Posted on

ADHD והערכה עצמית – הגישה של חמלה עצמית

בעולם המערבי הערכה עצמית נתפשת כבסיס להצלחה של היחיד. אתה לא יכול להתקדם בחיים, לפי ההיגיון הזה, אלא אם תאמין שאתה מוצלח ומושלם.
וכמובן שאתה צריך להיות מדהים כדי שתמשיך להאמין בכך שאתה כזה- מה שגורם לכך שתחיה בחרדה מלעשות טעויות, ותרגיש גרוע כאשר תעשה כאלה(טעויות).
ההגנה שלך היא באמצעות מיקוד בכל הדברים שאתה עושה טוב, מלטף את האגו שלך עד שישכח את האירוע של חוסר מושלמות ויעבור למשהו יותר מספק.
כאשר חושבים על כך, זה אינו נראה כמו מתכון להצלחה, ואמנם מחקרים אחרונים על הערכה עצמית גבוהה העלו את המסקנה המבלבלת שהיא לא באמת מביאה את הסחורה. הערכה עצמית גבוהה אינה מנבאת ביצועים טובים יותר או הצלחה גדולה. ולמרות שאנשים עם הערכה עצמית באמת חושבים שהם יותר מצליחים, אובייקטיבית הם לא. ערך עצמי גבוה אינו הופך אותך למנהיג אפקטיבי יותר, או למאהב מושך יותר, לא מוביל לאורח חיים בריא יותר או לביצועים טובים יותר בראיונות.
אבל אם ערך עצמי גבוה ( ביחד עם חיזוקים עצמיים לכמה אתה נהדר) אינם התשובה לבעיות שלך, אז מה כן?
כמות גדלה של מחקרים , כולל כמה מחקרים חדשים ע"י ג'וליאנה בריינס וסרנה צ'ן מבארקלי. מציעים שחמלה עצמית ולא הערכה עצמית היא המפתח לשחרור הפוטנציאל שלך לגדולה.
חמלה עצמית הוא הנכונות להתבונן בטעויות ובמגרעות שלך בחסד ובהבנה- זה מחמם את הלב העובדה שלטעות זה אנושי. כאשר אתה מלא חמלה עצמית מול קושי, אתה לא שופט עצמך בחומרה, לא מרגיש צורך להתמקד על החוזקות שלך כדי להגן על האגו. לא מפתיע לכן שחמלה עצמית מובילה כפי שמחקרים רבים מראים, לרמה גבוהה יותר של תחושת רווחה, אופטימיות ואושר, ולפחות חרדה ודכאון.
אבל מה בדבר ביצועים? חמלה עצמית מרגישה טוב, אבל האם אין אלה האנשים הקשים עם עצמם, אשר מונעים ברצון להיות תמיד הכי טובים, הם אלו אשר באופן מוחלט מועמדים להצליח בגדול?
כדי לענות על כך, חשוב להבין מה חמלה עצמית איננה. בעוד שהרוח של חמלה עצמית באה לידי ביטוי בביטויים כמו תן לעצמך הפסקה הרשה לעצמך להיות קצת מרושל, זה בהחלט לא אומר להוריד את הרף. אתה יכול להיות בעל חמלה עצמית ועדיין לקחת אחריות על הביצועים שלך. ואתה יכול להיות בעל חמלה עצמית ועדיין לשאוף למטרות המאתגרות ביותר- ההבדל אינו לאיפה אתה רוצה להגיע , אלא מה אתה חושב על העליות והמורדות במסע שלך.
למען האמת, אם אתה בעל חמלה עצמית, מחקרים חדשים מציעים שיש לך יותר סיכויים להגיע ליעדיך.
במחקרים שלהן ברינס וצ'ן בקשו מהמשתתפים לקחת גישות חמלה עצמית או של שיפור הערכה עצמית בהתבוננות בנסיגה או כישלון.
אנשים שחוו חמלה עצמית נטו יותר לראות את חולשותיהם כניתנות לשינוי. חמלה עצמית לא רק שלא הסיטה אותם מהמטרה- היא בעצם הגדילה את המוטיבציה שלהם להשתפר ולהימנע מאותן טעויות שוב בעתיד.
המוטיבציה המוגברת הובילה במופגן לביצועים מעולים. לדוגמא, במחקר אחד, נחקרים שנכשלו בבדיקה ראשונית קבלו הזדמנות שנייה לשפר את תוצאותיהם. אלו שלקחו את הגישה של חמלה עצמית לגבי הכישלון המוקדם למדו 25 אחוז יותר זמן , וקבלו ציונים גבוהים יותר במבחן השני, לעומת משתתפים אשר התמקדו בהגדלת הביטחון העצמי שלהם.
מדוע חמלה עצמית כל כך עוצמתית? בעיקר מכיון שהיא אינה שיפוטית – במילים אחרות , האגו נשאר מחוץ לתמונה- אתה יכול להתמודד עם הפגמים והחולשות שלך ישירות. אתה יכול לקבל תחושה מציאותית של יכולותיך ופעולותיך, ולהבין מה צריך לעשות אחרת בפעם הבאה.
כאשר המיקוד שלך הוא בהגנה על הערך העצמי שלך, אתה לא יכול להרשות לעצמך להתבונן בעצמך ביושר. אתה לא יכול להודות בצורך להשתפר, מכיוון שזה אומר להודות בחולשות ומגרעות.
כיצד אתה יכול ללמוד לעשות דברים היטב כאשר זה הורג אותך להודות – אפילו לעצמך – שעשית אותם רע?
הנה אמת בלתי נמנעת: אתה הולך לפשל. כולנו כולל אנשים מאד מצליחים- מבצעים טעויות רבות. המפתח להצלחה הוא, ללמוד מאותן טעויות ולהמשיך להתקדם הלאה.
מיותר לציין שאנשים עם ADHD הינם בעלי ביקורת עצמית גבוהה ומחשבות שליליות אוטומטיות, מתקשים להפעיל חמלה ולקום אחרי נפילות. פיתוח יכולת לחמלה עצמית הוא המפתח לכן לשיפור בתחושת הערך העצמי של כל אדם בכלל ושל ADHD בפרט.
מבוסס על מאמרה של דר היידי הלוורסון Forget Self-Esteem You need self-compassion to succeed. Posted Sep 24, 2012

