Posted on

"יש לך המון פוטנציאל !!! "

 לפני יותר מארבעה עשורים שמעתי את המשפט הזה בעצמי בבית הספר. הרבה מאנשי הADHD שפגשתי במהלך השנים (ולא רק הם) שמעו גם הם את אותו משפט בילדותם. שבועיים לפני קבלת התעודות נזכרתי במשפט נפוץ זה. ( אגב משפט טוב יותר שגם בו נתקלתי היה" עליך לשפר את הריכוז")

" יש לך פוטנציאל " זהו משפט הנאמר בעיקר על ידי מנהלים, מורים ויועצים ולעיתים גם על ידי הורים. מסתבר שמשפט זה לא נס ליחו והוא נאמר גם בימים אלו.

אז מה עומד מאחורי המשפט הזה ? עומדת ההנחה (השגויה) שהילד או הנער הינו בעל פוטנציאל גדול ובשל איזשהי סיבה נעלמה (בעיקר עצלנות/חוסר רצון/ אדישות ) הילד אינו מגיע להישגים המצופים ממנו.

האח של משפט זה, גם הוא משפט חכם  " כשאתה רוצה אתה יכול", מאחוריו עומדת ההנחה האידיוטית שהילד בוחר לא לרצות.

שתי טעויות גדולות עומדות מאחורי המשפטים האלו וחשוב מאד להדגיש ולהעביר אותם לכל מי שעוסק בחינוך.

הטעות הראשונהההנחה שהילד לא רוצה להצליח, לקבל ציונים טובים, לקבל הערכה מהמורים, הערכה מחבריו התלמידים ומהוריו על הישגים לימודיים. אין ילד שלא רוצה, הבעיה שזה לא הולך כל כך בקלות.

הטעות השנייה – התפישה שלילד יש פוטנציאל והוא בוחר לא לממש אותו. יש כאן העברת אחריות מהמורה למגרש של הילד. במקום לנסות להתאים את דרכי ההוראה, את ההתייחסות, במקום לאתגר את הסקרנות הטבעית של הילדים והנערים, יש כאן ניסיון להעביר אליהם את האחריות. יש לכם פוטנציאל ואם תרצו תצליחו וזה לא קשור לכאורה לרמת ההוראה לרמת הקשר בין המורה לתלמיד,  רק לרצון התלמיד.

גורם נוסף שמטעה את הסביבה.  לפעמים ADHD  מצליחים להגיע להישגים, לעשות את הדברים טוב. ואז בא המשפט" אתה רואה כשאתה רוצה אתה יכול" שוב פעם טעות גדולה. הילד רוצה תמיד אבל הרבה פעמים זה לא מצליח ולפעמים זה כן מצליח. אין לזה קשר לרצון. קשיי הריכוז המיקוד, המוסחות, בעיות הזיכרון וההתנהלות הרגשית הלוקה הם המפריעים להצליח.  לפעמים ההיפך הוא הנכון, דווקא הרצון הרב יוצר לחץ נפשי, חרדת בחינות ותוצרים הרבה פחות טובים.

כמובן שיש דרכים טובות יותר לגייס את הילד, הנער ללמוד.

Posted on

עשרת הדיברות לאנשים עם ADHD

 1.מטרות– עשו לכם מטרות ברורות, מפורטות, מציאותיות ומדליקות כדי שדרככם תהיה בהירה ולא תסטו לצדדים.

2.ADHD–  לימדו את הפרעת הקשב על מרכיביה השונים התפקודיים, הארגוניים והרגשיים, למדו כיצד היא משפיעה עליכם והתיידדו עם המרכיבים הטובים והרעים שלה.

3. הזמן– הוא ידידכם החשוב, למדו להבין כיצד הADHD מקשה עליכם, למדו כלים לניהול זמן, הטמיעו אותם בהתנהלותכם היומיומית והפכו אותם להרגלים.

4. קבלת החלטות– קבלת החלטות היא מרכיב חשוב וקשה בחייכם, התאמנו בקבלת החלטות קטנות במהירות(הזמנת מנות במסעדה) כדי שייקל עליכם לקבל החלטות גדולות, אמצו עקרונות לקבלת החלטות ופעלו על פיהם בנחישות.

5. ארגון- למדו טכניקות לארגון, ביצוע מיידי (לפני שהזיכרון או האימפולסיביות יפריעו), חלקו משימות משעממות ומורכבות ליחידות קטנות ומוגדרות ותגמלו סיום מוצלח של פרויקטים.

6. ניהול רגשות– אנשים עם ADHD מרוקנים את מיכל הדלק הרגשי במהירות, אמצו דרכים למילוי מיכל הדלק הרגשי באמצעות: ספורט, מטרות מדליקות, חשיבה חיובית, מנוחות קצרות.

7. ניהול כעסים ורגשות– כעס הוא חלק בלתי נפרד מחיינו אבל חשוב לדעת לנהל אותו, למדו מה הטריגרים שלכם? אמצו דרכים לקירור כעסים, למדו להפנות את הכעס למקום פרודוקטיבי, כדי לתקן את הדרוש תיקון, ולא פחות חשוב שחררו את הכעס לאחר ששרת אתכם.

