Posted on

ADHD והתמודדות עם מכשולים

התמודדות עם מכשולים הינה מרכיב חשוב בהתפתחות ובהצלחה שלנו.
ריאן הולידיי כתב ספר "המכשול הוא הדרך" , משפט שבתוכו טמונה תפישה חשובה מאד. אין דרך בלי מכשולים, ברגע שנבין זאת התייחסותנו למכשולים תהיה בריאה יותר, כזאת הרואה בהם חלק מהמסע ולא סיבה לעצור להפסיק ולהרים ידיים אלא להמשיך ולהילחם על מטרותינו.
3 מרכיבים חשובים בהתמודדות עם מכשולים: התפישה, הפעולה והרצון.
חלק ראשון התפישה
הדרך בה אנחנו רואים את המציאות, היא יכולה להיות מקור כוח או חולשה. צריך כוח כדי לראות את הדברים כפי שהם ובצורה עניינית, לעיתים קרובות אנו מגיבים ממקום רגשי ולא ענייני. היכולת להתבוננות רציונלית חשובה מאד.
שליטה ברגשות היא המפתח, כי היא מאפשרת להתמקד בדברים החשובים, להתייחס למצב בצורה עניינית ולהתקדם לפתרונות טובים.
חשובה היכולת להפריד בין מה שבשליטתנו ומה שלא. הרגשות שלנו, היצירתיות שלנו, הגישה, הפרספקטיבה, התשוקה וההחלטיות. זה מגרש המשחקים שלנו. מה לא בשליטתנו? מזג האויר, הכלכלה, רגשות של אחרים, אופנות וכו'.
בראי הADHD הפרשנות שבמקרים רבים הינה שלילית אוטומטית, משפיעה על הצורה בה אנו תופשים מכשולים בלימודים, בעבודה ובחברויות. הבנתנו את התפישה ואת עיוותי החשיבה המגבילים אותנו כ,ADHD יכולה להביא אותנו לשינוי בתפישה, ובכך לאפשר התמודדות בריאה יותר עם המכשולים.
חלק שני פעולה
לא משנה מה קורה לך אלא מה אתה עושה עם מה שקורה, אנשים מתמודדים עם מגבלות פיזיות, מגבלות של מוצא, עוני ורעב. במקום להתלונן הם פעלו, כל מכשול שאנחנו עוברים הופך אותנו לחזקים יותר, אין לנו את הפריבילגיה להימנע מפעולה. כי יש לנו מכשול שצריך לעבור, אפשר לקחת דקה לנשום להגיד זה "חרא של מצב", אבל לפעול.
תמיד צריך להתמודד עם אנרגיה, התמדה, עקביות ועם אסטרטגיה ובתהליך מכוון.
חשוב להתחיל לזוז אפילו אם זה צעד קטן לכיוון הרצוי. לתרגל עקביות והתמדה כי אם עלינו לעבור מכשול –התמדה הוא המרכיב העיקרי, הרעיון הוא לנסות עד שמוצאים את הדרך הטובה הנכונה.
ובהקשר הADHD העשייה היא התגברות על הדחיינות, על הקושי באקטיבציה בהתחלה.
התמודדות עם כל הגורמים העוצרים אותנו מלהתחיל משימות המקדמות אותנו למטרותינו. בוודאי כשאנחנו עומדים מול מכשול שהופך בקלות לבלם שמתחבר מידית לנטייה הטבעית לדחיינות של אנשי הADHD. לכן עשייה היא מרכיב בסיסי לכל ההתגברות על מכשולים במקום להתבוסס בחשש מכישלון.

