Posted on

קשר השתיקה של הADHD

אחד המתאמנים שלי מנהל בכיר בחברה. סבל מדיכאון ולחץ כתוצאה מחוסר הערכה וכבוד מצד המנהלים העמיתים ומצד חלק מהעובדים, למרות  שהלקוחות כבדו ואהבו אותו והוא הגיע להישגים מרשימים במכירות שהוא התחום עליו הוא אחראי. בעקבות תהליך אימוני שעבר החליט דני(שם בדוי) לגשת למנכ"ל החברה ולשתף אותו בקשיים שלו שנובעים מקשיי הקשב. השיחה היתה מדהימה בעקבותיה פנה המנכ"ל למנהלים העמיתים ודרש מהם לשתף פעולה באופן מלא עם דני ולסייע לו בכל פניה, הזהיר אותם שאם לא יעשו זאת יסתבכו אתו, בנוסף ביקש מדני לשתף אותו בכל בעיה והדובדבן שבקצפת, מינה לו מזכירה אישית שתסייע לו בעבודתו.

אני אישית גיליתי לפני כעשר שנים שאני בעל ADHD דבר שסייע לי להבין טוב יותר  הרבה דברים שקרו לי בחיי, ועזר לי לפתח אסטרטגיות פעולה טובות יותר ביחד עם קבלה עצמית שאפשרה לי שקט פנימי.

ולמה אני מספר  את הסיפורים  האלה?

אנשים רבים חיים עם הקשיים הנלווים לADHD, אם זה בארגון, אם בניהול זמן, בקבלת החלטות, או שהקושי קשור לתחומים כמו ניהול רגשות וכעסים. הם לא יודעים שזה מקור הקושי, ואם יש להם חשד אינם עושים אתו דבר, בוודאי שאינם חושפים זאת במקום העבודה. הדרכים שבהן מגיעים אנשים לטיפול  מגוונות, חלקם מגלים זאת דרך ילדם, חלקם נשלחים אלי על ידי הנשים שלהם או ההורים אבל רובם לא מודעים וכמובן לא עושים כלום. יש גם עדיין סוג של קשר שתיקה שמונע אנשים אפילו להגיד לעצמם "אולי  יש לי בעיית קשב?" "אולי כדאי לאבחן או לטפל בקשיים".

הנתון ששמעתי מאנשי מקצוע שונים הוא ש80 אחוז מהמבוגרים(שמונים) עם   ADHD  אינם מאובחנים.

אז לסיכום לא בטוח שנכון לכל אחד לגשת למנהל שלו ולשתף אותו בעניין הADHD. אבל אין לי ספק שברגע שתעשו את הצעד לאבחון ובוודאי לטיפול, בטוח שתרוויחו שינוי גדול בחיים.

 

Posted on

כוחה של הצ'ק ליסט או איך לעשות דברים נכון

לפני שנים למדתי מאימי (בת 80 וADHD לא מאובחנת) את כוחה וחשיבותה של הצק ליסט- רשימת משימות לביצוע בפרויקט. כשהייתי צעיר שמתי לב שכל פעם שהיא יצאה מהבית היו מספר דברים שהיא הקפידה לעשות באופן קבוע(סגירת גז, נעילת דלת, לקחת מפתח לבית וארנק). במשך השנים הפנמתי את ההרגל  הזה בחיי וניסיתי להעבירו לילדי(עדיין עובדים על זה). לאחרונה נתקלתי במאמר של טים פריס המתבסס על ספרו של רופא מנתח בשם ד"ר אטולה גוואנדה – "המניפסט של הצ'ק ליסט".