Posted on

3 סוגי ההרגלים וחשיבותם לכל בני האדם בכלל ולאנשי הADHD בפרט

P7300404
הרגל שתיית קפה במקומות יפים, הפעם בגריינג'ר נורווגיה

במאמרים קודמים כתבתי כבר על הרגלים אבל אני רוצה במאמר הנוכחי להתעכב על סוגי הרגלים שקיימים אצל כל אחד מאיתנו.
וקודם כל משפט על הרגלים – הרגל הוא פעולה שאנו עושים כחלק מסדר היום שלנו, באופן כמעט אוטומטי ומבלי להתלבט כל פעם מחדש האם לבצע אותו או לא. הרגל לדוגמא הוא צחצוח שיניים, אנחנו מצחצחים שיניים כל בוקר (וכל ערב) ואיננו חושבים כל בוקר מחדש האם לצחצח או לא, האם לעשות זאת מאוחר יותר וכו'. אנחנו עושים זאת על אוטומט.
חשוב לציין שלכולנו יש הרגלים כאלו או אחרים, כי אם היינו צריכים להחליט כל פעם מחדש על כל דבר בעולם רב האפשרויות שלנו, היינו יוצאים מדעתנו, ההרגלים מקלים על חיינו וחוסכים הוצאת אנרגיות מיותרות בנושאים פחות חשובים.
לאנשים עם ADHD יצירת הרגלים הוא הפתרון האולטימטיבי, מכיון שיש להם קושי בהתמדה, היכול לייצור הרגל היא דרך טובה להתגבר על התזזיתיות והאימפולסיביות, ולייצור הרגלים המיישמים מטרות ונותנים מענה לצרכים.
במהלך עבודתי גיליתי שישנם 3 סוגי הרגלים שקיימים אצל כולנו והם:
1. הרגלים טובים- אלו הרגלים שמקדמים אותנו להשגת מטרות או שעוזרים לנו במתן מענה לצרכים שלנו, שעות שינה מסודרות, צחצוח שיניים בבוקר(וגם בערב כמובן), אכילה בריאה, ניהול זמן באמצעות יומן.
2. הרגלים רעים– אלו הרגלים שבולמים אותנו, שמפריעים לנו להשיג את מטרותינו או לענות של צרכינו, לדוגמא התמכרות לפייסבוק, הליכה לישון בשעות מאוחרות, אכילה בלתי בריאה, עישון ועוד.
3. הרגלים חדשים שאנו מייצרים כדי להשיג מטרות– אחת האסטרטגיות היעילות ביותר לייצור שינוי היא על ידי יצירת הרגל חדש, לדוגמא המטרה שלי לרוץ 10 קילומטרים, אני אשיג זאת על ידי יצירת הרגל של אימוני ריצה פעמיים או שלוש בשבוע, בתחילה ארוץ קילומטר אחד, אח"כ שני קילומטר, כמובן שאבנה תכנית בתיאום עם מומחה אבל את ההרגל אני חייב לייצור על מנת להפעיל את התכנית שאקבל ממדריך הכושר.
לסיכום יכולתנו לייצור הרגלים בתחומים שונים קשורה במידה ברורה ליכולתנו להשיג מטרות חדשות.
אחת היכולות שפתחתי בעצמי בעקבות עיסוקי באימון, היתה היכולת לייצור הרגלים, ובשנה האחרונה יכולת זאת נדרשה ממנה ביתר תוקף, בפעילות גופנית, בתזונה, בפעולות שונות שמחזקות אותי פיזית ונפשית.
אין לי ספק שאנשים מצליחים הינם רבי אומן ביכולת לייצור הרגלים להטמיע אותם ולשמר אותם לאורך זמן בחייהם.

