך להתפתח, לא משנה מה הגיל שלכם, הוא משקף את מה שאתם עושים אתו.

7.טיילו, חיקרו. הסתגלות למקומות חדשים מחייבת אתכם להפנות תשומת לב לסביבה שלכם. קבלו החלטות חדשות, למדו כל יום משהו חדש, השתמשו במוח.

8. אל תתנו לאחרים לחשוב עבורכם, לא לדמויות תקשורת, לא לפוליטיקאים, לא לשכנים החכמים שלכם. קבלו את החלטותיכם ואת הטעויות שלכם. ותלמדו מהם.כך תאמנו את מוחכם ולא את זה של השכנים.

9. פתחו ותחזקו חברויות ממריצות. אנחנו "חיות חברתיות",  זקוקים לאינטראקציות חברתיות. אפילו המחשב והאינטרנט יצרו פלטפורמות לפיתוח  הצורך הזה קוראים להן רשתות חברתיות.

10. תצחקו לעיתים קרובות. במיוחד להומור מורכב ואינטליגנטי, מלא בפיתולים והפתעות.עוד יותר טוב , תנסו להיות טל פרידמן.

Posted on

קריירה ותעסוקה בADHD

הקריירה היא באופן מסורתי סדרה רצופה של משרות המרכיבה את חיי העבודה של אדם מסוים. אפשר שתהיה לאדם קריירה בספורט או קריירה מוסיקלית, אך לעתים תכופות 'קריירה' במאה ה 21 מתייחסת לסדרה של עבודות או משרות בהן האדם מרוויח את  לחמו(מתוך ויקיפדיה).

בהקשר של ADHD המונח קריירה חשוב שבעתיים כי כדי שאדם עם הפרעת קשב יצליח בתעסוקה חשוב למצוא את השילוב של תחומי ההתעניינות, האישיות( כולל תחומי החוזק והחולשה) , התחומים שבהם הוא טוב מקצועית, והתחומים שמעניינים אותו.

בבחירת קריירה חשוב לבדוק כיוון של יזם עצמאי או שכיר, הרבה מבוגרים עם ADHD מגיעים לכיוון של תעסוקה כעצמאים, זה הגיוני כי הם מתקשים להשתלב במסגרות, הם לא אוהבים לעבוד תחת מרות של בוס, הם בעלי אופי של יזמים, בעלי חזון ויש להם תעוזה המפחיתה את החששות המאפיינים מבוגרים אחרים. הצלחתם של יזמים עם ADHD תלוייה בפרמטרים שונים. בהתאמה של תחום היוזמה לכישורים ולנטיות שלהם, ביכולתם לזהות את מוקדי החולשה ולמצוא להם פיצוי. לדוגמא יזמים שיש להם קושי עם ביורוקרטיה בניהול חשבונות של העסק טוב יעשו אם יעבירו את הטיפול בנושא לאיש מקצוע המתמחה בהנהלת חשבונות.

נושאים מרכזיים שחשוב למבוגרים עם ADHD להתייחס אליהם בעבודה

קושי 1:קושי עם משימות ספציפיות

חוסר עקביות,פספוס פרטים,זמן ושינוי .לפעמים אנשים עם ADHD מפספסים פרטים חשובים של משימה חדשה, הם "מצמצו " כאשר ניתנו ההוראות, וכך הם אינם בטוחים איך לבצע את העבודה. גרוע מזה הם לא יודעים מה הם פספסו, הם חושבים שהם קלטו הכל, אבל הם לא.

אנשים עם ADHD זקוקים לפי 2-3 יותר זמן לבצע דברים לעומת אחרים.הם נוטים להיות עובדים מסורים, והם עשויים להשקיע זמן נוסף כדי להשלים את המשימה אבל זה לוקח להם יותר זמן. הם קוראים פעם שנייה כי לא הפנימו בפעם הראשונה, או שהם יצטרכו לחשב שנית כי התבלבלו באמצע.

שינויים הם במיוחד קשים ומאתגרים. להפסיק משימה אחת כדי להתחיל  משימה שנייה היא משימה קשה עבור אנשים עם ADD , הם זקוקים לעוד זמן כדי לעבור ממשימה למשימה.

