Posted on

ADHD ותפקודי ניהול (חלק א')

מאמר זה מבוסס על עבודת הגמר לתואר שני בייעוץ חינוכי שהוגשה באוקטובר 2009 , ברצוני גם להודות לד"ר עופר תמנע שסייע לי במאמר מתורגם של פרופ' תום בראון, שהינו חלק מעבודת הדוקטורט של עופר בנושא תפקודי הניהול.
אני מאמין שתפקודי הניהול נותנים את ההסבר המקיף והיסודי ביותר לקשיים של צעירים ומבוגרים עם ADHD . באמצעותם ניתן להבין את הקשיים ויותר מכך למצוא דרכים יעילות יותר להתמודד אתם.
בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 הועלתה תיאוריה אשר משנה את המיקוד וההבנה של ADHD
לעומת האפיונים שעלו מספר האבחנה והסטטיסטיקה של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית. תיאוריה זו ממקדת את קשיי הפרעת קשב והתנהגות כנובעים מליקויים בפונקציות הניהוליות ( בארקלי 1997 ; בראון 2005). היא מבוססת על מחקרים קודמים שקישרו את הפרעת הקשב עם קושי במנגנון וויסות התנהגות ומתיימרת להציע מודל מקיף נוירופסיכולוגי הקושר את הפרעת הקשב לליקויים בתפקוד האונה הקדמית של המוח. יחד עם זאת בארקלי מסייג את התיאוריה כמחייבת מחקרים נוספים שיאשרו או יפריכו אותה.
המושג 'תפקוד ניהולי' מתאר מערכת יכולות לשליטה ובקרה על התנהגויות ויכולות אחרות. תפקודים ניהוליים הכרחיים עבור התנהגות מכוונת מטרה. הם כוללים את היכולת ליזום ולהפסיק פעולות, לבקר ולשנות את ההתנהגות בעת הצורך ולתכנן את ההתנהגויות העתידיות בהיתקלות עם משימות וסיטואציות חדשות. תפקודים ניהוליים מאפשרים לנו לצפות את התוצאות ולהתאים עצמנו למצבים משתנים. היכולת ליצור רעיון ולחשוב באופן תמציתי נחשבים פעמים רבות כמרכיביה של הפונקציה הניהולית.
תפקודים ניהוליים מאפשרים לאנשים להימנע מהתנהגויות בלתי ראויות. אנשים בעלי תפקודים ניהוליים דלים נתקלים תכופות בבעיות בקשרים עם אנשים אחרים. זאת משום שהם עלולים לומר או לעשות דברים מוזרים או הפוגעים באחרים. רוב בני האדם חווים דחפים לומר או לעשות דבר מה העלול לסבך אותם בצרה, כמו הערה מינית המופנית כלפי אדם זר, תגובה שלילית להופעתו של אדם או העלבת דמות סמכות כמו בוס או שוטר; אך לרוב אנשים אין בעיה להדחיק דחפים אלו. כאשר תפקודי הניהול לקויים, דחפים אלו עלולים שלא להיות מודחקים. על-כן, תפקודים ניהוליים הם מרכיב חשוב גם ביכולת ההשתלבות בחברה.
בארקלי (Barkley 1997) העלה לראשונה את נושא תפקודי הניהול והציג מודל תיאורטי, שמקשר בין חוסר בוויסות התנהגות או אימפולסיביות לבין ארבעה תפקודי ניהול נוירופסיכולוגיים, התלויים בו לצורך ביצוע אפקטיבי של משימות יומיומיות: זיכרון עבודה; וויסות עצמי של העלאת מוטיבציה ושמירה עליה; הפנמה של שפה ושחזור (אנליזה וסינתיזה של התנהגות).