Posted on

מה חשבתי לעצמי כשאמרתי את זה – כוחה של העצירה (חלק א')

אלי היה טבח והוא הגיע אלי לאימון לפני מספר שנים המטרה שהציב לעצמו היתה לצמצם את האימפולסיביות שלו. בחודשים הקודמים פוטר כל שבוע ממסעדה אחרת ובשבוע שחלף פוטר בעקבות העובדה שזרק תבנית על אחד העובדים.

בני מתאמן אחר הגיע אלי מכיוון שהוא נהג להתפרץ כלפי קבלני משנה שעבדו אתו, ההתפרצויות פגעו לדעתו בקשרים שלו  בתחום שבו עסק, מנעו ממנו להגיע למעמד הרבה יותר גבוה כי למרות שהיה מקצועי וישר הלקוחות וקבלני המשנה שעבדו אתו לא המליצו עליו לפרויקטים אחרים.

אלי ובני סבלו ונפגעו כתוצאה מהאימפולסיביות שמאפיינת את התנהגותם. כפי שאנחנו יודעים גם מהספרות המקצועית הקושי ביכולת לעצור התנהגות, רגש ומחשבה הוא אחד הקשיים הבולטים המאפיינים אנשים עם הפרעת קשב, קושי המשפיע על תפקוד בזוגיות, בקשרים חברתיים, בעבודה, בניהול כספי ובנהיגה.

היכולת לעצור מחייבת 3 עקרונות:

  1. הבנה של תהליך העצירה כאתגר רב תועלת לאנשים עם ADHD
  2. היכולת לזהות מתי לעצור.
  3. איך לשלב את העצירה כמנוף להתפתחות אישית.

מהי עצירה?

  1. בחירה מודעת לעצור, קודם כל לעצור ולא להמשיך למסלול תגובה.
  2. העצירה מאפשרת כיוון מחדש של תשומת הלב לפרטים ולסביבה.
  3. בדיקה פנימית כדי לשקף לעצמך איפה אתה ביחס  למצב.
  4. החלטה- זיהוי הדרכים הטובות לתגובה עם פעולה.

עצירה היא אתגר לאנשים עם ADHD

העיכוב קשה מאד לביצוע אבל מאפשר הסטה וסינון גורמים מסיחים.

לשלוט בטריגר – להגיב לכל המסלולים השליליים הישנים אשר היוו טריגר לתגובה ללא עצירה.

עיבוד מילולי – פיתוח של דיבור פנימי מאפשר לנסח בצורה מדויקת ונכונה כי הADHDים לא תמיד מתכוונים לכל מה שהם אומרים או עושים .

בתהליך האימון אחד הנושאים החשובים הוא פיתוחו של הדיבור הפנימי.

Posted on

פריצת דרך במוטיבציה -הספר שכל הורה ואיש חינוך צריך לקרוא

פריצת דרך במוטיבציה 6 סודות שיעוררו מוטיבציה אצל ילדכם. מאת ריצ'ארד לאבוי. זהו אחד הספרים הטובים והחשובים שקראתי בשנים האחרונות, ספרו של ריצ'ארד לאבוי מחנך מעולה ומיוחד המתמחה בהפרעות קשב ולקויות למידה. בספר מציג לאבוי 8 סגנונות  מוטיבציוניים המאפיינים תלמידים, הבנה של סגנונות אלו תאפשר להורים ולמורים למצוא גישות מתאימות שיגייסו את התלמיד לבצע משימות לימודיות . לאבוי בוחן את הנושא מזווית ראייה מיוחדת ויחד עם זאת מעשית ומבוססת על ניסיונו הרב כמנהל בית ספר ומחנך.

הוא כותב : "… יש כמה קווים מנחים כללים שיש לדבוק בהם כאשר מנסים להניע ילדים המשתייכים לשמונה הקטגוריות.

הילד החברותי צריך לקבל רשות ועידוד להיות באינטראקציה עם אחרים. הוא מפיק תועל רבה מתחושת השייכות ויכול לתרום רבות למורל של הכתה ולרוח בית הספר, הוא גם נהנה מלמידה משותפת ועובד היטב בוועדות או בצוותי לימוד. חזקו בו ללא הרף את הרעיון שהוא חבר חשוב ומוערך בכתה.