חלק שלישי רצון
הרצון הוא הכוח הפנימי שלנו שלא מושפע מהעולם החיצוני, אם פעולה הוא מה אנחנו עושים כשכוח חיצוני משפיע עלינו, רצון מופיע כשאין שום כוח חיצוני שמשפיע עלינו. גם במצבי משבר. כוח הרצון ניתן ללמידה, ניתן לאמץ שמחה גם בתקופות רעות, לרצון יש יותר קשר עם כניעה מול כוח, רצון אמתי קשור לצניעות. גמישות וחוסן.
מה יישאר מול המכשולים הגדולים ביותר? המשמעת של הרצון.
אם תפישה ופעולה הן דיספלינות של המוח והגוף, הרצון הוא הדיסיפלינה של הלב והנשמה, זה הדבר היחידי בו אנו שולטים במאה אחוז, בעוד שאני יכול להשתדל לתפוש בצורה מסוימת ולהשקיע מאמץ לפעול. הרצון שונה כי הוא בתוכי, הוא נותן לנו כוח למצוא את המשמעות במצבים בעייתיים.
לחשוב על אחרים להוציא את המקסימום ממצב קשה, היה מודע לכאב אבל המשך לעבוד על המטרה.
הרצון מכין אותנו ומגן עלינו מהבלתי צפוי, זה מה שמאפשר לנו להמשיך למרות הקשיים. גם כשחלומות הבלהה שלנו מתגשמים. בכל מצב תמיד אפשר להתמודד עם הבלתי צפוי, להגן על עצמנו, להציב מטרה גדולה, להתכונן.
בנה את הכוח הפנימי. אנחנו יוצאים מהנחה שמגבלותינו ילוו אותנו כל חיינו, אנחנו צריכים להילחם ליצירת השינוי ולא לקבל את המגבלות שלנו,
פרה מורטום לבדוק בפרויקט מה עלול להתקלקל מראש, להכין תכנית אלטרנטיבית, כדי לא להיות מופתע מכישלון, הסטואים חשבו על זה מזמן, לחשוב מראש בכתיבה או בראש מה עלול להיכשל, מה עלול לפגוע בתכנית, להיות ישר " מה אם? " לנהל ציפיות מי שמוכן לאכזבה לא יתאכזב.
ניהול ציפיות לא הכל תלוי בנו, לעיתים אנשים לא יעמדו בהתחייבויות כלפינו, חשוב להיות מוכנים . "קוו לטוב אבל היו מוכנים לרע". אנחנו יודעים שמשהו יכול ללכת רע. אבל אם התכוננת לרע לא תהיה מופתע, עם מוכנות אנחנו יכולים להתכונן לכשלון ולהיות מוכנים להצלחה.
כוח הרצון הינו המרכיב הפנימי כמו אצל כל אדם, גם אצל ADHD כוח הרצון הוא כמו שריר שאפשר לפתח אותו באמצעות התמודדות עם קשיים, פעילות ספורטיבית כמו ריצה המחייבת אותנו להתמודד עם קושי לאורך זמן מחשלת את כוח הרצון ותאפשר להתמודד גם במצבים שונים ולא רק בריצה. אפשר לומר שכוח הרצון הינו כמו שריר דמיוני שאימון בפיתוח שלו מאפשר התמודדות גם בתחומים אחרים.
מקורות
Ryan Holiday :the obstacle is the way

Posted on

כוח הרצון וADHD *

כוח הרצון הוא הכוח המאפשר לנו להתקדם לכיוון המטרות שלנו לפעול בהתאם לצרכים ולערכים שלנו  וכמובן בדרך להתגבר על כל הגורמים המסיחים פנימיים וחיצוניים.

מסתבר ששאלות של שליטה עצמית, דחיינות, מיקוד, ושאלות של התגברות על פיתויים והתמכרויות, מעסיקות את כל בני האדם. הבעיה של  ADHD היא  שאותן סוגיות מטרידות אותנו רק בעוצמה ובאינטנסיביות גדולים הרבה יותר והקשיים בתפקודי הניהול פוגשים ומעצימים את המכשולים בפני כוח הרצון.

אבל גם אנחנו הADHD יכולים להינות מהידע הנרחב כתוצאה ממחקרים בתחום כוח הרצון.

בשורות הבאות אדון בקשר בין אתגרי כוח הרצון וADHD  ובדרכים להתמודד בהצלחה עם אתגרים אלו. אני מזמין אותכם להצטרף גם למשימות.

כדי להצליח לשלוט בעצמנו,  עלינו לדעת איך אנחנו נכשלים? מה בולם אותנו? ומה יכול לעזור לנו להתגבר על הפיתויים וההסחות?

אלה אינן חולשות פרטיות שחושפות את הליקויים האישיים שלנו, אלא התנסויות שהן חלק מן הטבע האנושי.

3 כוחות חשובים – עשה, לא תעשה, אני רוצה

המבחן הקלאסי של כוח הרצון  מעמיד בפיתויים – שוקולד/סיגריה/בגד מדליק או פייסבוק. יש לנו קושי לומר לא כאשר הפה, הלב או העיניים רוצים לומר כן. זהו כוח "הלא תעשה".

מצד שני קיים כוח העשה היכולת לעשות מה שצריך לעשות גם אם יש בכם חלק שלא רוצה לעשות זאת. שיחת טלפון לא נעימה, כתיבת דו"ח חשוב אבל משעמם, או יציאה לריצה.

כדי להפגין שליטה עצמית, עלינו למצוא את המוטיבציה ברגע המכריע. זהו כוח האני רוצה

כוח האני רוצה קשור למטרות לטווח הארוך אשר אמורות לגרום לנו  לעשות את מה שמקדם אותן, ולהימנע מהלא תעשה שמסיח אותנו מהרצוי.