איילת היתה מזכירה של בוס עם ADHD יצירתי, היא ענתה לטלפונים, תייקה והדפיסה, כאשר אחד הרעיונות שלו הצליח והוא פרץ עם העסק לרמה גבוהה, עם עובדים רבים ומערכת מורכבת יותר, היא הלכה לאיבוד ועזבה.

הדוגמה הזאת מציגה שני מצבי תעסוקה מנוגדים לאנשים עם ADD  לבוס היה החופש לחלום ולבצע הוא הקיף את עצמו עם אנשים שהתעסקו בפרטים הקטנים. הADD שלו עזר לו בעבודה .

אבל איילת היתה ברמה שהיא היתה חייבת לשים לב לפרטים הקטנים, כאשר העסק גדל, נוצרו יותר מדי פרטים מכדי שתוכל להשתלט עליהם. היא הגיע לתקרת התעסוקה שלה.

בעייה 2: אבחנה בין עיקר לתפל

כאשר יש לךADHD תמיד יש משהו אחר לעשות. צריך לנקות שולחן, לתייק ניירות, הצמחים זקוקים להשקיה. כל אלו דברים חשובים לעשות, אבל הם עלולים להסיט אותך מהמשימה העיקרית שלך. לפעמים נראה שככל שהמשימה חשובה יותר, כך תדחה אותה יותר, ותמצא את אותם דברים אחרים לעשות . לאנשים עם ADHD  יש בעייה בהערכת משקל החשיבות של משימות – או תפקודי ניהול כפי שקוראים להם הפסיכולוגים. השקיית העציצים יכולה להיות חשובה כמו התקשרות ללקוחות, ולפחות בראש של מישהו עםADD  .

כך תשקה את העציצים, מכיוון שזה ייקח רק שנייה, במקום להתקשר ללקוחות, מה שאתה יודע שייקח שעות. הבעיה היחידה היא שאותן משימות אחרות תמיד קופצות. בעוד אתה משקה את העציצים, תגלה שהכיור זקוק לשטיפה, בעוד אתה לוקח את מגבות הנייר כדי לשטוף את הכיור, אתה תגלה שכמעט נגמרו המגבות. כאשר תלך למחסן להביא מגבות, תגלה שזה הזמן להזמין נייר צילום למכונת הצילום. אתה לעולם לא תגיע לאותם טלפונים.

זוהי הסיבה שאנשי ארגון ממליצים להכין רשימות ולדבוק בהן (אבל לא להוסיף משימות חדשות לרשימה) תתחיל עם מספר משימות בעלות חשיבות בינונית, הם אומרים, אבל תסיים אותן ואז תתרכז במשימה המרכזית. הם גם ממליצים לחלק משימות גדולות לחלקים קטנים כך שתוכל להרגיש תחושת סיפוק מהכנת דף אחד של דוח כמו מחידוד כל העפרונות שלך.

בעייה 3 :קבלת החלטות אימפולסיבית

אימפולסיביות עלולה לגרום לקבלת החלטות פזיזה, והחלטות פזיזות יכולות לגרום נזק לחברה. יש אנשים שקונים בית ביום אחד מבלי לשתף את בני זוגם. אבל דמיינו עובד אשר קונה מכונית לחברה ואז מודיע לבוס, או אחד שהחליט כהרף עין להחליף את תוכנת המחשב. קבלת החלטות היא דבר טוב, במיוחד בעסקים. יש מקרים בהם האימפולסיביות של אדם עם ADHD יכולה לפעול כגישה לפעולה, כגישה של לקיחת אחריות. אבל חברה חייבת להיות מוכנה להחלטות אימפולסיביות שנוצרות מחשיבה בעייתית. במקרים בהם עדיף לחכות קצת, לבחון את המצב, לבחון כמה אפשרויות, לבדוק רעיון עם אחרים בחברה, האדם האימפולסיבי עם ADHD    עלול להיתקל בבעיות.