8. חברות– מצאו לכם חברים, טפחו את הקשרים, למדו לנהל קשרים חברתיים בצורה פתוחה, רגישה ואפקטיבית. הם יתנו לכם את האנרגיות הדרושות להתמודדות עם האתגרים היומיומיים.

9. הערכה עצמית– זה נשמע פשוט אבל ברור שזה לא. מצאו את אזורי הכישרון שלכם, פעלו ללא לאות, עדיף פעולה שנכשלתם בה(ולמדתם) על פני חוסר פעולה שמותיר אותכם באותו מקום בו הייתם.

 10. בקשו עזרה- למדו להיעזר באחרים כדי להתמודד טוב יותר עם האתגרים שה ADHD  מציב בפניכם, שיתוף אחרים אינו מעיד על חולשה נהפוך הוא, הניסיון מלמד שרבים ישמחו לסייע לכם, האינטראקציה עם אחרים תמיד משתלמת, וקרוב לוודאי שנדיבותכם וטוב לבכם מביאים אתכם למצב שאתם מרבים לסייע לאחרים אבל מסתייגים לבקש עזרה. תופתעו כמה הפנייה לאחרים תיטיב אתכם.

Posted on

כוחה של קבוצה וההבדל בין גן עדן לגיהנום

סיפור מיוחד הממחיש את עוצמתה של קבוצת אימון לADHD:
סיפור חסידי ישן מספר על רב שניהל שיחה עם אלהים על גיהנום וגן עדן . "אראה לך איך נראה גיהנום", אמר לו אלהים, והוביל את הרב לחדר ובו קבוצת אנשים מורעבים ונואשים, ישובים סביב שולחן עגול גדול. במרכז השולחן ניצבה קדרה ענקית מלאה תבשיל מעורר תאבון, חם ומהביל, שהספיק לכולם לשבוע עם השאריות. התבשיל העלה ריח ניחוח שגירה את בלוטות הרוק בפיו של הרב. אבל אף אחד לא אכל. כל אחד מהסועדים אחז בידו כף בעלת ידית ארוכה מאוד- ארוכה מספיק להגיע לקדרה ולהעלות מן התבשיל מלוא הכף, אך ארוכה מדי להביא את האוכל אל פיו. הרב ראה שסבלם אכן נורא, והרכין את ראשו בחמלה.
"עכשיו אראה לך את גן העדן", אמר אלהים, והוביל אותו לחדר אחר, זהה לראשון: אותו שולחן עגול גדול, אותה קדרה ענקית עם אותו תבשיל, ואותן כפות בעלות ידית ארוכה. אבל הפעם שרתה בחדר שמחה גדולה: כולם נראו שבעים ומרוצים, שמנמנים וסמוקי לחיים, בריאים וקורנים מנחת.
הרב לא הבין, והביט בתמיהה אל אלוהים.
"זה פשוט מאד", אמר אלהים, "אבל מחייב יכולת מסוימת. אתה מבין, האנשים בחדר הזה למדו להאכיל איש את רעהו!"( מתוך טיפול קבוצתי תיאוריה ומעשה מאת ארווין יאלום עם מולין לשץ)

Posted on

10 סיבות למה לא להשתתף בקבוצת אימון

10 סיבות למה לא להשתתף בקבוצת אימון

  1. יש כל כך הרבה דרכי טיפול!!!
  2. הסתדרתי עד היום לא רע( חוץ מעבודה, זוגיות וחברים).
  3. אין לי כסף בשביל זה, יש סדרי עדיפויות בחיים וטיפול בADHD ממש לא בעדיפות.
  4. אין לי זמן, איפה אני אכניס את זה, העבודה שואבת אותי, הילדים דורשים תשומת לב, אשתי טוענת שאני לא מבלה אתה מספיק!!!
  5. למה אני צריך לשלם למישהו כדי שהוא יסביר לי מה הבעיות שלי אני מכיר אותן הכי טוב מכולם.
  6. מה אני צריך לספר לאנשים מה מפריע לי, מה הקשיים שלי, מה החולשות שלי, ואם הוא יספר לאחרים?
  7. בשנה הבאה יהי לי יותר זמן ואז אלך לקבוצת אימון
  8. לא מעניין אותי לשמוע על הבעיות של אחרים בקושי אני מסתדר עם הקשיים שלי.
  9. אני קראתי באינטרנט המון מאמרים מה כבר אפשר לחדש לי ?
  10. את זאת תוסיפו אתם

את כל הסיבות האלה כבר שמעתי אתם מוזמנים להוסיף עוד סיבות לרשימה.

ו 10 דברים שאמרו משתתפים בקבוצות אימון כאלו שהחליטו בכל זאת להשתתף בקבוצה

תמיר: מטפל, בעל ADHD, " חבל שלא השתתפתי בסדנה כזו לפני 10 שנים, בתחילת דרכי…"

רונן: ההתייחסות לניהול-העצמי כ- ADHD הינה קריטית, לא פחות מכל שעור עסקי.