הספר עוסק בכוחן של הרשימות. אנשים חושבים שצ'ק ליסט מיועד לאנשים שנמצאים בתחתית הסולם, וד"ר גוואנדה סותר זאת. הוא טוען שאנשי מקצוע בעולמנו נדרשים להתמודד עם מורכבות הולכת וגדלה במקצועם. כמו להטיס מטוס, לבצע ניתוח מסובך ועוד…

הוא מנתח סוגים של טעויות שאנחנו עושים: יש טעויות שאנחנו עושים מתוך בורות (טעויות שאנו עושים מכיוון שאיננו יודעים מספיק) ויש טעויות טיפשיות(טעויות שאנחנו עושים מכיוון שאיננו משתמשים כראוי במה שאנחנו יודעים) כישלונות בעולם המודרני ברובם נובעים מהסוג השני של הטעויות. לדוגמא בתחום הרפואה-הניתוחים. המשימות השגרתיות של מנתחים נעשו כל כך מורכבות עד שטעויות מסוג כזה או אחר מתבקשות. הפתרון של גאוואנדה  הוא שמומחים צריכים צ'ק ליסט, מדריכים כתובים שמלווים אותם דרך השלבים החשובים בכל תהליך מורכב. הצוות של גאוונדה פיתוח צ'ק ליסט בטוח למנתחים והוא מופץ בכל העולם עם תוצאות מרשימות.

צוותו של גאוונדה נעזר באנשי חברת התעופה בואינג שמפתחת מאות רשימות צ'ק ליסט להתמודדות עם מצבי משבר תעופתיים.

ולחיים שלנו, אין ספק שלכל בעל מקצוע ובוודאי ל ADHD צ'ק ליסט יכול להוות פתרון מצוין שעוזר להתגבר על זיכרון עבודה לקוי ועל אימפולסיביות. תכינו לעצמכם צ'ק ליסט לכל פרויקט ותחסכו הרבה תקלות.

 

Posted on

קבוצת האימון כמנוף לשינוי

בימים אלו אני נמצא בעיצומה של קבוצת האימון הרביעית שלי. זאת אחת החוויות המשמעותיות שחוויתי כאדם וכמאמן, התהליך שעוברים המשתתפים בקבוצה מביא אותי למסקנה שהאפקטיביות של קבוצת אימון אינה נופלת מזו של האימון האישי ולעיתים אף עולה עליה.

האווירה הקבוצתית של מפגש עם אנשים איכותיים שיחד עם זאת מושפעים על ידי הADHD שלהם גורם לחברים בקבוצה להתבונן בפתיחות ובעומק בקשיים שהם מתמודדים אתם, ההבנה והאמפתיה גורמים לאנשים להרגיש בנוח, לדבר על הקשיים ולמצוא דרכים טובות יותר להתמודד אתם.

הניסיון הרב המשותף בנוסף לידע והניסיון שלי כמנחה מאפשרים לקבוצה להעלות פתרונות יעילים וחדשים בתחומים שונים ולהבין טוב יותר את הקשיים. לעיתים גם קבלת הקושי מהווה שינוי משמעותי כי היא מקלה על תחושת אי הנחת התמידית ומאפשרת להתמקד בדברים החשובים באמת.

התגובות של אנשים המשתתפים בקבוצה מרגשות. הערות כמו "אנשים אומרים לי שאני הרבה יותר רגוע…",  "…החיים שלי השתנו מרגע שהצטרפתי לקבוצה…", " …זה  מאד מעודד לראות שיש עוד אנשים שמתמודדים עם קשיים דומים…"

לסיכום השילוב של קבלת כלים יעילים שנוסו בהצלחה על ידי אנשי ADHD אחרים ביחד עם הבנה מעמיקה של המקומות בהם הADHD משפיע עלינו ושינוי בעמדות כלפי תחומים שונים מאפשרים למשתתפים לעשות שינוי משמעותי בחייהם.

Posted on

יזמים צעירים

יזמים צעירים

העיסוק בנושא היזמים עם ADHD  לקח אותי למקומות שונים. אחד מהם הוא מערכת החינוך והתייחסותה או חוסר התייחסותה לאופיים המיוחד של הילדים והנערים עם הפרעת הקשב.

ברור מהשיחות עם היזמים שהמאפיינים של יזמות הכוללים אנרגיה גבוהה, התלהבות, כריזמה, מסירות גדולה, ויצירתיות שהביאו אותם להצלחה כיזמים בבגרותם, היו שם כבר בילדות.