בהרחבה ל-ADHD, המודל מניח ש-ADHD עשוי להיות קשור עם לקות משנית בארבע היכולות הניהוליות האלו והשליטה המוטורית שהן מאפשרות. בארקלי סוקר עדויות לכל אחד ממימדי התפקוד האלו ומוצא אותם במחסור גדול אצל מבוגרים וצעירים עםADHD . המודל של בארקלי מניח שהקושי העיקרי ב- ADHD הוא מחסור הקשור בוויסות תגובה.
תום בראון (2005) מרחיב ומשלים את גישתו של בארקלי ביחסו את תפקודי הניהול למימדי הקשב. קשב לדבריו הוא פעולה מסובכת ורבת פנים של המוח. לקשב תפקיד מהותי במה שאנו תופסים, זוכרים, חושבים, מרגישים ועושים. פעולת הקשב אינה פעולה בודדת של המוח. התהליך המתמשך של הקשב מערב ארגון והצבת סדרי עדיפויות, מיקוד ושינוי המיקוד, ויסות הערנות, קיומו של מאמץ מתמשך, וויסות מהירות העיבוד של המוח והפלט שלו. הוא גם מערב ניהול כעסים, שליפת עובדות, שימוש בזיכרון קצר טווח, ופעולת בקרה וויסות עצמי.
בראון מציג 6 מקבצים של תפקודי ניהול. כל מקבץ הוא מעין סל המכיל פעילויות קוגניטיביות מקושרות אשר תלויות ופועלות באופן מתמשך עם האחרות, בדרכים המשתנות תדיר. יחדיו מתארים מקבצים אלו את תפקודי הניהול, כלומר מערכת הניהול של המוח.
1. אקטיבציה : מקבץ זה מכיל את הפעולות הקוגניטיביות כמו: ארגון זמן, קביעת סדרי עדיפויות, והתחלת פעילות. בדרך כלל רבים מקשרים בין ADHD להתנהגות אימפולסיבית והיפראקטיביות המתאפיינת בכך שאנשים הלוקים בה ממהרים לדבר או לפעול. במקבץ זה דוקא הקשיים בהתחלת משימות הם מוקד תלונתם של אנשים הסובלים מתסמונת ADHD.
2. מיקוד: מקבץ הכולל את הפעילויות הקוגניטיביות של מיקוד, שימור והפניית קשב למשימה.
אנשים בעלי ADHD מדווחים תכופות על קושי כרוני במיקוד, בשימור או בהסטת הקשב שלהם כנדרש בלימודים, בעבודה, באינטראקציות חברתיות, ובמטלות יומיומיות אחרות.
3. מאמץ: כולל את התכונות של: ויסות הערנות, שימור מאמץ ומהירות עיבוד.
רבים מהלוקים ב-ADHD מדווחים כי הם הופכים תכופות לישנוניים מאוד – עד כדי קושי עצום להשאיר עיניהם פתוחות, כאשר עליהם לשבת בשקט. בדרך כלל הדבר אינו מהווה בעיה כאשר הם פעילים פיזית או עוסקים בשיחה ערה, אך הדבר עלול להערים קשיים רבים כאשר הם מנסים להקשיב להרצאה או להשתתף בישיבה ממושכת.הדבר קורה גם בנסיעות ארוכות בדרך חד גוונית. אנשים אלה אינם מסוגלים להישאר ערניים אלמלא הם עוסקים באופן פעיל בהתנהגות המספקת משוב יציב, מוטורי, חברתי, או קוגניטיבי..