הילד האוטונומי נהנה מעצמאות ומאחריות. הוא אוהב לעבוד על פרויקטים ולערות מחקרים, הוא אינו תלוי במיוחד בחיזוקים של המורה, אלא נהנה מפעילויות של תיקון עצמי.

הילד המונע על ידי סטטוס מודע מאד לרגשות ולגישות של אחריםובא בקלות במבוכה. הדימוי עצמי שלו תלוי במידה רבה בתגובות שהוא מקבל מן האנשים החשובים בחיין, והוא מתקשה להעריך בעצמו את תפקודו או נקודות החוזק שלו, הוא זקוק למורה נלהב שירים על נס את נקודות החוזק והנטיות הייחודיות של הילדים.

הילד הסקרן רוצה לדעת ונהנה לפתור בעיות. הוא צריך שיראו לו שלמידה היא תהליך מתמשך ושרוב המידע ה"חדש" קשור בדרך כלשהי לחומר שנלמד קודם לכן, הוא גם מפיק תועלת מתכנית לימודים שרלוונטית לחייו היומיומיים. עזרו לילד זה לקבוע מטרות אישיות ואז המשיכו לקבוע אותן מטרות ככל שהוא מתקדם.

הילד האגרסיבי רוצה שדעותיו ורגשותיו יישמעו. תנו לו הזדמנות לבטא את דעותיו ובקשו מדי פעם לשמוע את הרעיונות שלו, השתמשו בהצעותיו ושבחו אותו על תרומותיו. הוא נהנה לפתור בעיות ולעיתים קרובות מיומן במציאת פתרונות לסוגיות וסיטואציות שונות . זכרו שהצורך שלו בכוח ושליטה הוא צורך אמיתי מאד. הימנעו ממאבק כוחות  עמו ואפשרו לו לקבל החלטות ובחירות בכל עת שהדבר ניתן. המבוגר צריך לעזור לילד להמיר את האגרסיה באסרטיביות המקובלת יותר חברתית.

הילד המונע על ידי כוח זקוק לשליטה והשפעה על פעילויות ומטרות של הכיתה. אם נשלל ממנו הכוח , הוא יחפש אחר דרכים פחות הולמות להשיג שליטה(הפרעה, קריאת תגר על סמכות), הוא יגיב היטב לאחריות. טפחו את כישורי המנהיגות שלו ובקשו את חוות דעתו באשר לתכנית הלימודים של הכיתה.

לילד המונע על ידי הכרה יש צורך חזק להיות מוערך בשל נקודות החוזק והפעילויות שלו. הוא מפיק תועלת ממשוב מידי ורגיש מאד לביקורת, לנזיפות  ולנדנוד. לעיתים קרובות הוא בעל בקורת עצמית חזקה ועשוי להילחץ בגלל כישלונות או טעויות משמעותיים, הוא יגיב היטב לפרסים, תעודות ולהכרה פומבית.

הילד המונע על ידי השתייכות רוצה להיות מזוהה עם הישות הקולקטיבית יגיב היטב גם לצוותי לימוד וללמידה משותפת, הוא רוצה להיות מזוהה עם מבוגרים ויגיב היטב לחשיפה עצמית של מורה(למשל דיון על אודות משפחתכם במהלך פעילויות הכיתה), הוא צריך להרגיש שאתם מכירים אותו ונהנים מחברתו…"

ניתן להשיג את הספר באתר של הוצאת אמציה לאתר לחצו

 

Posted on

למה לעזאזל הסכמתי לעשות את זה !!!

לא משנה מה הבקשה, מבוגרים עם הפרעת קשב מתקשים לסרב לאחרים. קראו ותמצאו איך מבוגרים עם ADHD יכולים למנוע  עומס יתר של פגישות והתשה על ידי למידה איך להגיד בחביבות "לא" ולהישאר נחמד .

כמבוגר עם ADHD , האם מצאת את עצמך אומר "מה חשבתי לעצמי?" אחרי שהתנדבת לעשות משהו שאתה לא באמת רוצה או שאין לך את הזמן לעשותו? יש משהו במבוגרים עם ADHD שגורם לנו להתקשות בלומר לא. ראשית, הרבה פעמים אנחנו אומרים כן למשהו שנשמע נהדר לפני שאנחנו חושבים עליו באמת. שנית,  האינטרסים שלנו כל כך מורכבים ושונים כך שאנחנו לא יכולים לבחור- אז אנחנו אומרים כן להכל.

וכמובן יש גם חוסר סבלנות. אנחנו לא יכולים לחכות שיגמר הקורס בן ה8 שבועות במחשבים שבו אנו משתתפים לפני שנירשם לקורס כתיבה. אנחנו מעמיסים את הלו"ז שלנו בדברים חשובים, מעניינים ומהנים לעשייה, אבל אנחנו מותשים מדי מכדי להנות  אפילו מחלק מהם.