בעייה 4 :חשיבה נוקשה

מכיון שאנשים עם ADHD מוסחים בקלות , הם לעיתים קרובות מפתחים מסלול פעולה נוקשה. זה נראה שונה מהסגנון הרחפני/חופשי שאתה מצפה, אבל זאת אסטרטגיית התמודדות. אם אתה נעול במערכת שיטתית של עשיית דברים, יהיו לך פחות הסחות. הנוקשות החשיבתית נובעת גם מליקוי בתפקודי הניהול בעיקר בהיפר פוקוס – מיקוד יתר.

הבעייה היא, רוב העסקים פועלים לפי חוק מרפי – אם משהו יכול להיכשל, הוא ייכשל. מצבי עבודה מודרניים מחייבים גמישות כדי להתמודד עם הכדורים הנזרקים אליהם- כמו בג'גלינג .חלק מאנשים עם ADHD הם מצוינים  בחלימה על פתרונות חדשים לאתגרים, אבל אחרים נעולים במערכות החשיבה שלהם ומתנגדים לשינוי.

בעייה 5 :הצורך בסביבה ידידותית

איך נראה מקום העבודה שלך? חזותית, האם הוא קר וחשוף, או יש בו פוסטרים ולוחות שנה על הקירות? איך הוא נשמע? האם הרעשים הם מטרידים, מכונות פועלות, מוסיקה מנגנת ברכות ברקע או בפול ווליום ?

אנשים עם ADHD מושפעים רבות על ידי הסביבה שלהם. חלק לא מסוגלים לסבול רעש או תנועה. אם אנשים נעים ליד השולחן שלך, אתה תתפתה לעצור ולהסתכל. אם יש מוסיקה רועשת, אתה עלול  להיות מוסח על ידה. אבל צרכים סביבתיים הם שונים לכל אחד. איש אחד עם ADHD זקוק לשקט מוחלט, אחר מוסח יותר דווקא על ידי שקט – במחשבתו הוא עסוק בלדמיין מה קורה שם בחוץ. כמה זקוקים לתמיכה של רעש שקט כל דבר ממוסיקה רומנטית עד רעש גלים נשברים על סלעים בחוף. אחרים זקוקים לגירוי של צבעים זוהרים ועוברים ושבים .

סביבת העבודה היא גורם חשוב לשיקול דעת בכל חברה , אבל הוא חשוב במיוחד לאלו עם ADHD . אם הם מצליחים לגייס את האחרים לשתף פעולה ביצירת הסביבה לה הם זקוקים , הם יכולים להיות עובדים אפקטיביים. אבל בחברה לחוצה שיתופי פעולה כאלה בלתי אפשריים , והעובד יצטרך לעבוד הרבה יותר קשה כדי לנהל את הסביבה שלו/שלה .

בעייה 6 :מנטליות של כשלון

הרבה אנשים עם ADHD סוחבים אתם מטען של כישלונות המשפיע על הביטחון העצמי והערכה העצמית שלהם. שהם מניחים שדברים ימשיכו ללכת גרוע בשבילם. חייהם החלו עם חלומות גדולים , אבל שוב ושוב הם נכשלו בהגשמת החלומות. במהרה הם פתחו מנטליות של כשלון , הם מניחים שהם יכשלו בכל הזדמנות חדשה.

דמיינו את האדם הבלתי מועסק אשר יוצא כל יום לחפש עבודה, רק כדי לקבל דחייה. אחרי כמה זמן הוא/היא ייכנעו ויישארו בבית . "מה הטעם ? " חלק מהאנשים עם ADHD נמצאים בדיוק במקום הזה. בלתי מועסקים ונכנעים. אחרים תקועים בעבודות ברמה נמוכה, עם תקוות מנופצות/מדוכאות  להתקדמות .

זהו הצד העצוב בADHD והסיבה שרבים מאובחנים עם בעיית דיכאון. הם הובסו על ידי העולם האכזר, עולם שנראה תמיד צעד אחד לפניהם, עד שהם מאבדים את רצונם להצליח. והגרוע מכל הם מאבדים תקווה .

