Posted on

ADD מה ההבדל בין ADD לADHD

מדי פעם אני נדרש לשאלה האם האימון/קבוצת אימון/קבוצת הורים מתאימים לADD  או  שהם רק מתאימים לADHD  , לפני כשבוע העלה בפני מתאמן שהוא בעל עסק מצליח את ההבדל בין יזם היפראקטיבי ובין מה שאנו קוראים ADD החלטתי לעשות סדר בנושא.

ראשית מבחינה מקצועית ההגדרה היא

(Attention Deficit Hyperactivity Disorder) ADHD -הוא שם כולל להפרעת קשב עם או בלי קשיי התנהגות כגון: היפראקטיביות ואימפולסיביות). על-פי ספר האבחנה והסטטיסטיקה של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית(2000 ), הסובלים מההפרעה זו נחלקים לארבעה תת-טיפוסים:

1תת-טיפוס לא קשוב בעיקרו – ללא התנהגות מפריעה לסביבה. מדובר על אותם ילדים ומבוגרים המופנמים והשקטים ללא התנהגות היפראקטיבית.

2.תת- טיפוס היפראקטיבי או אימפולסיבי -התנהגות מפריעה לפרט ולסביבה, הבאה לידי ביטוי בתנועתיות יתר ובתגובות אימפולסיביות לגירויים שונים, מבלי שנצפית הפרעה  בקשב.

3.תת- טיפוס משולב (הפרעה בקשב יחד עם התנהגות מפריעה לפרט ולסביבה) – כלומר שילוב של קשיים במיומנויות קשב מלווים בהתנהגות היפראקטיבית.

4.תת- טיפוס לא מובחן – ילדים שאין להם מספיק מאפיינים כדי לקבוע אבחנה,אך המאפיינים שמתקיימים בהם הינם בעוצמה ובאינטנסיביות שמהווים גורם מפריע לעצמם ו/או לסביבתם.

שני הטיפוסים אחד ושלוש מהווים את רוב האנשים שסובלים מהפרעת קשב. ובכן מה ההבדלים.

  1. ההיפראקטיביים מפגינים תנועתיות מרובה, ידיים, רגליים, דיבור מרובה, בקיצור  לא מפסיקים לזוז ברמה שמעייפת את הסביבה הורים/ מורים/אחים/בני זוג וחברים.
  2. בעלי הפרעת הקשב ללא היפראקטיביות מגלים אנרגיה נמוכה יותר, שקטים, מופנמים, לעיתים מרחפים/ות הרבה פחות בולטים ומוחצנים בוודאי יחסית להיפראקטיביים.
  3. נראה שתת הטיפוס הלא קשוב ללא היפראקטיביות מאפיין יותר בנות.
  4. לעיתים קרובות טיפוסי הADD   לא מאובחנים עד שלב מאוחר יחסית חטיבת ביניים או תיכון מכיוון  שאינם מפגינים בעיות התנהגות ולא מעוררים דאגה, במיוחד אם הם אינטליגנטים מאד ומצליחים לצלוח את ביה"ס היסודי ואפילו חטיבת ביניים עם הישגים לימודיים גבוהים.

מה המשמעויות של ההבדלים:

  1. מבחינת תפקודי ניהול לוקים : אקטיבציה, מיקוד, אימפולסיביות, ניהול רגשות, העלאת אנרגיה וזיכרון עבודה כמעט ואין הבדלים בין תת הטיפוסים הנ"ל הם סובלים מהקשיים בצורה דומה.
  2. ההיפראקטיביות משמשת סוג של סלף מדיקיישן, כלומר פועלת לצורך העלאת אנרגיה וכתוצאה מכך העלאת הריכוז.
  3. בדרך כלל נמצא שההיפראקטיביים משדרים כלפי חוץ בטחון עצמי גבוהה יותר מהADD  ( לא בטוח שהם גם מרגישים כך), הם פעילים נמרצים ומספיקים הרבה ( לא תמיד בכיוון הנכון).
  4. האנשים מתת הטיפוס ADD   צריכים למצוא דרכים להעלאת האנרגיה והריכוז כמו פעילות ספורטיבית משמעותית, עיסוק בתחומים שמדליקים אותם( זה חשוב לכולם אבל בADD עוד יותר) כדי שרמת האנרגיה והריכוז שלהם תגבר.

לסיכום חשוב להבחין בADHD   באיזה תת טיפוס מדובר, לקחת בחשבון את הסגנון, ולהתאים את האימון או הטיפול למאפיינים אלו. ותשובה לשאלה הראשונה גם קבוצות ההורים שאני מכיר וגם קבוצות האימון מתאימים לשני תתי הטיפוסים.