Posted on

עשו יותר דחו פחות

הכותרת הזאת תפשה את עיני באחד האתרים האמריקאים והיא מחזירה אותי לתקופות שונות בחיי ובחייהם של מתאמנים, תקופות המתאפיינות בתפוקה מרובה ובדחיינות מועטה יחסית.

התקופות הפוריות ביותר בחיי היו התקופות בהן הייתי עסוק במספר רב של פרויקטים או תפקידים. תקופה אחת  לדוגמא בה הייתי מנכ"ל עמותת ביחד, חבר מועצה ומחזיק תיק חינוך ומנכ"ל  ICA עם 3 קורסי אימון בשטח ועוד לקוחות באימון אישי. תקופה אחרת  בה הייתי מנהל מתנ"ס ויו"ר ועד הורים ועוד ועוד דוגמאות. משיחות עם מתאמנים עולה הדפוס הזה, כאשר יש עלינו הרבה אחריות, אנחנו מספיקים יותר, עושים את הדברים טוב יותר ובקצב מהיר. כנראה שהלחץ עושה לחלק מאיתנו(לא לכולם, יש כאלה שהלחץ יוצר מוצפות ומוריד את התפוקה)רק טוב, מעלה את הקצב, מצמצם בזבוזי זמן על דברים מיותרים ויוצר גם מצב רוח אחר, כזה שתורם לאפקטיביות האישית.

מצד שני אגב קימת תופעה שכאשר נוצר חלון של חוסר בפעילות כתוצאה משינויים, חופשה, פיטורין ושינויים בעבודה, האנשים עם ADHD הולכים לאיבוד, לא יודעים מה לעשות עם עצמם, מבזבזים הרבה זמן על שטויות ומרגישים רע עם עצמם.

האם אתם מכירים את זה?