בעייה 7 :  תסכול וכעס

אדם עם ADHD , במקרים רבים הוא כמו סיר לחץ, כל התסכולים מחלומות לא ממומשים, משימות לא גמורות, וניסיונות כושלים נזרקו לתוך הסיר הזה, ולפעמים הוא רותח וגולש. זהו הצד המוחצן של הדיכאון. חלק מהאנשים עם ADHD   מכוונים את הדיכאון פנימה ומאבדים תקווה. אחרים מוציאים אותה החוצה וכועסים על כל מי שנמצא בדרכם . הדבר הקטן ביותר יכול להדליק אותם. הם כועסים על אנשים שלא מבינים אותם. הם כועסים על ההסחות שמפריעות להם לעבוד.הם כועסים על בוסים עם ציפיות לא הגיוניות. הם כועסים על המערכת. הם כועסים על עצמם. הם כועסים על אלוהים. ויותר מכל הם כועסים על הדבר הזה שנקרא הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיבות( זה במצב טוב יחסית כשהם יודעים מאיפה נובעים הקשיים ). כעס הוא תגובה טבעית למה שנתפס כחוסר צדק – ויש הרבה חוסר צדק שנתפס על ידי אלו עם ADHD . הם עובדים כל כך קשה, ועדיין זה נראה שהם השיגו מעט. הם ראויים ליותר.

בעייה 8 : התעלמות  מהפוליטיקה במקום העבודה

החיים הם פוליטיים לא במובן השלילי בהכרח אלא במובן של להיות מודע לפוליטיקה במקום העבודה. זה כולל הבנה מה אחרים רוצים לשמוע ולהגיד את זה, לדעת מי בעל כוח ולתת לו כבוד יתר, והעברת המסרים הנכונים לאנשים הנכונים בזמן הנכון.

כל אלו דורשים תפישה ואינטואיציה, יכולת לקרוא את בין השורות של שיחות לזהות את הרמזים בשפת הגוף והערות שנראות שוליות.

רוב האנשים עם ADHD לא עושים זאת, הם בדרך כלל מחמיצים חלקים של אינפורמציה. הם עשויים להיות בעלי תפישה מצוינת לגבי החלקים שהם קלטו, אבל הם עסוקים בהבנת התוכן של השיחה. אין להם זמן לסב טכסט .

כתוצאה, אנשים עם ADHD עלולים להגיב בהערות לא מתאימות. הם עלולים לעבור על חוקים בלתי כתובים. הם עלולים להעליב אנשים בלי לדעת זאת. הם לא רעים, הם פשוט מחמיצים חלק מהאינפורמציה שכל האחרים יודעים.

למשרד יש פוליטיקה. גם למפעלים לבתי ספר וכמעט כל מקום עבודה אחר . יש חוקים לא כתובים בכל מקום, סימנים שאנשים אמורים לקלוט . אבל אנשים עם ADHD עלולים להחמיץ את כל העולם התת קרקעי של אינפורמציה. כתוצאה מכך עלול להיראות כאילו הם לא מתאימים למקום.

בעייה 9 :היפראקטיביות

רוב העבודה המשרדית מבוססת על מודל פיזי פשוט, אנשים יושבים ליד שולחן ועובדים. אבל זה בלתי נסבל לאנשים היפראקטיביים עם ADHD הם יכולים לשבת ליד שולחן ולעבוד למשל 10 דקות, אבל אז הם יצטרכו למתוח את רגליהם. זאת הסיבה שרבים מהאנשים שאמנתי עם ADHD עסקו בתחומים כמו הפקות, טבחות, עריכת וידאו, הפקת אירועים,  הם  העדיפו תחומים שבהם הם יכולים לנוע בחופשיות. הם עשויים לפתוח עסק משלהם, הבנוי בחופשיות שהם דורשים לעצמם. אבל גם היפראקטיביות מנטלית היא בעיה בעבודה. אנשים עם ADHD מוצאים שהמחשבה שלהם רצה מהר מחבריהם לעבודה אם מישהו עם ADHD מנהל ישיבה, הוא /היא עלול לעבור במהירות מנושא לנושא מבלי להגיע לסיכום  של איזשהוא נושא. הישיבות נגמרות בהרבה דיונים ומעט החלטות. משתתפים אחרים בפגישות כאלה מרגישים סחוטים אחר כך. במובן מסוים הם נפגשו עם חוויית הADHD הרבה רעיונות נזקים לאוויר באותו זמן כמו ג'גלינג .