דורון': נהניתי ולמדתי רבות על ניהול זמן ואירגון… חזקתי את יכולותי להיות רגוע ולא לקחת כעסים.

אורן: ההשתתפות בקורס תרמה לי רבות בהבנת התגובות שלי והקשיים אותם אני חווה.

טל: ..למדתי לתכנן את עתידי המקצועי. היום אני יודע טוב יותר מהם תחומי העניין והחוזקות שלי ולכוון את עצמי לתחום העיסוק שאני טוב בו.

חיים': הקבוצה סייעה לי מאד להגיע להבנה עצמית, מבחינה אישית ומבחינת העסק… מה שהיה משמעותי במיוחד עבורי הוא ניהול-הזמן וניהול הכעסים.

מירי: הפרויקט תרם בכך שבעצם נפתח אצלי משהו שלא הבנתי קודם לכן, בניהול העסק…הפרויקט נתן לי להבין שבעצם אם לא הייתי מגיעה לכאן- לעולם לא הייתי יודעת שה- ADHD שלי יוצר לי בעיה עם תכנון, ניהול זמן וארגון. הפרויקט נתן לי  כלים לעזור לעצמי בארגון ובניהול העסק שלי.

אבי: הקבוצה שפרה אצלי את סדר הקדימויות, ההתמקדות בתעדוף . אני עובד על תכנון. עדיין מתקשה בקבלת החלטות.

יוסי: בעקבות הקבוצה גברה  אצלי המודעות לבעיות, ועל ידי כך הערנות למיומנויות המסייעות לפתרונן החלקי, לפחות. חלו בחיי תמורות שמשמעותן בלתי מבוטלת. המפגש עם קבוצת אנשים בעלי מכנה משותף- מאתגר ומלמד.

אביבה: סדר היום שלי יותר מתוכנן ,למדתי אסטרטגיות לניהול זמן, למדתי להתמודד עם קושי בתחושת הזמן, לרשום יותר כדי להתגבר על בעיות זכרון, לעשות סדר בין חשוב ודחוף, לדעת להתארגן מחדש אן יש שינוי בתכניות, יש לי הרבה יותר מודעות ואולי הכי חשוב למדתי את החוזקות שלי.

גדי: אני לוקח מהקבוצה את ניהול הזמן , את הנושא של פתרון בעיות, לשבת מול בעייה ולפתור אותה. הצפת הידע והנגיעה גם אם לא יעשה עם זה משהו כרגע , תבנית הפתיחה מאד נחמדה.

עמוס : לוקח הרבה יותר מודעות להתנהגויות של הADHD , לוקח חינוך עצמי להכניס הכל לאאוטלוק מבין למה זה חשוב ואיך זה מכניס לסדר יום יעיל יותר. קיבלתי הרבה מאד אינפורמציה חשובה ועל זה מודה, היה מאד מעניין.

כרמית: הקבוצה הועילה לי בעיקר באבחון הבעיה שלי ובהכרה שאני אכן מתפקדת שונה מרוב האנשים. היה מדהים לראות עד כמה אנחנו, אנשי ה-ADHD סובלים מסימפטומים דומים. השיתוף הזה נותן כוח ובעקבותיו אני מרגישה פחות   "לא מוצלחת " ומבינה שאינני עצלנית או טיפשה, אני פשוט בנויה קצת אחרת. אומרים שמודעות היא 50% מהפתרון. אז הסדנא דחפה אותי ללכת  לאבחון, מקווה להתחיל לקחת ריטלין ומקווה שזה יעזור לי להתרכז ולהתקדם להגשמת המטרות שלי.

Posted on

לצאת מעבדות לחרות/ רוית חבשוש

לצאת מעבדות לחירות….

 בדיוק לפני שנה יצאתי מעבדות לחירות..

רוית חבשוש לבלוג מסע מופלא

 לאתר של רוית חבשוש

 אחרי שנים רבות של התלבטויות, ספקות ותסכול מעבודתי כשכירה (והתקף חרדה אחד…) החלטתי להעז, להתפטר מהעבודה ולהגשים את החלום שלי: להתפרנס מהתשוקה הגדולה שלי למסעות וצילום גיאוגרפי.

 החלק הקשה ביותר היה השינוי המחשבתי – להאמין בעצמי וביכולת שלי לעשות שינוי ולחיות את החיים אחרת ממה שהורגלתי וחונכתי.

 ההתמודדות הבאה הייתה עם הסביבה שלא תמיד תמכה בהחלטה שלי לעזוב עבודה בטוחה ומסודרת לטובת הרפתקה לא ברורה, בייחוד בגילי המופלג…

אין ספק שהחלק ההתחלתי הוא המפחיד ביותר בייחוד כשלא רואים את הדרך בצורה ברורה. עדיין לא הייתי בטוחה אם אני עושה את הצעד הנכון ושלא אתחרט על כך בעתיד, אבל בכל יום התקדמתי בצעד אחד קטן.

