25-50 אחוז מהאנשים מדווחים על תחושה של מוצפות או שחיקה בעבודה. זה לא רק מספר השעות שאנחנו עובדים, אלא גם העובדה שאנו מבלים שעות רבות בג'גלינג בין משימות רבות באותו זמן. במיוחד בולט הדבר אצל אנשים עם ADHD , מצד אחד הם נוטים לעסוק בכמה תחומים בעת ובעונה אחת מתוך תחושה שזה יוצר ענין ומעלה ריכוז, ומצד שני הם נוטים לחוסר וויסות בין משימות ובין עבודה לבין חיים פרטיים, כתוצאה מכך נשחקים ומוצפים.
Continue reading הקסם והחשיבות בלעשות דבר אחד בנקודת זמן עם ADHD*
מאכלים רבים מכילים כימיקלים אשר נטען לגביהם שהם משפרים ביצועים קוגניטיביים מנטלים. אולי המפורסמות ביותר הן חומצות שומן אומגה 3, הנמצאות באופן טבעי בדג , אגוזי מלך וירקות ירוקים, שמצורפים יותר ויותר גם למזון מעובד כגון לחם ויוגורט. במשך שנים נטען שאלו התוספים המועדפים כמזון למוח- אך העדויות האחרונות מציעות שהם עושים מעט או כלום כדי לשפר את ביצועי המוח (New Scientist, 15 May, p 32).
אף על פי כן, החלום של האצת תפקודי המוח באמצעות תזונה חי וקיים. תשומת לב עברה לאחרונה לקבוצה אחרת של כימיקלים, פלבנואידים, הנמצאים בפירות כגון דומדמניות ו- blackcurrants, גם בקקאו, תה ירוק ויין אדום.
ג'רמי ספנסר באוניברסיטה רידינג, בריטניה, בודק את השפעות משפרי-המוח של מזון. בניסויים על מכרסמים הצוות שלו הראה כי אכילת כמויות מסוימות של flavonoids יכולה להוביל שיפורים בזיכרון ולהתגונן מפני התנוונות של המוח (Chemical Society Reviews, vol 38, p 1152).
מחקר פילוט מציע שמשהו דומה חל גם על בני אדם. "אנו צפינו באפקט של דומדמניות ומצאנו שהם שיפרו קשב" אומר ספנסר.
ספנסר לקח גם דגימות דם מהמתנדבים. הבדיקות העלו שפלבנואידים מפעילים מסלולים ביוכימיים המגבירים את הביטוי של הגנים המקושרים לזיכרון.
לדוגמה, פלבנואידים מסוגלים להעלות רמות של פקטור נגזר המוח neurotrophic (BDNF), חלבון הידוע כחשוב עבור למידה וזיכרון. BDNF הוא גורם גידול המעוררת להתפתחות האקסונים המקשרים תא מוח אחד למשנהו.
ספנסר מציע גם שהאפקט עשוי להפעיל גם תקשורת משופרת בין תאי המוח. עם זאת, פלבנואידים ידועים בהשפעתם על מערכת הדם, הפחתת לחץ דם והגברת האלסטיות של כלי הדם. בדרך זו, הם כבר הראו שהם מגבירים את זרימת הדם למוח. פעולה זו ידועה בהשפעתה הטובה על ביצועים שכליים, ואולי גם דרך יצירת דור חדש של נוירונים בהיפוקמפוס דרך הפרדה של תאי גזע. "אכילת דומדמניות עשויה לעורר גידול עצבי באמצעות זרימת הדם המוגברת לאזור זה" אומר ספנסר.
"הם נראים כאלו יש להם אפקט כמעט כמו סמים," מוסיף ספנסר. "זה אפשרי כי מרכיבים אלה של מזון עשויים לשמש בעתיד כ- מבשרים על סמים משפרי-מוח."
כריס בירד, חוקר מוח באוניברסיטת לונדון, אומר כי התוצאות הראשוניות ניראות מבטיחות, אך השאלות היא האם דיאטה עשירה פלבנואידים עשויה להיות בעלת השפעות משמעותיות בעולם האמיתי. "אני אמשיך לאכול אותם ולקוות כי הם עשויים לעשות משהו טוב בשבילי," הוא אומר.
תחום מבטיח אחר מבוסס על מגנזיום. מוקדם יותר השנה ליו גוסונג ועמיתים במכון מסצ'וסטס לטכנולוגיה דיווחו על תוצאות של האכלת מגנזיום מורכבים, מגנזיום-L-threonate (MgT), הם מצאו גידול משמעותי של רמות מגנזיום במוח שהוביל לגידול בזיכרון המרחבי והזכרון האסוציאטיבי בחולדות הצעירות ומבוגרות (Neuron, vol 65, p165) ליו הראה גם שהגדלת מגנזיום במוח הגדילה פלסטיות סינפטית בנוירונים, ובneurogenesis – ההפקה של נוירונים חדשים – ב היפוקמפוס. אם זה ניתן לאימוץ בבטיחות בבני אדם, המחברים מציעים כי תוספים תזונתיים אלו יכולים לשפר תפקודי מוח.
שימוש בזרם חשמלי לשיפור פעילות מוחית. למרות שהמכניזם לא ברור לגמרי, transcranial direct current stimulation (tDCS) נראה גורם לאזורים הפעילים של המוח לעבוד קשה יותר, בהתאם לאזור שבו מניחים את האלקטרודות זה יכול לשפר תפקודים קוגניטיביים כולל קשב וראייה(נוירופסיכולוגיה p2789, vol 48).
