Posted on

זוגיות בקצב ה-ADD , השפעות הגומלין בין "הפרעות קשב" לזוגיות

ד"ר שרה איוניר, מטפלת אישית זוגית ומשפחתית. ממייסדות מכון שינוי. מרצה ב"תכנית לפסיכותרפיה ממוקדת" – אוני' בר-אילן, ב"תכנית לפסיכותרפיה אינטגרטיבית", אוני' עברית ירושליים, ובמכון שינוי. כותבת ומפרסמת בספרות המקצועית.

 חסים זוגיים כשלאחד מבני הזוג 'הפרעת קשב וריכוז' – נדמים לעיתים לרכבת הרים, הנעה במהירות בזק בין פסגות של התרגשות ואז נופלת לתהומות של אכזבה וייאוש, ומשם קדימה לריגוש, לציפיה ולאכזבה הבאה. הערצה והתפעמות הדדית בראשית היחסים, עשויות להתרסק אל קיר הקושי לעמוד במשימות היום יום הראשונות, ולהוביל לתוך בדידות, פגיעות, וחוסר אמון.

 זוגות אלו עשויים להיקלע לרוגז ומריבות בתחומים רבים של החיים – ניהול יום יומי, ארגון זמן, התנהלות כלכלית, הורות, אינטימיות ויחסי מין, סוגיית בטחון ואמון, תחושת הוגנות (חלוקת הנטל), חלומות וציפיות וסגנון חיים.

השותפים עם ה – ADD, נוטים לאימפולסיביות, עלולים להעניש ילדים באופן מופרז, אך גם לפנק באופן קיצוני. יש להם קושי בחשיבה על פי רצף פעולות "היא לא חושבת לפני שהיא פועלת". מבטיחים שיפקידו את הצ'ק בבנק, שיביאו את הילד בזמן מן הגן, שיקחו את השעון לתיקון– אבל אינם מבצעים את המשימות. קבעו להיפגש, הם עשויים להופיע  באחור של שעה חצי. תמיד יש להם הסברים ואינם חשים מה לא בסדר. זקוקים לריגוש ככוח מניע, כשנפסק הריגוש- נופלת היכולת לבצע.  תחילת היחסים עשויה להתאפיין בגירוי חזק, אבל אחר כך היחסים יראו משעממים: "בהתחלה הוא היה רגיש כלפי, עכשיו נראה שלא איכפת לו בכלל". לעיתים קרובות הם ייצרו באופן לא מודע קונפליקטים כדרך נוספת לריגוש. "אם אני אומר שחור, היא תגיד לבן". נוטים לשכוח פגישות, היכן הניחו דברים, שמות של אנשים וכד'.

 כשכבר מגיעים לשיחה אינטימית, הם מתקשים להקשיב ולתת ביטוי מילולי למחשבה מאורגנת. מחשבה רודפת מחשבה – כשבן הזוג משתף אותם בחוויה כואבת, מיד לאחר שיסיים לדבר – הם עלולים להגיד משהו שאינו שייך כלל – "סיפרתי לו בבכי שמנהל הבנק שוב קרא לי, ואני פוחדת שלא נצליח לעמוד בחובות, וכשסיימתי הוא שאל אם החבר שלו צלצל". כשמתחילים לדבר לעיתים שוכחים מה רצו לומר. מתקשים בארגון- סביבם הרים של כביסה, של ניירות ומכתבים. נוטים לדחייינות, מתקשים להשלים משימות.

 ן הזוג שהתנהגותו יותר נורמטיבית, עשוי לחווות את עצמו כקרבן של שותפו. במקרה הטוב יראה את השותף עם ה ADD, כנכה, ובמקרה הפחות טוב – כרשע, כעצל, כמי שאינו מתחשב או לא אוהב את בן הזוג – הוא עשוי לפתח דמוניזציה כלפיו  (בכך שהוא רואה אותו לגמרי שלילי, ומייחס לו כוונות שליליות). בדרך כלל בני הזוג ירגישו עומס כבד של החיים, שכולו נופל על כתפיהם. יחושו את בני הזוג כילדים שאי אפשר לסמוך עליהם, ויחיו עם כעס גדול, או דכאון וייאוש. הם חיים עם אכזבה ותחושת אבדן. אבדן של החלום על  'החיים האמיתיים', או 'החיים הנורמליים'. הם ממוקדים בתסכול ובחסך, ומתקשים להנות מבני הזוג שלהם כפי שהם. הם מרגישים שהם צריכים להיות "המטפלים" או האמא ואבא והם עצמם וצרכיהם אינם נענים. בכל פעם שהם מתבקשים לנסות להתאים את עצמם למגבלה של בן הזוג – הם מרגישים שרק הם צריכים לעשות את השינוי, ובן הזוג משוחרר מכל מאמץ.