Posted on

מיקוד טקטי ומיקוד אסטרטגי או מטרה טקטית ומטרה אסטרטגית

מיקוד טקטי ומיקוד אסטרטגי או מטרה טקטית ומטרה אסטרטגית

"תוכל לומר לי בבקשה באיזו דרך עלי ללכת מכאן?"

הדבר תלוי מאד במקום אליו את רוצה להגיע, ענה החתול.

" לא אכפת לי כל כך לאן" אמרה עליסה.

"אם כן, אין הבדל באיזה דרך תלכי" ענה החתול.

(עליסה בארץ הפלאות)

מיקוד טקטי ומטרות טקטיות

בחיי היום יום שלנו אנו נדרשים להגדיר מטרות ולבנות תכניות פעולה לטווח קצר, כלומר לדוגמא מטרה להכין עוגת שוקולד, לכתוב הצעה לפרויקט, להכין חומר להנהלת חשבונות. כאן מדובר במטרה טקטית(לטווח קצר) המורכבת מרצף פעולות פשוטות יחסית והדורשות מיקוד לטווח של מספר שעות קטן. הקושי איתו מתמודדים אנשים עם ADHD במטלות מסוג זה כרוך בהפעלת תפקודי ניהול ברמה  נמוכה יחסית כמו אקטיבציה, מיקוד, זכרון עבודה, העלאת אנרגיה וניהול רגשי, השלבים יחסית ברורים, הטווח קצר, וניתן יחסית בקלות לביצוע תוך התגברות על קשיים בתפקודי ניהול.

מיקוד אסטרטגי ומטרות אסטרטגיות

כאן מדובר במטרות לטווח בינוני או ארוך, לדוגמא החלטה לגבי מסלול קריירה, לגבי כיוון עסקי, לגבי תחום לימודים ולגבי בחירת בן זוג לחיים, מטרות שהדרך אליהן יכולה להימשך חודשים עד שנים.

כאן מדובר על החלטות המחייבות קודם כל הגדרת מטרה, תכנון השלבים בדרך למטרה ופעולה עקבית ומתמשכת בכיוון המטרה.

מכיוון שמדובר במטרה לטווח ארוך, יש כאן גם החלטה קשה יותר, יש צורך בתהליך קבלת החלטות מסודר, מובנה, הכולל  בחירה וויתור.

תפקודי הניהול הנדרשים כאן הינם ברמה גבוהה יותר, יש כאן צורך בבניית שיתופי פעולה עם אנשים נוספים ותחזוקת הקשרים האלו.

יש צורך בבניית תכנית פעולה עם שלבים לטווח ארוך יותר, אוסף של טקטיקות שביחד מאפשרות את השגת המטרה.

מטרות לטווח ארוך מחייבות התמודדות עם הרבה הסחות בדרך, התמודדות עם חלקים פחות מרגשים ואולי אף מתסכלים. כמו שבארקלי אמר באחת מהרצאותיו" העולם לא עומד מלכת ומחכה לנו שנסיים להשיג את מטרותינו, העולם מציב בפנינו אתגרים יומיומיים שמסיחים אותנו ממטרותינו" הדבר נכון  לגבי כל בני האדם ולא רק ADHD , הבעיה היא שרוב האנשים מוסטים מהמסלול אבל חוזרים אליו במהירות. אנשי הADHD מוסטים ומתקשים לחזור למסלול ולהמשיך בכיוון המטרה.

לא סתם מקובל לחשוב שאנשים עם ADHD טובים בפרוייקטים קצרי טווח ופחות טובים בפרויקטים לטווח ארוך.