מהותו של כוח רצון היא ברתימתם של שלושת הכוחות – עשה, לא תעשה, אני רוצה

כל אתגר של כוח הרצון הוא עימות בין שני חלקים של עצמכם. מה רוצה גרסת העצמי האימפולסיבי הלא ממוקד והמוסח שלכם? מה רוצה גירסת העצמי השקולה יותר שלכם?

מודעות עצמית – כדי להשיג יותר שליטה עצמית עלינו לפתח תחילה יותר מודעות עצמית. לזהות  מתי אנחנו מקבלים החלטות שנוגעות לאתגר כוח הרצון שבחרנו לנו.

השבוע היו מחויבים לשים לב לאופן שבו מתרחש אצלכם תהליך הכניעה לדחפים. עדיין אינכם נדרשים אפילו  להציב יעד לשיפור השליטה העצמית. רק בדקו האם אתם מסוגלים לתפוש את עצמכם מוקדם יותר ויותר בתהליך. שימו לב למחשבות, לרגשות ולמצבים שסביר יותר שמעוררים את הדחף. מה מבין הדברים שאתם חושבים או אומרים לעצמכם מעלה את הסבירות שתוותרו לעצמכם.

על פי "כוח הרצון" מאת: ד"ר קלי מק׳גוניגל  

Posted on

כוח הרצון וריצה

לאורך השנים הרביתי לכתוב ולהרצות על היתרונות בפעילות ספורטיבית אירובית. זה מכבר ידוע לכולם כי פעילות גופנית משפרת סיבולת לב ריאה, מקטינה סיכוי למחלות לב, מורידה משקל.

בעת האחרונה נוספו מחקרים אודות שיפור בלמידה, דחק, דכאון, חרדה הזדקנות בעקבות פעילות גופנית.

יחד עם זאת ערך נוסף וחשוב הוא האפשרות שפעילות אירובית משפרת את "שריר כוח הרצון" היכולת להתמיד תלויה בכוח הרצון האישי בלבד ואינה תלויה בגורמים חיצוניים כגון: בוס, חברים, או בן זוג. רק את/ה מול האתגר לקום מהמיטה או מהכורסא הנוחה ולצאת להליכה או לריצה. חיזוק "שריר כוח הרצון" בספורט משפיע גם על תחומים אחרים של תפקוד אישי.

אחרי שבמשך שנתיים התאמנתי באופן עצמאי בריצה ולא הצלחתי לעבור את הרף של 3 קילומטרים באימון, רצתי בצורה לא סדירה ולעיתים גם הסתפקתי בריצה של 1-2 קילומטר.

לפני חודשיים וחצי החלטתי לנסות גישה אחרת, להיעזר במאמן לקבל הדרכה ולהיכנס למסגרת. הצטרפתי לקבוצת ריצה.

להפתעתי כבר בשיעור הראשון בקבוצה רצתי 6 קילומטר מבלי לדעת שזאת התכנית. פשוט רצנו ובסיום המדריך הודיע לנו שרצנו 6 קילומטרים. המפתיע היה שלא נדרשתי למאמץ מיוחד, בעקבות ההצלחה הזאת כמובן שאני ממשיך לרוץ.

התובנה שלי היא שלעיתים אנו שמים לעצמנו גבולות, גבולות שאינם קשורים ליכולתנו האמתית, אלו גבולות אקראיים ומסתבר שאנחנו יכולים לעבור אותם ובגדול. לעתים יש צורך בעזרה חיצונית או במסגרת שייכות שיצרו ויתמכו בשינוי.

התובנה החשובה עוד יותר היא  שאם אנחנו לא מנסים לעבור את הרף , אם אנחנו נשארים פסיביים( או ברף המלאכותי שהצבנו לפנינו) אין סיכוי שנתקדם ונחולל שינוי כי אנחנו נשאר בגישה המנציחה את המחשבה המגבילה. גישה הדומה לכדור שלג שלילי שאין לנו סיכוי לעבור את הרף הזה, שאנחנו חלשים מדי, מבוגרים מדי, וכו'.

הדרך היחידה האפשרית לפרוץ מעגל כזה של חוסר אמון בעצמך היא על ידי עשייה, גם צעד קטן אפילו כישלון, היתרון בעשייה הוא ברור וחד משמעי גם אם לא נצליח, לפחות נלמד איך לעשות זאת טוב יותר, נלמד מהטעות ובפעם הבאה נשתפר.

ללא עשייה אנו נשארים תקועים, תחושת חוסר הביטחון ביכולתנו מתעצמת מיום ליום וככל שנמתין נתקשה לנסות להתמודד עם האתגר. ייתכן שאפילו לא ננסה כל חיינו ונישאר באותה נקודה מובסים.