כמשתתפים אנשים עם ADHD יכולים להעלות רעיונות מצויינים אבל להעלות אותם בזמן הלא נכון, בוסים רגישים ירשמו את הרעיונות ויעלו אותם בזמן הנכון. אבל הרבה רעיונות טובים יאבדו כי אף אחד לא היה באותו עמוד.

במקרים מסוימים אנשים היפראקטיביים עם ADHD הם כוכבים חברתיים, רבים מהם טובים עם אנשים. האנרגיה שלהם עושה אותם כייפים להיות אתם, והם נהנים להיות עם אחרים. במשרד או מקום עבודה אנשים אלו יכולים לשפר את האווירה אבל הם גם עלולים להוריד את הפרודוקטיביות של המשרד. ולא רק שלהם אלא גם של אלו שהם מדברים אתם.

שוב רוב הכוכבים החברתיים האלה לא מתכוונים לרמות את החברה שלהם בשעות העבודה , אבל הם מוצאים הצלחה בקשרים החברתיים שמסיחה אותם משולחן העבודה. כל אחד שעובר הם מנסים לקשור שיחה מצליחה. זאת סיבה חשובה למה אנשים עם ADHD מצליחים בתפקידים המאפשרים להם מידה רבה של קשר עם אנשים, הם מנצלים את הצד החיובי של האהבה שלהם לקשרים חברתיים במקום להילחם בצדדים השליליים של עבודה ליד שולחן.

איך להצליח במקום העבודה?

לחפש טיפול – זה אמנם נשמע כמו תקליט שבור אבל הרבה מהבעיות שהעלינו קודם יכולות להצטמצם על ידי טיפול נכון כמו תרופות, ייעוץ, הדרכה התנהגותית ואימון כמובן.

תמצא את המקום שלך יש אספקטים מסוימים של ADHD כמו יצירתיות , חשיבה רחבה, אנרגטיות שיכולים להפוך אותך לעובד מצויין. אספקטים אחרים כפי שראינו יכולים לייצור בעיות . אתה צריך למצוא עבודה שמשתמשת בעוצמותיך ומצמצמת את חולשותיך. זה אולי אומר לעזוב את מקום העבודה ולחפש חברה אחרת. או שאתה יכול לדבר עם אגף משאבי אנוש בארגון כדי שיעזרו לך למצוא בארגון נישה שתתאים לך יותר. או שאתה יכול לדבר עם הבוס כדי שיעזור לך לקבל אחריות אחרת /תחומים אחרים .

הצב ציפיות הגיוניות הרבה מהתסכול של אנשים עם ADHD הוא השילוב של חלומות דמיוניים ומציאות מוגבלת . אתה יכול לראות לאן אתה רוצה ללכת – אתה יכול לראות זאת בוודאי יותר טוב מאנשים אחרים – אבל אתה לא מצליח להגיע לשם. במקביל לכך שאתה פועל לשפר את התוצרים שלך אתה יכול לקחת צעדים להפוך את חלומותיך ליותר מציאותיים .

פתח שיטה של צעדים קטנים ופרסים על מילוי כל צעד

הקף את עצמך באנשים הנכונים המשלימים את היכולות שלך

תארגן את אזור העבודה שלך בצורה שמתאימה לך

תנסה חבר מסייע

אל תתבייש לבקש עזרה

ביביליוגרפיה

נובוטני וויטמן – מבוגרים עם ADHD

Posted on

ADHD ותפקודי ניהול/ ראובן סדן (חלק 2)

ADHD ותפקודי ניהול/ ראובן סדן (חלק 2)

4. רגש: מתייחס לניהול כעסים והתאמת רגשות.