למערכת החינוך ניתנת האפשרות להסתכל על אותם ילדים, לזהות את תחומי העניין והחוזק שלהם ולאפשר להם להתבטא באותם תחומים. גישה זאת גם עולה מהספר המצוין של בוב ברוקס "זרעים של הערכה עצמית" שקורא לתחום ההצלחה" אי ירוק". באותם מקרים מעטים שבהם המערכת מתנהגת אחרת גם בית הספר וגם התלמידים יוצאים נשכרים.

ואני אתן שתי דוגמאות:

יוסי ילד מוכשר מאד ונמרץ מאד עסק מגיל צעיר במוסיקה, בית הספר היסודי שבו למד חיבר אותו להרכב מוסיקלי שניגן בכל אירועי בית הספר בחגים, ובמסיבות. יוסי  גדל כנער עם הערכה עצמית גבוהה במידה רבה בזכות המקום שקיבל בבית הספר היסודי, הוא המשיך לנגן גם בתיכון ועד היום הוא מנגן בהרכב מוסיקלי.

אורן התחבר בגיל צעיר לתחום האלקטרוניקה, הוא ניצח בתחרות בבית הספר היסודי, בתיכון השתלב במגמת אלקטרוניקה, השתתף ביחד עם צוות מבית ספרו בתחרות רובוטים, זכה במקום שני, בעקבותיו נסע לתחרות בינלאומית בארצות הברית, למד לעתודה והתגייס לצבא לתחום שלמד. אין ספק שההזדמנויות שניתנו לו במערכת החינוך ובעיקר בתיכון אפשרו לו להביא לידי ביטוי את היצירתיות, האנרגטיות וההתלהבות. חוויות אלו יהוו את הבסיס להצלחתו בעתיד.

חוויות ההצלחה האלו גם יחזקו את המוטיבציה ללימודים עצמם כפי שקרה עם אורן ויוסי.

ישנן עוד דוגמאות רבות, כמובן שמערכת החינוך יכולה לעשות הרבה יותר, לאפשר לאותם ילדים למצוא את מקומם ולאפשר להם חוויות חיוביות יותר מהלימודים שבדרך כלל אינם תחום חוזק ואולי אף לחזק את המוטיבציה ללימודים כאמור.

חשוב לציין שגם להורים יש תפקיד חשוב, הם צריכים לעזור לילד לגלות את תחום החוזק שלו, לפתח אותו ולהפוך אותו לגרעין של עוצמה שייתן לו בסיס להצלחה בבגרות.

Posted on

3 עקרונות פשוטים וחיוניים לניהול זמן ביומן אישי לADHD

לפני כעשרים וחמש שנים הכרתי את אשתי אתי, באותם ימים עבדתי כרכז נוער במתנ"ס בירושלים, סדר היום שלי היה די עמוס ואת פגישותינו נהגתי לציין ביומן אישי – ארגונית שבו השתמשתי באותה תקופה. אתי שראתה זאת קצת "נעלבה" שאני זקוק ליומן כדי לזכור את פגישותינו ולא יכול לזכור דבר כה חשוב ללא אמצעי עזר. במבט לאחור אני מבין שכיון שהרגשתי שהזיכרון שלי לא מוצלח במיוחד הטמעתי באדיקות את ההרגל של לרשום ביומן כל דבר. מאז עברו הרבה שנים אבל לאחרונה מצאתי שרבים מהמתאמנים שלי אינם מצליחים להטמיע את נושא ניהול הזמן ביומן ומכאן באות השורות הבאות. ישנם שלושה עקרונות.

1.    יש לרשום כל משימה עתידית ביומן. הכוונה לכל פגישה, משימה שקשורה לעבודה ו/או לבית ואפילו לתחומים חברתיים. יש לעשות זאת באותו רגע שבו עולה הנושא. זה הבסיס להכל לעיתים אנחנו דוחים אומרים לעצמנו שנרשום אח"כ וזהו מוקש שמאפשר לזיכרון החלש לטווח קצר לפגוע בנו. חשוב מאד להשתמש באמצעי אחד של ניהול זמן, ולא לפזר את המידע במספר יומנים.