 

בצד הקשיים, אנשים עם קשיי קשב, מתאפיינים גם ביצירתיות, באינטואיציה מצויינת – מבינים מהר מה קורה ומגיבים מהר. בעלי יכולת להיות שמחים ומשעשעים, חדשניים ומקוריים. איתם אין רגע משעמם. מריבות קשות ועלבונות עשויים להתפוגג מהר, בשל היכולת לסלוח, לשכוח, ולפייס. בני זוגם כשאינם כועסים, עשויים להנות מתכונות כמו רגישות, נאמנות, סבלנות, וטוב לב המאפיינות אותם. הם בעלי יכולת לאמפתיה וחמלה: "ייתנו את החולצה שלהם בלי לחשוב פעמיים". אוהבים לעזור, טובים בענייני בית וילדים.

 הם משתוקקים לקרבה, אהבה ואינטימיות, אך פועלים באופן שמשיג את המטרה ההפוכה, באמצעות מסרים כפולים. למשל: מביעים באופן מילולי אהבה והערצה לבת הזוג, אבל בפועל לא עושים פעולות מעשיות שמגבות הצהרה זו: לא ייזמו בילוי, לא יביאו מתנה, לא יעזרו כדי להקל. הם יכולים להביע התנצלות על כך ששכחו להביא מה שהתבקשו, או על התפרצות והעלבה, אבל זה אינו מביא שינוי או תיקון של ההתנהגות בפעם הבאה: "אחת לכמה חודשים יש לנו 'שיחה'. אני מבטאת את הקושי ברמת אחזקת הדברים, והוא אמפתי אלי, לוקח על עצמו אחריות, אבל אינו עומד בה ואני לא יודעת מה קורה. "לא משנה מה מסכמים ומה מחליטים, זה נכנס מפה ויוצא מפה".

בנושאים מהותיים לזוגיות: הקשר הרגשי, המשיכה המינית, ותחומי עניין משותפים הם לרוב טובים מאד, ויוצרים עוד יותר בלבול וקיטוב בין המקומות הטובים והנעימים בקשר לבין המקומות הקשים והכואבים.

 לאנשים עם הפרעות קשב לעיתים קרובות יש צפיות ומטרות גבוהות במיוחד, אך רבים מהם מתקשים להצליח במישור המעשי ולהגיע להישגים שמתאימים לכשרונותיהם, בשל ההתנהלות הבלתי יעילה. הם מאוכזבים מעצמם, עלולים לספוג ביקורת קטלנית ממעסיקיהם ומן הסביבה, ומצפים  שבן הזוג "המאורגן" "היודע לתקתק" יביא את רעיונותיהם לכלל מימוש, או לפחות שיקבל אותם כפי שהם ואף ירגיע אותם

ויסלח להם על תפקודם הלקוי, אך זוהי משימה קשה במיוחד לבן הזוג הממוקד.

 בחירת בני הזוג זו בזה, לעיתים קרובות נשענת בדיוק על אותם פערים שבשלב ההיכרות הרומנטית, נתפסים כמשלימים זה את זה ומכאן ניצתת המשיכה. יעל (בת זוגו של גדי, בעל הפרעת קשב) מספרת – "התאהבנו ממבט ראשון. אהבתי את השקט ואת היצירתיות שלו. ראיתי שהוא אמן. הוא הזמין אותי למקומות שאני לא מכירה. ואז קראתי את הספר של סלבדור דאלי "יומנו של גאון" ואמרתי אני אהיה כמו אשתו של דאלי. הוא יצייר ויתפרע ויעשה דברים אמנותיים, ואני דוחפת אותו ומעודדת אותו. אני אהיה העוגן… ואז הילדים נולדו, והיה קשה…  והספינה טבעה.

גדי מספר שהתאהב בכוח שלה "להזיז הרים" היא פרוייקטורית, מן בולדוזר שדוחף דברים קדימה. והוא מוסיף: אם יש לך רעיון מבריק ולפעמים קצת מופרך כמו עשרות הרעיונות שהיו לי, ואין לי מושג איך מקדמים אותו, צריך מן בולדוזר כזה. לשניהם היתה ציפיה בלתי מציאותית. יעל היתה מוכנה להיות העוגן שלו בתנאי שיהיה הגאון המוצלח וכשזה לא צלח הרגישה מרומית ומאוכזבת. גדי קיווה שתהיה בולדוזר, שתממש את הרעיונות שלו… מין סופרוומאן, שאינה צריכה דבר לעצמה, ואינה נזקקת לשותף בטוח לנהל איתו את החיים.