Posted on

8 דרכים יעילות לשיפור המיקוד שנבחנו על ידי מומחים

  • צמצם את שדה הראייה שלך – שמור רק את מה שאתה עובד עליו ממולך – סנדי מיינרד,  מאמנת ADHD.
  • · שלח לעצמך מסר– שלח לעצמך מכתב/סמס/מייל שייראה על ידך המזכיר לעצמך להישאר ממוקד ," זה לא הזמן לנקות את החדר. אני אעשה זאת מחר" – פטרישיה קווין, M.D, ננסי רייטי, Ed.M, תרזה מייטלנד, Ph.D..
  • · הימנע מביקורת – הימנע מפרפקציוניזם או תסכול על ידי כך שלא תבקר את עבודתך עד שתסיים אותה – כריסטין אדמק, מחברת אמהות עם ADD .
  • · הכן רשימה – קח חמש דקות לרשום את כל הדברים שאתה צריך לעשות, ברגע שהמשימות כתובות על הנייר, תמצא שזה קל יותר להתמקד. תומס וויטמור, , Ph.D מישל נובוטני, .Ph.D
  • · בקש מזכיר ידידותי בקש מחבר היושב לידך בכתה או בישיבה שיטפח קלות על כתפך אם נראה שאתה מתנתק/מרחף. – קריס, כותב למבט הציפור תפישת עולם של ADD וADHD .
  • · התאמן באופן קבוע – אימון גופני ממקסם את תפקודי המוח , והוא הדרך הטובה ביותר לשפר מיקוד לטווח ארוך. אד הלאוול, M.D. וג'ון רייטי, M.D..
  • · דע את מגבלותיך – כאשר אתה מוצא את עצמך מתנתק/ מאבד ריכוז, היה גלוי. אמור לאדם אתו אתה מדבר, " אני מצטער. האם אנחנו יכולים לעצור לדקה?" – אלכס זיגלר, מחבר שותף של מבט הציפור תפישת עולם של ADD וADHD .
  • · הצב מטרה – אם יש לך מטרה התואמת את מי שאתה ואת מה שאתה מתלהב ממנו, אתה תזיז הרים כדי להישאר על המשימה ולהשלים את העבודה. – מיכאל סנדלר , כותב הטור הצלחה בבית הספר ל ADDitude.
Posted on

"יבוטלו מרכזיות השרות עם המענה האוטומטי של כל החברות !!!"

אתם מכירים את זה כשאתם מתקשרים לחברת שרות כלשהיא והתשובה האוטומטית מפנה אותך : הקש 1 למוצר החדש שלנו, הקש 2 לחובות כספיים, הקש 3 להוראות הפעלה, הקש 4 לתחום אחר, הקש 5 לעוד תחום, הקש 6 לשרות. זה ממש התעללות, במיוחד באנשים עם ADHD .

כמה פעמים אתם צריכים להתקשר עד שתבחרו את המספר המתאים לכם. וזה יכול לקרות מאלף ואחת סיבות, כי מישהו דיבר אליך באותה שנייה, כי פתאום חשבת על משהו אחר, כי סתם אתה עייף ולא מרוכז.

ושימו לב בדרך כלל השלוחות הראשונות קשורות לנושאים בעלי אינטרס כספי של החברה, אם זה רכישת מוצר חדש או תשלום חובות רק בסוף מגיעה שלוחת השרות שבה אתם מעוניינים.

אז אתה מתקשר פעם ופעמיים ושלוש וארבע  עד שאתה מצליח לקלוע לשלוחה המתאימה, או שאתה מתייאש ומפסיק לנסות בכלל.

נכון נכון אתם תגידו לי זה לא קשור לADHD    כפי שכמה מחברי שלא בורכו אמרו לי. גם לנו זה קורה כל פעם. המרכזיות האלו מכשילות גם אותנו . יכול להיות אבל בטוח של ADHD זה קשה יותר .

מה שמחזיר אותי לכותרת שלמעלה, צריך לבטל אותן ולחפש אלטרנטיבות ידידותיות לבעלי הפרעות קשב .

אבל בינתיים עד שנצליח לשנות את המציאות המעצבנת הזאת. כמה טיפים אפשריים להקלה:

  1. כשאתם מתקשרים לשרות מסוג כזה תתבודדו בחדר שקט ללא גירויים חיצוניים.
  2. תלחצו על השלוחה הראשונה שאליה אתם מגיעים ותבקשו מאיש השרות שיעביר אתכם לשלוחה בה אתם מעוניינים.
  3. תתנו לחבר או לבן זוג שיותר קל לו להתקשר במקומכם.
  4. תתקשרו ושימו את הטלפון על רמקול לפחות תקלו על שרירי הצוואר והאוזן.
Posted on

תפקודי ניהול פרק 3- מיקוד

מיקוד: מקבץ הכולל את הפעילויות הקוגניטיביות של מיקוד, שימור והפניית קשב למשימה.
אחת מהתלונות הנפוצות ביותר של אנשים הסובלים מתסמונת ADHD היא כי הם אינם מסוגלים למקד את הקשב שלהם למשימה ולשמר את המיקוד לאורך הזמן הדרוש. לעיתים הבעיה שלהם היא זו של בחירה. הם מתקשים מאוד להתמקד בגירוי הספציפי הדורש קשב: הקול בטלפון או המילים המודפסות על הדף.