השינוי מחייב לצאת מגבולות הנוחות – נאלצתי להתמודד עם פחדים, חוסר ודאות וגם דברים שלא תמיד רציתי להתמודד עימם. שיחת המכירה הראשונה שלי הייתה המשוכה המפחידה ביותר, אבל ברגע שעשיתי אותה – ראיתי ש"נשארתי בחיים" ושהפחד היה גדול יותר מן המעשה עצמו.

לשמחתי התברכתי בחברים יקרים שליוו ותמכו בי, כל אחד בדרכו: יואל שתרוג – מורה לצילום ובעיקר לחיים, משה הרשקו החונך העסקי שלי שמלווה אותי באכפתיות כאילו זה העסק שלו עצמו, ראובן סדן – שלימד אותי לאהוב את הפרעת הקשב שלי והראה לי איזו מתנה נהדרת קיבלתי ועוד רבים אחרים…

אני עדיין הולכת בדרך לא ידועה אבל כבר יודעת שזו הדרך שבה אני רוצה ללכת ומאמינה כשכאתה עושה משהו מתוך אהבה ותשוקה אמתית – אתה תצליח…

מאחלת לכולנו לצאת מעבדות לחירות, להתמודד עם פחד או מחסום כלשהו ולגלות עד כמה זו חוויה משחררת ומעצימה…

החופש הגדול ביותר הוא לחיות את החיים שאתה חולם,  בדרכך…

חג חירות שמח…   

Posted on

חברות, ניהול רגשות וADHD

 

בחודש האחרון בעקבות פטירתה של אמי, נחמה, הייתי שרוי בתקופה רגשית לא קלה. לאחר השבעה שמלאה בתעסוקה ולא נותנת זמן לחשוב, נוצר חלל. חסרות השיחות כל בוקר, המפגשים בשלישי ושבת והשיתוף בחוויות הילדים בצבא.  החזרה לשגרה לוקחת זמן וכתיבת פוסט עוד יותר קשה. אבל מתוך הקושי עלה נושא חשוב בעיני והוא תפקידם של חברים בחיינו בכלל ובחייהם של האנשים עם  ADHDבפרט.

ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם ADHD  מיחסים חשיבות רבה לקשרים חברתיים, גם אם הם מתקשים ביצירת קשרים, אין הדבר אומר שזה לא חשוב להם.

יצירת קשרים חברתיים כרוכה במיומנויות חברתיות, יכולת יצירת קשר, הצגת עצמי, שאלת שאלות, מתן מחמאות ועוד כישורים רבים שלחלק מאנשי הADHD באים בקלות ולחלקם בקושי רב.

לאחרונה חשבתי על קשרים חברתיים והקשר שלהם עם ניהול רגשות, כנראה שיש סיבות טובות מדוע אנשי ה ADHD מחפשים חברות, יש בקשרים משוב, עניין, תמיכה, חיזוקים והיבטים נוספים התורמים רבות לאיכות חיינו.

מכיוון שלאנשים עם  ADHD יש קושי בניהול רגשות, אין ספק שלחברים יש תפקיד מאד חשוב, במיוחד במצבים של משברים, מצבים כמו אבל, פרידות, שינויים.

האפשרות להיעזר בכתף תומכת, אוזן קשבת, עצה טובה ועידוד אין כמוהם כדי לסייע להתגבר על הקשיים. התחושה שאתה לא לבד, שיש אנשים שחושבים עליך, שאכפת להם ממך, יש בה עוצמה גדולה.

מסתבר שגם היהדות חשבה על הדברים, ביצירת מסגרת המאפשרת את התמיכה(מלבד כמובן הכבוד שאנו נותנים לנפטר בכך שאנו עוצרים את חיינו לשבוע ומקדישים את הזמן למחשבות ולזיכרון) השבעה מאפשרת מסגרת לגיטמית ומכובדת לפגוש אנשים יקרים לך, להתחבק, לקבל תמיכה ואהבה.

מכאן המסקנה הברורה היא יש משהו טבעי וחשוב בצורך הזה בקשרים חברתיים בריאים ומספקים העולה כבר מגיל צעיר. גם אם בגיל הצעיר לא מובנים הצרכים מאחורי חיפוש החברות. בגיל מבוגר יותר אנו יודעים להעריך את הערך הגדול שקיים בחברות וכמה חשוב להשקיע בשמירה על הקשרים, כי כמו בכל תחום ככל שאתה משקיע בחברות כך היא חוזרת אליך ובגדול.

מוקדש באהבה רבה לכל חברי שהיו אתי.

Posted on

"צריכים להכניס ריטלין למים של הכנסת "רחבעם זאבי גנדי ז"ל

"צריכים להכניס ריטלין למים של הכנסת "רחבעם זאבי גנדי ז"ל

לפני כעשר שנים בישיבה של ועדת הכנסת בה השתתפתי, במסגרת דיון בנושא ריטלין [1], אמר גנדי שראה בהתנהגות רבים מחברי הכנסת סימנים לADHD   את המשפט הזה שעורר צחוק רב בקרב המשתתפים בישיבה.