חוקר מוח בשם רוי כהן קדוש( מעניין מאיזה מוצא) מאוניברסיטת אוקספורד מתעניין במיוחד בפוטנציאל של (tDCS) לתת למוח שלנו שדרוג. הוא חיפש מהו האזור במוח שלנו האחראי ליכולת מתמטית. ב2007 הוא הצביע על האזור של פארטיאל לוב הימני , בדיוק מעל האוזן הימנית. כאשר קבוצתו הפעילה זרם של פולסים מגנטיים הם גילו שהם השפיעו לרעה על משימות מתמטיות, והתוצאות של אותם נבחנים דמו לאלו של אנשים עם לקות דיס קלקוליה. ואז הוא בדק וגילה גם איך ניתן לשפר פעילות מתמטית על ידי אימון של tDCS באותו איזור. הוא תיזז את המתנדבים בזמן שהם הכירו סמלים המיצגים את הספרות 1-9 , למתנדבים לא היה מושג איזה סמל קשור לאיזה מספר אבל הם נדרשו למצוא אותם בדרך של ניסוי ותעייה.לאחר כל אימון ניתנו להם מבחנים שבדקו כמה טוב הם יכולים לבצע חישובים תוך שימוש בסמלים. אלו שקבלו אימון של tDCS למדו את הסמלים מהר יותרו ועשו טוב יותר את המבחן.זה לא השפיע על אזורים אחרים במוח. כהן קדוש מצא שהשיפור החזיק לפחות 6 חודשים אחרי ההתערבות.
מכיון שאנחנו משתמשים במספרים בחיי היום יום לא מעט, כהן קדוש אומר שחשוב שאנשים עם קשיים במספרים ידעו על אפשרויות לשיפור הקוגניציה כאלטרנטיבה לטיפולים תרופתיים.
חשמל גם יכול לשפר את הזיכרון החזותי. ריצ'רד צ'י ועמיתים בכל אוניברסיטת סידני, אוסטרליה, שהשתמשו tDCS כדי להגביר את הפעילות בטמפורל לוב הימני, הוא קשור לתפיסה חזותית וזיכרון. מתנדבים שלו חוו שיפור 110 אחוזים בפעילות זיכרון חזותי בהשוואה לקבוצת ביקורת (Brain Research, vol 1353, p 168)
כהן קדוש חוזה ש tDCS ניתן לאריזה לתוך גאדג'ט נייד. "בעתיד אני רואה אותו בשימוש בבתי הספר, או בבית, כדי לקדם את היכולות של ילדים עם קשיי למידה." הוא אומר כי הוא הרבה יותר בטוח מאשר סוגים אחרים של גירוי המוח מכיוון tDCS אינו גורם לנוירונים לירות ישירות, היא רק גורמת להם להגיב יותר.
אורות בהירים
ייתכן שזרם ישיר אינו הדרך היחידה לשיפור את המוח בלחיצת כפתור. אור, גם כן, יכול להיות בעל השפעות מפתיעות על הקוגניציה שאין להן שום קשר עם ראייה.
אנו מבינים היטב כיצד שלנו המוח שלנו מעבד אינפורמציה חזותית ומשתמש באור כדי לווסת את השעון הביולוגי והפרשת הורמונים,אבל רק התחלנו להבין את המידה שבה אור יכול להשפיע ישירות על תפקודי מוח. מספר מחקרים הראו כי חשיפה פשוטה של אנשים לאור משפרת את הביצועים במשימות קוגניטיביות רבות.
במחקרים אלה, מתנדבים בעלי ראייה רגילה קבלו מגוון בדיקות בזמן שנחשפו לאור בהיר במשך היום. הביצועים שלהם בחיפושים חזותיים, מתמטיקה, הסקים לוגיים וזמן תגובה כלם השתפרו עם חשיפה לאור בהיר (Trends in Cognitive Sciences, vol 13, p 429). ).
השתפרות זו מופיעה מכיוון שאור מגביר ערנות. במחקר אחר, מתנדבים בצעו משימה של זיכרון לטווח קצר בזמן שנחשפו לאור סגול, כחול או ירוק תוך כדי כך נערכה סריקה למוחם של המתנדבים. הסריקות חשפו כי לאחר כמה שניות של חשיפה לאור, האזור של גזע המוח הידוע כבעל תפקיד בערנות הפך פעיל יותר ((PLoS One, vol 2, p 1247האור הכחול היה חזק ביותר. באופן דומה, במשימות תגובה פשוטות, חשיפה לאור כחול יעילה יותר בשימור ביצועים קוגניטיביות לעומת אור ירוק (Sleep, vol 29, p 161(
אפקטים אלה כנראה תיווכו על-ידי פיגמנט שהתגלתה לאחרונה ברשתית המכונה melanopsin, אשר אינו מעורב בראייה. Melanopsin סופג אור כחול חיוור טוב יותר מאשר אורכי גל אחרים, דבר אשר אינו מפתיע כי אור טבעי מכיל הרבה כחול. אבל בדיוק כיצד הוא מגביר הכרה נותר לא ברור.
"אין ספק שהמשך המחקר ירחיב את ההבנה שלנו לגבי מאפייני הסביבה המוארת הנדרשים כדי למטב את פונקציית המוח," אומרת גילס וודיוול חוקרת מוח באוניברסיטת מונטריאול, קנדה.
שלום הגעתם לאתר של ראובן סדן לנרשמים תינתן גישה ל20הרצאות אודיו בתחום ADHD ואימון עם ראובן סדן ועם מומחים נוספים בתחומים אלו, אינפורמציה עדכנית לגבי נושאים הקשורים לאימון ו ADHD ,חידושים ותובנות אישיות שלי.1