דנה מכירה טוב את ההרגשה הזאת. יש לה ADHD, והיא מודה שהיא אוהבת את החלק הH של הADHD שלה. יש לה מאגר בלתי נדלה של אנרגיה, והיא במרוץ אינסופי מבוקר עד ערב. היא האדם הראשון שחברים ומשפחה יחשבו להתקשר אליו כאשר הם צריכים טובה. יש לה קושי גדול להגיד לא ונטייה להתחייבויות יתר.

דנה הגיעה אלי לאחר שחייה הסתחררו ללא שליטה. היא הסתפקה בחמש שעות שינה, ומעבר ללוח הזמנים הצפוף, עמדה המשימה לעזור לאמא שלה לעבור לבית דיור מוגן. הכל נראה חשוב באותה מידה ודחוף. הנה כמה הצעות שהכנתי לדנה כדי לעזור לה ללמוד  להגיד לא ולקחת חזרה את חייה שלא לדבר על שמונה שעות שינה.

תיעדוף ואימון בלהגיד לא

  1. קחו לעצמכם זמן לקבלת החלטה –אימפולסיביות והיפראקטיביות  גורמות לשתי שניות להרגיש כמו נצח. קחו נשימה עמוקה, עצרו, והגיבו. " אני "אשמח לחשוב על הצעתך ואתקשר אליך חזרה". תישן על זה אם אתה זקוק לכך.
  2. רשמו את סדרי העדיפויות שלכם – לפי סדר חשיבות. לרבים מאתנו, כל דבר נראה חשוב, ותעדוף יכול להיות כואב כמו ניסיון להקשיב להרצאה משעממת. לדנה למרות זאת, זה היה קל. היא אוהבת את אמא ומעריכה את יחסיהן מעל כל דבר אחר. לשים נושא זה בראש הרשימה הפך את הנושאים שמתחתיו קלים יותר לסירוב.
  3. התאמנו בלהגיד לא לדברים הקלים-התחלה טובה תהיה למשל להגיד לחברת סלולרי שאתה לא רוצה שיתקשרו אליך עם הצעות יותר. עבוד על איך להגיד לא בצורה תרבותית, כמובן לבן/בת זוגך או לבוס.

איך להגיד לא

4.היה קצר- דרישה קשה למי שמוחו עובד כמו שריפה בשדה קוצים, אבל זה יכול להתבצע אם תאט את המחשבות הרוקדות במוחך. במקום להסביר למה אתה לא יכול להגיע למסיבה בשעה מאוחרת לחבר לעבודה שעוזב, רק תאמר "אני מצטער אבל אני צריך להיות בבית מוקדם" .ככל שתיתן למישהו יותר סיבות למה אינך יכול לעשות משהו, כך הוא יתאמץ יותר לנסות לשכנע אותך שאתה יכול.

5.היה בלתי מותנה כשאתה אומר לא.שימוש במילים כמו" אולי, "אבל", ו"אם" לא יעזור. זה קורה כשאנחנו חושבים בקול רם. זה הכי טוב: לחשוב, להחליט, ולדבר, בסדר הזה .

ותזכרו

6. אל תגידו כן רק כדי להראות נחמדים .חלק מאתנו מרגישים שאנחנו חייבים לפצות על הפעמים שבהן פישלנו או שדברים נפלו אצלנו בין הכסאות. אתה לא מתפשר ופוגש את השני בחצי הדרך. אם פונים אליך למכור כרטיסי הגרלה , תאמר, " לא, איני יכול לעשות זאת, אבל אקנה כמה". זה להגיד לא בלי להעליב אף אחד.

7.אתה לא בלתי ניתן להחלפה. העולם לא יתהפך אם אתה לא יכול לקחת אחריות למשימה כל פעם שאתה נדרש. בעוד שזה מפתה לקחת על עצמך מחויבות חדשה כדי שדברים ימשיכו לרגש, התנגד ליצר לעשות זאת. גם אם אתה יודע שתעשה את העבודה הטובה ביותר , תן למישהו אחר לעשות זאת פעם אחת.

8.אתה יכול לשנות את דעתך. אז מה אם אמרת כן, ועכשיו אתה היית מעדיף להגיד לא. זה בסדר להתחרט. אני הסכמתי לארגן קבוצת לימוד יהדות אבל אחרי שבני הצעיר התגייס הרגשתי שזה לא מתאים לי  וברגע שאמרתי זאת לשותפי לארגון הם קבלו זאת בהבנה.