במהלך השנים מצאתי שפוליטיקאים רבים הינם בעלי ADHD  גם בעולם ג'ון קנדי, תומס ג'פרסון, אברהם לינקולן, אייזנהאוור ועוד , ויום למחרת הבחירות שהכוכב הגדול בהן הוא יאיר לפיד המזוהה כADHD בעצמו(, "אילו נשלחתי היום לבתי הספר אני מניח שהיו מאבחנים אצלי אחרי חמש דקות הפרעת קשב קלה…") חשבתי שראוי לכתוב על הקשר בין ADHD לפוליטיקה.

אנחנו יודעים שADHD אלרגיים לשעמום(אנלוגיה יפה של ד"ר בועז רפופורט), הם זקוקים לריגושים ועניין, אין ספק שהפוליטיקה מספקת כאלה בכמויות גדולות. יש כאן משחק גדול שיש בו מאבק על השפעה, על משאבים, מאבק מאד מתוקשר, יש מנצחים ומפסידים ויש בחלק מהמקרים מאמץ מרוכז שמביא לשיא את כל המאפיינים האלו והוא מערכת בחירות.

אז אם נבחן את כל הפרמטרים האלו מה הפרופיל של פוליטיקאי עם ADHD?

פוליטיקאי שכזה לדוגמא ביל קלינטון, ניחן באינטליגנציה רגשית גבוהה,  כריזמטי, תקשורתי מאד, מתפקד בשיא הריכוז במצבי לחץ כמו בחירות(אמרנו יאיר לפיד). בעל יכולות לעבוד עם אנרגיות גבוהות, לגייס תומכים רבים ולעבוד בצוות (תראו את הרשימה של לפיד), בעל חשיבה לא שגרתית, מחוץ לקופסא שיכולה לסייע לו לתקוף בעיות בצורה שונה מהפוליטיקאים הוותיקים והעייפים.

מהם הקשיים הפוטנציאליים של פוליטיקאי הADHD?  האם הוא יודע לרוץ למרחקים ארוכים?, האם הוא מסוגל להתמודד עם רגעי השגרה? האם הוא יודע ללמוד לעומק סוגיות הדורשות למידה והעמקה לצורך קבלת החלטות?.

בשגרה אין את הריגושים הקיימים במערכת בחירות, ומצד שני צריכים לטפל במאות ואלפי פרטים קטנים ומשעממים שהם לא פחות חשובים לצורך ניהול ענייני מדינה.

לסיכום יש באנשי הADHD  תכונות שיכולות להפוך אותם לפוליטיקאים מצליחים ומרגשים. אם ידעו לשלב את הספרינטים עם הריצה למרחקים ארוכים, הם יכולים להיות מנהיגים ראויים.



[1] ,הדיון היה בנושא קביעת הועדה שבה תידון הצעת חוק לאיסור שימוש בריטלין- ועדת  הסמים או ועדת הבריאות ,גנדי היה יו"ר ועדת הכנסת שהיא הועדה המפנה לדיון בוועדות).

Posted on

ODT פעילות אתגר/משחק ככלי להעצמה אישית וקבוצתית למתבגרים ומבוגרים עם ADHD ולקויות למידה

 דותן חיים :MA Outdoor Education/ראובן סדן MA ייעוץ חינוכי

OUTDOOR TRAINING – "למידה התנסותית" הינו תחום רחב שהתפתח בצפון אמריקה / אירופה/ אוסטרליה באמצע המאה העשרים

רציונאל ההעצמה בלמידה התנסותית מתבסס על ההנחה שכאשר מציבים לפרטים/קבוצות, "אתגר" שהוא מתאים לכישורים הפיזיים/מנטאליים/רגשיים תתבצע יציאה "מאזור הנוחות" אל עבר תחום של גדילה/שינוי שהוא בריא ,מקדם, מעצים הן ברמה האישית והן ברמה הקבוצתית. עקרון נוסף שעובדים לפיו בתחום של למידה התנסותית מאמין בקבוצות, קבוצה הינה האמצעי שבו כל אחד לומד אסטרטגיות חדשות, כישורי חיים, טכניקות התמודדות, בקבוצה תומכת אפשר לטעות, אפשר להתנסות, אפשר להיות חופשי, בעיקר להיות אותנטי (אלמנט חשוב בתרבות המערבית/כאוטית של ימינו)

שתי גישות מרכזיות בתחום של למידה התנסותית : 1.פסיכולוגיה חיובית , עבודה עם חוזקות של כל פרט בקבוצה כמו גם עבודה ותרגול של חוזקות קבוצתיות. פסיכולוגיה חיובית הינה אבן דרך ועקרון יישומי שנשמר לאורך כל תכנית העצמה קבוצתית, עקרונות אלו מוטמעים  הלכה למעשה בפעילות כדרך חשיבה לעתיד – חלומות חיים, אותנטיות, FLOW , קהילה.

