Posted on

ניהול רגשות והשפעתו על חיי ה ADHD

הרגשות וניהול הרגשות הם מרכיב מרכזי בחייהם של כל בני האדם, במיוחד נכון הדבר לגבי ילדים מתבגרים ומבוגרים עם ADHD . ראסל בארקלי בהרצאה באחד הכנסים של CHADD ארגון ההורים האמריקאי לADHD . קורא להחזיר את הנושא למרכז ההבנה של הADHD כאחד מתפקודי הניהול. הניסיון שלי באימון במשך השנים מוכיח שאכן יש לרגשות ולניהולם תפקיד משמעותי מאד בחייהם של אנשי הADHD .
בארקלי מגדיר רגשות כגורם הקשור למטרות שלנו, הרגשות מכוונים אותנו למטרה, הם סימן לעצמנו שהכיוון דורש שינוי. אם אתה בכיוון המטרות הרגשות יהיו חיוביים, אם לא הם יהיו שליליים. הם משפיעים על הביטויים שלנו על מצב הרוח. לרגשות יש שלושה חלקים:
1. התנהגות -האם אנחנו מתמודדים או נמנעים.
2. מוטיבציה – האם זה מגדיל את התשוקה להמשיך בכיוון.
3. פיזיולוגי – דרגת העוררות משפיע על נשימה, סומק ושינויים גופניים אחרים.
הרגשות מכוונים את התנהגותנו להחזיר אותנו למסלול, הם גם מסמנים לאחרים כדי שיבינו אותנו.
דרכים להתמודד עם רגשות
1. ניהול עצמי מאפשר לצמצם רגשות כי הם לא מתאימים לגירוי.
2. אם אנחנו מרוצים מהרגש כדאי לשמר אותו ולאפשר לו להמשיך.
3. אם הוא שלילי לייצור רגש חיובי אלטרנטיבי המתחרה ברגש השלילי.
משמעות הרגשות בהקשר של ADHD
אנשים עם ADHD מתקשים לעצור רגשות חיוביים או שליליים, הבעיה העיקרית היא עם רגשות שליליים, כי אנחנו חיים עם אנשים אחרים. אנשים יסלחו לנו על שמחה או על טעות אבל לא על כעסים. הקושי אם כך הוא במצבים של רגשות שלילים, חוסר היכולת לנהל תסכול וכעס יוצר קושי גדול יותר ממוסחות וחוסר קשב.
יותר מכך בארקלי מצביע על כך שהתנהלות רגשית לקויה משפיעה על מעגלי החיים השונים:
זוגיות– מרפי ובארקלי מצאו שהתנהלות רגשית גורמת לגירושין.
נהיגה– החלק הרגשי של ADHD משפיע על התנהגויות תוקפניות בנהיגה.
עבודה– הגורם העיקרי המנבא פיטורין אינו מוסחות או חוסר מיקוד, מה שהמעסיקים אינם מצליחים להכיל הוא הבעיות הרגשיות.
כספים – רגשות משפיעים על עודף שימוש בכרטיסי אשראי, על קניות רגשיות.
הרגשות עצמם הם אנושיים הניהול שלהם הוא הלקוי!!!
מיכל הדלק של אנשי ה ADHD
בארקלי מדמה את האנרגיה של אנשי הADHD למיכל דלק , ניהול הרגשות מרוקן את מיכל הדלק של אנשי הADHD, לכן הם יותר חולים מאחרים חלקית מתחזוקה בריאותית לקויה וחלקית מההתנהלות הרגשית הדורשת מהם אנרגיה רבה כך שבסוף יום לימודים או עבודה הם מותשים.
איך נמלא את מיכל הדלק?

Posted on

5 דרכים מוכחות לבניית הרגלים לאורך זמן*

 אחת האסטרטגיות החשובות לכל בני האדם בכלל ולאנשים עם ADHD בפרט היא בניית הרגלים. היה מי שאמר " אנחנו מה שאנו עושים שוב ושוב"  אריסטוטל  אמר "מצוינות היא לא פעולה אלא הרגל" . הצלחה אינה מגיעה בן לילה נהפוך הוא, זאת היא משמעת המביאה אותנו מנקודה A לנקודה B.

בחיי היום יום קשה לאנשי הADHD  לבנות הרגלים מכיוון שקיימים מסיחים רבים העומדים בדרכנו,  ההרגל לקום ב6 בבוקר ולעשות ספורט, צריך להילחם על מקומו מול המיטה הרכה והחמה,  ההרגל לסדר משרד מתחרה בפייס בוק ועוד ועוד.

אבל מסתבר שתחום זה של מוטיבציה, משמעת ובניית הרגלים הינם תחומים שנחקרים רבות באקדמיה וניתן ללמוד להטמיע הרגלים.

הפעם אציע לכם 2 דרכים ובמאמר הבא 3 דרכים נוספות.

  1. בנה יעדי מיקרו ומטרות מאקרו.

במחקר מרתק על מוטיבציה, החוקרים מצאו שחשיבה מופשטת יכולה להיות שיטה אפקטיבית ליצירת משמעת, במובן הבסיסי ביותר. "לחלום בגדול " הוא חלק מתהליך חשוב של יצירת מוטיבציה פנימית שאינה מבוססת על עונשים או פרסים חיצוניים. וזהו חלק הכרחי מתהליך של יצירת הרגלים שנשארים אתנו. אתה צריך למצוא דרך לאזן בין התשוקה לחלום בגדול לבין הפעילויות היומיומיות שלך, שלעיתים קרובות אינן מביאות לשינויים מהירים ודרמתיים.

המטרות שלך צריכות להיות המרכיבים של התמונה הגדולה אותה אתה רוצה להשיג יום אחד, אבל היעדים, הם כמות העבודה המינימלית שאתה חייב לבצע כל יום כדי להפוך את המטרה הגדולה למציאותית. היעדים הופכים כל יום נגיש, ומטרותיך הופכות ניתנות להשגה עקב כך.

לדוגמא המטרה לרוץ 10,000מ' היעד או ההרגל היומיומי צריך להיות זה המינימלי שאתה יכול להתחיל אתו לדוגמא 1500מ'. ולהעלות בהדרגה.(כמובן בתיאום עם רופאו/או מדריך כושר.

    2. צור שרשרת התנהגות

יצירת הרגלים עקביים היא קלה הרבה יותר כאשר אנחנו משתמשים בשגרות  הקיימות, במקום להילחם בהן. התפישה של " תכנון אם – אז" בנוי סביב "טריגרים"  סביבתיים שאנו יכולים להשתמש בהם כדי לדעת מתי לפעול לפי ההרגל.  טקטיקה זאת מכוונת לקחת חלק רגיל של לוח הזמנים שלך ואז בניית עוד " חולייה בשרשרת" על ידי תוספת של הרגל חדש.

לדוגמא, במקום " אני אשמור על המשרד יותר נקי" אתה יכול לכוון ל" כאשר אני מגיע בבוקר למשרד, אני אסדר את המשרד." מחקרים רבים מאשרים שזאת שיטה מצליחה לסמוך על רמזים סביבתיים מאשר על כוח רצון. כך שבפעם הבאה שאתה מחליט ל"אכול בריא יותר"  תוסיף במקום "כאשר יגיע  זמן לארוחת צהרים, אז אני אוכל רק בשר וירקות."

*מבוסס על מאמר של גרגורי קיוט