Posted on

ADHD ותפקודי ניהול/ ראובן סדן (חלק 1)


מאמר זה  מבוסס על עבודת הגמר לתואר שני בייעוץ חינוכי שהוגשה באוקטובר 2009 , ברצוני גם להודות לד"ר עופר תמנע שסייע לי במאמר מתורגם של פרופ' תום בראון, שהינו חלק מעבודת הדוקטורט של עופר בנושא תפקודי הניהול.

אני מאמין שתפקודי הניהול  נותנים את ההסבר המקיף והיסודי ביותר לקשיים של צעירים ומבוגרים עם ADHD  . באמצעותם ניתן להבין את הקשיים ויותר מכך למצוא דרכים יעילות יותר להתמודד אתם.

בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 הועלתה תיאוריה אשר משנה את המיקוד וההבנה של ADHD

לעומת האפיונים שעלו מספר האבחנה והסטטיסטיקה של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית. תיאוריה זו ממקדת את קשיי הפרעת קשב והתנהגות כנובעים מליקויים בפונקציות הניהוליות ( בארקלי 1997 ; בראון 2005). היא מבוססת על מחקרים קודמים שקישרו את הפרעת הקשב עם קושי במנגנון וויסות התנהגות ומתיימרת להציע מודל מקיף נוירופסיכולוגי הקושר את הפרעת הקשב לליקויים בתפקוד  האונה הקדמית של המוח. יחד עם זאת בארקלי מסייג את התיאוריה כמחייבת מחקרים נוספים שיאשרו או יפריכו אותה.

המושג 'תפקוד ניהולי' מתאר מערכת יכולות לשליטה ובקרה על התנהגויות ויכולות אחרות. תפקודים ניהוליים הכרחיים עבור התנהגות מכוונת מטרה. הם כוללים את היכולת ליזום ולהפסיק פעולות, לבקר ולשנות את ההתנהגות בעת הצורך ולתכנן את ההתנהגויות העתידיות בהיתקלות עם משימות וסיטואציות חדשות. תפקודים ניהוליים מאפשרים לנו לצפות את התוצאות ולהתאים עצמנו למצבים משתנים. היכולת ליצור רעיון ולחשוב באופן תמציתי נחשבים פעמים רבות כמרכיביה של הפונקציה הניהולית.

תפקודים ניהוליים מאפשרים לאנשים להימנע מהתנהגויות בלתי ראויות. אנשים בעלי תפקודים ניהוליים דלים נתקלים תכופות בבעיות בקשרים עם אנשים אחרים. זאת משום שהם עלולים לומר או לעשות דברים מוזרים או הפוגעים באחרים. רוב בני האדם חווים דחפים לומר או לעשות דבר מה העלול לסבך אותם בצרה, כמו הערה מינית המופנית כלפי אדם זר, תגובה שלילית להופעתו של אדם או העלבת דמות סמכות כמו בוס או שוטר; אך לרוב אנשים אין בעיה להדחיק דחפים אלו. כאשר תפקודי הניהול לקויים, דחפים אלו עלולים שלא להיות מודחקים. על-כן, תפקודים ניהוליים הם מרכיב חשוב גם ביכולת ההשתלבות בחברה.