2. גישה נרטיבית לסיפור אחר. כולנו מורכבים מסיפורים שונים ומיוחדים על עצמנו, כל אחד מאיתנו מספר לעצמו סיפורים שמבטאים את העצמי במרחבי חיים/פעילות שונים, לא פעם אותם סיפורים אינם משרתים או מייצגים אותנו במציאות העכשווית ולא פעם צריך "לאתחל" אותם או להאיר/לספר סיפורים חדשים "שנבטו" בעקבות התנסויות חדשות, אתגרים מוצלחים שעברנו.

"טיפול באמצעות הרפתקה" –WILDERNESS ADVENTURE THERAPY , התערבות אתגרית אינטנסיבית בתחום של למידה אתגרית, מסעות אתגר בים , יבשה, מסעות סוסים/גמלים, הפלגת יאכטות ארוכה, מסעות טיפוס וטרקים, מסעות הישרדות במדבר – בניית תכנית אישית– מדדים להצלחה בכישורי חיים, ביטחון עצמי, דימוי עצמי, מסוגלות, הסתגלות לסביבה חדשה, יכולת להכיל מצבי אי וודאות, היכולת להיות לבד, אומץ ותעוזה, שאלוני אושר ואיכות חיים .

ADHD – עוצמות שונות  בהפרעות קשב וריכוז הבאות לידי ביטוי בפעילות אתגרית ODT

יצירתיות: המשימות ב odt  יכולות להיפתר במגוון דרכים ואפשרויות , חלק מרכזי באלמנט של משחק הינה היכולת לשחק בצורה חופשית ולא מובנת כמו גם אפשר לפתור בעיות/תרגילים באין ספור אפשרויות – ADHD  מאופיינים ביכולת יצירתית גבוהה שיכולה  לבוא לידי ביטוי בפעילות של .ODT

אנרגטיות: חלק מרכזי בכל פעילות משימתית/פיזית/אתגרית ככל שיהיו יותר אנרגיות כך אפשר להשתתף בפעילות בצורה יותר מוצלחת, למנחים בתחום זה "אנרגיות" זה מצרך יקר .ADHD שופעים אנרגיה שאפשר/צריך לעבוד איתה פיזית/אתגרית.

לקיחת סיכונים/אימפולסיביות: אלמנט קרדינאלי בתחום של ADVENTURE THERAPY  –  כל הפעילות בתחום של למידה אתגרית מבוסס על לקיחת סיכונים מבוקרת, המשתתפים בטוחים שהם "מסתכנים" אולם הסיכון הינו "סיכון מדומה", היכולת להיות אימפולסיבי ולקחת סיכונים בסביבה בטוחה ומובנת הינו כלי העצמה קלאסי, במיוחד כשהחיסרון הופך ליתרון ב .ODT

  :FLOWהינו מצב אופטימאלי שבו אנו מתמזגים עם פעילות שמותחת את הפוטנציאל האישי/קבוצתי שלנו ומבטא אלמנטים "בעצמי" שלא באו לידי ביטוי עד כה – במסגרת החשיפה לתרבות פנאי איכותית/אתגרית/חדשה המשתתפים נחשפים לתחומים שיכולים להוות עוגן של .FLOW

 

3 התפוקות  המרכזיות הניתנות להשגה על ידי פעילות  ODT עבור בני נוער ומבוגרים עם ADHD ולקויות למידה.

1.עניין והתלהבות המאפשרים למידה- הפעילות מחוץ לתחומי הכתה ו/או המשרד  יוצרת אווירה המאפשרת ריכוז גבוה יותר ולמידה משמעותית יותר  ביחס לסביבה השגרתית חסרת הגירויים והעניין עבור אנשי הADHD.

2.אפשרות ביטוי לכישורים שונים מהכישורים האקדמיים בלבד- היכולת להביא לידי ביטוי כישורים מגוונים כמו: מנהיגות, שיתוף פעולה, יכולת פתרון בעיות, יכולת פיזית גבוהה ויצירתיות מאפשרים לאנשי הADHD   למצב את עצמם במקום גבוה יותר מבחינה חברתית ולהשתלב טוב יותר בקבוצת העמיתים.

3.למידת מיומנויות חברתיות בתנאים אופטימליים-  הסביבה המגרה, האווירה המקבלת, האפשרות להרגיש שווים  מהווים פלטפורמה מצוינת ללמידת מיומנויות חברתיות כמו תקשורת בינאישית, שיתוף פעולה, תכנון, פתרון בעיות ועוד.

דותן חיים: מרכז אקדמי של תחום ODT  "וטיפול באמצעות הרפתקה" במכללה האקדמית בוינגיט.

dotanhaim@gmail.com 0524768717                www.flow2u.com

ראובן סדן מיקוד  להצלחה – אימון ADHD  מנכ"ל ICA איגוד המאמנים הישראלי לADHD

Sadanreuven1@gmail.com   050-2516709   www.adhdsuccess.co.il

Posted on

ליקויי למידה- חידושים בהבנה ובדרכי הטיפול

 ליקויי למידה- חידושים בהבנה ובדרכי הטיפול
יום א' 27-1-2013, ט"ז בשבט תשע"ג
בית סוראסקי, המרכז הרפואי שיבא תל השומר
מנחה – ראובן סדן, מאמן אישי ומנחה קבוצות, מנכ'ל מיקוד להצלחה – אימון ADHD

14:30-15:30 התכנסות, הרשמה וכיבוד קל

15:30-16:15  למה לילד/ה קשה בלימודים? הצגת מגוון הגורמים המסבירים מדוע לילד/ה יש קשיים בלימודים.