הקריטוריונים לאבחון הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות על-פי ספר האבחנה של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית אינם כוללים פריטים הנוגעים לרגשות. אך עדיין, מטפלים קליניים רבים מדווחים, כי מטופלים עם ADHD מתמודדים עם בעיית שליטה ברגשותיהם. רבים מבעלי תסמונת ADHD מדווחים על תגובות רגשיות שאינן פרופורציונליות לתסכול: פתיל קצר וסף גירוי נמוך.

5. זיכרון: הוא מכיל את התכונות כמו שימוש בזיכרון וגישה להיזכרות.

קשיים כרוניים עם זיכרון מאפיינים גם הם את תסמונת ADHD, אך הליקויים בדרך כלל קשורים ל "זיכרון הפעיל". לזיכרון הפעיל מספר פונקציות. אחת החשובות בהן היא להחזיק בפריט מידע פעיל במקביל לעבודה עם אחר. זיכרון פעיל הוא מעין יחידה חישובית שאינה רק אוגרת מידע, אלא גם מעבדת באופן פעיל מידע הנמצא בקשר עם התיקיות הנרחבות של זיכרון לטווח הארוך יותר. במילים אחרות, זיכרון פעיל עשוי להיות מושווה ל-RAM זכרון העבודה  של מחשב בשילוב עם מנהל התיקיות שלו ומנוע חיפוש.  היבט נוסף של הזיכרון הפעיל נוגע לשליפת מידע מתיקיות הזיכרון לטווח הרחוק. שליפה פגומה של מידע שנרכש הוא סוג של בעיית זיכרון.

הזיכרון הפעיל  מעורב גם במטלות אקדמיות, וגם באינספור היבטים בחיי היומיום, בעיות בשילוב מידע פנימי וחיצוני עשויות להיות בעלות השפעה מכרעת על יכולתו של אדם לקשר בין מידע חדש שזה עתה נרכש למידע שכבר מצוי במוחו.
חוקרי מוח החוקרים את תפקודי הזיכרון הפעיל טוענים, כי מה שכיום נקרא זיכרון פעיל אינו רק יחידת זיכרון של המוח, אלא מערכת מורכבת המערבת גם "קשב פעיל" וגם "זיכרון פעיל". שני אלה יחדיו משמשים בניהול שטף המידע המתמשך במוח. ליקויים כרוניים במערכת מורכבת זו הם היבט חשוב של תסמונת ADHD.

6. פעולה: פעולת בקרה וויסות עצמי.

מרבית התיאורים של ההפרעה הידועה כיום כ-ADHD מדגישים בעיות של התנהגות היפראקטיבית ואימפולסיבית. אנשים רבים המאובחנים עם הפרעה זו נוטים לפעול ללא מחשבה מוקדמת מספקת או שהם חסרי מנוחה והיפראקטיביים באופן כרוני, מתקשים להאט את הקצב ולשלוט במעשיהם באופן מדויק. ילדים עם ADHD נתפסים רבות כפרועים, חסרי מנוחה ואימפולסיביים, אינם מסוגלים לשלוט בשפתם וגופם באופן מספק ובכך נזקקים להשגחה רבה הרבה יותר מאחרים בני גילם.
בראון מתייחס למה שחוקרים זיהו כ"יכולת לקויה למעצורים" כבעיה העיקרית בסימפטומים אלו של היפראקטיביות ואימפולסיביות של ADHD. ברקלי (Barkley 1997) טען כי הליקוי ביכולת להפעלת מעצורים היא בעייתם העיקרית של אנשים בעלי ADHD, וכי מתוך כל תפקודי הניהול הלקויים בהפרעה, הוא זה שבו תלויה התפתחות התפקוד היעיל של כל שאר תפקודי הניהול. לדעתו של בראון  הדגשה יתרה של המעצורים כבעייתה העיקרית של ADHD מתעלמת מהקשר החיוני בין עיכוב פעולות ועיסוק בפעולות. למשל,זה כמו להתעלם מהצורך ללכת, החשוב באותה המידה כמו הצורך לעכב או לעצור. רוב ההתנהגויות דורשות את היכולת לפעול, לבצע משימה, כמו גם את היכולת להפעיל מעצורים, להימנע מלפעול.
סיטואציות חברתיות מציבות אתגר חשוב  עבור אנשים עם קשיים בבקרה וויסות עצמי של פעולות. במצבים אלו חייב אדם להעריך במהירות את הציפיות והתפיסות של אנשים אחרים, במטרה להתנהג כראוי. מתי יהיה זה ראוי לספר בדיחה או להתלונן על חוסר צדק. כמו כן לדעת אם ואיך להתעמת עם בוס, מורה, שותף לעבודה, לקוח, הורה, בן / בת זוג או חבר? משום שאנשים בעלי תסמונת ADHD מתקשים יותר לבקר ביעילות את ההקשר בו הם פועלים. קשות במיוחד סיטואציות בהן עליהם לבקר ולאמוד את הרגשות והכוונות של אנשים אחרים איתם הם מתקשרים. בקרה זו קשה אף יותר כאשר אדם בודק במקביל את תגובותיו בעודו מתקשר עם אחרים.  היבטים אלה מקשים עליהם  לפעול בקבוצה באופן יעיל.
רוב בעלי תסמונת ADHD מדווחים על קשיים כרוניים בהיבט אחד או יותר של פעולת עיכוב, בקרה עצמית, בקרת ההקשר העצמי, ונקיטת פעולה ראויה.