 תפיסות ועקרונות להסתגלות טובה

 מספר תפיסות ועקרונות פעולה עשויים להועיל להסתגלות טובה יותר כדי להקל על ההקצנה בין בן הזוג עם ה ADD, ובת זוגו, ולאפשר חיים יותר אוהבים והרמוניים:

 נקודת המוצא צריכה להיות שה ADD הוא השלכה של הפרעה נוירו ביולוגית ואינו סימן לאישיות מופרעת או שלילית. היכרות עם הקשיים הספציפיים הנובעים מכך עשויים להקל על תחושת האשמה והזעם, וליצור אוירה של שיתוף פעולה בכיוון של מציאת פתרונות.

 (דניאל אמן 2006). טוב שכל אחד מבני הזוג, יידע, יבין ויהיה אמפתי לקשיים המיוחדים של השני. זה עוזר להתנצל ולבקש סליחה על אי הנחת שגורמים זה לזה. יחד עם זאת, בקשת סליחה תכופה מידי, בפרט מצד השותף עם ה ADD, עלולה להיתפס מזוייפת, ולכן להידחות, אם איננה מלווה בניסיון אמיתי לתקן בפעם הבאה.

 למרות הנטיה לראות זאת כהפרעה, ובכך להגדיר את בני הזוג כ"בריאים", מצאתי שרצוי לאמץ עמדה המתייחסת לנושא כעניין של שונות אישיותית. "הוא איש של ספקות והיא אישה של נחרצות. הוא אוהב לנסות, והיא צריכה להיות בטוחה. הוא איש של הדרך והיא  אישה של המטרה".

 כדאי להחליף את רעיון הסימטריה ביחסים הזוגים, ברעיון ההדדיות וההוגנות. סימטריה – משמעותה שכל אחד צריך לעשות את מה שהשני עושה למען המשפחה. הדדיות הוגנת משמעותה שכל אחד מחפש דרכים לתרום למשפחה בדרך האפשרית לו, ודואג ששניהם ירגישו נותנים ומקבלים בהתאמה. לעיתים הנתינה של בן הזוג עם ה ADD, כגון בילוי בפארק עם הילדים, בישול או עבודה בגנה, אינם מקבלים הכרה כתרומה חשובה מספיק, לעומת ניהול הכספים או ארגון נסיעה לחופש.

 כדאי להתאים את הציפיות וסגנון החיים, לאישיות המיוחדת של שני בני הזוג, ולא לבכות את החיים ש"היו יכולים להיות אילו…" אז אולי הבית לא יהיה מתוקתק ומאורגן, ואולי לא ניתן לארח לעיתים קרובות את כל המשפחה, אבל אפשר לשחק עם הילדים, לקשט את הבית, לצאת לטיולים". רצוי לבנות מחדש את הערכים המשותפים – למשל לראות השתעשעות ומשחק, או טיפוח גופני – כערך ולא רק כלוקסוס. טוב להגדיר מחדש מה באמת הכרחי בחיי היום יום, ועל איזה שאיפות אפשר לוותר

 רצוי לבנות חזון משותף ומציאותי שמתאים לנטיות והיכולות של שני בני הזוג. החזון יכלול את המטרות המשותפות לשניהם בתחום חינוך הילדים, סגנון החיים, היחס למשפחה ולסביבה. לחפש על מה יש הסכמה ולא להיתקע בתחומי אי ההסכמה.

 חשוב לתת הכרה בדברים ש"עובדים טוב" בזוגיות. אפשר לשבת יחד, פעם ביום או פעם בשבוע, להגדיר אותם, ולציין איפה היה לכך ביטוי במשך היום או השבוע. להרבות בפעולות שיוצרות קרבה נפשית, עונג משותף, השתעשעות, עניין משותף – כפיצוי וכערך בפני עצמו. להגביר קרבה גופנית לסוגיה וביטויי רגשות חיבה. לפתח את השפה לביטוי עונג, סיפוק משותף, אהבה, משיכה הדדית, חום. לטפח את הקשר החושני והמיני, זה משמש גורם מאחד ומרגש. להכניס גירוי חושי לאוירה המשותפת, דרך ריחות, מוזיקה וכד'.

 לסיכום:

טוב לזכור תמיד את 4 כללי ה"הכלה"

הכרה– כל אחד מהם מכיר באחריותו על התנהגותו הפוגעת בבן הזוג, ומביע התנצלות. כוונה– כל אחד מהם מתכוון לשינוי, והם בונים יחד פעולות שיקלו על המכשולים

למה– מתן הסבר איך הפרעת הקשב מקשה עליו, ואיך אותו קושי משפיע על בן הזוג.

הבנה – מתן אמפתיה – כל אחד מגלה הבנה לכעס ולפגיעה של השני.

 קורות:

דניאל ג. אמן (2006) ADD במערכות יחסים אינטימיות. אמציה הוצאת ספרים.

Amy Ellis, Ph.D. San Diego, CA.

חדוה נבון –  www.navoncenter.com

 

שרה איווניר

0524-205105 03-6412581 טל.

www.saraiwanir.com

sarailan@netvision.net.il