אני אהיה הראשון שיודה שלהגיד לא, זה לא קל. דבר אחד שלמדתי , הוא שכנות ויושרה תמיד מתקבלים בכבוד כאשר מקבלים או דוחים בקשה. כאשר אתה מחבר את החלטותיך עם ערכיך, התוצאות אף פעם לא מאכזבות- לא לעצמך, למשפחתך, או לחבריך.

12 דרכים חכמות לסרב

  1. אני באמצע מספר פרויקטים.
  2. אני לא מרגיש נוח עם זה.
  3. אני לא לוקח כרגע משימות נוספות
  4. אני לא האיש המתאים לתפקיד.
  5. אני לא נהנה מסוג כזה של עבודה.
  6. אין לי שום מקום בלוח הזמנים שלי.
  7. אני שונא לחלק את תשומת לבי בין פרויקטים.
  8. אני יודע שאתה תעשה עבודה מצוינת בעצמך.
  9. אני חייב להשאיר לעצמי קצת זמן חופשי לעצמי.
  10. אני מעדיף לעזור במשימה אחרת.
  11. אין לי ניסיון בזה.
  12. יש לי התחייבויות  אחרות.
Posted on

קשר השתיקה של הADHD

אחד המתאמנים שלי מנהל בכיר בחברה. סבל מדיכאון ולחץ כתוצאה מחוסר הערכה וכבוד מצד המנהלים העמיתים ומצד חלק מהעובדים, למרות  שהלקוחות כבדו ואהבו אותו והוא הגיע להישגים מרשימים במכירות שהוא התחום עליו הוא אחראי. בעקבות תהליך אימוני שעבר החליט דני(שם בדוי) לגשת למנכ"ל החברה ולשתף אותו בקשיים שלו שנובעים מקשיי הקשב. השיחה היתה מדהימה בעקבותיה פנה המנכ"ל למנהלים העמיתים ודרש מהם לשתף פעולה באופן מלא עם דני ולסייע לו בכל פניה, הזהיר אותם שאם לא יעשו זאת יסתבכו אתו, בנוסף ביקש מדני לשתף אותו בכל בעיה והדובדבן שבקצפת, מינה לו מזכירה אישית שתסייע לו בעבודתו.

אני אישית גיליתי לפני כעשר שנים שאני בעל ADHD דבר שסייע לי להבין טוב יותר  הרבה דברים שקרו לי בחיי, ועזר לי לפתח אסטרטגיות פעולה טובות יותר ביחד עם קבלה עצמית שאפשרה לי שקט פנימי.

ולמה אני מספר  את הסיפורים  האלה?

אנשים רבים חיים עם הקשיים הנלווים לADHD, אם זה בארגון, אם בניהול זמן, בקבלת החלטות, או שהקושי קשור לתחומים כמו ניהול רגשות וכעסים. הם לא יודעים שזה מקור הקושי, ואם יש להם חשד אינם עושים אתו דבר, בוודאי שאינם חושפים זאת במקום העבודה. הדרכים שבהן מגיעים אנשים לטיפול  מגוונות, חלקם מגלים זאת דרך ילדם, חלקם נשלחים אלי על ידי הנשים שלהם או ההורים אבל רובם לא מודעים וכמובן לא עושים כלום. יש גם עדיין סוג של קשר שתיקה שמונע אנשים אפילו להגיד לעצמם "אולי  יש לי בעיית קשב?" "אולי כדאי לאבחן או לטפל בקשיים".

הנתון ששמעתי מאנשי מקצוע שונים הוא ש80 אחוז מהמבוגרים(שמונים) עם   ADHD  אינם מאובחנים.

אז לסיכום לא בטוח שנכון לכל אחד לגשת למנהל שלו ולשתף אותו בעניין הADHD. אבל אין לי ספק שברגע שתעשו את הצעד לאבחון ובוודאי לטיפול, בטוח שתרוויחו שינוי גדול בחיים.

 

Posted on

כוחה של הצ'ק ליסט או איך לעשות דברים נכון

לפני שנים למדתי מאימי (בת 80 וADHD לא מאובחנת) את כוחה וחשיבותה של הצק ליסט- רשימת משימות לביצוע בפרויקט. כשהייתי צעיר שמתי לב שכל פעם שהיא יצאה מהבית היו מספר דברים שהיא הקפידה לעשות באופן קבוע(סגירת גז, נעילת דלת, לקחת מפתח לבית וארנק). במשך השנים הפנמתי את ההרגל  הזה בחיי וניסיתי להעבירו לילדי(עדיין עובדים על זה). לאחרונה נתקלתי במאמר של טים פריס המתבסס על ספרו של רופא מנתח בשם ד"ר אטולה גוואנדה – "המניפסט של הצ'ק ליסט".

