Posted on

לאבחן או לא לאבחן To be ADHD or not to be

אנשים הסובלים מADHD   נתקלים בקשיים מרובים בכל תחומי החיים כפי שרובנו יודעים. למרות זאת אחוז גבוה מהמבוגרים עם ADHD לא אובחנו.

לפני מספר שנים קראתי מאמר של ראסל בארקלי שדיבר על כך שבאזור בוסטון, אזור שבו הוא פועל פחות מ40% מהמבוגרים עם ADHD  , עברו אבחון לADHD . על פי הערכה זאת , חשבתי שאם בבוסטון שהיא עיר אוניברסיטאית עם אוכלוסייה בעלת מודעות גדולה רק 40% מאובחנים אז בוודאי בישראל שבה באופן כללי המודעות נמוכה יותר בודאי מגיעה ל20% . בשיחות עם אנשי מקצוע שונים בארץ ההערכה שלי קבלה תמיכה גדולה, לפיה כנראה אחוז המאובחנים בארץ נופל מ20%.

אם אנסה לנתח יותר לעומק, בגילאים 20-30 חלק עברו אבחון כבר כילדים או נערים. אולם בגילאים 30+ אחוז המאובחנים נופל, מכמה סיבות, רובם גדלו כילדים בתקופה בה המודעות לADHD  היתה נמוכה מאד, אנשים שנתקלים בקשיים לא מקשרים אותם להפרעת קשב, גם אלו המטופלים מסיבות נפשיות ו/או רגשיות אצל אנשי מקצוע לא רואים את הקשר  לADHD.

בשנים האחרונות בעקבות המודעות להפרעת קשב אצל ילדים חלק מההורים מזהים אצל עצמם בעיות דומות שגורמות להם להיכנס לתהליך של אבחון וטיפול.

גורם נוסף המשפיע כמובן על צמצום המאובחנים הוא עלויות גבוהות של אבחונים המונעות מחלק מהאנשים מלנסות אפילו לבדוק זאת.

אז מה אפשר לעשות?

קצת אינפורמציה:

בקופת חולים מכבי ובקופת חולים כללית יש מרכזים המתמחים בהפרעת קשב וריכוז ADHD , גם אצל מבוגרים, הם כוללים אבחון מבוגרים בסל השירותים שלהם. האבחון יחסית זול אם לא לגמרי סמלי לפי מיטב ידיעתי.

אפשרות נוספת : למצוא נוירולוג או פסיכיאטר שמוגדרים כמנהלי מחלקות או סגנים ואז הקופות משתתפות ב70% מעלות האבחון.

הערה אחרונה לסיום- בקרוב אעלה לבלוג שלי שאלון לבדיקה עצמית שיכול לתת אינדיקציה ראשונית אם יש לך סימנים המעידים על ADHD . כמובן שבעקבות שאלון כזה רצוי לבצע אבחון מעמיק ומקצועי יותר.