מרצה – ד"ר רותי דקל, מומחית בתחום אסטרטגיות למידה, אבחון לקויות למידה והפרעת קשב ומורה להוראה מתקנת . רכזת המגמה להכשרת מאבחנים דידקטיים ומורים להוראה מתקנת במכללת וינגייט ומרצה במכללות וינגייט ולוינסקי.

00 :16:15-17 מרכז קורן – מעבדה לשונית לקריאה יעילה, העצמה אישית ומשפחתית הצגת שיטת הטיפול  הסמיופונית המעניקה טיפול יעיל במיוחד לתלמידים המתקשים   בקריאה ובהבנת הנקרא. ודרכים להעצמת תלמידים והורים.

מרצה- ד"ר שרי שניידר – מייסדת רשת מרכזי קורן ומנהלת סניף נתניה

 17:00-17:15 הפסקה וכיבוד קל

17:15-18:00 מאבחון לתכנית עבודה טיפולית בלקויות למידה הערכה של תפקודי למידה של התלמיד והכנת תכנית התערבות חינוכית מותאמת לצרכיו הייחודיים.

מרצה- ד"ר ורדה שרוני –ראש התכנית לתואר שני בליקויי למידה בבית ברל.

 18:00-18:45 ליקויי למידה – ליקוי מתמשך לחיים, התמודדות רגשית עם ליקויי למידה הקשיים של בוגרים ליקויי למידה בהשתלבות בחיים במעגלים השונים והתמודדות עם קשיים אלו.

מרצה-  ד"ר עמלה עינת יועצת פסיכולוגית חינוכית מהמובילות בארץ, סופרת של ספרים מקצועיים בתחום החינוך, ליקויי למידה ודיסלקציה.

18:45-19:00 הפסקה וכיבוד קל

19:00-19:45  הצגת יחיד-  אין דבר כזה ילד רע

אושי גרוס –שחקן, בדרן, זמר מחבר את הספר וההצגה אין דבר כזה ילד רע, בנוסף מחבר ההצגה הילדים של החיים, ספרים שכתב: אין דבר כזה ילד רע , אני לא ילד רע , וסיפור מעודד . 

ליקויי למידה, חידושים בהבנה ובדרכי הטיפול

בית סוראסקי, המרכז הרפואי שיבא תל השומר, יום א' 27-1-2013, ט"ז בשבט תשע"ג

ניתן להעביר טופס הרשמה מלא ותשלום באופנים הבאים:

¨ בהרשמה טלפונית בכרטיס אשראי, למס' 050-7504210 (אפרת) או 052-8087052 (אמציה)או 050-2516709 (ראובן)

¨ בדואר בצרוף המחאה לפקודת אמציה הוצאת ספרים, (למוטב בלבד), כתובת: ת.ד. 9067 אבן יהודה, 40500.

תאריך הרשמה  1220/__/___    מס' כרטיסים ___   לפי מחיר* 160 / 180 / 300 (זוגי)   סה"כ לתשלום  ______ש"ח

שם המזמין/ה ___________           טלפון__________________  מייל __________________

משתתפים נוספים: שם____________            טלפון____________      מייל ______________

שם__________________            טלפון___________________      מייל _______________

כתובת למשלוח דואר__________________________ מיקוד _________________________

נא להקיף הבחירה ולמלא: מגיע כהורה לילד עם הפרעת קשב/כמבוגר עם הפרעת קשב  /  איש מקצוע בתחום_____________________________________

¨ הנני מעוניין/נת לקבל מאמציה הוצאת ספרים או מטעמו הודעות במייל לגבי כנסים, השתלמויות ומבצעים

*לתשלום בצ'ק– לפקודת אמציה הוצאת ספרים, לכתובת: ת.ד. 9067, אבן יהודה, 40500.

*לתשלום בישראכרט, מאסטרקארד, ויזה, דיינרס, אמריקן אקספרס, יש למלא את הפרטים בכתב ברור:

מספר הכרטיס _______ ______ _______ ________  תוקף _____/___,  3 הספרות האחרונות על גב הכרטיס ___________

מס' ת.ז. ___________________________מהיכן שמעת על הכנס? ________________________

הערות:   ____________________________________________________________________________________

*עלות בהרשמה מוקדמת עד 18/1/2013 160₪, בהרשמה מאוחרת 19-27/1/2013 180₪, זוג הורים 300 ₪.
*ניתן לקבל החזר על ביטול רק עד 25 בינואר 2013.  לא יינתנו החזרים על ביטולים לאחר תאריך זה.