הספר עוסק בכוחן של הרשימות. אנשים חושבים שצ'ק ליסט מיועד לאנשים שנמצאים בתחתית הסולם, וד"ר גוואנדה סותר זאת. הוא טוען שאנשי מקצוע בעולמנו נדרשים להתמודד עם מורכבות הולכת וגדלה במקצועם. כמו להטיס מטוס, לבצע ניתוח מסובך ועוד…

הוא מנתח סוגים של טעויות שאנחנו עושים: יש טעויות שאנחנו עושים מתוך בורות (טעויות שאנו עושים מכיוון שאיננו יודעים מספיק) ויש טעויות טיפשיות(טעויות שאנחנו עושים מכיוון שאיננו משתמשים כראוי במה שאנחנו יודעים) כישלונות בעולם המודרני ברובם נובעים מהסוג השני של הטעויות. לדוגמא בתחום הרפואה-הניתוחים. המשימות השגרתיות של מנתחים נעשו כל כך מורכבות עד שטעויות מסוג כזה או אחר מתבקשות. הפתרון של גאוואנדה  הוא שמומחים צריכים צ'ק ליסט, מדריכים כתובים שמלווים אותם דרך השלבים החשובים בכל תהליך מורכב. הצוות של גאוונדה פיתוח צ'ק ליסט בטוח למנתחים והוא מופץ בכל העולם עם תוצאות מרשימות.

צוותו של גאוונדה נעזר באנשי חברת התעופה בואינג שמפתחת מאות רשימות צ'ק ליסט להתמודדות עם מצבי משבר תעופתיים.

ולחיים שלנו, אין ספק שלכל בעל מקצוע ובוודאי ל ADHD צ'ק ליסט יכול להוות פתרון מצוין שעוזר להתגבר על זיכרון עבודה לקוי ועל אימפולסיביות. תכינו לעצמכם צ'ק ליסט לכל פרויקט ותחסכו הרבה תקלות.

 

Posted on

הטיפול שכל ADHD חייב – ספורט

בשנים האחרונות  כתבתי ודיברתי רבות בפוסטים ובפגישות אימון על חשיבותה של פעילות ספורטיבית לאנשים עם ADHD . בעקבות ספרו של ג'ון רייטי "הניצוץ" אני חייב לנסח את דברי מחדש, זאת חובה לכל ילד, מתבגר ומבוגר עם ADHD  לעסוק בספורט.

הפעילות הספורטיבית כפי שידוע לרובנו טובה לבריאותנו, מעלה את מצב הרוח והריכוז. בספרו החשוב מעלה רייטי  ( שידוע כמומחה לADHD וכמי שכתב ביחד עם נד הלאוול את הספר ADDמריטת עצבים על מבוגרים עם ADHD ) באמצעות שיתוף במחקרים רבים, את תרומת הספורט ליכולות  קוגניטיביות והישגים לימודיים. אחד הסיפורים המדהימים הוא על מערכת החינוך של העיר האמריקאית נייפרוויל. בעיר הזאת לומדים התלמידים כושר גופני במקום ספורט במסגרת שיעורי ספורט יומיומיים לכל התלמידים, בעיר 14 בתי"ס יסודיים, 5 חטיבות ביניים ושני בתי"ס תיכוניים.  העיר נייפרוויל השתתפה בנפרד במבחן בינלאומי " מגמות בלימודים בינלאומיים במתמטיקה ובמדעים" (TIMSS ). מבחן המשווה רמות ידע של  תלמידים ממדינות שונות בעולם בשני תחומי מפתח אלו. הוא נערך כל 4 שנים מאז 1995. המבחן של 1999 הקיף 230,000 תלמידים משלושים ושמונה מדינות. 59,000 מארה"ב. נייפרוויל השתתפה באופן עצמאי כדי לקבל ציון בינלאומי עבור הביצועים של תלמידיה. בחלק המבחן העוסק במדע הגיעו ילדי נייפרוויל למקום ראשון, לפני סינגפור. כלומר נייפרוויל ניצבת במקום הראשון בעולם. במתמטיקה היא הגיע למקום השישי- אחרי סינגפור , קוריאה הדרומית, טייוואן, הונג קונג ויפאן. בסיכום הכללי תלמידי ארה"ב הגיעו למקום תשעה עשר במתמטיקה ושמונה עשר במדעים.