סיכום

ניתן לסכם את הקשיים של הסובלים מ-ADHD כפי שציין בארקלי במאמרו: "ADHD היא לא בעיה של לדעת מה לעשות אלא בעיה של לעשות את מה שיודעים בהקשר הנכון" (1997, 86 Barkley).

חשיבות הנושא של תפקודי ניהול בהקשר האימון היא בכך  שתהליך האימון אמור לסייע לאותם מבוגרים הסובלים מADHD לשפר את תפקודים אלו, לעקוף אותם ולמצוא אסטרטגיות המפחיתות את השפעתם .

ביביליוגרפיה :

American Psychiatric Association, (2000) The Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders- Fourth Edition.

Barkley, R., (1997),Behavioral Inhibition, Sustained Attention, and Executive Functions"Constructing a Unifying Theory of ADHD

Brown, T., (2005). Attention Deficit Disorder: The Unfocused Mind in Children and Adults. New Haven, Conn.: Yale University Press.

Posted on

אימון ADHD וניהול זמן

חת הבעיות היותר בולטות של ישראלים בכלל ושל מתבגרים ומבוגרים עם ADHD בפרט היא ניהול זמן. במאמר זה אתייחס לנושא זה, ראשית אתייחס לקשיים המאפיינים את ניהול הזמן של אנשים עם ADHD, ובהמשך דרכים לשיפור ההתנהלות. דני בחור צעיר וביישן בן 24 שפגשתי לפני שבע שנים עסק בתחום עריכת הוידיאו, הוא היה מאד מוכשר בתחום זה ועסק בו מגיל צעיר מלימודיו בתיכון, הבעיה שבה נתקל ושעלתה כבר בפגישתנו השנייה היתה פער גדול בין הערכות הזמן שלו לפרויקטים ובין הזמן שהם לקחו בפועל. כתוצאה מכך הוא טעה בהערכות המחיר שנתן ובמועדי סיום העבודה שנתן ללקוחות, טעויות אלו הכניסו אותו למתח גדול ולתחושה לא טובה עם התקדמות העסק שלו. הפתרון שבנינו ביחד היה יצירת דף הזמנה/תכנון פרויקט, דני העלה את השלבים השונים הנחוצים לצורך ביצוע פרויקט של עריכת וידאו, הערכנו את השלבים ואת הזמנים הנחוצים בכל שלב. מאותו רגע לכל פרויקט הכין דני טופס כזה, תוך שבועיים ההתנהלות השתנתה, מצב הרוח השתפר פלאים, מבחור שפוף ומוטרד ראיתי בפגישה הבאה בחור זקוף,