 הרשמה טלפונית תקפה רק לאחר תשלום.  הרשמה במקום רק על בסיס מקום פנוי.

*טלפונים לבירורים ומידע נוסף:  אפרת – 050-7504210, אמציה – 052-8087052, ראובן – 050-2516709

Posted on

אל תדחה למחר את מה שתוכל לעשות מחרתיים -ADHD ודחיינות

אחד הנושאים המרכזיים בהם עסקתי באימון ובכתיבה בבלוג בשנים האחרונות הינו דחיינות, מסתבר שנושא זה נחקר רבות בעולם ולא רק בהקשר לADHD, אם כי הגורמים המרכזיים שמצא פירז סטיל בספרו דחיינות קשורים קשר הדוק למאפיינים של ADHD גם אם הוא לא קושר אותם.

ההגדרה על פי סטיל" דחיינות קשורה לעיכוב לא רציונלי, כלומר דחייה באופן רצוני משימות, גם כשאנו יודעים שאנו מזיקים לעצמנו בכך. אנחנו דוחים גם כשאנו מבינים שאנו פועלים נגד האינטרסים שלנו,.

ישנם שלושה גורמים מרכזיים לדחיינות כפי שמעלה פירז סטיל בספרו דחיינות(הוצאת מטר).

מנמיכי ציפיות

על פי מחקרים, דחיינים הם בדרך כלל בעלי בטחון עצמי נמוך, במיוחד אמור הדבר לגבי משימות שהם דוחים. אם אתם דוחים כתיבת עבודה באוניברסיטה מן הסתם אתם חושבים שהיא קשה מדי, אם אתם דוחים התחלת פעילות כושר גופני זה מכיוון שאינכם מאמינים שתצליחו להתמיד באימונים.

מרטין זליגמן ממנהיגי הפסיכולוגיה החיובית הדגים את הקשר בין חוסר בטחון עצמי או אופטימיות לבין דחיינות . בעבודה שעשה עם כלבים, התוצאות הראו שכלבים שלמדו שמעשיהם לא ישנו דבר למדו להיות חסרי אונים.

חוסר אונים נרכש קשור בוויתור מהיר. הגורם הבסיסי הוא בטחון עצמי נמוך המקשה על האדם להשקיע בעבודה בעלת משמעות.

חוסר אונים נרכש במידה מסוימת הוא דבר נפוץ, לחלק מהאנשים ילדות קשה יצרה חוסר אונים נרכש לעתים האמונות המגבילות האלו מלוות אותנו בחיינו הרבה אחרי שנוצרו,  אמנם הספר לא עוסקבADHD אבל אין ספק שרבים מהילדים עם ADHD חוו ילדות לא קלה, וספגו הערות שיכלו לתרום לחוסר אונים נרכש.

מידת הערך או ללא ערך

כולנו נוטים לדחות את ביצוע הדברים שאיננו אוהבים. במילים אחרות מידה ההנאה שנגרמת לנו מפעולה מסוימת קשורה לערך שלה עבורנו, ככל שלמשימה מסוימת יש ערך נמוך עבורנו כך נתקשה יותר להתחיל בה. לדוגמא הכנת דוח שעות לעבודה, הכנת חומר למנהלת חשבונות, תשלום חשבונות, לעומת זאת  לא תהיה לנו בעיה לשבת לשתות כוס קפה עם חברים.

או כמו שאמר ד"ר בועז רפופורט בכנס האחרון " ADHD  אלרגיים לשעמום"

ואין ספק שהרבה ממשימות חיינו בבית ובעבודה מתאפיינות בשעמום, ככאלה אינם מניעות אותנו לפעולה ההיפך הוא הנכון.

אימפולסיביות או רגישות לזמן

רוב האנשים הדחיינים  מסתבכים כי הם מתפתים לאיזו פעילות מהנה זמנית כמו גלישה באינטרנט, פייסבוק או משחק, בגדול הם "מעדיפים פעילויות מהנות וקצרות טווח על פני פעילויות גדולות וארוכות טווח יותר" הגורם המרכזי בקביעת הדבר שאתם נוהים אחריו (ע"פ סטיל) אינו הגמול הנלווה או הסיכוי לקבלו , אלא התזמון שלו, אתם מעריכים גמול שאפשר לקבלו בטווח הקצר, הרבה יותר מגמול המחייב המתנה, או במילים אחרות אתם אימפולסיביים!!!(נשמע מוכר לADHD)

השפעת הזמן חשובה מאד, היא תורמת לקשר בין אימפולסיביות לבין דחיינות. אנו נוטים לראות את מטרות המחר ודאגותיו באופן מופשט, כלומר במונחים כלליים ומטושטשים, אך רואים את המטרות והדאגות המידיות באופן מוחשי ומדויק. עם כל הפרטים הנוגעים למי, למה, לאיפה ולמתי. במידה רבה אנו דוחים משום שאנו רואים את ההווה במונחים מוחשיים ואת העתיד במונחים מופשטים.