בארקלי (Barkley 1997) העלה לראשונה את נושא תפקודי הניהול והציג מודל תיאורטי, שמקשר בין  חוסר בוויסות התנהגות או אימפולסיביות לבין ארבעה תפקודי ניהול נוירופסיכולוגיים, התלויים בו לצורך ביצוע אפקטיבי של משימות יומיומיות: זיכרון עבודה; וויסות עצמי של העלאת   מוטיבציה ושמירה עליה; הפנמה של שפה  ושחזור (אנליזה וסינתיזה של התנהגות).

בהרחבה ל-ADHD, המודל מניח ש-ADHD עשוי להיות קשור עם לקות משנית בארבע  היכולות הניהוליות האלו והשליטה המוטורית שהן מאפשרות. בארקלי  סוקר עדויות לכל אחד ממימדי התפקוד האלו ומוצא אותם במחסור גדול אצל מבוגרים וצעירים עםADHD . המודל של בארקלי מניח שהקושי העיקרי ב- ADHD הוא מחסור הקשור בוויסות תגובה.

תום בראון (2005) מרחיב ומשלים את גישתו של בארקלי ביחסו את תפקודי הניהול למימדי הקשב. קשב לדבריו הוא פעולה מסובכת ורבת פנים של המוח. לקשב תפקיד מהותי במה שאנו תופסים, זוכרים, חושבים, מרגישים ועושים. פעולת הקשב אינה פעולה בודדת של המוח. התהליך המתמשך של הקשב מערב ארגון והצבת סדרי עדיפויות, מיקוד ושינוי המיקוד, ויסות הערנות, קיומו של מאמץ מתמשך, וויסות מהירות העיבוד של המוח והפלט שלו. הוא גם מערב ניהול כעסים, שליפת עובדות, שימוש בזיכרון קצר טווח, ופעולת בקרה וויסות עצמי.

בראון מציג 6 מקבצים של תפקודי ניהול. כל מקבץ הוא מעין סל המכיל פעילויות קוגניטיביות מקושרות אשר תלויות ופועלות באופן מתמשך עם האחרות, בדרכים המשתנות תדיר. יחדיו מתארים מקבצים אלו את תפקודי הניהול, כלומר מערכת הניהול של המוח.

1.אקטיבציה : מקבץ זה מכיל את הפעולות הקוגניטיביות כמו: ארגון זמן, קביעת סדרי עדיפויות, והתחלת פעילות. בדרך כלל רבים מקשרים בין ADHD להתנהגות אימפולסיבית והיפראקטיביות המתאפיינת בכך שאנשים הלוקים בה ממהרים לדבר או לפעול. במקבץ זה דוקא הקשיים בהתחלת משימות הם מוקד תלונתם של אנשים הסובלים מתסמונת ADHD.

2.מיקוד: מקבץ הכולל את הפעילויות הקוגניטיביות של מיקוד, שימור והפניית קשב למשימה.

אנשים בעלי ADHD מדווחים תכופות על קושי כרוני במיקוד, בשימור או בהסטת הקשב שלהם כנדרש בלימודים, בעבודה, באינטראקציות חברתיות, ובמטלות יומיומיות אחרות.

3. מאמץ: כולל את התכונות של: ויסות הערנות, שימור מאמץ ומהירות עיבוד.
רבים מהלוקים ב-ADHD מדווחים כי הם הופכים תכופות לישנוניים מאוד – עד כדי קושי עצום להשאיר עיניהם פתוחות, כאשר עליהם לשבת בשקט. בדרך כלל הדבר אינו מהווה בעיה כאשר הם פעילים פיזית או עוסקים בשיחה ערה, אך הדבר עלול להערים קשיים רבים כאשר הם מנסים להקשיב להרצאה או להשתתף בישיבה ממושכת.הדבר קורה גם בנסיעות ארוכות בדרך חד גוונית. אנשים אלה אינם מסוגלים להישאר ערניים אלמלא הם עוסקים באופן פעיל בהתנהגות המספקת משוב יציב, מוטורי, חברתי, או קוגניטיבי.