רייטי מתייחס בספרו להשפעת הפעילות הגופנית בתחומים כמו למידה, חרדה דכאון ודחק(סטרס). אבל מייחד פרק שלם להשפעת האימון הגופני על ADHD . מבוגרים וילדים רבים עם ADHD גילו את ההשפעה המבורכת של פעילות גופנית על הריכוז והביצועים שלהם. התוספות של רייטי בפרק הזה הן

  1. הדופמין והנוראפינפרין ממלאים תפקיד בהסדרת פעולה של מערכת הקשב. אימון סדיר מעלה מיד את רמות הבסיס של הנוירוטנסמיטורים האלה באמצעות דרבון צמיחת קולטנים חדשים באזורים מסוימים של המוח.
  2. גורם התורם לעצבנות וחוסר שקט אצל ילדים עם ADHD הוא פעילות יתר של המוחון. מחקרים שנערכו לאחרונה הראו שתרופות אשר מעלות את רמות הדופאמין והנוראפינפרין, מחזירות אזור זה לאיזון.
  3. במחקר פורץ דרך שעשה ארתור  קריימר  מאוניברסיטת אילינוי בשנת 2006 הוא השתמש בסריקות MRI כדי להראות שצעידה של שלושה ימים בשבוע במשך שישה חודשים הגדילה את נפח האונה הקדם מצחית של אנשים מבוגרים. כאשר בדק קריימר היבטים שונים של התפקוד הביצעוי שלהם, הוא מצא שיפור בזיכרון עבודה, במעבר חלק בין משימות ובסינון גירויים בלתי רלבנטיים.

לסיכום כולם מסכימים שאימון גופני מעלה את רמות הדופאמין והנוראפינפרין,  טענה נוספת וחשובה ככל שהאימון מורכב יותר כן תיטב השפעתו כלומר אימון אירובי המשולב באימון מורכב יותר כמו אמנויות לחימה, טניס וענפי ספורט אחרים המאתגרים את המוח מביאים לתוצאות האופטימליות.

Posted on

ההורה כמנהל – כישורים ניהוליים חינוכיים להורה המתמודד עם ילד בעל ADHD (חלק ב')


ההורה לילד עם ADHD  נדרש להפגין כישורי ניהול בשלושה מעגלים:

  1. מעגל הצוות המקצועי הטיפולי שבו הוא נעזר.
  2. מעגל הצוות החינוכי במוסד בו לומד הילד.
  3. מעגל החיים בבית והתפקוד המשפחתי.

כאמור בחלק א' לצורך מעגלים אלו נדרש הורה למיומנויות מתחום הניהול:

ניהול= קבלת החלטות> ביצוע

ידע ותמיכה- הבסיס לביצוע משימת הניהול המורכבת הזאת הוא ידע, מקורות המידע העומדים לרשות ההורה /מנהל – רבים ומגוונים, הידע הוא הבסיס לקבלת החלטות נכונות. התמיכה – קבלת סיוע מגורמים שונים כמו אנשי מקצוע, קבוצות תמיכה, פורומים באינטרנט, משפחה וחברים.

תכנון- הצבת מטרות, יעדים, תכנית עבודה וסדרי עדיפויות.

ניהול זמן – ניצול יעיל של הזמן שהוא משאב מוגבל להורים עובדים הנדרשים לגדל במקביל ילד/ילדים עם ADHD.

תקשורת ומו"מ – יצירת תקשורת אפקטיבית ומותאמת לגורמים השונים.

משוב ובקרה- מתן חיזוקים במעגל המשפחתי ומול מעגלים חיצוניים ובקרה על תוצאות התהליכים החינוכיים מקצועיים.

ניהול הצוות הטיפולי מקצועי

  • החלטות לגבי הכיוון וההדגשים והרכב הצוות(פסיכולוג, נוירולוג, הוראה מתקנת ו/או מורה פרטי, מדריכי חוגים)
  • מיון ובחירת אנשי המקצוע.
  • קבלת תכנית עבודה מאיש המקצוע ובדיקתה.
  • בקרה- האם יש התקדמות, האם נוצרה כימיה טובה עם הילד, האם התכנית אפקטיבית.
  • תכנון מחדש אחת לשנה או פרק זמן אחר בהתאם לתחום ולצרכים, התאמת אנשי המקצוע לצרכים המשתנים.

ניהול הצוות החינוכי

  • בחירת המוסד החינוכי- על פי התאמתו לצרכי הילד.
  • בניית מערכת שותפות עם צוות בית הספר- מחנכת, יועצת ומנהלת.
  • הדרכה ותיאום תכנית עבודה – הדרכת הורים פרטנית או בקבוצת הורים על פי הנטיות, הצרכים והאפשרויות.
  • מעקב ובקרה אחרי השתלבות הילד בביה"ס, ערוצי תקשורת פתוחים וסדירים עם המערכת.

ניהול החיים בבית והמשפחה

  • תיאום והחלטות משותפות עם בן הזוג
  • בניית עבודת צוות ברמת המשפחה.
  • התאמה בין החיים בבית ובים העקרונות הנובעים מהנחיות אנשי המקצוע.
  • איזון בין חיי הפרט, הזוגיות וחיי המשפחה.
  • השקעה בפיתוח הזוגיות כשלעצמה וכמשאב מרכזי ומשמעותי לחינוך הילד.