2.    יש לייצור הרגל של קריאת הכתוב ביומן( אגב היומן יכול להיות מכל סוג שהוא יומן שבועי רגיל, ארגונית, מחשב כף יד ותוכנת אאוטלוק במחשב הביתי) הכוונה בהרגל היא לדוגמא כל בוקר וערב, כל שעה, בין פגישות ומשימות. כמובן שאם לא נקרא מה כתוב ביומן לא נזכור מה אנחנו אמורים לעשות וזה לכאורה טריויאלי אבל חשוב מאד.

3.    ביצוע של כל מה שכתבנו– זה החלק הקשה ביותר אבל לא נגיע אליו אם לא נבצע את שני העקרונות הקודמים, ואיני מכיר דרך יעילה יותר להתנהלות מאשר לרשום לקרוא ולבצע. גם אם איננו מספיקים לבצע את מה שתכננו, עדיין יש לנו עוגן, נקודת ייחוס שממנה אפשר להתקדם, להעביר את המשימה ליום המחרת, לבצע אותה מאוחר יותר, מה שחשוב שאנו שולטים במשימות ובלוח הזמנים שלנו.

Posted on

למה קבוצת אימון למבוגרים עם ADHD ?

בשנים האחרונות עולה המודעות לנושא ADHD במבוגרים, מועלות דרכים רבות ומגוונות לטיפול. אולם כמו לגבי ילדים שם מומלצת הגישה המערכתית המשלבת הדרכת הורים, טיפול תרופתי, עבודה התנהגותית ואסטרטגיות למידה, בהתאם לצרכים האישיים של הילד.

גם אצל מבוגרים מניסיוני ומתוך הספרות המקצועית, שילוב דרכים שונות הוא הנוסחה האופטימלית : טיפול תרופתי, פסיכותרפיה או טיפול פסיכולוגי ,שיטות להרגעה עצמית כמו יוגה, מדיטציה ודומיהן, אימון מוחי וכמובן אימון אישי. מסגרת נוספת אשר יכולה לתרום רבות למבוגרים רבים אשר מתמודדים עם קשיי הADHD היא קבוצת אימון. המשלבת קבלת כלים תמיכה והפרייה הדדית בין המשתתפים.

בחודשים האחרונים התחלתי לקיים קבוצות אימון למבוגרים, קבוצה אחת הסתיימה לפני כחודשיים. בעקבות פניות של אנשים לקיים את הקבוצה בתל אביב כדי לאפשר להם להשתתף, מצאתי מקום נחמד ונוח בבית השחמט ברמת אביב.

ולשאלה שבכותרת, למה חשובה קבוצת אימון, היא חשובה מכיוון שהיא מאפשרת לכל אחד מהמשתתפים, להתמקד בהשגת המטרות האישיות שלו בעזרת המאמנים וחברי הקבוצה. בקבוצה קטנה לכל אחד יש אפשרות לקדם את איכות חייו וגם לסייע לאחרים בהתקדמותם.

בקבוצה  קיימת דינמיקה של תמיכה, לימוד ושיתוף בהצלחות.

האמפתיה וההבנה מאפשרות יצירת מרחב תומך ומקבל.

הכימיה בתוך קבוצת ה"איידאייצ'דיים", מאפשרת לנו להבין טוב יותר את הגורמים המשפיעים על חיינו, וכמובן לעזור אחד לשני.

הקבוצה מאפשרת הזדמנות ללמוד מהצלחות בהתקדמותם של אחרים, ולקבל השראה אישית.

באילו נושאים נעסוק בקבוצה ?

ניהול זמן /ארגון והבנייה /התנהלות והתארגנות כספית/עובדות ופרשנויות

הערכה עצמית/השפה החברתית קשרים חברתיים/ניהול כעסים וקונפליקטים

מנחים:

ראובן סדן : מ"א בייעוץ חינוכי, מאמן מתבגרים מבוגרים ויזמים עם ADHD מנכ"ל ICA איגוד המאמנים הישראלי לADHD .

נטלי זטלר: מ"א בביולוגיה, מאמנת אישית התמחות בADHD , מכון קשר, הבית של תמר.

לפרטים והרשמה :

טלפונים : 09-7485566  נייד 050-2516709

מייל  :  sadanreuven1@gmail.com